חמישי חופשי--מסע בעקבות רכבי אספנות

[zvika52]

התחלנו את היום ללא כל מידע אבל החלטנו לנסות את מזלינו ,וכנראה שיש בכל זאת הפתעות.

הפצרתי ממתניה לתדלק אבל הוא בשלו-- אין טעם כי אין לנו מידע וכנראה שלא נתרחק.

התחלנו בסביבה הקרובה ממצא פה וממצא שם ולאט לאט אנחנו מתרחקים

נתחיל בפונטיאק , ג'יפ 1948 , ומשאית בדפורד שמזכירה לי נשכחות מהיותי בקבוץ חניתה וזו היתה משאית הקיבוץ.

למטה , פיורי 3 לימוזין , דודג' דארט 66 , ובתמונת הרקע VW דאבל קבינה.

[lior_baruch]

בעל ה MG

הגיע הזמן שתחליף לאמריקאית ותתחיל להינות מרכב אספנות נורמלי.

 

מצטרף לנ"ל! אולי יום אחד יבין הג'ינג'י שהוא מתעסק עם שטויות ויקנה מתישהו מכונית אמיתית...

[zvika52]

זוכרים שהפצרתי ממתניה לתדלק והוא סירב?

בלא משים התרחקנו ונסחפנו בחיפושים , הדלק כמובן נגמר ואלה התוצאות (התמונה מדברת בעד עצמה).

[zvika52]

תודה לחמור שהביאנו עד הלום , תדלוק ,וממשיכים הלאה.

מקבץ הסוסיתות - מוקדש לחברי פיברקלאב .

[zvika52]

ולאתר הבא

מרסדס 220 1962 , פורד ברנדה

וליאנט 69 שעבר טראומה

[zvika52]

ולקינוח,

ברקודה 1965 , ריו , וטנדר וויליס שנות ה - 60

 

ובאת נסיים להפעם

שבת שלום לכולם

ולהשתמע שוב בשבוע הבא.

מתניה את צביקה בע"מ ליזר , רוגו, ועזיזי גם.

חמישי חופשי--מסע בעקבות רכבי אספנות.

[oldcar]

:mm_yeah: :mm_yeah:

[504L]

מתניה את צביקה בע"מ ליזר , רוגו, ועזיזי גם.

 

עברתם כבר למיניואן?

[504L]

מה הדגם של הפונטיאק?

 

אסטר/סנבירד. דגם קטן וצנוע משנות השבעים, על בסיס השברולט וגה/מונזה.

[lulisa]

בעל ה MG

הגיע הזמן שתחליף לאמריקאית ותתחיל להינות מרכב אספנות נורמלי.

אחת האנומליות המסקרנות היא ההערצה הישראלית למכוניות אמריקאיות, ובמיוחד לאדירות הפח שביניהן, המשתרבב הרבה לפני הגלגלים הקדמיים והרבה אחרי הגלגלים האחוריים (וקרוי בלע"ז over-hang).

זאת בניגוד חריף ליחס האמריקאים עצמם למכוניות אלה. אמריקאים רבים רואים בהם לא רק מוצר נחות העשוי בטעם רע, אלא גם כסמל לסטטוס נמוך: אני משתייך למעמד הדפוקים והמקופחים (והקונוטציות הגזעניות מובנות מאליהן) אומרת המכונית האמריקאית לאמריקאי.

אמריקאי שיכול להרשות זאת לעצמו רוכש מכונית אירופאית או יפנית. כיום הארופאיות הן בעיקר גרמניות אך בעבר, לפני שתעשיית הרכב הבריטית גוועה, היו אלה גם מכוניות ספורט בריטיות. MG חדרה לארה"ב בעיקר על ידי טייסים אמריקאים שהיו מוצבים בבריטניה בשנות מלחמת העולם השניה, וחזרו לארצם עם המכונית השובבה, הסקסית, המוציאה לשון לטונות הפח חסרות התועלת של המקומיות הנפוחות. וטייסים נחשבים למבינים בטכנולוגיה ובכלים מהירים וסקסיים (זוכרים מה כתבה המשוררת האמריקאית הגדולה סילביה פלאת’ על נסיעה ב MG?)

מבחינות רבות אין ברירה לתעשיה הפונה למיליונים אלא לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר ולייצר מוצר בעל עיצוב וולגרי, עשוי מחומרים זולים ובצורה הזולה ביותר לייצור – וזה השיקול העיקרי. מכונית קונפקציה. אבל התעשיה הזו הלכה והתנוונה עד שהגיעה אל סף החידלון ב 2008. מגובה בתמיכה חסרת תקדים של הממשל האמריקאי (GM) ורכישה באפס כסף על ידי פיאט (קרייזלר) ערכה מאז התעשיה האמריקאית תפנית של 180 מעלות ולקחה לדוגמה את התעשיות האירופאית ויפנית והיא משתדלת לזנב בהם כיום.

אז מדוע אפילו דברים אלו, עובדות מוצקות אלו, לא יזיזו את הנהג הישראלי הממוצע מקבעונו?

אני משער כי הדבר קשור באפקט תפוחי האדמה הצרפתיים. כדי להחדיר את אכילת תפוחי האדמה (שמקורם באמריקה!) בקרב הצרפתים ציווה אחד הלואים לשתול גן תפוחי אדמה גדול בלב פריס, לגדר אותו היטב ולתלות עליו שלטים "אסור לקטוף!”.

נגד האיסור הזה לא יכלו הפריסאים לעמוד, התגנבו לגן וחפרו תפוחי אדמה מכל הבא ליד – וההמשך ידוע...

שנים רבות היה המכס על מכוניות בארץ מחושב לפי המשקל, והמיסים המוטלים עליהן לפי נפח המנוע (אבל לא בצורה לינארית).

כמובן שהשרים והקצונה הבכירה פטרו את עצמם מאיסורים אלה, אבל הישראלי הממוצע לא היה יכול להרשות לעצמו מכונית כזו. היא הפכה בחלומותיו לגן-תפוחי האדמה האסור, לגן תפוחי האדמה הנחשק - ולסמל הגבר השליט.

מעורר רחמים? מה לעשות. אלו פני הדברים.

[lior_baruch]

אחת האנומליות המסקרנות היא ההערצה הישראלית למכוניות אמריקאיות, ובמיוחד לאדירות הפח שביניהן, המשתרבב הרבה לפני הגלגלים הקדמיים והרבה אחרי הגלגלים האחוריים (וקרוי בלע"ז over-hang).

זאת בניגוד חריף ליחס האמריקאים עצמם למכוניות אלה. אמריקאים רבים רואים בהם לא רק מוצר נחות העשוי בטעם רע, אלא גם כסמל לסטטוס נמוך: אני משתייך למעמד הדפוקים והמקופחים (והקונוטציות הגזעניות מובנות מאליהן) אומרת המכונית האמריקאית לאמריקאי.

אמריקאי שיכול להרשות זאת לעצמו רוכש מכונית אירופאית או יפנית. כיום הארופאיות הן בעיקר גרמניות אך בעבר, לפני שתעשיית הרכב הבריטית גוועה, היו אלה גם מכוניות ספורט בריטיות. MG חדרה לארה"ב בעיקר על ידי טייסים אמריקאים שהיו מוצבים בבריטניה בשנות מלחמת העולם השניה, וחזרו לארצם עם המכונית השובבה, הסקסית, המוציאה לשון לטונות הפח חסרות התועלת של המקומיות הנפוחות. וטייסים נחשבים למבינים בטכנולוגיה ובכלים מהירים וסקסיים (זוכרים מה כתבה המשוררת האמריקאית הגדולה סילביה פלאת’ על נסיעה ב MG?)

מבחינות רבות אין ברירה לתעשיה הפונה למיליונים אלא לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר ולייצר מוצר בעל עיצוב וולגרי, עשוי מחומרים זולים ובצורה הזולה ביותר לייצור – וזה השיקול העיקרי. מכונית קונפקציה. אבל התעשיה הזו הלכה והתנוונה עד שהגיעה אל סף החידלון ב 2008. מגובה בתמיכה חסרת תקדים של הממשל האמריקאי (GM) ורכישה באפס כסף על ידי פיאט (קרייזלר) ערכה מאז התעשיה האמריקאית תפנית של 180 מעלות ולקחה לדוגמה את התעשיות האירופאית ויפנית והיא משתדלת לזנב בהם כיום.

אז מדוע אפילו דברים אלו, עובדות מוצקות אלו, לא יזיזו את הנהג הישראלי הממוצע מקבעונו?

אני משער כי הדבר קשור באפקט תפוחי האדמה הצרפתיים. כדי להחדיר את אכילת תפוחי האדמה (שמקורם באמריקה!) בקרב הצרפתים ציווה אחד הלואים לשתול גן תפוחי אדמה גדול בלב פריס, לגדר אותו היטב ולתלות עליו שלטים "אסור לקטוף!”.

נגד האיסור הזה לא יכלו הפריסאים לעמוד, התגנבו לגן וחפרו תפוחי אדמה מכל הבא ליד – וההמשך ידוע...

שנים רבות היה המכס על מכוניות בארץ מחושב לפי המשקל, והמיסים המוטלים עליהן לפי נפח המנוע (אבל לא בצורה לינארית).

כמובן שהשרים והקצונה הבכירה פטרו את עצמם מאיסורים אלה, אבל הישראלי הממוצע לא היה יכול להרשות לעצמו מכונית כזו. היא הפכה בחלומותיו לגן-תפוחי האדמה האסור, לגן תפוחי האדמה הנחשק - ולסמל הגבר השליט.

מעורר רחמים? מה לעשות. אלו פני הדברים.

 

אני מניח שהתיאוריה הנ"ל נכונה כשמדובר בכלי-רכב עממיים, משפחתיים וכו'... ככל שזה נגע למכוניות שרירים ומכוניות ספורט אמריקאיות, האמריקאים ברובם לא ראו בהם מוצא נחות אלא להיפך, מקור לגאווה (גם אם בפועל הן לא ברות השוואה לאירופאיות ורובן מראש לא תוכננות להתחרות בהתנהגות הכביש המאפיינת אותן).

 

רבים מהאמריקאים ידעו בכל עת שכל מכונית ספורט בריטית או גרמניה בהשוואה לכל מכונית ספורט אמריקאית אינן ברות השוואה שכן, בעוד והאמריקאים התמקדו בכוח, מומנט ומסיביות, האירופאיות התאפיינו באחיזת כביש וחוויית נהיגה שונה. לאו דווקא יותר טובה או פחות טובה, פשוט - שונה.

 

עבור הישראלים של שנות החמישים והשישים, אמריקאיות היוו פאר יצירה. אפתיע ואומר שלא רק עבורם ובוא נבחן לרגע את התוצר האמריקאי בשנות החמישי, על כל מכלוליו, טכנולוגיה וחידושים (לדוגמא, שברולט בל-אייר 1957, מנוע V8, מזגן, הכל חשמלי, מפואר, מפנק ועיצוב נפלא) ולעומתם התוצרת האירופאית באותן שנים.... ברת השוואה? לא ממש, לא זו העממית אלא רק זו שפנתה לפלח אוכלוסיה מבוסס. שנות השבעים היו שנות עדנה עבור האירופאים והיפניים בכל מה שקשור לחדירה לארה"ב (משברי הדלק כמובן היוו דחיפה רצינית) ובארץ... לארץ למעשה הגיעו קמצוצים של התוצרת האמריקאית בהשוואה לתוצרת הבריטית, גם בשל המיסוי וגם בשל מחיר הבסיס שלהן.

 

גם כאן, אבדיל משמעותית בין מכוניות ספורט וספורטיביות לבין מכוניות סדאן/משפחתיות. הישראלי שטמן ידו בכיסו, במדינה בה מחירי המכוניות היו (היו?....) גבוהים משמעותית מכל מקום אחר בעולם, חיפש יחס התמורה-תועלת ופה, גם המענה הטכנולוגי והמפנק וגם ההיבט הפסיכולוגי של הרבה פח וגודל באותו מחיר של פחות פח וגודל לעומת האמריקאיות עשו את שלהם...

 

מה שלא מסתדר לי קצת בתיאוריה הנ"ל הינו ההכללה, הן של התפיסה האמריקאית והן של התפיסה הישראלית, שכן מדובר בדורות שונים ותפיסות עולם שונות, "טונות פח חסרות תועלת"... לא הייתי מגדיר תעשיית רכב שלמה במונח זה... היו שם גם כמה וכמה יצירות מופת וסמלי דרך בתעשיית הרכב העולמית.

 

ממליץ לכולם לעיין בספרות מכוניות קונספט ועיצוב משנות החמישים והשישים ולראות יצירות מופת עיצוביות וטכנולוגיות. רובן המוחלט הינו כמובן מיבשת תפוחי האדמה.... והאירופאים?....

 

ואסיים באמירה....

 

[lulisa]

אבל על MG, MG דווקא, כן...

[Tatra]

מוצר נחות העשוי בטעם רע....טונות הפח חסרות התועלת של המקומיות הנפוחות.....

 

נסחפת קצת, לא? ההגינות הייתה מחייבת להזכיר שהמכוניות האמריקאיות - עד שנות השבעים - היו בעלות מספר תכונות שהעניקו להן יתרונות מסוימים בהשוואה למקבילים האנגלים והאירופאים, למשל אמינות מופלגת ויכולת לשייט במהירויות ממוצעות (יחסית) גבוהות שבהן הMG והרובר שלך היו שופכות לאגרים. אם התכנון האמריקאי היה כל כך גרוע, אנא הסבר ונמק את הדבר הזה:

 

 

ההיסטוריה לא נעצרה ב1950 כידוע וגם לרובר היו בעיות איכות רציניות בשנות ה70 וה80, מה שבהחלט לא עזר לSD1 שלעניות דעתי הייתה הרובר הטובה ביותר בכל הזמנים (עם המנוע האמריקאי הנ"ל, רחמנא ליצלן)

 

T

[lulisa]

http://lulisml.wordpress.com/2012/02/27/%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91/

[דודי ויצמן]

הקורבט סטינג ריי מ63 באמת יפה אבל שברולט בל אייר בשנת 57 מול סיטרואן ds בשנת 55 או היגואר E-type........

אירופאיות מול אמריקאיות של שנות החמישים והשישים מבחינת מעצבים-ג'יוג'ארו ,ברטונה ,פיניפארינה ועוד.....

כל מה שעולה לי בראש מבחינת אמריקאיות יפות זה ה AC Cobra והמוסטנג שהיא נחמדה

איך אפשר להשוות את בתי העיצוב במודנה שיונקים את המסורת שלהם עוד מתקופת הרנסאנס ל"קרבות" הניקל והכרום של צעירים אמריקאים בשנות החמישים עטורי ברילנטין בשיער מחנים את חדר האורחים שלהם מול הדיינר בדרך לבלוס דאבל צ'יז מק

הנה קצת קלאסיקה הוליוודית של שנות החמישים והשישים נוהגת בעיקר על רכבים אירופאים

קלינט איסטווד עם אוסטין הילי או גרייס קלי עם יגואר E type

http://loveisspeed.blogspot.co.il/2011/12/gentelman-and-their-classics.html