למה מאפשרים למאווררי המנוע להמשיך לעבוד לאחר סגירת הסוויץ'?

[dsela]

"הטמפ' של המנוע" זה ביטוי רחב מדי.

במנוע (על אחת כמה וכמה אם לוקחים בחשבון גם את הרדיאטור כחלק מהמנוע) יש פילוג רחב מאוד של טמפרטורות.

כשאתה אומר הטמפ' של המנוע עולה - הטמפ' איפה בדיוק עולה?

כאמור, הטמפ' באזורים מסויימים יכולה לעלות, אבל זה יכול להיות רק על חשבון אזורים אחרים שמתקררים. והטמפ' המקסימלית בכל המנוע לאחר ההדממה, לא יכולה להיות גבוהה יותר מהטמפ' המקסימלית לפני ההדממה. אחרת, כמה חוקים פיזיקליים מאוד בסיסיים של העולם שלנו מופרים (שימור אנרגיה, חוקי התרמודינמיקה וכד').

מה שכן, מכיוון שבתוך ובקרבת הצילינדרים הטמפ' גבוהה בהרבה מהטמפ' במעטפת החיצונית של המנוע ושל נוזל הצינון, כשנוזל הצינון מפסיק להסיע את החום, הטמפ' בקרבת הצילינדרים ובראש המנוע תעלה לערכים גבוהים יותר מאשר במהלך עבודה רגילה (על חשבון פנים הצילנדר, הבוכנות והשסתומים, שיתקררו), ויווצר פילוג טמפרטורות שונה מאשר בעת פעולה רגילה.

אם פילוג זה מסוכן לשלמות המנוע (אולי יכול לגרום לעיוותים ומאמצים גדולים) - אני לא יודע, בפרט שאני בינתיים לא רואה איך קירור הרדיאטור במצב זה יקרר את אזור ראש המנוע באופן משמעותי, אבל אם לסמוך על דניאל, אז יש סחרור של נוזל גם במצב זה כשהמשאבה דוממת.

 

אתה צודק. אני אוסיף עוד כמה דברים:

בהתבסס על היכרות עבר עם מנוע דיזל המקורר ע"י מי ים (המקררים מים מזוקקים), אשר סנסור הטמפ' (של מי הקרור המזוקקים) שלו נמצא באזור ראש המנוע, לאחר הדממה טמפ' מי הקרור עולה בסביבות 5-7 מעלות צלזיוס.

ברכב, ברגע שמשאבת המים מפסיקה לסחרר את המים, קצב מעבר החום הנוצר ע"י השריפה בחלל הצילנדר יורד בהרבה.

אפשר עכשיו להתייחס לחום שעדיין קיים בחלל הצילנדר והאזור המתכתי הקרוב (מאוד) אליו בתור מקור חום למרות שפעולת השריפה כבר לא קיימת.

החום ש"זורם החוצה" דרך בלוק המנוע והראש אל נוזל הקירור זורם הרבה יותר לאט, כלומר אזורים של הבלוק והראש המרוחקים מעט מחלל הצילינדר מגיעים לטמפ' גבוהות יותר מאשר טמפ' העבודה הרגילה שלהם מפני שהחום לא מספיק להתפנות מהם מהר מספיק.

לדעתי הדבר בעייתי משתי סיבות אפשריות (מלבד ההסבר על סתימת אדי דלק שגם נשמע הגיוני):

1) אותם אזורים המרוחקים מחלל הצילינדר החם מתוכננים לעבוד בטמפ' נמוכה מהטמפ' המקסימלית אליה יכול להגיע האזור הזה ללא פינוי חום מהיר ע"י סחרור המים. אזוריי חיבור בין חלקים (לדוגמא הראש לבלוק, אם כי אני לא בטוח לגבי זה ספציפית) יכולים להתעוות עקב הטמפ' הגבוהה וליצור מרווחים.

2) נוזל הקירור יכול להגיע לרתיחה נקודתית עקב עליית הטמפ' באזור ספציפי.

 

אני חושב שההסבר לגבי זרימה תרמוסיפונית הגיוני, שכן הרדיאטור לא יכול ליהיות נמוך בהרבה מהאזור הכי גבוה במנוע אחרת בכל פתיחה של פקק הרדיאטור מים היו יוצאים החוצה (בעצם אני לא בטוח לגבי זה כי בדר"כ שפותחים את פקק הראדיטור התרמוסטט סגור).

[syaron24]

לאחר הדממה טמפ' מי הקרור עולה בסביבות 5-7 מעלות צלזיוס.

 

אני לא בטוח שזה נכון, אך גם אם כן, ה-7 מעלות זה לא מה שיעוות את ראש המנוע.

[גליאור]

אתה צודק. אני אוסיף עוד כמה דברים:

בהתבסס על היכרות עבר עם מנוע דיזל המקורר ע"י מי ים (המקררים מים מזוקקים), אשר סנסור הטמפ' (של מי הקרור המזוקקים) שלו נמצא באזור ראש המנוע, לאחר הדממה טמפ' מי הקרור עולה בסביבות 5-7 מעלות צלזיוס.

ברכב, ברגע שמשאבת המים מפסיקה לסחרר את המים, קצב מעבר החום הנוצר ע"י השריפה בחלל הצילנדר יורד בהרבה.

אפשר עכשיו להתייחס לחום שעדיין קיים בחלל הצילנדר והאזור המתכתי הקרוב (מאוד) אליו בתור מקור חום למרות שפעולת השריפה כבר לא קיימת.

החום ש"זורם החוצה" דרך בלוק המנוע והראש אל נוזל הקירור זורם הרבה יותר לאט, כלומר אזורים של הבלוק והראש המרוחקים מעט מחלל הצילינדר מגיעים לטמפ' גבוהות יותר מאשר טמפ' העבודה הרגילה שלהם מפני שהחום לא מספיק להתפנות מהם מהר מספיק.

לדעתי הדבר בעייתי משתי סיבות אפשריות (מלבד ההסבר על סתימת אדי דלק שגם נשמע הגיוני):

1) אותם אזורים המרוחקים מחלל הצילינדר החם מתוכננים לעבוד בטמפ' נמוכה מהטמפ' המקסימלית אליה יכול להגיע האזור הזה ללא פינוי חום מהיר ע"י סחרור המים. אזוריי חיבור בין חלקים (לדוגמא הראש לבלוק, אם כי אני לא בטוח לגבי זה ספציפית) יכולים להתעוות עקב הטמפ' הגבוהה וליצור מרווחים.

2) נוזל הקירור יכול להגיע לרתיחה נקודתית עקב עליית הטמפ' באזור ספציפי.

 

אני חושב שההסבר לגבי זרימה תרמוסיפונית הגיוני, שכן הרדיאטור לא יכול ליהיות נמוך בהרבה מהאזור הכי גבוה במנוע אחרת בכל פתיחה של פקק הרדיאטור מים היו יוצאים החוצה (בעצם אני לא בטוח לגבי זה כי בדר"כ שפותחים את פקק הראדיטור התרמוסטט סגור).

 

1. זה לא קשור לתרמוסטט, כי מחד, גם כשהוא סגור יש מעבר מים (קטן) שעוקף אותו, ומאידך, גם אם התרמוסטט פתוח, בשביל שמים יצאו אוויר צריך להיכנס מאיפשהו, ואין לו מאיפה להיכנס.

2. מה שפותחים (מזה שנים רבות), זה לא את הראדיאטור, אלא את מיכל העיבוי/התפשטות, והמפלס במיכל זה בהחלט יכול להיות נמוך מהגובה המקסימלי של המערכת.

3. אצלי למשל, פתחי ניקוז האוויר מהמערכת (אחד מהם בבלוק של התרמוסטט) גבוהים ממפלס המים במיכל ההתפשטות (למעשה הם גבוהים אפילו מפתח המילוי של המיכל, והמיכל הרי לא מלא).

4. גם אם הרדיאטור נמוך בקצת, (או אפילו באותו גובה), לדעתי לא תוכל להתקיים זרימה תרמוסיפונית משמעותית, אם בכלל, אבל בזה אני לא לגמרי בטוח. אבל יכול להיות שעצם החלפת האוויר בתא המנוע (כתוצאה מפעולת המאווררים) מספיקה בשביל להתמודד עם החימום הזה, של אחרי הדממת המנוע.

 

 

לגבי מנוע הדיזל שהזכרת - אתה בטוח שמים מזוקקים בלבד, ללא איזושהי תוספת או איזשהו נוזל קירור? כי מים מזוקקים תוקפים איכשהו את המתכות מהם עשוי המנוע. או שהמנוע היה מצוייד באמצעים להגנה מפני זה (כמו אלקטרודה מאבץ או מגנזיום שמתאכלת במקום המנוע)

[dsela]

לגבי מנוע הדיזל, זה מה שראיתי. אלא אם כן החיישן מזייף, עלייה של 5 מעלות תמיד הייתה (כמובן שמדובר על אזור בודד).

לא אמרתי שזה מה שייגרום לעיוות ראש מנוע, רק הבאתי דוגמא לעיוות בחיבור חלקים שונים במנוע. בנוסף, אני דיי בטוח שאם אתה משתמש במים רגילים התחממות של 5-10 מעלות מעל טמפ' העבודה תגרום לרתיחה שתגרום לעיוות הראש, אולי אני טועה (וזה גם לא רלוונטי לדיון הזה).

 

לגבי פתח המילוי ומיכל העיבוי, טעות שלי.

אגב במנוע הדיזל (גנרטור ימי) הקירור היה ע"י מים מזוקקים בלבד, אכן הייתה אלקטורדת אבץ.

[zohar 27]

אצלי ברכב (מיציבושי לנסר 06) ישנה גם התופעה הנ"ל במורשה טוענים שמחשב המאווררים גוסס וצריך להחליפו בחדש (800 ש"ח) לכן הם פועלים גם לאחר כיבוי הסויץ.

יש אמת בדבר? כי לפי דבריך danniel מדובר רק על רכבים ישנים ובעלי מאייד או הזרקה בלחץ נמוך.

[גליאור]

אצלי ברכב (מיציבושי לנסר 06) ישנה גם התופעה הנ"ל במורשה טוענים שמחשב המאווררים גוסס וצריך להחליפו בחדש (800 ש"ח) לכן הם פועלים גם לאחר כיבוי הסויץ.

יש אמת בדבר? כי לפי דבריך danniel מדובר רק על רכבים ישנים ובעלי מאייד או הזרקה בלחץ נמוך.

 

יש מחשב נפרד רק למאווררים?

 

כמה זמן המאווררים עובדים לאחר הכיבוי?

האם זה קורה רק בימים חמים במיוחד או תמיד?

[zohar 27]

כן, כך אומרים במורשה "מחשב יחידת מאווררים".

הרכב ברשותי שנה ומאז אני זוכר שזה היה כך.

המאווררים עובדים לא יותר מדקה ואז כבים (גם שהמפתח בחוץ)

מוזר לא?

[גליאור]

כן, כך אומרים במורשה "מחשב יחידת מאווררים".

הרכב ברשותי שנה ומאז אני זוכר שזה היה כך.

המאווררים עובדים לא יותר מדקה ואז כבים (גם שהמפתח בחוץ)

מוזר לא?

 

מוזר רק מהבחינה שלא ברור לגמרי למה זה נעשה כך, אבל אם קראת את השרשור מהתחלה, אתה יכול להבין שזה לא יוצא דופן.

מכוניות רבות מתנהגות כך, וכנראה שזה נעשה בכוונה.