הזמנות מוצרים מחו''ל - חוסכים כסף או יורים לעצמנו ברגל?

[bagira]

יש לי כ"כ הרבה מה להגיד בעניין, אבל קצת ממהר ולכן על רגל אחת אומר רק זאת, אני בעד שכל אחד יוכל ליבא מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה!

 

אבל, אך ורק על בסיס תנאים שווים!

 

אם כל אחד יכול לייבא גוף תאורה ללא מכס, ללא מיסים, ללא תו תקן, ללא חוברת בעיברית וכו, אז שכל יבואן מסחרי יוכל לייבא בדיוק באותה שיטה.

 

זרקו את מכון התקנים לזבל ושניתחשמל כולנו או שהמטען הסיני של הטלפון ישרוף לנו את הבתים, אין לי בעיה עם זה.

 

אם המדינה מתנגדת לזה, אז שאת מלוא ההגבלות, התקנות והעלויות שחלות על כל יבואן, שיחולו גם על כל אחד שמייבא כל מוצר מאי ביי.

 

המצב שקיים כרגע הוא לא הוגן עבור הקימעונאים/ יבואנים ובנוסף, בעידוד המדינה, גורם הפסדי ענק...למדינה

 

 

קמעונאים רוצים עסקים? שיחתכו את מרווח הרווחים, יספקו ערך מוסף אחר (שירות? אחריות?), או שימצאו עסק אחר בהתאם למציאות והקדמה הנוכחית. לדרוש מכלל האזרחים לסבסד אותם זה poor practice.

(ואם טרם עשית זאת, תכנס ללינק שbarryg פרסם לעיל)

 

 

דבר אחד וודאי, אתה מדבר כמו מי שהוא שכיר מהיום הראשון שאי פעם התחיל לעבוד.

 

כמו שכבר כתבתי, אתה נדרש ע"י המדינה לממן/לסבסד את המדינה ולא את הקמעונאי אבל רק אם אתה קונה מהקמעונאי.

אם אתה קונה מהסיני, אתה פטור מכל הסיבסודים.

מצב הזוי.

 

 

אם זה ימשך ככה, הדרך המוטוות היא ללא ספק זהה לחלוטין לעיירות אמריקאיות שהיו צמודות למפעלי רכב ויום אחד המפעל עבר לסין/מקסיקו.

[raiden]

כל הגורמים האלו מרוויחים בדיוק אותו דבר כאשר המוצר מגיע דרך היבואן. ייצור מקומי בארץ די קטן.

זה לא בדיוק נכון.

 

בהינתן מוצר שמחירו 500 ש"ח, מתוך פונטציאל של 100 לקוחות, רק 10 יכולים להרשות לעצמם לרכוש את המוצר. נגיד ומדבור ביבואן ממש מצליח שחוזה את השוק ומייבא 10 יחידות ארצה, ומשלם למדינה 10X בדמוי מיסים + כמות שכר מסויימת לשאר הגורמים שמעורבים בתהליך הייבוא.

 

כאט, נפתחה אלטרניבה של ייבוא אישי במחיר של 300 שח, מה שמגדיל את כמות הרוכשים הפוטנציאלים ל 20 איש (תסתכל על כל תחום שתרצה שניהיה יותר נגיש לציבור: מחשבים בהתחלה היו רק באונברסיטאות - היום אצל כל אחד בבית, רכבים היו רק לעשירים - היום כמאט לכולם, סמאטפונים היו רק לעשירים - היום לכולם וכו'), מה שמותרגם ל 10X + 10Y בדמוי מיסים למדינה ושכר עקיף לשאר הגורמים המוערבים בתהליך של הייבוא.

 

ויש עוד נקודה מעניינת שהרבה שוכחים. אני כרוכש שיש לו 500 ש"ח "לבזבז" יכול לבחור באחת משתי הדרכים:

1. אני ממן עסק יקר שמסיבה זו או אחרת גובה 500 ש"ח עבור מוצר מוסיים (שניתן לרכוש בחול במחיר של 300), מה שמשיאר אותי עם 0 ש"ח ומוצר.

2. אני רוכש את המוצר בחו"ל במחיר של 300 ש"ח, כנראה מייצר אותה כמות עבודה לשאר המעורבים בשרשרת הרכישה, ובערך אותה כמות מיסים עקיפים למדינה אילו הייתי רוכש את המוצר בחנות בארץ ומה משאיר אותי עם מוצר ביד ועוד 200 ש"ח שאני יכול לבזבז בשוק הישראלי בין עם זה בסופר, בשוורמיה וא לרכוש מוצר אחר שמחירו בארץ נראה לי סביר, או אפילו מוצר(ים) נוספ(ים) בחו"ל שבעקיפין יביאו מיסים למדינה (האם אותה כמות מיסים אליו הייתי רוכש את המוצר פה בארץ ב 500 שח? תלוי כמובן בסל המוצרים שארכוש).

 

החנות מפסידה. אבל חנות זה עסק ואני לא בעל מניות או שותף בעסק ולכן אין לי שום אינטרס לשלם פרמיה לבעל החנות. כרוכש בשוק החופשי אני מחפש למקסם רווחים כמו שבעל חנות מצליחה עושה - הוא לא מחפש לשלם כמה שיתר מיסים למדינה, הוא מנסה לחפש איך אפשר לשלם כמה שפחות. אתה לא בא לרכוש דירה ואומר ליזם "ואללה אתה מסכן, אתה חי על 1% מהרווחים, כך במקום 2מיליון שח, 2מיליון וחצי", ההיפך אתה בא ואומר "שמע איכות הבניה פה היא לא משהו, כך מיליון ושמונה מאות אלף וסגרנו עסקה".

 

השוק החופשי הוא דינאמי, מי שלא מצליח להתאים את עצמו לתנאים שלו, לא ישרוד.

אבל כמו שבגירה אמר, צריך אחידות. אחרת אתה מעתדף אוכלוסיה מסויימת (לדוגמא ייבוא אישי) אבל פוגע באוכלוסיה אחרת (לדוגמא ייבוא מסחרי) וזה מצב לא תקין.

עריכה אחרונה ב-20 לנובמבר, 2018 על ידי raiden

[Buki]

אז הטענה שלך היא לא ״האם להעדיף ייצור ישראלי״ - אלא ״האם להעדיף מוצר הנמכר דרך קמעונאי ישראלי״

 

 

חוץ ממוצרי מזון שבכל מקרה לא רלוונטיים לדיון, ייצור מקומי בארץ מצומצם ביותר. אני לא יכול להעדיף טלפון נייד או מצלמה תוצרץ הארץ כיוון שאין כאלה. לא דיברתי בכלל על תוצרת הארץ.

 

 

 

אני בכלל לא טענתי שום דבר אלא העלתי נושא לדיון. לא לקחתי צד כלשהו, אם הבנת משהו אחר - אתה טועה.

[ChemGuy85]

אתה מתעלם מהעובדה שהמשרות האלו בעצם מסובסדות ע״י מישהו - אותו צרכן. אז הטענה היא בפועל ״יש לסבסד עסקים מסוג x״, גם כאשר הם לאו דווקא מספקים ערך מוסף.

על אותו משקל - למה שלא נאסור על שימוש בוויז, בשביל לסייע למוכרי המפות? אני מניח שתגיד לי שזו הצעה גרועה כי לסייע לכמות קטנה של עסקים לא מצדיק מניעת קדמה טכנולוגית ושיפור בחיים של מליוני אנשים -

ואני אסכים איתך.

 

קמעונאים רוצים עסקים? שיחתכו את מרווח הרווחים, יספקו ערך מוסף אחר (שירות? אחריות?), או שימצאו עסק אחר בהתאם למציאות והקדמה הנוכחית. לדרוש מכלל האזרחים לסבסד אותם זה poor practice.

(ואם טרם עשית זאת, תכנס ללינק שbarryg פרסם לעיל)

 

וואו איזה ריח חזק של שכיר... רגע אני חייב ללכת לפתוח חלון...

 

חזרתי.

 

קמעונאים מתמודדים עם מציאות שמדינה מעמיסה עליהם מיסים, בירוקרטיה ורגולוציה. הוסיפו עוד יומיים חופשה בשנה בתשלום לעובד. העלו הפרשות חלק מעביד לפנסיה מ-5.5% ל-6.5%. קיצרו את שבוע העבודה. קמעונאי לא יכול להתחמק ממיסים. קמעונאי חייב לעמוד באלף ואחד תקנים. קמעונאי חייב לקבל אישורים. העלויות בסופו של דבר מגולגלות לצרכן.

 

חבילה של צרכן ביתי רוב הסיכויים לא תיתפס במכס. צרכן ביתי יכול להזמין מוצר מאיזה צ'אנג ד'ונג שמחזיק עסק בכפר בדרום סין ויכול לשלם לעובדים שלו כמה שמתחשק לו כי אין שכר מינימום בסין ויכול להגיד לרשויות ששלפוחית השתן שלו זה מטף כיבוי אש ובמקרה של שריפה הוא ישתין על הלהבות.

 

כלכלי המשחק לא הוגנים. זה לא אותו מגרש. זה אפילו לא אותה פלנטה.

 

היום קמעונאים. בעתיד הלא רחוק ימצאו דרך להוציא משרות הייטק לסין ואוקראינה. אני די בטוח שאתה לא תגיד "שימצאו עיסוק אחר בהתאם למציאות והקדמה הנוכחית."

[gollu]

מדברים על מוצרים, אבל בואו נדבר על מה שליבת הפורום - ח"ח לרכב. הפרשים של מאות אחוז בשוק ריכוזי. יבואנים שמרוויחים סכום אסטרונומיים בגלל חסמים של המדינה.

האם היבואן הממוצע היה יכול להציע רפידות מקוריות במחיר כמו בחו"ל (שגם שם משלמים מיסים ומשכורות)?

[sperial]

הסיפור הזה מוזר מאד. מצד אחד חלפים מסויימים במחירים אסטרונומיים, מצד שני חלפים אחרים במחירים דומים למחירי חו"ל.

 

לפני מספר חודשים נזקקתי לסך שמש לרכב של אשתי. להפתעתי המחיר שנדרש בארץ (200 ש"ח) היה דומה מאד לכל מה שמצאתי במרשתת. כך גם לגבי מסננים למזגן האויר (סתם שני חלקים שבמקרה חיפשתי). מצד שני, אני עוס זוכר את אבא שלי מביא מחו"ל פלאגים לפיאט 600 - וזה היה לפני למעלה מ-50 שנה (היה ימאי, ושילם מכס על כל פריט כמו ילד טוב).

[oryo]

דבר אחד וודאי, אתה מדבר כמו מי שהוא שכיר מהיום הראשון שאי פעם התחיל לעבוד.

וואו איזה ריח חזק של שכיר... רגע אני חייב ללכת לפתוח חלון...

 

חזרתי.

 

היום קמעונאים. בעתיד הלא רחוק ימצאו דרך להוציא משרות הייטק לסין ואוקראינה. אני די בטוח שאתה לא תגיד "שימצאו עיסוק אחר בהתאם למציאות והקדמה הנוכחית."

רק שזה בדיוק מה שאני אגיד, אבל אתה לא מסוגל להכיל את זה וזה די ברור למה

 

המצב שקיים כרגע הוא לא הוגן עבור הקימעונאים/ יבואנים

...

אתה נדרש ע"י המדינה לממן/לסבסד את המדינה ולא את הקמעונאי אבל רק אם אתה קונה מהקמעונאי.

אם אתה קונה מהסיני, אתה פטור מכל הסיבסודים.

מצב הזוי.

צודק לגמרי, הרגולטור מכביד עם חסמי ייבוא ועודף בבל״ת וחונק עסקים קטנים, רק שהאשם בכך הוא הרגולטור ולא צרכן הקצה - וזה לגמרי משהו שדורש שינוי (ממזמן). אולי הייבוא הפרטני יהיה הקטליזטור בשביל לנרמל את הנושא, אבל עקב בורות ופופוליזם אני הייתי מהמר שדווקא ילכו לכיוון השני (החמרת רגולציה / הוספת חסמים לצרכן).

עריכה אחרונה ב-20 לנובמבר, 2018 על ידי oryo

[Derish]

קמעונאים מתמודדים...

מישהו מכריח אותם? שילכו לעבוד באגד, שמעתי שיש אחלה תנאים לנהגים חדשים.

 

אני לא אכנס לאוננות האקדמית שחלק מהעונים כאן עוסקים בה, אלא אגיד בפשטות שכבר ראיתי קמעונאות אחת של כלכלת אי קורסת מסיבות דומות, והפתרון היחידי למעט תעריפי יבוא הוא לאמץ אפיקי הכנסה ומסחר חדשים.

 

לך היום לכל עיירה אנגלית טיפוסית (כלומר מחוץ ללונדון) ותראה למה נהפך הרחוב הראשי שלהם - ערימה של בתי קפה, מאורות הימורים וחנויות יד שניה, פלוס כמה מינימרקטים של פקיסטנים ופולנים. לא נעים. אבל הכלכלה עצמה לא קרסה, ואנשים לא פשטו רגל ולא התחילו להתאבד בהמוניהם, הם פשוט מצאו דרכים אחרות להתפרנס.

 

חלק מהחנויות הקטנות בעיירה שבה אני גרתי נסגרו ועברו לאינטרנט (ושיפרו את השורה התחתונה בהתאם), שכירים שאיבדו את מקום עבודתם בחנויות האלה עברו לתגבר את אמאזון בתור שליחים או לעשות טייקאווי עם Deliveroo או עשו הסבה מקצועית דרך קורס של משרד העבודה (אופציה שקיימת גם בארץ). אף אחד לא נשאר רעב בסוף. מסתגלים.

 

המצב בישראל הוא שילוב נוח של בורות מצד חלק גדול של הצרכנים (שאינם דוברי אנגלית או מחוברים היטב לאינטרנט) ועצלנות פושעת של הקמעונאים שמזיינים אותם במחיר תמורת שירות לוקה בחסר. מתישהו זה יגמר, הדור הזה ימות, וישארו רק האנשים הפרוגרסיביים והמודעים שלא מעוניינים לפרנס את הענף הדועך הזה. אישית, אין לי שום אמפתיה או רחמים על בעלי העסקים שיאלצו לסגור את הבסטה. זה העולם שבו אנו חיים, יש להם מספיק זמן להגיב, ומי שלא מנצל את ההזדמנות שלא יבכה אח"כ שאין לילדים שלו מה לאכול.

עריכה אחרונה ב-20 לנובמבר, 2018 על ידי Derish

[ChemGuy85]

באגד יש אחלה תנאים, אבל זו לא הנקודה.

 

זה לא רק הקמעונאי שנדפק. זה מוכר, מחסנאי, נהג, איש מחשבים, טכנאי, מנקה, מזכירה, רואה חשבון, עורך דין, איש אחזקה, בעל נכס, השווארמה למטה כולם נדפקים.

 

נכון שהעולם משתנה. נכון שצריך להסתגל למציאות. אין ויכוח. אבל כללי המשחק מוטים לטובת הצרכן הביתי באופן קיצוני.

 

הצרכן הביתי יכול ליהנות הרבה יותר מהר מפירות הטכנולוגיה והגלובליזציה בהשוואה לקמעונאי שתלוי במידה רבה בחסדי עובדי מדינה שמגיבים הרבה יותר לאט ובאדישות לאותם שינויים.

 

תוריד את הבירוקרטיה, רגולוציה ומיסים על עסקים או לחילופין תטיל חלק מאותם מיסים, בירוקרטיה ורגולציה על הצרכן הפרטי בשביל לאזן קצת את המשחק ואז תוכל לדרוש מקמעונאים להעניק ערך מוסף בדמות שירות ואחריות. אבל אנחנו לא שם. אפילו לא קרוב.

עריכה אחרונה ב-20 לנובמבר, 2018 על ידי ChemGuy85

[ModChiP]

אני אתן פה את הנקודת מבט שלי.

חיפשתי חלקים לטיפול של קטנוע מסויים, כמו צרכן חכם הלכתי והוצאתי מקטים מהחוברת של היצרן.

חיפשתי באינטרנט ומצאתי מחירים מסויימים, חיפשתי אצל היבואן בארץ וקיבלתי מחירים מסויימים, וגם חיפשתי באתרים ישראלים שמוכרים חלפים(אוטודיפו, הוטפיסטון וחבריהם).

בסופו של דבר, האתרים הישראלים היו הכי זולים, אני לא האמנתי אבל זה ככה.

אז מי בא לספר לי שאי אפשר להרוויח בארץ?

כמובן שבעל המוסך לא אהב את זה שהבאתי חלפים מבחוץ(למרות שכבר סיכמנו על זה, אבל זה לא העניין).

העניין הוא כזה, חנות שתחזיק אתר מאורגן באינטרנט כולל מחירים ואופציה להזמנה נוחה באינטרנט, תרוויח הרבה יותר מחנות שצריך להתקשר אליה כדי לבדוק מחירים.

[SlowRide]

תוריד את הבירוקרטיה, רגולוציה ומיסים על עסקים או לחילופין תטיל חלק מאותם מיסים, בירוקרטיה ורגולציה על הצרכן הפרטי בשביל לאזן קצת את המשחק ואז תוכל לדרוש מקמעונאים להעניק ערך מוסף בדמות שירות ואחריות. אבל אנחנו לא שם. אפילו לא קרוב.

נכון, זה לא הוגן כלפי בעלי עסקים קטנים אבל זה המצב. מי שלא מסתגל לא שורד.

לא רק באנגליה, ברמת גן-גבעתיים כל יומיים נסגרת חנות בגדים/מכשירי כתיבה/ מתנות יומולדת מעפנות שמוכרים ב2 שקל בעליאקספרס ובמקום זה פותחים מספרות/ בתי קפה/ משרדים קטנים.

[maxcher]

באגד יש אחלה תנאים, אבל זו לא הנקודה.

 

זה לא רק הקמעונאי שנדפק. זה מוכר, מחסנאי, נהג, איש מחשבים, טכנאי, מנקה, מזכירה, רואה חשבון, עורך דין, איש אחזקה, בעל נכס, השווארמה למטה כולם נדפקים.

 

נכון שהעולם משתנה. נכון שצריך להסתגל למציאות. אין ויכוח. אבל כללי המשחק מוטים לטובת הצרכן הביתי באופן קיצוני.

 

הצרכן הביתי יכול ליהנות הרבה יותר מהר מפירות הטכנולוגיה והגלובליזציה בהשוואה לקמעונאי שתלוי במידה רבה בחסדי עובדי מדינה שמגיבים הרבה יותר לאט ובאדישות לאותם שינויים.

 

תוריד את הבירוקרטיה, רגולוציה ומיסים על עסקים או לחילופין תטיל חלק מאותם מיסים, בירוקרטיה ורגולציה על הצרכן הפרטי בשביל לאזן קצת את המשחק ואז תוכל לדרוש מקמעונאים להעניק ערך מוסף בדמות שירות ואחריות. אבל אנחנו לא שם. אפילו לא קרוב.

העולם משתנה ולא כולם מבינים את זה או מתמודדים בהתאם.

מוכר מחסנאי ונהג, כולם מקצועות שבדרך להכחדה טוטאלית, זה ייקח זמן, אבל זה יקרה, כל חברות הטכנולוגיה עובדות על זה במרץ רב.

גם עורכי דין, יש תוכנות שממפות פסקי דין ויכולות לשלוף מילה מפסק דין תוך דקה מה שייקח למתמחים יום או יומיים של עבודה, אני עם אור בעניין הזה, גם קופאי זו משרה שתיעלם. בני האדם יאלצו להסתגל אבל אנחנו עדיין לא שם

[Nemesis]

וואו איזה ריח חזק של שכיר... רגע אני חייב ללכת לפתוח חלון...

 

חזרתי.

 

קמעונאים מתמודדים עם מציאות שמדינה מעמיסה עליהם מיסים, בירוקרטיה ורגולוציה. הוסיפו עוד יומיים חופשה בשנה בתשלום לעובד. העלו הפרשות חלק מעביד לפנסיה מ-5.5% ל-6.5%. קיצרו את שבוע העבודה. קמעונאי לא יכול להתחמק ממיסים. קמעונאי חייב לעמוד באלף ואחד תקנים. קמעונאי חייב לקבל אישורים. העלויות בסופו של דבר מגולגלות לצרכן.

 

חבילה של צרכן ביתי רוב הסיכויים לא תיתפס במכס. צרכן ביתי יכול להזמין מוצר מאיזה צ'אנג ד'ונג שמחזיק עסק בכפר בדרום סין ויכול לשלם לעובדים שלו כמה שמתחשק לו כי אין שכר מינימום בסין ויכול להגיד לרשויות ששלפוחית השתן שלו זה מטף כיבוי אש ובמקרה של שריפה הוא ישתין על הלהבות.

 

כלכלי המשחק לא הוגנים. זה לא אותו מגרש. זה אפילו לא אותה פלנטה.

 

היום קמעונאים. בעתיד הלא רחוק ימצאו דרך להוציא משרות הייטק לסין ואוקראינה. אני די בטוח שאתה לא תגיד "שימצאו עיסוק אחר בהתאם למציאות והקדמה הנוכחית."

 

עד כמה שאני רואה התחרות העיקרית היא מול אמאזון ולא מול דינג דונג למיניהם.

לדעתי איפה שיש רצון יש יכולת. ראה לדוגמא את ענף הסלולר שהסתגל יפה מאוד, את חברת ח.י. שמוכרת טלוויזיות לרוב בתמחור סביר ביחס למחיר חול וגודל השוק וכדומה.

[vadim6385]

קופאי זאת משרה שאפשר להעלים אותה אפילו עכשיו, אם מסובבים את הקופה עם המסך, קורא ברקוד, קולט שטרות ומטבעות, וקורא אשראי ללקוח.

 

למשל ככה:

 

[Buki]

אבל כמו שבגירה אמר, צריך אחידות. אחרת אתה מעתדף אוכלוסיה מסויימת (לדוגמא ייבוא אישי) אבל פוגע באוכלוסיה אחרת (לדוגמא ייבוא מסחרי) וזה מצב לא תקין.

 

 

 

בוא נמשיך עם הדוגמא של גוף התאורה.

 

אם אתה יבואן מסחרי, מתכוון לייבא ולמכור 10.000 גופי תאורה אתה תגיש אחד לבדיקה למכון התקנים, תביא מפרט יצרן, תשקיע בתרגום חוברת הוראות ובהדפסת אריזה עם כיתובים בעיברית, העלות של כל זה תתפרס על 10.000 יחידות וזה בסדר.

 

אבל אם אני ארצה באופן פרטי לייבא גוף תאורה כזה ואצטרך לעמוד באותן דרישות, המחיר הכולל בשבילי כבר לא יהיה משתלם בכלל.

 

אני אוותר על היבוא ופשוט אקנה את המוצר הזה ממך (יבואן מסחרי).

 

השוואת דרישות תחסל את היבוא הפרטי.

 

לא תהיה שום אחידות כיוון שהלקוח הפרטי לא יוכל לעמוד בדרישות. זאת אומרת כן אבל יהיה משתלם לו יותר לקנות מהיבואן המסחרי שחילק את העלות הנוספת ב 10.000 יחידות ולא באחת.