מיתון כלכלי ? מישהו מרגיש משהו ?

[מרק10]

לפני 39 דקות, Potato כתב:

 

תבוא למהנדס צעיר ותגיד לו "עיבוד שבבי" אתה ככל הנראה תראה מבט של גועל על הפרצוף.

אף אחד לא רוצה להתעסק בזה...מצטער אבל אנחנו כבר לא ב1980.

 

תסביר לחברים שלך שעיבוד שבבי עוסק בכול מיני סוגי שבבים כמו שבב מסתלסל, שבב המתקבל מעיבוד פליז/ברונזה שונה משבב שמתקבל מחריטת פלדה כמו SAE1020 ועוד...

 

אולי הפעם תקשיב לבעלי ניסיון וקצת מבוגרים ממך שעברו דבר מה בחיים שלהם ?

 

מה שתלמד במהלך שנה שנתיים בחברה כמו של חבר הפורום נהג לילה לא תלמד באינטל ושות' גם אחרי 10 שנים.

 

בחברות כמו של נהג לילה אתה תצטרך לרדת לפס הייצור ולתת פתרונות מהירים וגם לקבל נזיפות מעובדי ייצור שהתכנון שלך על הפנים. אתה גם תעבוד מול מחלקת ביקורת איכות ותלמד כיצד עובדים בשטח ולא פילוספיות של DCMA ומולטידיסציפלינאריות.

 

[Potato]

לפני 1 דקה, David32 כתב:

וכסייד נוט, הזילזול הזה בתעשיות קטנות לא בריא בכלל, תוציא את זה מהלקסיקון שלך, אלה הם האירגונים שמפעילים חלק נכבד מהתעשיה. אם זה הצינורות של נהג לילה, או מפעל קטן שעושה שינויי קאבינה ומהנדס נגררים  או יצרן של מערכות של סאנרופים.

העסקים האלה הם חלק קריטי בתעשיה. 

יצא לי להיות באחד המפעלים שציינתי, כול חברות המשאיות הגדולות יפסידו נפח מכירות לא קטן אם לא יהיו מפעלים כאלה.

 

אני לא מזלזל באף אחד וגם רשמתי את זה מפורשות.

אבל אני חושב שנוכל להסכים על זה שאני מכיר קצת יותר ממך את אלה שעתידים להיות בוגרי הנדסה עוד שנה שנתיים ואת השאיפות 

שלהם לכמה שנים הקרובות.

 

Just now, מרק10 כתב:

אולי הפעם תקשיב לבעלי ניסיון וקצת מבוגרים ממך שעברו דבר מה בחיים שלהם ?

מה יש לי להקשיב?

אני אמרתי פה איזה 46 פעמים שהדיון הוא על איפה רוב הבוגרים רוצים לעבוד.

אני אישית לא רוצה לעבוד במשרה של מהנדס מכונות בכלל,לא במפעל שלו ולא במפעל של אינטל.

Just now, מרק10 כתב:

מה שתלמד במהלך שנה שנתיים בחברה כמו של חבר הפורום נהג לילה לא תלמד באינטל ושות' גם אחרי 10 שנים.

יש סיכוי שאתה צודק.

Just now, מרק10 כתב:

בחברות כמו של נהג לילה אתה תצטרך לרדת לפס הייצור ולתת פתרונות מהירים וגם לקבל נזיפות מעובדי ייצור שהתכנון שלך על הפנים. אתה גם תעבוד מול מחלקת ביקורת איכות ותלמד כיצד עובדים בשטח ולא פילוספיות של DCMA ומולטידיסציפלינאריות.

בחברות שלא מייצרות אלא עובדות רק עם קבלני משנה זה אפילו לא רלוונטי.

אתה מחפש יצרן שיודע לייצר את מה שאתה רוצה,לרוב הוא גם זה שימלא לך דוחות בקרת איכות.

[מרק10]

לפני 8 דקות, Potato כתב:

 

יש סיכוי שאתה צודק.

 

את העבודה הראשונה שלי בתכנון מכני התחלתי בחברת ETM שהייתה ממוקמת באיזור התעשיה הרצליה. החברה עסקה בייצור מקדחים/משוריות וכלים שונים לעיבוד שבבי. החברה נמכרה בשנות ה-90 לישקר והאמת שמאוד נהנתי לעבוד בחברה לא "זוהרת". המגע הישיר עם הייצור וכול המשתמע מזה וגם עבודה מול קבלני משנה ברמה מקצועית מוסיף המון המון לידע ולעניין בעבודהץ

 

ציטוט

בחברות שלא מייצרות אלא עובדות רק עם קבלני משנה זה אפילו לא רלוונטי.

אתה מחפש יצרן שיודע לייצר את מה שאתה רוצה,לרוב הוא גם זה שימלא לך דוחות בקרת איכות.

 

בדיוק זו הסיבה שאני ממליץ לבוגרי הנדסת מכונות להתחיל עבודה ראשונה במפעל קטן/בינוני כמו של נהג לילה. גם מפעלים קטנים מוציאים עבודות ייצור מסויימות לקבלני חוץ.

עריכה אחרונה ב-7 לאוגוסט, 2020 על ידי מרק10

[ChemGuy85]

לפני 13 דקות, David32 כתב:

לא הייתי רוצה לעבוד אצל נהג לילה, כי התחום שלו לא מעניין לי את קצה הזרנוקון, אבל אתה סתם מזיין את המוח מתוך אג'נדה אישית נגדו.

עוד חמש-עשר שנים תשמע את חלק מהחברים של פוטייטו שמסיימים את לימודיהם מחפשים תפקיד שיותר דומה למה שנהג לילה יכול להציע. או לפחות היו רוצים לעבוד בכזה.

 

רק אם הם מצאו את עצמם תקועים בתחתית הסולם המקצועי.

עריכה אחרונה ב-7 לאוגוסט, 2020 על ידי ChemGuy85

[Potato]

לפני 2 דקות, מרק10 כתב:

בדיוק זו הסיבה שאני ממליץ לבוגרי הנדסת מכונות להתחיל עבודה ראשונה במפעל קטן/בינוני כמו של נהג לילה. גם מפעלים קטנים מוציאים עבודות ייצור מסויימות לקבלני חוץ.

 

יכול מאוד להיות שאתה צודק ושההמלצה שלך טובה ונכונה.

כבר רשמתי פה עשרים פעם,היא לא עוברת את מבחן המציאות.

[David32]

לפני 3 דקות, ChemGuy85 כתב:

 

רק אם הם מצאו את עצמם תקועים בתחתית הסולם המקצועי.

 

מאיפה אתה בא ואומר את זה? 

כמה שנאה אתה מוציא פה על נהג לילה, תיהיה בריא.

 

 

[pl7410]

מבין בדיוק לאיזה סוג אתה מתכוון אבל אתה מתעלם מההשפעה הנפשית של הפגיעות האלה.

מדויק, אבל לא צריך ללכת עד לנפש - יש גם פגיעה מוחשית ומדידה בדברים כמו נסיון ורצף תעסוקתי (ו/או צבאי), השכלה גבוהה ואפילו דברים טריוויאלים כמו יכולת לשמור על קשר רציף עם הpeer group שלך מבחינת מינגלינג וחוויות חיים.

כל אלו משקולות שקופות אבל מכבידות לא פחות

[מרק10]

לפני 8 דקות, ChemGuy85 כתב:

 

רק אם הם מצאו את עצמם תקועים בתחתית הסולם המקצועי.

 

תגיד הקורונה תפסה אותך בביצים  ? 

עריכה אחרונה ב-7 לאוגוסט, 2020 על ידי מרק10

[Night Driver]

כל אלה נכנסים אצלי תחת המאבק הנפשי.

[David32]

הכי מצחיק שיש פה אדם שבוכה על כמה הוא בורג קטן ולא מוערך במערכת. ואז כשמדברים על מעבר למשרה שכוללת בתוכה יותר אחריות ויותר ראש פתוח ויותר עיניין אבל במקום פחות נוצץ הוא אומר שכול מי שעושה את זה הוא בתחתית הסולם המקצועי.

 

ועוד יותר מצחיק, זה שכאנשים שומעים על מפעל קטן שמייצר צינורות ופתרונות מים הם מזלזלים. אבל לעבוד בסינגר/אייקון/כול סדנה (מפעל) אחר? חלום.

[pl7410]

גם לחמאס יש המון הצלחה עם צינורות, זה עסק מעולה וגם ממחזר

[BloodFist]

פוטטו כנראה שאתם בטכניון שם בחתיכת בועה...
אני מהנדס מכונות צעיר עם קרוב ל3 שנים ניסיון בפיתוח כלי עיבוד שבבי מיוחדים, תהליכי ייצור, ובניית מתקנים עם קצת אוטומציה...
כמעט כל מי שלמד איתי העדיף ללכת לעבודות במקומות הקטנים והלא זוהרים בידיעה שהוא רוצה לצבור ניסיון ויכול להתפשר על דברים מסוימים. התנאים האלו שאתה מחפש מסביב שווים ל***. ככל הנראה מתישהו תבין שצריך להגיע לאיזון בין העבודה לבין החיים הפרטיים שלך.
בגדול אני נמצא פחות או יותר מגיל 0 במפעלים (אבא שלי מנהל איכות) ועבדתי גם בארגונים קטנים (20 אנשים) גם בבינוניים (130) ועכשיו אני עובד בישקר (מעל 3000 עובדים) ואני יכול להגיד לך שהיחס מהמנהלים והחיוניות שאתה מרגיש לעובדים הייתה הרבה יותר טוב במקומות הקטנים.
בשורה התחתונה בישקר אתה לא מעניין לאף אחד את הביצה (וזה לא שזה מקום רע לעבוד בו...) אבל הכל מקובע מאוד ואין יותר מדי מקום לגמישות.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[Potato]

אני באמת לא יודע מאיפה היכולת  הזו להתעלם ממה שאני כותב פעם אחר פעם.

 

או שאתה מזכיר אותי ומגיב למה שאני כותב,או שאתה ממציא לעצמך דברים שאני כותב ואז אל תזכיר אותי כי אני לא קשור.

 

יש סיכוי שרוב החברים שלי הם חבורת נובורישים מפונקים שרק מחפשים להעלות לסטורי תמונה של ההאפי אוור ובכלל לא מעניין אותם מה הם עושים בעבודה....חבל שאני לא נמצא בחברת האנשים האיכותיים שמחפשים לעבוד בכל מיני מפעלי מתכת קטנים.

 

בוא נסכים שזה לא המצב ואספתי מספיק חוות דעת מאנשים כדי לעמוד מאחורי מה שרשמתי.

ועם כמה שהעבודה ב א.א מתכות מעניינת הרוב יעדיפו לעשות עבודה משעממת בפיליפס או מדטרוניק.

 

לא יודע איפה למדת ומה אתה מחפש או אוהב לעשות.

אני עבדתי במפעל בתור סטודנט והדבר היחיד שהבנתי הוא אין שום סיכוי בעולם שאני איי פעם אחזור לעבוד במפעל.

תוך כדי היה לי כיף,היו איתי אחלה אנשים והיה לי מאוד נוח,אבל מהרגע שעזבתי הבנתי שזה היה אך ורק מתוך איזור נוחות.

 

ישקר זה לא בדיוק מפעל,וגם אם אתה כן דוחף אותו לקטגוריה,הוא כמה רמות מעל המפעלים המדוברים.

[malcishua]

לפני 11 שעות, ChemGuy85 כתב:

רומנטיזציה מוגזמת. באותה מידה בחור יכול להתגלגל 2-3 שנים אחרי צבא בלי לדעת מה לעשות עם עצמו, ילך ללמוד 3-4 שנים פילוסופיה ובינתיים ישרוד ממשרות סטודנטיאליות ללא שום אופק קידום, יסיים תואר בגיל 26-27 רק בשביל לגלות שאין לו מה לעשות עם זה בשוק העבודה, יחזור לאקדמיה בגיל 28 - 29, יטחן תואר עד 33-34 תוך כדי מאבק הישרדות אין סופי על פרנסה רק כדי לצאת לשוק העבודה בגיל 34 עם 0 ניסיון מקצועי בתחום שלו ולמצוא את עצמו מתחרה בבני 24 - 25 עם פחות או יותר אותו רקע מקצועי, אבל עכשיו הוא הרבה יותר מבוגר והוא צריך לשכור דירה ולשלם על הגן של הילד ובכלל סל ההוצאות שלו שונה לגמרי בזמן שחברים שלו כבר בתוך הענף עושים כסף, התקדמו משמעותית, נהנים ממשרה מתגמלת, מוכרים מניות וקונים דירה ומכונית חדשה. 

 

שום רומטיזציה, להיפך. אני מסכים איתך לגמרי, אבל טיפוס מהסוג שאתה מתאר כאן ימרח את הזמן שלו לא משנה אילו בחירות הוא יעשה בחיים. אני חושב שדווקא הטיפוס ההפוך, זה שלא מורח את הזמן אלא מנצל אותו כדי להתפתח ולעשות בחירות יותר מושכלות, הוא זה שיכול להרשות לעצמו לא ללכת עם הזרם אלא לעשות בחירה קצת אחרת. אני ממש לא תומך בבטלה ומריחת זמן בשם ה״מימוש העצמי״. כל מה שאני אומר הוא שאם מגיע מישהו רציני בן 21-22, שלא רוצה למרוח את הזמן אלא להרשם ללימודים, והוא מעדיף ללכת לכיוון של ״מדעי הדשא״ מתוך עניין אמיתי (למרות שיכול להתקבל להנדסה) - לא יקרה אסון גדול אם יעשה את זה (ואולי אפילו להיפך).

 

לפני 10 שעות, Potato כתב:

לא,אבל תחילת סמסטר שגם אצלי אין יותר מידי עומס היינו יוצאים המון או יושבים בבתים של חברים.

לעשות את זה על פני 3 שנים באופן קבוע ולא שבוע שבועיים פה ושם עושה כזה הבדל?

 

ברור, זו חוויה שונה לגמרי. אני פשוט לא חושב שכל מי שעושה תואר אקדמי שבו הוא לא טוחן נונ-סטופ הוא אוטומטית ״בטלן״. כמו שאני לא חושב שמי שלא עובד 10 שעות ביום בהייטק למרות שיש לו תואר בהנדסה הוא ״בטלן״. כאמור, יש דברים אחרים בחיים מעבר למיקסום יכולת השתכרות. לא חייבים ללכת לאף קיצון, החוכמה היא למצוא את הבאלאנס שמתאים לך.

 

לפני 10 שעות, Potato כתב:

מה לעשות...החברים שלך לרוב יהיו דומים לך.

 

ברור, אבל אם אתה מודע לכך, כדאי לא לעשות הכללות על העולם בהתבסס רק עליהם.

 

לפני 10 שעות, Potato כתב:

לא.

אבל לשרוף זמן סתם בגיל 20 בלי להתקדם לשום מקום זה טיפשות.

זה שווה ערך ללכת למכור מכונות כביסה במחסני חשמל(אפילו פחות כי אתה 3 שנים רק מוציא כסף).

איכשהו מכל המבוגרים אני מקבל את אותה העצה-תחסוך כשאתה צעיר.

אתה הראשון שמעודד להתעסק בשטויות ולשרוף זמן על כלום כי יש כאלה שהתחילו בגיל 34 וגם להם היה סבבה.

 

אני ממש לא מעודד להתעסק בשטויות. אני פשוט לא מאמין בכך שכל פעילות שלא ממלאת את חשבון הבנק שלך או תורמת לפוטנציאל ההשתכרות שלך היא אוטומטית ״בזבוז זמן״.

 

לפני 10 שעות, Potato כתב:

לא.

בזבוז זמן מוגדר לך בצורה דיי ברורה באופן חברתי.

אתה יכול להתעלם עד מחרתיים מנורמות חברתיות אבל זה לא יגרום להן להשתנות.

 

יכול להיות שבזבוז זמן מוגדר באופן ברור מבחינה חברתית (ואני לא משוכנע בזה, כל אחד והסביבה החברתית שלו). אבל גם אם נניח שכן, דבקות בנורמות חברתיות היא לא בהכרח הדרך לחיים מאושרים.

 

לפני 9 שעות, יבגניפ כתב:

גם מישהו עם תנאי קבלה להנדסה יכול להיות ממוצע מאוד במדעי הרוח.

אני מבין את הנקודה שלך. במציאות הישראלית מעטים כנראה מתחילים את התואר בגיל 21. אז מישהו בגיל 24-25 הוךל ללמוד מדעי הרוח. מגיע במצטבר להוצאה של 20-30,000 על תואר, בזמן הזה לא צובר ניסיון מעשי במקצוע שאולי ירצה לעבוד בו ועכשיו יש לו עוד 3-4 שנים שבמהלכן הוא גם לא חוסך כלום, נדרש לשלם על לימודים. וגם בתעשיה הוא מתחיל הכל בואתו האיחור של 3-4 שנים.

 

אני מסכים לגמרי שמי שהולך לתואר ראשון במדעי הרוח בגיל 25, למרות שיכול להתקבל ללימודי הנדסה למשל, כבר צריך להבין טוב יותר מה האופציות שלו ולאן הוא הולך. אבל אני חושב שמישהו כזה, אם עבר משהו ב-3-4 שנים האחרונות ולא מרח אותן על הספה מול ה-xbox בבית של אמא, כבר בוגר יותר ויכול לעשות טוב יותר את ההערכה הזאת של איזה כיוון יהיה טוב יותר עבורו. הוא גם אמור להגיע לגיל הזה עם חסכון שיכול להיות לא קטן, ואולי גם יכולת לייצר איזושהי הכנסה סבירה במהלך תואר הראשון במדעי הרוח.

 

לפני 9 שעות, יבגניפ כתב:

וזה במקרה ה"טוב" של מישהו שעשה הימור לא נכון בגיל 20 וקצת וקלט את זה בזמן. אבל מה עם מי שבונה על קריירה באקדמיה, ממשיך לתואר שני, מגלה שהוא ממוצע כשהוא כבר מושקע 7-8 בלימודים? מה עם מי שמגיע לשלב האחרון - דוקטורט - ואז מגלה שאין לו עתיד, כי המנחה שלו לא נחשב או לא מקושר מספיק, או סתם כי הוא עצמו פשוט חוקר מאוד בינוני? וזה הרוב, כי קריירה אקדמית היא מיתוס. כן, יש היסטוריונים ישראלים שפועלים גם באוניבריסטאות הכי נחשבות שיש בעולם. אבל הם בודדים. ומולם יש אינסוף דוקטורים שממלאים את בתי הספר, הספריות הציבוריות, מתפרנסים משיעורים פרטיים. וזה לא יהיה שקול בחיים להצע המשרות שיש לך במקצועות "אמיתיים", או אפילו "סתם" לסיכוי שלך להשתלב בתעשיה אם למדת מקצוע ריאלי שהוא לא הנדסת תוכנה.

 

לגבי קריירה באקדמיה - כמו שאתה יודע, זה תמיד הימור, שלא משתלם לרוב האנשים שלוקחים אותו. אין מה לעשות - ככה זה. החוכמה היא להבין איך הדברים עובדים ולאן הרוח נושבת כבר במהלך הלימודים, ולייצר במקביל תשתית לאופציות אחרות במידה והכיוון האקדמי לא יצלח (מה שרוב הסיכויים שיקרה). מי שמגיע לסוף הדוקטורט בלי לעשות את כל אלה פשוט לא עשה את שיעורי הבית שלו.

 

לפני 9 שעות, יבגניפ כתב:

עכשיו בוא נראה את הצד השני, שאני במקרה מכיר, כי זו הדרך שאני עברתי

יש לך תואר ראשון בהנדסה? נהדר. אין לך סיבה אמיתית בעולם לעשות תואר ראשון נוסף. במקרה שלי הספיקו לי שני קורסים בפתוחה בדיוק. תואר שני כבר פחות צפוף מבחינת שעות, ולכן אפשר לעבוד 80-90% משרה, ולהסתדר לא רע בכלל. אפשר גם למרוח את התואר יחסית לנצח וכל פעם לסחוט שנה נוספת, בטח אם התואר הוא מחקרי. אפשר לעצור. אפשר לעשות די מה שבא לך. סביר להניח שהלחץ הכלכלי יהיה נמוך יותר מלחץ כלכלי שיש על מישוה שמתקיים מאיזו מלגת מצטיינים שלא מאפשרת לו לעבוד, או צריך להוכיח שסבא שלו גר בירוחם עלית לפני 60 שנה ועכשיו מגיעה לו מלגה מיוחדת לאוכלוסיה מאוד מצומצת. ואם אתה מתאכזב ופורש באמצע, או אחרי התואר השני, אז חוץ ממחיר התואר וירידה בשכר בגלל 80% משרה - לא הפסדת יותר מדי. 

 

כמה זה קורה?

אני אדם אחד, אני לא מדגם מייצג. אני חושב שפגשתי בערך עשרה אנשים בחיים שלי שבחרו במסלול כזה. הם לא היו הרוב, אבל בפרוש היה להם יותר קל מחבר'ה בני 30 במעמד אקדמי דומה, שחלקם כבר היו עם משפחות וילדים והיו צריכים להתקיים ממלגה של אלפי שקלים בודדים בחודש והכנסה של בן או בת הזוג במקרה הטוב. כן, חוקר כלשהו שאני מאוד מעריך אמר לי בזמנו שהוא לא מכיר מקרים של אנשים שכתבו דוקטורט "על הדרך" והגיעו לאקדמיה ושתמיד יהיה פער. אבל זה בדיוק ההימור.

 

אני חושב שהחוקר הזה סיכם את הנושא בצורה מצוינת. יותר מזה, אני חושב שהסיכוי של מישהו שעושה תואר במדעי הרוח תוך כדי עבודה בהייטק לעזוב את תחום העיסוק שלו הוא קטן עד אפסי. פשוט בגלל שאצל רוב האנשים, המומנטום והישארות בקומפורט זון הם הכוחות המניעים העיקריים בחיים. לכן עבור מישהו כזה, הלימודים יהיו כמעט תמיד בבחינת העשרה ולא career path אפשרי. שזה אחלה, אבל לא באמת ניתן להשוואה למסלול ההפוך.

[sperial]

לפני 7 שעות, Night Driver כתב:

מבין בדיוק לאיזה סוג אתה מתכוון אבל אתה מתעלם מההשפעה הנפשית של הפגיעות האלה.

 

כשהייתי בשיקום ראיתי איך אנשים נשברים נפשית בגלל הפגיעה הפיזית ולא כולם מתאוששים מזה.

 

יותר מזאת, עם ה 30% נכות פיזית שלי אני יכול להגיד לך שההתמודדות הנפשית היתה הרבה יותר קשה מהפיזית.

אנחנו ממש לא מדברים על אותן אוכלוסיות.

 

אתה מדבר על האנשים עם מחלות ופציעות משמעותיות ועם השלכות ארוכות טווח. עליהם אין ויכוח. בדיוק כפי שאתה מעיד על עצמך - 30% נכות ועבודה ב-230% מאמץ.

 

אני מדבר על אותם אנשים שמגיל 18 הולכים ובאים במשרדי הבט"ל או מחלקת השיקום של משהב"ט עם כל מיני תלונות שלא ניתנות לבדיקה אובייקטיבית, ובסופו של דבר מקבלים אחוזי נכות עם קצבה כלשהי ומתקיימים עליה. וכמו שכתב כאן מישהו - אולי איזו עבודה מזדמנת בשחור, אבל הרושם שלי שגם זה בהיקף קטן. אתה מדבר על אנשים שכאשר אתה שואל אותם למקצועם יענו "מהנדס" או "עובד במפעל", אני מדבר על אלה שיענו "אני בנכות".

עריכה אחרונה ב-8 לאוגוסט, 2020 על ידי sperial