גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[SlowRide]

אני חושב שהוא צודק. בכל העבודות ה"ממוסדות" שעבדתי בהן היה את התככנות והסכסכנות הזו, והתרחקתי מזה כמו מאש.

[אנלוגי]

ההבדל בין ״ממוסדות״ לבין ״כל העבודות״ - אני חושב שבפשטות ניתן לכנות אותו ״אושר״.

[Guy_25]

לא גישה תבוסתנית, גישה זהירה, שפיתחתי מניסיון לצערי.

אני הגעת לשוק העבודה עם ניסיון חברתי של תיכון ושל יחידה קרבית בצבא.

הייתי רגיל להתייחס לכל הסובבים אותי כאל חברים ועושה כל שאני יכול בשביל לעזור ולתרום למטרה המשותפת, אך מהר מאוד גיליתי שאני בין הבודדים שמחזיקים בגישה הזו ושיש תככים ופוליטיקה מאחורי הקלעים- אז התפטרתי.

כך גם בעבודה שאחריה וזו שאחריה.

כיום אני סטודנט במשרה מלאה ומרגיש את זה סביבי גם בקמפוס.

נניח שריכוז ה"רעים" (מנסה להשתמש בלשון נקייה) הוא 1 על כל 20 חבר'ה טובים. ה1 הבודד הזה עושה נזק מוראלי וחברתי מספיק בשביל להרוס כל דינמיקה חיובית שעלולה להיווצר.

הרי ה20 חבר'ה הטובים לא יחרימו את אותו אחד שהורס מעצם היותם חבר'ה טובים. אז אותו אחד ימשיך לנצל ולקחת ולא לתרום חזרה לקולקטיב, וזה מספיק בשביל לפגום בדינמיקה ובכוונות הטובות.

ובוא נאמר את האמת, אם אתה חי באותה מדינה כמוני אז שנינו יודעים שהנתון "1 ל20" הוא נתון אופטימי שגובל באוטופי.

אז לא, אני לא אומר "אדם לאדם זאב" אבל אני כן אומר שאסור להישאר תמימים במקום עבודה. על כל אחד כמוך שמנסה להתקדם על ידי שיפור עצמי יש עוד 4 שמנסים להתקדם על ידי "פוליטיקה" (משקרים, מעלילים, מתחנפים וכו')

[SlowRide]

אין קשר לאושר. אתה יכול להתעלם מהקיום של זה ולהיות מאושר, זה לא אומר שהתופעה לא קיימת.

[ברווז]

כל המנמנמים בצהריים - הייתם יוצאים החוצה, מתעוררים תוך שניה. איזה קור היה היום! רוחות מטורפות, סחבק מסתובב בשדה עם כובע פליס, אני שונא כובעי פליס. אם אני חובש אחד - כנראה שבאמת קר. אני אפילו שוקל לכפור באמונה שלי מזה שנים שגטקעס זה דבר מיותר.

בקיצור, שונא אתכם. חזרתי למשרד באיזה חמש, הדלקתי מזגן, כוס תה חמה, והתחלתי לנקר.

 

חשבתי שאתה יותר עמיד מזה...

היום היה לי קריר עד קצת קר (בתוך גבולות הטולרנס הטבעי שלי), באמת היה קר בחוץ.

יש לציין שלבשתי רק טריקו ומעליה חולצה מכופתרת דקה.

כובע פליס? כובע? PLEASE!

את הכובע (יחד עם כפפות) אני מאכסן בתוך המעיל שבחודשי החורף נמצא בתוך הבגאז' שלי. אני קורא לזה "ערכת יום הדין", כי ביום שבו אני אזדקק למעיל הזה (נקנה ב-2002 ונלבש אולי 20 פעם...), כנראה שהגהנום קפא. וגם כל מי שנמצא לידי.

 

קיוביקלס, או קוביות משרד:

קומה אחרי קומה, בניין אחרי בניין - הכל אותו דבר, הכל אותו פרצוף, קלסרים אפורים כאלה עם תמונה של הילד וצעצוע קטן לתת ייחוד.

 

הזכרת לי את

 

התא שלי היה מלא בשטויות שהייתי מביא מהיציאות מחוץ למשרד - עד לום וגרזן, ומקלות, ועוד. הכל היה תלוי שם, או מונח שם, או מגובב שם. הייתי חייב איכשהו לבדל את הקיוביקל, וגם להתריס במערכת. זה סוג של עבד. ממילא הבינו שם שאני לא שיא השפיות. מזל שהייתי מוקף בפסיכים שהבינו אותי. והבנתי אותם. למרות שחלקם הקטן היה תימני.

עד כאן הכל הגיוני, מה לא בסדר פה?

 

הייתה לי עבודה אחת, פעם, לפני שנים רבות, שבה היה לי קיוביקל קטן משלי. כמעט שלא הייתי בתוכו, רוב העבודה שלי הייתה בחוץ, במחסנים. וגם העדפתי את העבודה במחסנים, באותה תקופה. לא יכלתי בצעירותי לעבוד מול מחשב. זה היה משגע אותי טוטאלית. הרגיש כמו בזבוז זמן משווע. הרגיש כמו, ואני באמת שלא משתמש בביטוי הזה בחיי היום יום כי אני מאד מאד לא אוהב אותו, כמו עבודה ל"נקבות".

אני באמת לא אוהב את הביטוי הזה, וגם התבגרתי מאז הפעם האחרונה שהרגשתי ככה. הבנתי כמה דברים ממרומי שנותיי. נכון, אני עדיין מעדיף עבודה פיזית או עבודה עם הידיים, אבל כבר אין לי בעייה בלעבוד מול מחשב, מאז עבודתי האחרונה כשכיר ששם זה היה רוב מה שעשיתי. ועד אז לא היה לי מושג כמה עבודה מול מחשב יכולה להיות קשה, וגם לא היה לי מושג שאני יכול להקליד במהירות כזו...

 

"תקשיבי, אין אפילו מצב שאני אשקול לחשוב על הנושא, ומבחינתי אם אני צריך לבחור, החיות שלי שוות לי הרבה יותר ממנה", אז היא נעלבה וניתקה, 5 דקות אחרי זה מקבל ממנה SMS שאומר שמבחינתה אני יכול להתחתן עם החתולים שלי, לא השבתי לה מפני שלא ממש היתה סיבה להשיב.

כל הכבוד לך, חביבי. החיות שלי הן חלק מהמשפחה שלי, ואם למישהי שיצאתי איתה אי פעם הייתה בעייה איתם, הייתי מעיף אותה לכל הרוחות. למזלי, זה לא קרה לי. לא יצאתי עם הרבה בנות... רק עם אשתי

אז אמרתי לה שלחתולה יש 8 פטמות ולה יש רק 2, ושהיא מוזמנת לעשות את המתמטיקה בתחנת האוטובוס שמתחת לבית שלי".

 

אומייגוד, אהבתי. חזק ביותר.

[rupni]

היום בעבודה הבוס הסביר לי משהו ולא הבנתי מה הוא רוצה אז העובד השני (פאדי שחסרות לו קצת שינים) תשים את הטפטף ככה חמודי אני באותו רגע הייתי ככה :shook: הא ?! אני בן 18 אני לא חמוד ובטח לא אליך.

הוא עובד זמני וזה היום השני שלו, אני וותיק אז קיבלתי את הריינג׳ר אז היה איזה קטע ששנינו היינו מחוץ לריינגר והוא עושה לי בוא אתה רוצה לנהוג הפעם ?

אני שוב :shook:

ברור שאני נוהג אני וותיק

[ToMeR]

פה יש כאלה שעסוקות כל כך בויכוח הקולני שלהן שאתה יכול לצעוק עד מחרתיים, כשהפה שלהן פתוח האוזניים סגורות. והפה שלהן תמיד פתוח.

 

תזמין מלאי של דילדו מחו"ל במחיר נמוך. פעם הבאה שהפה פתוח, הנח שם את הדילדו ולך לדרכך.

[Nightstalker]

בעבודה הקודמת שלי היה לי משרד כמו מלך!

גדול עם חלון לעולם, דלת, "פרקט", בקיצור ממלכה משלי.

הבעיה היחידה עם "הממלכה" שלי שהיא הייתה צמודה לחדר שרתים , אז תמיד היה רעש של מאווררים.

 

במקום שאני עובד בו כיום אני נמצא במקום שנקרא "הלול".

נראה לי כבר סיפרתי עליו .

מדובר על מעבדה גדולה פתוחה וקיר גבס אחד(שמסיבה לא מובנת לא מגיע עד התקרה) שחוצץ שני שליש, שליש את המקום.

עכשיו למה נקרא המקום "הלול"?

כי החלק הגדול של המעבדה יושבות למעלה מ 50 בנות חרדיות במן חממת QA כזו.

כמות החפירות הדביליות ששמעתי ב8 חודשים האחרונים מדהימה.

שמעתי על הכל מ"איזה טיטול כשר לפי איזה רב" דרך פנינות כמו "ההוא התחתן עם הבת של ההיא" עד ל"איזה שעון שבת בעלך שם בבית".

 

הסיבה היחידה שאני עוד איך שהוא נשאר שפוי זה האוזניות המדהימות הללו:

http://en-us.sennheiser.com/wireless-audio-headphones-digital-rs-160

 

שבזכותם אני יכול לשמוע זפלין של אמצע היום בשקט.

 

 

saay222

 

קטע ענק!

אני עוד ילד ואני אומר לך שלמצוא מישהי מאוזנת נפשית זה קשה.

 

אגב בכמה חתולים מדובר?

אתה לא איזה Crazy cat lady נכון?

[rupni]

שמתם לב שבזמן האחרון שומאכר מגיע פתאום, זורק הערה קטנה והולך ?

[ToMeR]

אני זקן מידי למשחקים הללו, אולי אם הייתי בתחילת העשרים שלי, אולי.

 

פעם בחורה שיצאתי איתה ושנתנה לי אולטימטום דומה אמרה לי "איך אתה יכול להעדיף את זה (והצביעה על החתולה שלי) עלי?" אז אמרתי לה שלחתולה יש 8 פטמות ולה יש רק 2, ושהיא מוזמנת לעשות את המתמטיקה בתחנת האוטובוס שמתחת לבית שלי".

 

תבין שרוב האנשים לא רואים חיות מחמד כמשהו רציני. מבחינת אותה הבחורה, החתולה שלך היא עוד חתולה כמו אלה שיושבים לה מתחת לחלון וגונחים בקולי קולות.

 

אצלי כולם יודעים, הכלב זה כמו הילד שלי, ומאותו קו מחשבתי אני לא אמסור אותו בשום מצב.

 

בעניין הפטמות, החתולה שלך גם יודעת לגרגר על האמת

[אנלוגי]

לא גישה תבוסתנית, גישה זהירה, שפיתחתי מניסיון לצערי.

אני הגעת לשוק העבודה עם ניסיון חברתי של תיכון ושל יחידה קרבית בצבא.

הייתי רגיל להתייחס לכל הסובבים אותי כאל חברים ועושה כל שאני יכול בשביל לעזור ולתרום למטרה המשותפת, אך מהר מאוד גיליתי שאני בין הבודדים שמחזיקים בגישה הזו ושיש תככים ופוליטיקה מאחורי הקלעים- אז התפטרתי.

כך גם בעבודה שאחריה וזו שאחריה.

כיום אני סטודנט במשרה מלאה ומרגיש את זה סביבי גם בקמפוס.

נניח שריכוז ה"רעים" (מנסה להשתמש בלשון נקייה) הוא 1 על כל 20 חבר'ה טובים. ה1 הבודד הזה עושה נזק מוראלי וחברתי מספיק בשביל להרוס כל דינמיקה חיובית שעלולה להיווצר.

הרי ה20 חבר'ה הטובים לא יחרימו את אותו אחד שהורס מעצם היותם חבר'ה טובים. אז אותו אחד ימשיך לנצל ולקחת ולא לתרום חזרה לקולקטיב, וזה מספיק בשביל לפגום בדינמיקה ובכוונות הטובות.

ובוא נאמר את האמת, אם אתה חי באותה מדינה כמוני אז שנינו יודעים שהנתון "1 ל20" הוא נתון אופטימי שגובל באוטופי.

אז לא, אני לא אומר "אדם לאדם זאב" אבל אני כן אומר שאסור להישאר תמימים במקום עבודה. על כל אחד כמוך שמנסה להתקדם על ידי שיפור עצמי יש עוד 4 שמנסים להתקדם על ידי "פוליטיקה" (משקרים, מעלילים, מתחנפים וכו')

 

תככים ופוליטיקה - תמיד. השאלה כמה זה אמור להשפיע עליך. תעבוד בחברה קטנה יחסית, בה כל עובד הוא לא בורג קטן אלא גלגל שיניים גדול, או אפילו ידית - והסתדרת. בכל מקום בו נתקלתי בבעיות פוליטיות או סתם לא התאים לי סגנון העבודה - מהר מאוד עברתי להלך מחשבה כעצמאי. הבוסים שלי תמיד הבינו שעדיף שאני אעבוד אפילו אם זה אומר מחוץ למסגרת ולא לפי הכללים המקובלים. בוסים חכמים. מי שלא - פשוט לא ראה אותי יותר. אח״כ הייתי עצמאי, זה סיפור אחר ופוליטיקה מזן שונה לגמרי.

 

עכשיו אני שוב שכיר, ולמרות שיש לי משרד משתדל להיות מחוץ לו כמה שיותר, רחוק מההנהלה ורחוק מהמטבחון. תנו לעבוד, תפסיקו לזיין ת׳שכל. למזלי (לא מזל, זו בחירה מודעת) גם ככה מדובר על תפקיד שהוא די עצמאי - בתכנון הלו״ז, בקביעת דרכי העבודה ואפילו בציוות אנשים לעבודה. אין בוס ישיר, כלומר יש, אבל הוא מעדיף להתעסק בדברים חשובים יותר מלהיות גננת ומעודד עצמאות. ביקשתי יום חופש (כדי לטייל, אלא מה), אמר לי תבדוק עם החבר׳ה אם זה מסתדר להם, ממני לא צריך לבקש, רק מודיעים. תענוג.

 

סיכומו של גיבוב - פשוט לא מצאת את מקומך, או לא למדת לעצב את המקום לרצונך.

 

אין קשר לאושר. אתה יכול להתעלם מהקיום של זה ולהיות מאושר, זה לא אומר שהתופעה לא קיימת.

 

כשאתה מבלה חצי מהיום שלך בעבודה, אם שם אתה מאושר - זה אושר. אם שם סובל - כל הכסף בעולם לא יכול להצדיק את זה. זו לפחות תפיסת העולם שלי.

חוץ מזה אנחנו די אומרים אותו דבר - אתה העלת את עניין העבודה ״המוסדית״, היא זו שאני מקווה שלעולם לא אעבוד בה. בה בד״כ מתרחשות כל התופעות האלה. מנסיוני בעבודות שדורשות אינדיבידואליזם ומחשבה חופשית ההתעסקות בפוליטיקה לשם פוליטיקה או לא הייתה קיימת, או לא נגעה לי. ואם כן - תמיד מצאתי דרך לעקוף אותה. זו לא גזירה משמיים, ונחלתם של עובדי ראש קטן.

 

סליחה מראש אם מישהו נעלב מהדברים שלי, ראיית העולם שלי ונסיוני לא ממש שגרתיים (ואיתם גם מצבי הפיננסי...). אני בהחלט יכול לראות את היתרונות ואפילו המשיכה לעבודות-ראש-קטן-שמשלמות-טוב למי שזה מתאים לו. אבל אם בחרתם בזה, אך תתפלאו שהקיוביקל שלכם נבדל מזה של השכן רק כי לכם יש תנין מפלסטיק ולו יש ארנב, ושאת שיחות המטבחון אתם יכולים לחזות יום מראש, רק צריך לדעת מה משודר בטלויזיה בין 21:00 ל-23:00.

[hans]

תבין שרוב האנשים לא רואים חיות מחמד כמשהו רציני.

אכן. יש גם גישה כזאת אצל כאלה ש... נו, אינם גרים בעיר,

שבה הכלב הוא מעין קישוט בגינה, והחתולות הרזות בחוץ הן מעיין חצי-פח מיילל על בטריות

שמטרתו בחיים היא לאכול את השאריות של העוף.

 

אחר כך הם פוערים עיניים ולסתות למראה האינטרקציה ביני לבין החתולה,

שהיא טיפוסית לכל חובב חיות נורמלי - מתקשרים בשפה משלנו ונהנים זה מחברתו של זה בלי שום שאריות עוף.

״מה, היא מקשיבה לך?!״ ״כן!!״

[Danix60]

איפה תפוחי?

[saay222]

לא Crazy cat lady, סה"כ 2 חתולים וכלב.

 

וכן, למצוא מישהי נורמאלית זה FULL TIME JOB, אחרי הרבה זמן שהיה לי נוח בלבד שלי, אני מתחיל שוב לחפש...

[rupni]

דניקס יש לך מתחרה http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?518136-%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95-B-%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F

תפוחי בחופשה הוא לא התחבר כבר כמעט חודש, המערכת מנסה לאתר אותו לקראת המפגש גיבוב (בטח הוא לא יבוא גם ככה, הוא מפחד מחשיפה)