אז... האם אני רדנק? (שרשור מתנשקק)

[oryo]

כשהתחילה כל המיני אפוקליפסה הזו, חבר אמר לי בהלצה שבזמן שבכל העולם נגמרו ניירות הטואלט מהמדפים, בארה״ב נגמרה התחמושת.

 

בתור מי שמוצא את התיקון השני לחוקת ארה״ב כגרוע במתכונתו הנוכחית, מצאתי את זה מצחיק ועצוב בו״ז. האובססיה של ארה״ב עם נשק היא בגדר טירוף מבחינתי, לעולם לא הבנתי את זה ואולי לעולם לא אבין. ניסיתי לנהל דיונים עם אנשים משכילים על הנושא, ומעולם לא הצלחתי לשמוע טיעון חזק שתומך בזכות לשאת נשק לכל אזרח החפץ בכך שמאזן את הסכנה הציבורית שנגזרת מהמדיניות. 

כמו שג׳ים ג׳פרי אמר בספיישל שלו שעסק (בין היתר) בנשקים - ליבת כל הטיעונים כולם היא "but ... i like guns". לא הגנה מזרים, בטח שלא הגנה מהממשל, אני סבור שהאובססיה האמריקאית נובעת לפני הכל מכך שיש לחבר׳ה צעצועים, והם לא רוצים שיקחו להם אותם. בהינתן הפוזיציה הראשונית הזו (החץ), אפשר להרכיב מעל זה טיעונים כמו ״אבל איך נתגונן מהממשל הפדראלי״ או ״אם לי לא יהיה נשק אז רק לרעים יהיה״ (המטרה).

 

אז כפי שניתן לראות, אני לא חובב נשק ברמת המאקרו (מדיניות).

אבל, בחור פשוט אנוכי, והחיבה לצעצועים מייצרי אנדרנלין אינה תחומה אך ורק בגבול אלו שיודעים להזיז אותך מהר. לפני הצבא פיינטבול היה אחד הבילויים המהנים ביותר, קאונטרסטרייק / באטלפילד / קו״ד יצרו חיבה וירטואלית לנשק, וכמו רבים נהניתי לטווח מכל הבא ליד במהלך השירות. או במילים פשוטות, האדם הבוגר שבי מאמין שנשק זה דבר רע, אבל הילד שנשאר אוהב דברים שעושים פיו פיו.

 

אז כשהחבר העלה את זה, פתאום עלתה במוחי המחשבה - רגע, למה שלא יהיה לי אקדח בעצם?

 

מטא-תובנות

ברשותכם, אני גולש רגע למטא-דיון הנגזר מהנושא הנ״ל - מוזמנים לדלג אם זה משעמם.

היות וכפי שביססתי, הנטיה האישית שלי היא אנטי-נשק ברמת המדיניות, וכמעט כל מי שאני מכיר מהחוגים שלי (השכלה אקדמית, לא חמומי מח) גם נגד רובים, ובפרט בארה״ב יצא שרוב החברים האמריקאים שלי מגיעים מהצד הדמוקרטי של המפה (וככאלו - מתנגדי נשק) - פתאום נוצר כאן מצב מעניין.

ברמת ניתוח הסיטואציה אני מבין שאין שום סיבה שלא ארכוש נשק - כאמור, הסלידה שלי מנשק היא בגלל שזה מייצר גישה קלה בין חדלי-אישים וחומרת הרג, אבל זה לא שאני אישית שונא נשקים.

את הסטטיסטיקה הגוזרת כי יש יותר סיכוי שבן משפחה שלך ימות מהנשק שלך מאשר שתשתמש בו נגד פולש אני משייך לכך שרוב בעלי הנשקים בארה״ב הם, ובכן, מטומטמים. אנשים אשכרה משאירים את רובי סער בארון בגראז׳, ואקדחים בתוך שידה בגובה חצי מטר... מן הסתם שילד סקרן יכול להגיע לדבר הזה ולייצר נזק. 

בעיה מטרידה יותר היא אסקלציה - אדם שמחזיק נשק עלול לקבל בטחון עצמי מופרז ולהכנס לסיטואציה ממנה היה נסוג אילולא החומרה, אבל גם כאן אני לא באמת מוטרד כי שוב, זה פשוט לא רלוונטי עבור המנטליות שלי.

כל החפירה בשביל לטעון - ברמה האישית לא מצאתי סיבה אחת בגינה עדיף לי להמנע מנשק, ומצאתי מס׳ סיבות בגינן כדאי שיהיה כזה בבית (בעיקר: הגנה ממקרי קצה). אף על פי כן, לקח לי סד״ג של שבוע רק להצליח להתגבר על המסך הכחול שנוצר לי במח עקב הדיסוננס בין הסלידה שלי ברמת המאקרו, וההבנה שלי כי אני בעד ברמת המיקרו. הרי זה כמו שאני בעד לאפשר לי לנהוג ב80 מל״ש בכביש כי אני יודע שאעשה זאת רק כשתנאי הדרך מאפשרים, אבל אני ממש לא בעד להתוות זאת ברמת המדיניות כי רוב הנהגים לא אחראיים מספיק. עולה השאלה האם מדובר בחשיבה רציונלית, או צביעות פר-אקסלנס?

 

העלתי את זה מהסיבה שמצאתי את זה מרתק, לראות איך הפוזיציה ההתחלתית שלי גרמה לי לעכב (וכמעט לשנות) את ״גרף״ ניתוח הסיטואציה בפועל. בעצם נוצר מצב בו ההגיון הקר חטף השפעה רצינית מפי הרגש הנובע מעמדת המוצא. זה בעצם אומר לי שגם בדיון כזה או אחר, למרות שאני תופס מעצמי אדם מונחה הגיון / לוגיקה / טיעונים, חשוב שאתנהל במשנה זהירות ואבצע לעצמי ״בדיקת דופק״ כל אינטרוול זמן כזה או אחר - האם אני ממשיך לדחוף אג׳נדה איקס כי ההגיון עומד לצדי, או כי זו עמדת המוצא שלי ואני כעת במגננה (מה שנקרא בעגת הפוקר pot committed)?

 

טוב, מספיק מטא.

 

(?)When in Rome... Buy guns

ברגע שהחלטתי שעבורי זה נכון להצטייד בנשק, החלטתי לבחור בכלי שיוכל לשמש אותי הן (ובעיקר) ל home defense, וגם למצבים בהם אני מעוניין להיות עם נשק עלי (בעגה האמריקאית - concealed carry): נניח אם אני עם המשפחה בטיול, או בסיטואציות מסוימות בהן אני נפגש עם זרים גמורים שלא בקונסטלציה חברתית. אחרי מחקר יחסית שטחי (יחסית לעצמי) החלטתי לרכוש אקדח 9מ״מ סמי, היות וזה קוטר עם כח עצירה מחד - אבל קטן, שכיח וזול מספיק מאידך.

בעקבות כל סיפור הקורונה המבחר די הצטמצם, אבל הצלחתי למצוא משהו שנראה תואם להגדרות שלי: FN FNS 9c. אקדח בגודל קטן/בינוני, אבל עם קיבולת של 12/17 כדורים, איכות בניה מוצלחת, עמידות ואמינות גבוהות מאוד, מדויק, מרגיש טוב ביד ומחיר די סבבה ($500 לכלי + 3 מחסניות: 12,12,17). 

 

חווית הרכישה היתה... ובכן, חוויתית. רק חיזק לי את הנחת המוצא שמשהו דפוק לגמרי בשיטה האמריקאית - מילאתי טופס עם פרטים אישיים, זה רץ מול מסד הנתונים של רשות הנשק הפדראלית, וזהו בגדול. קיבלתי כלי הריגה ללא שום צורך להציג איזושהי הסמכה או אסמכתא שיש לי מושג איך לתפעל את זה. מכאן שכל ברנש יכול לרכוש נשק (pending background check), ואף אחד לא בודק שיש לו מושג מה לעשות איתו(!) זה כמו לתת לכל אחד לרכוש רכב ולנסוע בו הביתה, מבלי שיש לו רשיון... טירוף / פיגור / טמטום.

 

כמובן שיחד עם האקדח רכשתי מיד כספת ביומטרית, ואת המפתח שלה העלמתי משטח הבית ע״מ שאף ילדון לא יוכל לעקוף את המנגנון האלקטרוני ע״י שימוש בפתרון פיזי. אני גם מתכנן להתקין בהמשך מנגנון אזעקה כלשהו שיתריע במידה ומישהו נגע בדבר הזה.

 

היות ומעולם לא יריתי באקדח, עשיתי מה שכנראה צריך לעשות במדינה בה כל טמבלול יכול לרכוש נשק שאינו מכיר: למדתי מיוטיוב איך לתפעל את השטות הזו XD 

תרגלתי בבית מה שנקרא dry fire (תרגילים שמבצעים עם אקדח לא טעון, כמשנה זהירות אני מקפיד שלא תהיה תחמושת חיה באותו חדר בו זה מתבצע), עבדתי על אחיזה ו-target acquisition, שליטה בהדק ו... הלכתי למטווח.

(כשיעבור הזעם, מניח שאקח איזה קורס תפעול כזה או אחר)

 

ציפיתי שזה יהיה נחמד לטווח, בפועל זה היה יותר כיף משציפיתי - וגם יותר מאתגר. מ7 יארד המקבץ היה סבבה בגדול, אמנם היה אופסט (אופסט מוזר - בירי למרכז מסה היה אופסט ״רגיל״ של למטה-שמאלה, בירי לראש אופסט של למטה-ימינה) אבל הכל היה בתוך המטרה אז לפחות זה. ב15 יארד היה מאתגר יותר לפגוע במרכז. הרתע מהאקדח היה מורגש, ולבצע double tap (שני כדורים רודפים) זה משהו שכנראה ייקח קצת זמן ללמוד.

 

בשלב מסוים יריתי בכלי של חבר - Ruger P22Q, אקדח בקוטר 0.22 אינץ׳, שמבחינת אמריקאים רבים נחשב ככלי לצחוקים ולא כנשק ״אמיתי״, למרות שהוא יחורר אותך אחלה בחלה אם וכש. בכ״א ההבדל היה עצום, הרתע היה אפסי, והיות והתחמושת עולה חמישית (4סנט לכדור 0.22, לעומת 20סנט לכדור 9ממ) והיות והמטווח היה די כיף, זה שתל זרע פורענות מסוים ... אבל הפוסט הזה כבר ארוך מספיק אז אולי אקשקש על זה בהמשך.

 

הרהורים של אאוטסיידר

דבר אחרון שאני מוצא מעניין - גם אחרי שרכשתי את הנשק, לקח לי בערך שבועיים לשחרר את ה״בושה האינהרנטית״ שלי מכך שפתאום אני מתעניין בנשק, אשכרה התפדחתי לראות סרטוני יוטיוב העוסקים בנושא ליד אשתי. 

זה מתחבר למטא-נושא שציינתי בתחילת הפוסט, הסלידה שלי מהנושא ברמת המאקרו כנראה גרמה לי לנסות להסליק את העניין האישי ברמת המיקרו. אם זה נראה לכם הזוי אז... ובכן, גם לי זה נראה הזוי! שוב, מוצא את הנושא הזה די מרתק ברמת המטא מעבר לנושא הספציפי של נשק. אני מניח שברמת התת-מודע כשאני שומע חובב נשק אני מדמיין איזה טיפוס מסוים של אנשים שלא בדיוק נמצא במתאם לאישיות שלי, ולכן לקח לי קצת זמן לעכל ולהשלים עם התחביב החדש.

 

אני מעלה את זה כי בקונטסקט של פורום חובבי רכב אני מניח שחלקכם עלולים למצוא את ההקשר רלוונטי בצורה זו או אחרת (יש סטיגמה מסוימת בישראל כלפי חובבי רכב, ואני מניח שלא כולנו תואמים אותה), אז maybe you can relate(?)

 

עכשיו אם תסלחו לי, אני אלך ללעוס טבק בטראק שלי עם פול ווליום קאנטרי, when in Texas ...

 

 

[vadim6385]

אתה רואה את עצמך שולף את האקדח ומשתמש בו כשצריך?

 

תוכל לחיות אחר כך עם העובדה שהרגת/פצעת בן אדם?

 

לא יודע אם יש לך ילדים, אבל במידה ויהיו, אתה תרגיש בנוח עם זה שיש נשק בבית (כן, כספת ביומטרית ובלה בלה בלה, כשירצו לפתוח, ימצאו איך)?

 

אבל עזוב ילדים, נגיד ותיכנס לריב כאסח עם אשתך, תוך כמה זמן האקדח הזה יהיה לאחד מכם ביד? או לחילופין, האם אחד מכם ירגיש מאוים מזה שהצד השני ישלוף עליו אקדח?

[windsurfer]

קודם כל קראתי הכל...

אני מניח שפסיכולוג (ואני לא) היה עושה מטעמים ממה שרץ לך בראש.

משום מה (ואל תשאלו למה) נזכרתי בדמות מצויירת מסדרה לפני ארבעים שנה

 מיסטר FIX ממסביב לעולם ב80 יום.

המעניין שאתה מנסה להכניס רציונאליות להחלטה שאתה מבין שהיא לא רציונאלית.

בכדי לאזן במעט.

אתה במקום שמאפשר לך להנות מכל מני דברים, אז למה בעצם לא...

אישית אני כנראה לא הייתי רוכש

[YNV]

שמע.. לא רוצה להעליב אבל רדנק עם טסלה זה כמו קלינט איסטווד עם חוטיני

[sperial]

גולש, אתה לא מכיר את הניתוחים של אור?

 

אור, התעסקתי עם קליעה כספורט תקופת מה כגדנעי, ודי נהניתי. אבל ויתרתי לטובת תחביב אחר (חובבות רדיו). אני מכיר אנשים שעסקו בספורט הזה עד רמת נבחרת ישראל.

 

אבל, מכאן ועד נשיאת נשק ביומיום המרחק עצום. אישית, למרות שאני מחשיב עצמי לאדם שקול אני לא רוצה כלי כזה בסביבה שלי.

עריכה אחרונה ב-21 לאפריל, 2020 על ידי sperial

[falou]

 

 

 

אתה רואה את עצמך שולף את האקדח ומשתמש בו כשצריך?

 

תוכל לחיות אחר כך עם העובדה שהרגת/פצעת בן אדם?

 

 

רק לנקודה הזו, אני הייתי בשיריון, אז אני יכול לדמיין את עצמי הורג איזה חמש-שה במכה, מינימום.

נו פרובלם.

 

לגבי שימוש, כמו בצבא, בלי הכנה לתפעול אוטומטי במצבי לחץ (יענו תרגול ירי מעשי), הסיכוי לביצוע טוב בזמן הצורך הוא אפסי.

 

ממליץ על סצינת הסיום של Unforgiven להמחשה

 

 

 

 

 

 

[David32]

https://www.mako.co.il/tv-parliament/video?subChannelId=dd22d80cbbb48310VgnVCM2000002a0c10acRCRD&vcmid=b5afae5facf38410VgnVCM2000002a0c10acRCRD
יאללה הפרלמנט.

 

 

 

[עכשיו אור, בתור הייטקיסט עשיר, אתה צריך לבנות אוסף - קודם כמה דברים בסיסיים, אחר כך צריך רבולבר ואולי איזה muzzle loaded לקטע]

תתחדש.

 

[SlowRide]

לדעתי, אם בסביבה שאתה חי בה יש נשק לכל אדם שני, גם לך צריך להיות, וכמובן לדעת להשתמש בו. כמו שבישראל אתה לא רוצה להיות הבית היחיד בשכונה שאין לו שום מיגון או מערכת אזעקה. אין סיבה להרגיש רע בגלל זה.

ולא, כל עוד השיניים שלך שלמות, אין לך טנדר גמור שצמיגי שהשטח שיש עליו עולים יותר ממנו ולא קיימת יחסי מין עם בת דודה שלך אתה לא באמת רדנק.

[Derish]

~

1. חפרת. הגיע הזמן שתלמד פשוט להנות מהחופש שניתן לך כל עוד אתה שם, מבלי לעשות אנליזות עומק לכל החלטה בחיים. זה בסדר, מותר לך להנות, הרווחת את זה ביושר. אקדים ואומר שגם אם תרצה להחליף (או להוסיף) מכונית, אופנוע, מפלסת שלג, מעשנת בשר או טלוויזיה 78" - יש לך אישור גורף מהפורום, לא צריך לפתוח אקסל. פשוט שלח כמה תמונות אחרי שתקנה את הצעצועים החדשים וכולנו פה נשמח בשמחתך.

 

2. בבקשה תפסיק לבצע מעשים מגונים בשפה העברית, הם פוגעים משמעותית בהנאה שבקריאת  השרשורים שלך.

 

[David32]

[eyals05]

מזל טוב, יש לך אקדח של בחורות [emoji23][emoji23][emoji23]

[davemustaine87]

לפני 9 שעות, oryo כתב:

בשלב מסוים יריתי בכלי של חבר - Ruger P22Q, אקדח בקוטר 0.22 אינץ׳, שמבחינת אמריקאים רבים נחשב ככלי לצחוקים ולא כנשק ״אמיתי״, למרות שהוא יחורר אותך אחלה בחלה אם וכש. בכ״א ההבדל היה עצום, הרתע היה אפסי, והיות והתחמושת עולה חמישית (4סנט לכדור 0.22, לעומת 20סנט לכדור 9ממ) והיות והמטווח היה די כיף, זה שתל זרע פורענות מסוים ... אבל הפוסט הזה כבר ארוך מספיק אז אולי אקשקש על זה בהמשך.

 

אין כמו אמריקאים שיכניסו גם תרבות צריכה מאסיבית בכלי הנשק שלהם. כי מי צריך בדיחה שניקראת אקדח? כול אחד צריך מינמום מאג בבית. 

 

לא שופט אותך, אבל אני אישית לא הייתי מכניס את הדבר הזה הבייתה, לא משנה כמה אני סומך על האופי שלי, על הכספת שלי, וכו'. 

[farkash7]

כשהייתי בארהב בספטמבר, קפצתי לביקור קצר אצל הדודים. הבעל של בת דודה שלי לקח אותי לבייסמנט והראה לי את ה״ציוד״ שלו. ארונית אם איזה 4 סוגי אקדחים, כוונות פסיכיות, רובה אחד או שניים חא זוכר כבר.

הם אוספים נשק ומתייחסים אליו כמו שאני הייתי אוסף פוגים ופצצים.

[vadim6385]

לפני 49 דקות, davemustaine87 כתב:

 

לא שופט אותך, אבל אני אישית לא הייתי מכניס את הדבר הזה הבייתה, לא משנה כמה אני סומך על האופי שלי, על הכספת שלי, וכו'. 

 

כנ"ל.

 

כל עוד אין צורך ממשי בנשק (ציד, מסתובב באזורים מסוכנים, עובד בעבודה בטחונית, משתתף בתחרויות קליעה למטרה וכו'), אני לא מוכן בכלל לגעת בנשק.

 

וגם אם כן, הייתי מעדיף להפקיד את הנשק במקום ייעודי בסוף היום, ולא לחזור עם זה הביתה. לא סומך לא על מנעולים בבית, לא על כספות, ולא על האופי שלי.

 

ואני לא איזה פציפיסט מטורף, פשוט זאת אחריות יותר מדי גדולה, ואני לא מוכן לקחת אותה סתם ככה בשביל להרגיש גבר גבר.

 

עריכה:

 

@oryo אם כבר הבאת את זה על עצמך, לפחות תשלם עוד כמה דולרים, סע למטווח, ותעשה קורס עם מדריך מוסמך, שילמד אותך להתנהל נכון עם זה.

עריכה אחרונה ב-21 לאפריל, 2020 על ידי vadim6385

[Gosser1860]

זה מה שקנית? 9מ"מ? אתה בפאקינג Murica, הייתי מצפה למינימום:

 

(פסטורלי אה?)

 

הפוסט שלך בעיקר הזכיר לי כמה התגעגעתי ל-CS: Source (שיחקתי גם תקופה ב-Condition Zero).