מאפיינים לרכבים משנות ה80

[irork]

ניסיתי לחשוב מה אפיין את הרכבים בשנות השמונים הן מבחינת עיצוב והן מבחינת טכנולוגיה. מלבד לקווים הישרים והמעבר לרכבי הזרקה, מה עוד איפיין את רכבי התקופה?

[504L]

-פגושי פלסטיק זולים במקום פגושי כרום עמידים ויפים.

-פנסים אחוריים מחולקים לריבועים/מלבנים קטנים.

-צלחות פלסטיק(טאסות) מלאות לגלגלים.

-להבדיל, חישוקים(ג'אנטים) בעיצובים מקובלים עד היום.

-שימוש בצמיגים נמוכי חתך ובמידות חישוק הולכות וגדלות.

-מעבר מסיבי להנעה קדמית בקרב יצרנים אירופאים ויפניים גדולים.

-מעבר מסיבי לגירים אוטומטיים עם ארבעה במקום שלושה הילוכים.

-כנ"ל לגבי ידניים עם חמישה במקום ארבעה הילוכים.

-לוחות שעונים מעוצבים(ופלסטיקיים) יותר - ולרוב פחות עמידים.

 

זהו לבינתיים.

[XOFIRX]

-פגושי פלסטיק זולים במקום פגושי כרום עמידים ויפים.

-פנסים אחוריים מחולקים לריבועים/מלבנים קטנים.

-צלחות פלסטיק(טאסות) מלאות לגלגלים.

-להבדיל, חישוקים(ג'אנטים) בעיצובים מקובלים עד היום.

-שימוש בצמיגים נמוכי חתך ובמידות חישוק הולכות וגדלות.

-מעבר מסיבי להנעה קדמית בקרב יצרנים אירופאים ויפניים גדולים.

-מעבר מסיבי לגירים אוטומטיים עם ארבעה במקום שלושה הילוכים.

-כנ"ל לגבי ידניים עם חמישה במקום ארבעה הילוכים.

-לוחות שעונים מעוצבים(ופלסטיקיים) יותר - ולרוב פחות עמידים.

 

זהו לבינתיים.

 

אמרת את כל מה שחשבתי.

[irork]

היה גם מעבר לחלונות חשמליים ברכבים האירופיים. ונראה שהאמריקאיות הצטמקו מעט, לא?

[Simply Nuts]

- שיווק מכוניות עם לוחות שעונים דיגיטלים.

- רכבים שהם לא אקזוטיים החלו להופיע עם פנסים נשלפים.

[razmel]

למרות שאינני מתחום הפרסום, אתייחס לדעתי לדגשים שנתנו המפרסמים:

 

שנות ה-2000 - חסכון בדלק ושמירה על תקני זיהום אויר.

 

עשור שנות ה-90 - התעסקות בבטיחות. כל השאר לא מעניין את הצרכן (לפי ההתמקדות בפרסום).

 

שנות ה-80 - התעסקות בביצועים.

 

כיוון שתעשיית הרכב היא איטית, הרי שהרכבים שהופיעו בשנות ה-80, תוכננו למעשה בשנות ה-70, וכל זרם בעיצוב המתייחס לעשור מסויים, אמנם הופיע באותו עשור, אבל תוכנן בעשור קודם.

 

רכבים המשפיעים עיצובית בשנות ה-80, בעלי מאפיין בולט:

קו זורם, אוירו-דינמי, בקוים מעוגלים רכים - רנו פואגו, פורד סיירה,פרארי טסטה-רוסה, מרצדס (89) SL, ניסן 300ZX, מאזדה מיאטה.

 

מולם רכבים גם כן בקו זורם, אוירו דינמי אבל עם קוים ישרים חדים המשכיים:

סיטרואן BX, אאודי 100, שברולט קורבט, אלפא 164. בולטות במיוחד סובארו DL-87, וגם וולוו 760.

 

הסגנון האחרון, עם קוים חדים / נשברים אופייני בעיקר לשנות ה-80, ולא המשיך לשנות ה-90, ומאז לא זכורות לי מכוניות כאלו. הסגנון הלך יותר לכיוון הקוים המעוגלים. בשנים האחרונות ישנם דגמים של קדילק, שכן חוזרים לאותו סגנון חד / נשבר, אולי בהשראת נושאות מטוסים (שם העיצוב הוא נגזרת של שבירת קרני מכ"מ / רדאר).

 

אינני יודע מה הסיבה שבגללה פתחת את השרשור, אבל יש לי ספר על זרמים וסגנונות בעיצוב רכב, CAR-DESIGN בהוצאת teNeues ע"י Paolo Tumminelli.

 

 

לענין הטכנולוגי - מאפייני בטיחות שהופיעו לראשונה במרצדס S-CLASS בשנות ה-80, החלו להופיע כעשור אח"כ ברכבים עממים יותר.

[Alon_A]

-פגושי פלסטיק זולים במקום פגושי כרום עמידים ויפים.

-פנסים אחוריים מחולקים לריבועים/מלבנים קטנים.

-צלחות פלסטיק(טאסות) מלאות לגלגלים.

-להבדיל, חישוקים(ג'אנטים) בעיצובים מקובלים עד היום.

-שימוש בצמיגים נמוכי חתך ובמידות חישוק הולכות וגדלות.

-מעבר מסיבי להנעה קדמית בקרב יצרנים אירופאים ויפניים גדולים.

-מעבר מסיבי לגירים אוטומטיים עם ארבעה במקום שלושה הילוכים.

-כנ"ל לגבי ידניים עם חמישה במקום ארבעה הילוכים.

-לוחות שעונים מעוצבים(ופלסטיקיים) יותר - ולרוב פחות עמידים.

 

זהו לבינתיים.

 

התשובה הזאת כל כך מפורטת שיש יצרנים שכרגע חוזרים בזמן כדי לעשות עוד כמה שינויים שהם שכחו לבצע בדגמים שלהם בשנות ה-80 !

[ezl280]

מענין, חשבתי על השאלה הזו לא מזמן.

 

בהקשר שלי, זה קשור ל"התבגרות" שלי בכל מה שקשור לרכבי אספנות. אחרי לא מעט רכבים הגעתי למסקנה שעם כל הכבוד, רכב שלא יתן תמורה בנהיגה נטו שאמורה לרגש אותי ברמה כזו או אחרת (ולאו דווקא בביצועים מטורפים) יכול להיות נחמד לתצוגה אבל אין לי הנאה ממנו יותר ממשפחתומטית 1600 סמ"ק, לפעמים אפילו פחות. זה לקח זמן, בסוף הודיתי.

 

אז ככה זה מחולק מבחינתי בגדול:

 

עד שנות ה60, נהיגה אחרת. אין כח ובד"כ אין אחיזה, אבל זה לנהוג על "ברזל" חויה מיוחדת של פעם, למשל נהיגה בגיר בלי סינכרונים שעושה לי חויה כל פעם מחדש. יש יוצאים מהכלל לכל הכיוונים, אבל זהו בגדול. ואה, רק לנסיעות קצרות, בארוכות אין הנאה מהנהיגה עצמה, יש מכל המסביב.

 

שנות ה 60 עד תחילת 70, מעניניות לנהיגה בעיקר הרודסטרים שהיו חידוש נהדר בתקופה הזו, ורכבי "מסל קאר" אמריקאים. שוב, בד"כ בשביל להנות מנהיגה אחרת שאין כמעט היום, אבל לא להנאה מנהיגה רצופה או ארוכה. יש אופי, יש קצת ביצועים, אבל חוץ מהדוגמאות האלו רכבים די משעממים לנהיגה, ושוב זה בגדול בלי להזכיר יוצאים מהכלל ויש כאלה.

 

שנות ה 70, מתחיל להיות מענין...עיצובים עדיין קלאסיים אבל פה ושם פנינות מכאניות אמיתיות שכיף אמיתי לנהוג בהן בכל זמן ולכל מרחק. נזכיר לדוגמא את האלפות והלאנציות הנפלאות של שנות ה 70 שהן קלאסיקה ככל שקלאסיקה יכולה להיות, גם מבחינת עיצוב וגם מבחינת נהיגה, ואת המרצדסים של תחילת שנות ה 70 שלדעתי היו מופלאות בכל קנה מידה (עד 73)

 

שנות ה 80, עיצובים פחות מענינים, על זה אין ויכוח, אבל הנהיגה...דור מופלא של פנינות נהיגה אדירות שנותנות כל מה שרכב מודרני יתן מבחינת נוחות ושימושיות, יחד עם ביצועים והתנהגות שהיגיעו לרמה הגבוהה ביותר לפני שהתבטל המושג "אופי" באמצע שנות ה 90 יחד עם כניסת המחשבים לזירה. המגמה של כמה שיותר ביצועים בכמה שפחות כסף (וכמה שיותר דלק...) יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית העצומה שנתנה שימושיות גובהה מאוד (כמעט ברמה של היום) יחד עם אמינות הגבוהה ביותר שיוצרה אי פעם, נתנה את רכבי הנהיגה הטובים ביותר שניתן לקנות באיזשהוא דור, כולל עד היום.

 

ונזכיר את ה ב.מ.וו. הנפלאות כולל ה m3 האדירה, מרצדס 190 2.3 16 שעד היום אני מתגעגע אליה (...) אלפא סוד, אלפא 75 בשלל גרסאות, הגולף גי טי איי הנהדרת, פורשה 911 עולה למנוע 3.2 אדיר + טורבו, פורשה 928 ועוד ועוד.

 

בקיצור, שנות ה 80, קצת פחות עיצוב אבל מכוניות הנהיגה המושלמות, והשימושיות והאמינות ביותר כיף צרוף. ןאגב, שכחתי את ענין הטורבו שנכנס לשימוש נפוץ.

 

וכמובן שהתייחסתי לרכבים שהם פחות או יותר בתקציב ל(כמעט) כל כיס ולא למכוניות על שהיו בכל דור, ואם כבר - שנות ה 80 ברובן הזולות ביותר בערכן כרכב אספנות, וגם זה שיקול נחמד.

 

כל זה נמשך עד איזור שנת 95 שאז (עם יוצאים מהכלל) לטעמי הפסיקו לייצר מכוניות ועברו לייצר קופסאות סרדינים מגעילות, מתקלקלות ומסורסות.

 

בעקבות המחשבה הזו אני בהחלט מחכה לעוד שנתיים - שלוש, שאז יהיו לי דברים אדירים לייבא, בתקווה שעד אז עניין זלטין יפתר...

[kanfi]

הסגנון האחרון, עם קוים חדים / נשברים אופייני בעיקר לשנות ה-80, ולא המשיך לשנות ה-90, ומאז לא זכורות לי מכוניות כאלו. הסגנון הלך יותר לכיוון הקוים המעוגלים. בשנים האחרונות ישנם דגמים של קדילק, שכן חוזרים לאותו סגנון חד / נשבר, אולי בהשראת נושאות מטוסים (שם העיצוב הוא נגזרת של שבירת קרני מכ"מ / רדאר).

quote]

 

דווקא היו רכבים שיצא בשנות ה-90 עם קווים ישרים: אולדסמוביל אצ'יבה, וולבו 850, סאאב 9000

[Laurence]

בשנות ה-80 גם הפסקנו למשוך את הצ'וק כל בוקר לפני ההתנעה....

[גלעד2]

ריבוי ספוילרים

[504L]

שנות ה 70, מתחיל להיות מענין...עיצובים עדיין קלאסיים אבל פה ושם פנינות מכאניות אמיתיות שכיף אמיתי לנהוג בהן בכל זמן ולכל מרחק. נזכיר לדוגמא את האלפות והלאנציות הנפלאות של שנות ה 70 שהן קלאסיקה ככל שקלאסיקה יכולה להיות, גם מבחינת עיצוב וגם מבחינת נהיגה, ואת המרצדסים של תחילת שנות ה 70 שלדעתי היו מופלאות בכל קנה מידה (עד 73)

 

לנצ'יה בטה היתה מכונית חביבה, אך כל אותן לנצ'יות נפלאות(פולביה/פלביה) יצאו עוד בשנות הששים ויצורן נמשך עד אמצע שנות השבעים ע"י פיאט, שהפכה בעלת הבית של לנצ'יה ב-1969. כך גם לגבי הג'וליות, הברלינות וה-GT(ג'וניור) למיניהם. מרצדס? לטעמי W116 היתה קפיצת דרך אדירה - והיא רק נולדה ב-1972/3.

 

ונזכיר את ה ב.מ.וו. הנפלאות כולל ה m3 האדירה, מרצדס 190 2.3 16 שעד היום אני מתגעגע אליה (...) אלפא סוד, אלפא 75 בשלל גרסאות, הגולף גי טי איי הנהדרת, פורשה 911 עולה למנוע 3.2 אדיר + טורבו, פורשה 928 ועוד ועוד.

 

למעט סדרה 3(E30) לרבות M3 והמרצדס 190, כל שאר המכוניות הן ילידות שנות השבעים. אלפא סוד נולדה בתחילת העשור, גולף GTI ב-1977, פורשה 911 3.0SC(הקרובה מאד לקררה 3.2) ו-928 יצאו ב-1978. אלפא 75 התבססה על הג'ולייטה, עוד תוצר של התקופה.

 

כל זה נמשך עד איזור שנת 95 שאז (עם יוצאים מהכלל) לטעמי הפסיקו לייצר מכוניות ועברו לייצר קופסאות סרדינים מגעילות, מתקלקלות ומסורסות.

 

לטעמי האישי, דווקא תור הזהב של פיז'ו היה משנת 1994-2000. האיכות הקלוקלת והעיצובים השתפרו, בעוד הניהוג האיכותי עוד התעלה על עצמו. ב.מ.וו התעלתה על עצמה עם סדרה 5 החדשה(1996) ושדרגה גם את ה-3, שנתיים לאחר מכן. ישנן עוד מספר דוגמאות, כך שאני די חולק עליך בנקודה זו.

 

 

התייחסתי למספר נקודות שהעלית באופן ספציפי, אך אני די חולק על האופן הקטגורי שבו אתה מחלק את העשורים השונים. גם עשורים מוקדמים הציעו מכוניות בשלות מבחינה מכנית שיכולות להנות בנהיגה ממושכת - ולהיפך.

 

אגב, לתפיסתי, התקופה המעצבת ביותר למכוניות המודרניות היתה 1965-1975 - ובכל סגמנט אפשרי, מסופרמיני ועד סופרקארס.

[vadim6385]

הסגנון האחרון, עם קוים חדים / נשברים אופייני בעיקר לשנות ה-80, ולא המשיך לשנות ה-90, ומאז לא זכורות לי מכוניות כאלו

המשיך. סיטרואן XM, ZX, קסנטיה, פז'ו 306, 106, 405, רנו 19, וולבו 940, 850.

 

מה גם, שבשנות ה-2000 כמה יצרנים חזרו לזה, לדוג' GM ופורד.

[proxima]

שנות ה 80 היו המשמעותיות ביותר עבור חובבי הנהיגה,

בפעם הראשונה ניתן היה לקבל במכוניות עממיות התנהגות וגם ביצועים של מכוניות על ,

מספיק להזכיר את האינטגרלה וה M3 , אבל גם פורד RS קוזוורט ואפילו 1.9 205GTI או מושתלות ה MI.

אין דבר יותר מרגש מלעקוף בפיתול או בקו ישר מכונית אקזוטית יקרה פי 5-10 .

[yonico]

בשנות ה-80 גם הפסקנו למשוך את הצ'וק כל בוקר לפני ההתנעה....

בדופין 58 שהיתה לי מעולם לא משכתי צ'וק בבוקר