רכבים שהעלו לכם חיוך על הפנים

[Jean Alesi]

יצא לי כמה ימים לראות פיג'ו 406 קופה ועלה לי חיוך גדול על הפנים. אני זוכר כשהרכב הזה יצא, זה היה פשוט אחד הדברים הכי מעוצבים שהיו על הכביש. שנים שלא ראיתי אותה, מעולם לא נהגתי בה. היא עדיין נראית מדהים למרות שהיא לא בדיוק הייתה מלוקקת וחבל.

 

בין ים המאזדות והיונדאים ישבה לה פנינה אמיתית שגרמה לי לחייך. וזה כ"כ עצוב שמעטים הרכבים שמעלים חיוך על הפנים במדינת הליסינג שלנו. כשגרתי בארה"ב החיוך לא ירד מהפנים, אבל כאן זה פשוט לא קורה.

 

הייתי חייב לשתף, אבל רוב ההדיוטות לא יבינו בכלל על מה אני מדבר. כל מה שמעניין אותם זה ירידת ערך, צריכת דלק ולשים כיסויים של 200 ש"ח על הריפוד החדש שהם קנו מהחברה...

 

היה נחמד אם היינו פותחים כאן שרשור של סוטים. אנשים שבאמת אוהבים רכבים ויספרו אילו רכבים העלו להם חיוך על הפנים ומדוע.

 

זה לא חייב להיות הנאה מנהיגה, זה יכול להיות בגלל חוויות מהחיים, מראה הרכב, התקופה וכדומה.

 

אני אזרוק כמה דוגמאות אישיות:

 

האלפא סוד זה הרכב הראשון שהעלה לי חיוך על הפנים. בין ים הזבל שצעיר יכול היה לנהוג עליו באותה התקופה, הסוד הייתה הפנינה יוצאת הדופן. היא לא נראתה כמו משהו מרגש, המנוע היה קטן, אבל איזה שד שיצא ממנה! הרכב הראשון שגרם לי לחייך מאוזן לאוזן.

 

השני היה המיני קופר הזעירה והתזזיתית.

 

הרכב שהיו לי איתו הכי הרבה יחסי סאדו- מאזו היה האלפא ספרינט תילתן. נשבע לכם שהיו לה יותר ימים במוסך מאשר איתי. אבל בכל פעם שהיינו ביחד היא הייתה מרגשת אותי מחדש ומזכירה לי למה אני מבזבז עליה כל שקל פנוי.

 

הדלוריאן והאופל מנטה הן דוגמאות לרכבים שנראים מיליון דולר ולא נוסעים ככה. אבל שתיהן מעלות בי חיוך עצום בגלל העיצוב.

כשרק נחתתי בלוס אנג'לס לפני יותר מעשור, לא הוצאתי את האף מהאוטו טריידר. וראיתי שם דלוריאן למכירה. לא באמת התכוונתי למכור אותה אבל ידעתי שזה צ'אנס של פעם בחיים להגשים חלום (גם אם הוא תולדה של סרט...) הרכב לא היה שמור במיוחד ודלתות השחף חרקו (כמו כל דבר אחר שקרקש ברכב) אבל למי אכפת? הייתה לי צמרמורת בגוף רק מלנהוג בה ולשמוע את הת'ים של בחזרה לעתיד בתוך הראש... הנה, אפילו עכשיו תוך כדי כתיבה אני מחייך.

המנטה הייתה רכב שבכל פעם שעשיתי בו סיבוב יצאו לאנשים העיניים מהחורים. לא היו הרבה כאלו בארץ ואני מדבר על הצורה החדשה והגדולה של שנות ה80. קופה מעוצבת וסקסית להפליא.

 

בכל פעם שאני רואה לנצ'יה על הכביש אני מחייך. התמה והתמה טורבו קרעו לי את הכיס, אבל איך אהבתי...

 

האלפא ספיידר והGTV של אמצע שנות ה90 הן עד היום שתיים מהמכוניות היפות בהיסטוריה בעיניי ורק המחשבה עליהן מחרמנת אותי קשות.

 

האלפא 166 היא עדיין בעיניי רכב הסלון היפה בארץ. זה לא רכב ספורט אבל המנוע V6 נשמע כ"כ טוב. הישיבה על הכביש, הקרוז באגדה האורבנית הזו עושה כ"כ טוב. עצוב שהן כמעט נעלמו מהכבישים.

 

אם כבר קרוזינג, הקופ דה וויל הראשונה שרכשתי גרמה לי להרגיש כמו מלך. לעולם לא אשכח אותה.

 

הב.מ.וו 850 היא בעיניי הב.מ.וו היפה ביותר שנוצרה. הייתי לי אחת כזו לתקופה קצרה באנגליה מאובזרת להפליא. ואני עד היום מפנטז על רכישה של אחת כזו בארץ.

 

רנו פואגו מעלה בי חיוך. בעיקר בגלל העיצוב. אני זוכר כשהרכב רק יצא אחת הבחורות שכולנו פינטזנו עליה ואבא שלה היה מהאמידים בסביבה רכש לה אחת ירוקה כזו וכולנו ריירנו כשהיא עברה בסביבה בפואגו. הנה סיבה טובה לחיוך נוסטלגי (:

 

ואם כבר צרפתיות, שתי פנטזיות שהיו לי בעבר ולא הוגשמו הן הסיטרואן XM והרנו אלפין האלמותית.

 

היגואר 6XJ תמיד גרמה לי לחייך רק מלהביט בה ולשבת בתוכה. ואז הנסיעה והנזילות מחקו את אותו החיוך מהר מאוד...

 

נהגתי על הרבה רכבי ספורט שחלקם העלו חיוך יותר וחלקם פחות. אבל זה פחות מלהיב אותי. אולי זה יעזור להבין למה אני מתכוון. צריך שיהיה לרכב ערך נוסטלגי, מראה, יחודיות. קררה (מכונת נהיגה נהדרת אבל נפוצה מדי), GTI, אקליפס משופרת ואפילו וייפר (שלא העלת חיוך כמו שהפחידה..) לא נכנסות אצלי לקטגוריה הזו. קורבט איכשהו דווקא כן... (המראה, הסאונד, ההיסטוריה)

 

 

האמת היא שהיום המצב כ"כ קשה עד שאפילו מחזה של רום כרמל על הכביש מעלה חיוך...

 

 

טוב, אני בטוח אצליח לחשוב על עוד כמה בהמשך.

 

בינתיים, אתם מוזמנים לשפוך

[tzvipper]

אצלי רק יוקון הצליח להעלות חיוך בלתי מוסבר שאני לא מצליח למחוק אותו. פשוט כיף של רכב.  

[Shay_u]

אצלי זה יותר, 'גאד דמאט איזה עצבים שאני לא יכול לקנות אוטו כזה' מאשר שמחה.

פולו GTI, איביזה FR

 

ועוד מכונית שגרמה לי לחשוב, 'איזה באסה שאני לא הבן של יעקב שחר'

Jag XJ הסקסית בעליל...

[eph1983]

Megane RS CUP

[SlowRide]

אופל קדט C, הייתי מת לאחת כזאת היום!

וולבו 242.

והרכב שבחתימה

[RK]

אלפא 156 (אני עם השניה שלי ) ו-GTV 916, רנו טווינגו, טויוטה פריוויה, אופל קליברה, ביואיק רויירה של אמצע שנות ה-90. זה מה שעולה בשליפה, אם אעלה את כל הרשימה זה לא ייגמר.

[youval11]

פיאט קופה ללא ספק האוטו היפה ביותר בעיני.

במוו 850 לו הייתה בארץ גיר רגיל הייתי מוכר כליה לאחת כזו.

פורשה קאיין 911 , אוטו מחוטב.

מחכה לBRZ .

הקאמרו החדשה מדהימה בצהוב .

הגענו לגיל שמתחרמנים ממכוניות ולא מבחורות מה זה אומר, אלוהים .

[Shotdown]

האמת אני חובב רכבים נדירים בארץ, ולאוו דווקא פרארי או דברים בסגנון.

 

אני רק אספר על 2 רכבים שהחזקתי (אחת מהם כיום) שבאמת "עשו" לי את זה.

הראשונה הייתה פורד אסקורט RS2000, נכון היא מזכירה אסקורט רגילה, אבל פתאום מגיע החלק אחרי הדלת, המרכב קופה, המנוע המעוצב יפה, סלון ריקרו מקורי, הכוח.

מי שיודע דבר או שנים, היה מבסוט פתאום לראות כזו נוסעת.

 

אני זוכר הייתי על כביש 4 איזה יום, וממולי עברה פורד RS אדומה נוצצת, פשוט עשיתי סיבוב 9845784 מעלות, והבנאדם שישב לידי חשב שאני צוחק עליו - "זה כולה אסקורט"

 

השניה היא כרגע אצלי - פיאט קופה.

מבחינת כוח היא בהחלט מהנה, מנוע טורבו, קרוב ל 200 כ"ס, סלון מפנק עור.

אבל הכי כיף בה???

שכמעט כל הזמן עוצרים אותי לשאול מה זה האוטו הזה, שאנשים ברחוב בהלם ולא מבינים על מה הם מסתכלים,

זה אשכרה אוטו שאתה עומד ברמזור ליד X6 והנהג של ה X6 פותח תחלון ובוהה בך.!!

 

אני זוכר יומיים לפני שידעתי בוודאות שאני רוכש אותה - לא הצלחתי להרדם, כל היום הייתי מסתכל על תמונות בגוגל, סרטונים ביוטיוב.

 

הכי כיף זה ששואלים איזה רכב יש לך, ואתה עונה "פיאט" אבל עם חיוך ממזרי!

[נהג מתחיל]

GTV 916 אחרי מתיחת הפנים (שלא הגיעה לישראל).

 

אחד הרכבים המדהימים שנוצרו אי פעם.

[aa123]

אלפא 156 (אני עם השניה שלי ) ו-GTV 916, רנו טווינגו, טויוטה פריוויה, אופל קליברה, ביואיק רויירה של אמצע שנות ה-90. זה מה שעולה בשליפה, אם אעלה את כל הרשימה זה לא ייגמר.

 

ביואיק ריוויירה? טויוטה פריוויה?

 

נראה שיש לנו סטיות מוטוריות משותפות

 

(אגב פריוויה - כשהייתי קטן אבא שלי הלך פעם אחרי העבודה כדי לאסוף לי קטלוגים מכל מיני סוכנויות... הפריוויה הייתה שם גם).

 

לגבי הרשימה שלי...

אכתוב דווקא את הלא טריוויאלים - כהוכחה לכך שאהבת מכוניות היא דבר אינדיווידואלי לחלוטין:

פונטיאק טמפסט, גרנד פרי, מיצובישי סופר לנסר, מאזדה 323F - קשור לחוויות ילדות. שתיים מתוכן היו לי פעם - בעיקר בגלל הילדות. ביום שהבאתי את הפונטיאק הביתה חייכתי כמו ילד קטן - זר לא יבין!!

סובארו ג'אסטי, רנו 5, סקודה פייבוריט, פג'ו 205 - העלו לי אחלה חיוכים - שימשו לנהיגת שטח. (עם ביטוחים ובזהירות המתבקשת!)

דייהטסו פרוזה, קליאו ספורט, ZX וולקן, הונדה סיוויק ידנית - רכבים בבעלותי שאהבתי.

 

לגבי רכבים שנהגתי בהם, אהבתי ולא היו בבעלותי... הרשימה ארוכה מדי.

בין השאר יש רנו קליאו RS, רנו מגאן RS (שתיהן מהצורה האחרונה), אופל קורסה OPC, ריינג' רובר איווק, פולאריס RZR, תומקאר, שברולט טראוורס (עוד סטייה מוטורית), במוו סדרה 1 (דווקא את סדרה 5 פחות אהבתי), לנדרובר דיסקברי, פג'ו 207CC, פיאט בראוו (משפחתית שונה מהעדר!), סיאט לאון קופרה R, לקסוס LS600 ויש עוד הרבה...

 

ומהשבוע: סיטרואן C3 עם הגג הפנורמי. פשוט גאוני. רכב שמעלה חיוך על הפנים גם בנסיעה מנהלתית.

 

וקטגוריה אחרונה, רכבים שעושים לי חיוך רק מלראות אותם - וכנראה יהיו לי יום אחד:

106GTI, 306GTI, אימפרזה STI, מאזדה MX5 NC

 

וכמובן צמד החלומות המוטוריים: M3 ו-C63AMG (שאני מתפלל שיהיו גם הם!)

[Fangio]

500 אבארט, X1/9, מיני קופר MK1, אלפא ספרינט (תמיד יש פינה נוסטלגית בלב לרכב הראשון).

[RK]

ביואיק ריוויירה? טויוטה פריוויה?

 

נראה שיש לנו סטיות מוטוריות משותפות

 

הריווירה סטייה. הפריוויה היא סופרקאר למשפחה המורחבת - מנוע מרכזי והנעה אחורית (וצריכת דלק של רכב ספורט אמיתי ).

 

כהוכחה לכך שאהבת מכוניות היא דבר אינדיווידואלי לחלוטין...קשור לחוויות ילדות...

 

במשבצת הזאת יושבת דייהטסו אפלאוז ושום דבר לא יזיז אותה משם (גם כאלה היו לי שתיים). רכב נהדר.

[amir74]

X1/9

ללא ספק.

לנצ'יה תמה ולנצ'יה קאפה, לך תסביר לאנשים למה אתה מחייך, לא טורח.

[Skity]

מוסטנג 69' הכי שמורה שראיתי בארץ, הכל חדש מתחת למכסה מנוע לאחר השקעה של כ100K.

 

חשבתי שהרכב בדיוק עזב את החברה.

[alonvol]

בשנת 1989 נסעתי לסוכנות פג'ו בחיפה לקבל את ה 205 GTI החדשה שרכשתי. כל הדרך הביתה (מעלות) היתה לי הרגשה שקניתי מנוע עם רכב ולא רכב עם מנוע. אני בטוח שחייכתי מאוזן לאוזן כל הדרך (ואני לא טיפוס חייכן..). 8 שנים הייתי מאושר איתה עד שנפרדנו בצער רב, כשהיא עדיין כמו חדשה.