נפח, וותק - והסיכוי למעורבות בתאונה

[שלמה כהן]

"האם יש קשר בן הוותק ברכיבה, סוג הרכב, ומידת הסיכון למעורבות בתאונה קטלנית ?"

 

עוד, בכתבה הבאה באתר המועדון.

 

[Gilgul]

אין ספק, שהנתון שלבעלי רשיון מעל 5 שנים יש יותר נטיה לתאונות מפתיע במעט. אולי זה נובע מהסיבה

 

שהם מתחילים לקחת דברים כמובן מאליהם...ועל הכביש זה פשוט לא עובד!

[עכבRון]

לפי הכתבה, המעורבות הקטלנית מתפרסת על מעין גרף פעמון, שבו דווקא הצדדים הקיצונים של תקופות הותק הם המעורבים. אפשר להעלות מספר השערות מחקר שינסו להסביר את זה.

 

הראשונה ואולי ההגיונית היא שאחרי 5 שנים מי ש"עבר" את הטירונות הצליח לרכוש כללים שיעזרו לו לשרוד.

ומצד שני אולי אחרי 20 שנות ותק נכנסים להלך שאנן (אבל אלו השערות שכדאי לחקור).

בעיה נוספת בנתונים לדעתי, היא בעובדה שהמהירויות וגורמי הסיכון בכבישים בין עירוניים (צמתים בעיקר), מסוכנות משמעותית מבדרכים עירוניות. בכבישים כאלו אחוז הנוכחות של דו"ג בנפחים גדולים הוא משמעותית רב מהאחוז שלהם בפועל בין הדו"ג. קטנועים ודו"ג בנפחים קטנים יחסית (עד 250) פחות דומיננטייים בכבישים בין עירוניים.

[SCOOTERMAN]

סקוטר היה שמח לראות את ה- DATA המלא, מספר המשתנים שנסקרו, מספר המקרים, מידת המבהקות, מספר הרוכבים בכל קבוצה.

 

האם יתכן, למשל שבעלי רשיון תקופה ארוכה יותר הם בעלי נסועה רבה יותר? בעלי סוג כלים אחר? או משתנים נוספים. בקיצור פרסום כזה אולי מתאים לידיעות בשביל מקומות קצת יותר מכובדים צריך יותר בשר.

[עכבRון]

בכתבה ציינו שלא נעשה מחקר אקדמי מספיק מעמיק (וחבל). המחקרים שנעשים ברשויות הממשלה לוקים לטעמי ביחס מוטה ומוכוונים לתוצאות רצויות ולא למחר בלתי תלוי. כל ההשערות שאני ואתה ואו אחרים מעלים פה, הם בסיס להשערות שאמורות להבדק במחקר עמוק יותר.כפי שכתבתה, עם משתנים רבים יותר.

הבעיה האמיתית היא שאין מספיק גורמים בלתי תלויים שיממנו מחקר בלתי תלוי כזה, שעשוי להצביע על אשמים אחרים, מלבד הנהגים והאופנוענים. כמו למשל הקשר בין תכנון כבישים וניהול פרוייקטים לתאונות דרכים, בדיקות כאלו נעשו למיטב ידיעתי ברמה העיתונאית וזה לא מספיק.

[SCOOTERMAN]

בכתבה ציינו שלא נעשה מחקר אקדמי מספיק מעמיק (וחבל). המחקרים שנעשים ברשויות הממשלה לוקים לטעמי ביחס מוטה ומוכוונים לתוצאות רצויות ולא למחר בלתי תלוי. כל ההשערות שאני ואתה ואו אחרים מעלים פה, הם בסיס להשערות שאמורות להבדק במחקר עמוק יותר.כפי שכתבתה, עם משתנים רבים יותר.

הבעיה האמיתית היא שאין מספיק גורמים בלתי תלויים שיממנו מחקר בלתי תלוי כזה, שעשוי להצביע על אשמים אחרים, מלבד הנהגים והאופנוענים. כמו למשל הקשר בין תכנון כבישים וניהול פרוייקטים לתאונות דרכים, בדיקות כאלו נעשו למיטב ידיעתי ברמה העיתונאית וזה לא מספיק.

אם אתה בעל הכלים והרצון לבצע מחקר מעמיק אני מוכן לדאוג למימון.

סקוטר מוכן לעזור במציאת מימון / מלגה לחוקר רציני אשר מוכן לקחת את הנושא כפרוייקט ל Ph.D למשל.

 

ואגב הממשלה לא אמורה לחקור, אבל צריכה לעודד קיום של מכוני מחקר עצמאיים.

[עכבRון]

אם אתה בעל הכלים והרצון לבצע מחקר מעמיק אני מוכן לדאוג למימון.

סקוטר מוכן לעזור במציאת מימון / מלגה לחוקר רציני אשר מוכן לקחת את הנושא כפרוייקט ל Ph.D למשל.

 

ואגב הממשלה לא אמורה לחקור, אבל צריכה לעודד קיום של מכוני מחקר עצמאיים.

תודה, אבל נכון לעכשיו המחקר הנוכחי מספק לי די והותר כאב ראש . האמת שאולי ביום מן הימים.

הממשלה לא אמורה לחקור נכון, ולעודד היא בטח לא מעודדת(עיין ערך התקצוב לאוניברסיטאות). אבל יש גופים ממשלתיים שמתימרים להציג מחקרים שלהם כאסמכתות. עצוב....

[שלמה כהן]

בכתבה כתוב שכמות המידע שניתן להפיק מהנתונים מוגבלת בגלל כשלים בזמינות המידע ובקיומו. כל ה"מחקר" המוצג (שבכלל אינו מחקר, אלא מניפולציה בנתונים שבוצעה ע"י המועדון) מתבסס על נתוני הלמ"ס - כך שהשאלות (החשובות והאמיתיות) המתייחסות לפרמטרים מקובלים במחקר אינן ניתנות לתשובה (במידה והן רלוונטיות לפרמטר מסוים).

 

זו הסיבה שכל מסקנה העשויה להתקבל כתוצאה מהשוואה בין קבוצות שונות ביחס לסיכון האישי, נמצאת בסימן שאלה.

 

למרבה הצער, גם מסקנות ביחס לקבוצות גיל מסוימות, או בעלי וותק מסוים, מתעלם מהשאלה אם הנסועה של קבוצות גיל שונות שונה - וביחד עם זאת, המידע הגלום בפרסום (אם יש כזה...) הוא ביחס לסיכון, עבור קבוצה מסויימת, ביחס לוותק בסיטואציה מסוימת (הטבלאות המלאות בקובץ שצורף לכתבה).

 

אם יש למישהו מימון, הוא מוזמן לפנות לגוף מחקר (המכון לחקר התחבורה, למשל), או להציע אותו למחקר בשותפות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (שכרגע, אין בידה מימון למחקר עומק כנדרש).