[סקירת רכב] סדרה 3 ראש בראש - BMW 328i vs 318d

[Mr. MAG]

בהמשך לפוסט הקודם נשמור על המומנטום והנה אני מביא לפניכם עוד סקירת רכב, כפולה הפעם: ב.מ.וו סדרה 3 ב2 גרסאות שונות לחלוטין, שהושכרו שתיהן לתקופה של שבוע למטרות נופש. איזו מהן אהבתי יותר? כנראה תופתעו מהתשובה (כן, זה קליקבייט!). יש אפילו בונוס בסוף!

 

2016 BMW 328i xDrive Sedan Automatic

 

[TABLE=width: 500, align: right]

[TR]

[TD]מנוע[/TD]

[TD] Turbocharged 2.0L I4 - 240 HP[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]תיבה[/TD]

[TD]אוטומטית 8 הילוכים עם שליטה ידנית מידית ההילוכים[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]הנעה[/TD]

[TD]כפולה xDrive[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]ביצועים[/TD]

[TD]6 שניות למאה[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]מועד השכרה[/TD]

[TD]אוקטובר 2016[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]מיקום השכרה[/TD]

[TD]BUDGET Toronto Pearson airport, Canada[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]תקופת השכרה[/TD]

[TD]6 ימים[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]עלות רכישה[/TD]

[TD]כ48,000 דולר קנדי באונטריו, הדגם לא שווק בישראל[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[ATTACH=CONFIG]488452[/ATTACH]

 

טורונטו הייתה התחנה הראשונה בטיול ארוך בצפון אמריקה, בה עצרנו אצל משפחה. ההחלטה לשכור דווקא רכב פרימיום גרמני נבעה מ2 סיבות: האחת והעיקרית - כי אני יכול; השנייה, כדי לא להתגלגל בעצלתיים בקיה ריו אחרי הרכבים של בני המשפחה המדוברים, והם Mercedes C300 AWD לבת הדודה וAudi S4 ידנית לבן הדוד. לשמחתי הדגם הוצע כ model guaranteed וידעתי שאני שוכר דגם ספציפי, מאחר ו"סדרה 3" זה מונח גנרי כמעט כמו "רכב" כפי שנראה בהמשך הפוסט.

 

קיבלנו את דגם הxDrive בעל ההנעה הכפולה וזה לא דבר מפתיע בטורונטו מאחר ומזג האוויר החורפי באזור הזה נותן יתרון משמעותי לרכבי הנעה כפולה וברכבי היוקרה מדובר כמעט בסטנדרט. רק מי שנהג בתנאים האלו מבין כמה זה חשוב דווקא ביום יום - לא לביצועים או לאחיזה בכבישים מפותלים, אלא להישרדות בנסיעה היום יומית לעבודה. לצערי המכונית הספציפית הייתה בצבע "אפור חסר אופי" ולא בשחור המועדף עליי ובשילוב עם העיצוב האנמי למדי של גרסת הסדאן הנוכחית מדובר ברכב נאה אך גנרי, שאינו בולט כלל בין שלל הרכבים בשכונות הטובות של טורונטו ולא מושך אליו כל תשומת לב.

 

כרגיל עם BMW קשה לציין גרסת אבזור ספציפית כי האבזור מגיע בשלל של אופציות וחבילות, אך ברכב שקיבלנו היו מושבי עור מחוממים ונשלטים חשמלית, בקרת אקלים מפוצלת, מערכת מולטימדיה סטנדרטית עם מסך הבולט מהדאשבורד אשר נשלטת ממשק ה iDrive המוכר בגרסה הפשוטה שלו (לעומת רכבי עילית של המותג כמו ה640 בה נהגתי בעבר) וכללה תמיכה בבלוטות' ומערכת ניווט, כמו גם מצלמת רוורס וחיישני חניה קדמיים ואחוריים עם תצוגה גרפית, וכמובן מסך דיגיטלי גם בלוח המחוונים בעל מספר תצוגות שונות ותאורה משתנה בהתאם למצב הנהיגה.

 

זו הייתה הנהיגה הראשונה שלי בסדרה 3 הנוכחית, וכמה דברים הפתיעו אותי כבר בנסיעה הראשונה. ראשית כל תנוחת הנהיגה ומיקומה - הישיבה נמוכה מהצפוי ברכב סדאן סטנדרטי, ובזכות דשבורד צר (או רדוד?) במיוחד הנהג נמצא קרוב מאוד לשמשה הקדמית. תכונות אלו יוצרות תחושה של קרבה רבה לכביש (דבר חיובי) אך גם מזכירות רכבים יפניים משנות ה90 עם מינימום של פלסטיקה עקב היעדרם של אזורי הקריסה הנרחבים של היום וגישה עיצובית אחרת. כשמתרגלים לדאשבורדים הרחבים (או עמוקים) של מרבית המכוניות היום, אפילו סופרמיני פשוטות, התחושה מוזרה ודורשת הסתגלות.

שנית, הרושם הראשוני היה של מכונית עם מעט מאוד אופי ספורטיבי או יוקרתי - הגה קל ומתוגבר מידי בצורה קיצונית ללא כל תחושה, מנוע שמרגיש חזק ויכול לספק את הסחורה אך מרוסן בתיבה שנראה שכל עניינה הוא חסכון בדלק, ונסיעה רגועה ושקטה יחסית. בשילוב עם תא נוסעים שמרגיש פלסטיקי, אפרורי ומיושן מידי לתגית המחיר (בדגש על יחסית - הוא עדיין טוב מהרבה רכבים אחרים שבהם נהגתי), התחושה הראשונה היא של אכזבה קלה, כשנזכרים שמדובר לא ברכב השכרה סתמי אלא בספורט-סדאן גרמנית יוקרתית.

 

ואז, מצאתי את מתג מצבי הנהיגה. מצב ספורט נדלק ואיתו מתחלפת תאורת לוח המחוונים לאדום מאיים, התיבה מועברת ממצב D למצב S, וה328 מתעוררת לחיים בנהימה. ברגע זה, שאלתי את עצמי האם התעתקתי לפתע למכונית אחרת (אשתי כנראה שאלה את עצמה באותו זמן "למה הסכמתי לזה, שוב?") - מדובר פה באמת בחיה שונה. צליל כועס נשמע מהאגזוז, ההילוכים נמשכים למהירויות שמהר ימשכו את תשומת לבם של הMounties ומועברים באגרסיביות, והתחושה היא של כח זמין כל הזמן, לא משנה מה תעשה. ה328 מרגישה חדה, מדויקת וממוקדת בלעשות בדיוק את מה שהנהג מבקש. בהמשך השבוע ראיתי שהיא לא מתקשה כלל לעמוד בקצב של ה S4 גם כשהאחיין לא נמצא במושב האחורי, ועם רגל כבדה מספיק על הגז גם עם מנוע ארבעה צילינדרים היא בהחלט יכולה לעצבן את כל השכונה ולייצר שלל צרחות וקללות מפי הנוסעים האומללים שמצאו את עצמם נתונים לחסדיי. זה המקום לציין שמהירה היא כן - מרגשת או מפחידה, לא. אולי בגרסה בעלת ההנעה האחורית זה אחרת, אך כאן התחושה הייתה של רכב שמכויל להגיע ממקום למקום מהר ומדויק, בהחלט לא על הצד.

 

לסיכום, בעיניי ה328 היא סליפרית אמיתית (ואני יודע שאולי לא תסכימו איתי על הגדרת המושג). היא לא מושכת תשומת לב לעצמה, היא לא מפוארת או משוכללת במיוחד, ובמצב רגיל היא מהווה סדאן פרימיום סטנדרטית ונוחה לנסיעות היום יום, שלא תעצבן נהג חובב הגה אך לא דורשת התייחסות מיוחדת. ובו זמנית, היא כוללת בתוכה מכונית נוספת - חדה, ספורטיבית, מהירה ומהנה, הכל באותה חבילה. הייתי רוצה לראות אותה מאובזרת יותר ואפורה פחות, אבל אני מרגיש בכנות שלו יכלתי לקנות 328 מבחינתי לא הייתה זו פשרה - היא עושה את כל מה שאני רוצה שרכב יעשה.

 

2017 BMW 318d Sport Touring Manual

 

[TABLE=width: 500, align: right]

[TR]

[TD]מנוע[/TD]

[TD] Turbocharged 2.0L I4 Diesel - 150 HP[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]תיבה[/TD]

[TD]ידנית, 6 הילוכים[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]הנעה[/TD]

[TD]אחורית[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]ביצועים[/TD]

[TD]8.5 שניות למאה[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]מועד השכרה[/TD]

[TD]פברואר 2017[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]מיקום השכרה[/TD]

[TD]Sixt Munich airport, Germany[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]תקופת השכרה[/TD]

[TD]8 ימים[/TD]

[/TR]

[TR]

[TD]עלות רכישה[/TD]

[TD]כ40,500 יורו בגרמניה, לא נמכר בישראל[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[ATTACH=CONFIG]488454[/ATTACH][ATTACH=CONFIG]488453[/ATTACH]

 

כמו שאתם יכולים להבין מהטבלה למעלה, מדובר בסדרה 3 שונה לחלוטין מהקודמת. אבל נתחיל כמובן עם הסיבה להשכרה והאווירה שמסביב. כמו בכל שנה טסתי לשבוע הסנובורד הרגיל שלי באירופה, בטיסה למינכן ממנה אנו נוסעים לאתרי הסקי השונים שבאלפים - הפעם לחבל זלצבורג שבאוסטריה. השנה טסנו רק חבר אחד ואני, אז רכב קומפקטי יחסית היה מספיק (לשלושה לאותו יעד שכרנו סופרב) אך עדיין השאיפה היא סטיישן ע"מ שתכיל הן את ציוד הגלישה הרב שאנחנו מביאים והן מזוודות ותיקים. ואם כבר מינכן, אז כמובן רכב מקטגוריית הפרימיום שכוללת מלבד ה3 גם Audi A4 2.0TDI ששכרנו בעבר, וגם Mercedes C200d בדרך כלל. הפעם האאודי והב.מ.וו היו זמינות ומאחר ובאאודי נהגתי לפני מספר שנים הבחירה הייתה קלה. כמובן שבגרמניה, לעומת החוויה האמריקאית שבפוסט הקודם, גם רכבי הפרימיום מגיעים עם גרסאות מנוע פושרות למדי ובדרך כלל דיזל, אלא אם שוכרים ממבחר הרכבים המיוחדים כמו ה550 או ה640, יגואר וכדומה.

 

במבט ראשון ה318 לא מרשימה במיוחד - רכב סטיישן קומפקטי למדי, בעיצוב הנאה אך לא בולט של הסדרה כיום והפעם בצבע לבן - השנוא עליי מבין כל צבעי הרכב הקיימים למעט "שמפניה" (אולי התכוונתם, קיא של שמפניה). התחלנו מלצחוק על כך שנאבד אותה בין ערימות השלג. בשלב העמסת הציוד לעומת זאת התגלתה בפניי ובפני שותפי לטיול הסיבה האמיתית לשכור רכב מקטגוריה זו בנסיעה שכזו. האבזור בדגם המדובר מכסה באמת כל צורך אפשרי. נדלג על כל הדברים הסטנדרטיים כמו מולטימדיה, חיישנים, חימום מושבים מתכווננים חשמלית ואורות גבוהים אוטומטיים ונגיע לסוכריות האמיתיות שבאות בדגם הסטיישן: תא המטען גדול, ועם מושבים מקופלים בתצורת 40-20-40 מאפשר יצירת נפח עצום להעמסה. בליווי מגוון אביזרים כמו רשתות, מסילות לחלוקה ותאי אחסון לרוב מדובר ברכב פרקטי שיעשה עבודה מצויינת הן בשימוש יום יומי והן לטיולים ארוכים בלהבטיח שהמטען יגיע בשלמותו ליעד ולא יהווה מטרד, יהיה אשר יהיה. תא המטען מגיע כמקובל הן עם וילון אחורי, כיסוי תא מטען, ורשת להגנת הנוסעים מפני מטען חורג, והן מספר ווים לעיגון הציוד, ערכת עזרה ראשונה טובה וסף טעינה מוגן בפלסטיק מאסיבי. פה המקום גם לציין את ההשקעה בפרטים - למשל, דלת תא המטען נפתחת ונסגרת חשמלית מכפתור או מהשלט, וניתן לכוון את גובה הפתיחה שלה כך שלא תפגע בתקרה בחניות נמוכות. לא מדובר בזוטות - מדובר בחשיבה אמיתית על נוחות מירבית לשימוש, ובנסיעה כמו זו בה אנו מעמיסים ציוד כבד ומלוכלך מספר פעמים ביום מדובר בלא פחות מברכה. תא הנוסעים מודרני ונעים יותר מהקודמת וניכרת בו איכות ההרכבה ושיפור אפילו בחומרים. בעוד שתנוחת הנהיגה היא עדיין נמוכה מאוד וקרובה מאוד לשמשה הקדמית התחושה היא משמעותית מרווחת יותר ואולי אף יוקרתית יותר מב328 הקנדית. אם הייתי חייב לציין משהו לרעה הייתי מציין 2 דברים: האחד, אני עדיין לא מעריץ גדול של ממשק ה iDrive. השני, הצפצופים של חיישני החניה פשוט רועשים מידי ועושים כאב ראש. רק אם אני חייב...

 

לפני ששמנו פעמינו לזלצבורג, נתקלנו בבעיה מצחיקה. איפה הרוורס? התיבה להזכירכם היא 6 הילוכים ידנית, ואמנם לא נהגתי הרבה בידניות בשנתיים האחרונות אני די בטוח שאני עדיין זוכר איך הן עובדות אבל בחיי זקני, לב.מ.וו הזו אין הילוך אחורי! אחרי לא מעט מאבקים, חיפוש אחרי טבעות משיכה נסתרות וכפתורים לרוב, לפתע הצלחנו להכניס את ההילוך בלי להבין איך, יצאנו מהחניה ומיהרנו להסתלק משם; בכל זאת, מביך. בהמשך השבוע גילינו את הסוד - לחיצה חזקה במיוחד על ידית ההילוכים שמאלה מעבר להילוך הראשון, רק כשנקודת המוצא היא ניוטרל. תראו - אני אוהב תיבות גרמניות פרופר - קצרות, קשיחות, עם קליק ברור על סף המגנטי בכל הילוך. אבל פה זה מוגזם - אני ארשה לעצמי להעיד שאני גבר חזק בהרבה מהממוצע ואת ההילוך האחורי הזה היה צריך לעתים להכניס ב2 ידיים. ברור לי שככה בוודאות לא נטעה בעת בחירת הילוך ראשון - אבל בחייאת ב.מ.וו, יש דרכים אחרות, זה לא מדע טילים (הערה: בהחלט ייתכן שזה היה ספציפית ברכב שקיבלתי, או כתוצאה מזה שהוא היה חדש לחלוטין (חלקים ממנו עדיין היו בניילונים)

 

מקטע הנהיגה הראשון לא אפשר לחקור את הרכב יותר מידי - כשנוחתים במינכן בשיא עונת הסקי בשבת בצהריים, תהיו מוכנים ללא פחות מ4 שעות שבהן לא תעלו מהילוך שני. כבר למדנו מנסיון של שנים שזו המציאות, כמו גם השירותים שלא עומדים בעומס בתחנות הדלק שעל האוטובאן, השיפוצים כל כמה קילומטרים, מגוון תאונות פוטוגניות יותר ופחות וכל שאר מרעין בישין. הקלאץ' קצת כבד והתעייפתי מהנסיעה הארוכה (ללא פקקים כשעתיים וחצי, במציאות ועם עצירות התרעננות מעל 5 שעות) ומחוסר הכושר שלי בתפעול תיבה ידנית אך מלבד זאת מדובר כאמור ברכב נוח, יציב, שנעים לשהות בו וכמו כל BMW מודרנית מספק שלל תפריטים וגאדג'טים להעביר איתם את הזמן.

 

בשלב הזה בדרך כלל אני מגיע לנהיגה - המנוע, האחיזה, הביצועים, ואתם בטח לא מצפים להרבה. גם אני לא. נניח את הקלפים על השולחן: עם 150 כוחות סוס לא מדובר במכונית שתשמוט לאף אחד את הלסת. היא מסוגלת להגיע למהירויות גבוהות ברוגע (המירבית שלי על האוטובאן הפעם הייתה 195 קמ"ש), עדות בעיקר לאיכות ההרכבה, ומנוע הדיזל מספק מומנט טוב מסל"ד נמוך שעובד יפה בהאצות ביניים, יציאה מהמקום ועליות, אבל עם 8 וחצי שניות למאה מדובר סך הכל בביצועים של משפחתית מודרנית טובה ולא רכב ספורטיבי. אפשר לנהוג בה מהר, אבל אפשר גם לאט, וה318 מרגישה בבית כנראה יותר באופציה השנייה. ההפתעה האמיתית הגיעה באחד מקטעי הכביש האהובים עליי ביותר באזור - כביש 164 העולה מBischofshofen לאתר הסקי Hochkonig. מדובר בכביש דו נתיבי העובר ברובו בתוך עמק\נקיק מוקף נחלים, מצוקים מרשימים ועצים מושלגים, בעליה מתונה ברובו ובעל מגוון של פניות רחבות וצרות, עם ראות מעולה וללא ראות כלל, מהסוג שיגרום לכל חובב הגה בכל מכונית (גם בסופרב דיזל) לחייך מאוזן לאוזן, וכמובן לשאר הנוסעים לבחון כמה טוב הקיבה שלהם מחזיקה את ארוחת הבוקר. אני כבר מכיר את המקטע הזה, התנאים על הכביש מעולים, העברתי למצב "ספורט" כבר בירידה מהכביש המהיר ואני זורק את ה318 הישר לקרב ובאותו זמן מבליחה בראשי המחשבה: "חביבי, מה נראה לך? אתה לא ב328. אתה בסטיישן דיזל! למה אתה מצפה?"... לפני שהספקתי להוריד את הרגל מהגז מגיעה הפניה הראשונה והקשה ביותר במקטע - היירפין עגול שמאלה, בעליה חדה. אין זמן לחזור בי - מוריד לשני, מפנה את ההגה, היד של הנוסע מחפשת בפאניקה את ידית האחיזה ואני מחפש אומץ וקור רוח שהלכו להתחבא בבגאז' בעודי מנסה להעמיד פנים שהכל מתוכנן אבל הב.מ.וו לא עושה עניין ומהר מאוד כבר חלפה הישורת שאחרי הפניה ומגיעה פניה ימינה רחבה בה המקטע מתחיל באמת. הכביש פנוי, האומץ וקור הרוח חוזרים למקומם ואליהם מצטרפת תחושה נוספת - אושר. ההגה, אלקטרוני ככל שיהיה, מרגיש בדיוק במשקל הנכון ומפנה את הגלגלים הקדמיים במדויק לאן שאני צריך, מילימטרים בודדים מגדר הבטיחות אני מרגיש בטוח בעצמי יותר מביציאה מהחניה במלון; ההאצות והבלימות צפויות, אחידות, מגיעות בזמן הנכון ובמידה הנכונה. תוך כמה עיקולים אני כבר מרגיש מספיק בנוח כדי להתפנות לטפל בנוסע שיושב לידי וסופר את השניות האחרונות שלו ולהסיח את דעתו עם הסברים שכלל לא מעניינים אותו על אייפקסים, העברות משקל, והתנהגות שלדה. עזבו אותי מלגלוש, אני בדיוק איפה שאני אמור להיות.

 

לסיכום - הב.מ.וו 318 דיזל היא לא רכב שופוני. גולשת גרמניה שהכרנו במהלך השבוע ונסעה איתנו ברכב צחקה ש "this is a nice car. guys like you don't usually drive nice cars like this" ואכן היא מתאימה יותר לאיש משפחה גרמני או בריטי שמחפש איכות, טעם, ופרקטיות, לא לבן 28 מזוקן ששומע בה מטאל ומתגרזן בכבישים מושלגים. אבל על שלל האבזור החכם והנוח שלה, על הפרקטיות והחסכון בדלק, מדובר במכוניות שפשוט כיף להיות בה וכיף לנהוג בה, והיא נותנת לי תקווה - אני כבר בשלב בחיים שאני לא מוכן להתפשר על מחסור בדלתות או אבזור ספרטני בשביל מקסימום חריקות צמיגים בחניית בית הספר - וה318 הראתה לי שגם ברכב שקול ופרקטי, A nice car, אני לא חייב לוותר על החיוך הזדוני שכל חבריי כבר מכירים היטב - תכינו שקית הקאה כי הנה זה מתחיל.

 

אז איזו מכונית אהבתי יותר?

 

יכול להיות שבשלב הזה זו כבר לא הפתעה, אבל בהחלט ה318d. תא הנוסעים העדכני יותר, האבזור העשיר ומרכב הסטיישן פשוט עושים לי את זה, ואולי זה השוני בנוף אבל ההנאה שלי מהנהיגה בה הייתה עמוקה יותר מב328. ללא ספק הייתי מעדיף יותר כח זמין, וגרסאות כאלה אכן קיימות בשפע - מבחינתי מדובר באמת במכונית המושלמת ליום יום, ואני מעריך את ב.מ.וו רק יותר ויותר עם כל רכב שלהם שאני זוכה לנהוג בו.

 

כמו תמיד, הכתוב לעיל מהווה את חוות הדעת האישית שלי, נהג חובב שלרוב מתעצל להתלבש בשביל סיבוב בנס הרינג ומעביר את רוב זמנו בפקק על איילון או במושב צפוף בטיסה, עם צרבת. למרות זאת יש לי זכרון די טוב לפרטים ורצון לדייק, ואם פספסתי משהו אשמח מאוד אם תתקנו, תשאלו, ותגיבו.

 

לסיום, בונוס!

 

בוקר אחד באוסטריה, אני והשותף לפשע יושבים במרפסת בלבוש לא הולם (למזג האוויר, ובכלל) עם זר קוצים ריחני ורד בול קר, מתכוננים נפשית ליום של גלישה, ולפתע נשמע צליל שאי אפשר לבלבל מהחניה...

 

[ATTACH=CONFIG]488455[/ATTACH]

 

הנהג הוא בעל המלון ומספר עסקים נוספים בסביבה, ולא, הוא לא היה מעוניין שאעזור לו לחנות!

עריכה אחרונה ב-2 ליוני, 2017 על ידי Mr. MAG
תמונות לא מוצגות היטב

[shugiflex]

התמונות לא מוצגות היטב.

[Mr. MAG]

התמונות לא מוצגות היטב.

 

העריכה לא עזרה.

 

אגב סרטון קצר שמראה עד כמה תא המטען של ה318 סטיישן נוח לשימוש ומתוכנן נכון:

[Smiro]

ב-328 יש תגבור של סאונד מהרמקולים. מבחוץ המנוע לא נשמע מי יודע מה טוב. הישיבה נמוכה כי אם תשים לב, המושבים סופר נמוכים וממש צמודים לרצפה. אני כשנסעתי בפעם הראשונה בבימר ניסיתי לסדר את המושבים ולהעלות לגובה ולא הצלחתי חשבתי שלא אכלתי דייסה הבוקר כי המושב פשוט לא התרומם, ואז קלטתי שפשוט הגעתי למקסימום.

[hans]

משעשע, אהבתי.

אני זוכר היטב את ההילוך האחורי ב-116 ששכרתי אי שם מזמן - לא טבעת ולא כפתור ולא שום תכסיס, פשוט לדחוף בפראות את הידית תוך כדי השמעת זעקות קרב...

[Mr. MAG]

ב-328 יש תגבור של סאונד מהרמקולים. מבחוץ המנוע לא נשמע מי יודע מה טוב. הישיבה נמוכה כי אם תשים לב, המושבים סופר נמוכים וממש צמודים לרצפה. אני כשנסעתי בפעם הראשונה בבימר ניסיתי לסדר את המושבים ולהעלות לגובה ולא הצלחתי חשבתי שלא אכלתי דייסה הבוקר כי המושב פשוט לא התרומם, ואז קלטתי שפשוט הגעתי למקסימום.

 

בשביל סוג המנוע, אם לא משווים ל6 צילינדרים, לדעתי הסאונד (מבחוץ) לא רע. ונשמע הבדל בין הסל"ד בו התיבה מעלה הילוך במצב S לבין מצב D. לגבי תנוחת הישיבה, זה קצת הזוי. אני בדרך כלל יושב מאוד נמוך - הכי נמוך שהמושב יכול לרדת ברוב הרכבים שנהגתי בהם. ברכב כמו TT אני מצפה לתנוחת ישיבה הנמוכה ולהיראות כמו אידיוט שמן ומקריח כל פעם שאני נכנס או יוצא ממנה - אבל בסדאן משפחתית שנראית מבחוץ כמו כל אחת אחרת, להתיישב ולצנוח לרצפה מרגיש מאוד מוזר. לא הייתי מופתע אם זה היה מתחיל להימאס אחרי כמה חודשים\שנים של בעלות.

 

פשוט לדחוף בפראות את הידית תוך כדי השמעת זעקות קרב...

 

[Mr. MAG]

שייסה! עכשיו הבנתי שהתמונות בכלל לא מוצגות, גם לא בלינק. וכבר אי אפשר לערוך את ההודעה המקורית, אז הנה:

 

ה328 בצבע "אפור חסר אופי" לא רחוק ממפלי הניאגרה:

 

ה318 בצבע "לבן ליסינג" בשדה התעופה מינכן, ואז מנסה להתחבא בשלג:

 

וכמובטח, הבונוס!

[hans]

אלה באמת הצבעים הכי גרועים שאפשר להלביש על ב.מ.וו.

[Smiro]

בשביל סוג המנוע, אם לא משווים ל6 צילינדרים, לדעתי הסאונד (מבחוץ) לא רע. ונשמע הבדל בין הסל"ד בו התיבה מעלה הילוך במצב S לבין מצב D. לגבי תנוחת הישיבה, זה קצת הזוי. אני בדרך כלל יושב מאוד נמוך - הכי נמוך שהמושב יכול לרדת ברוב הרכבים שנהגתי בהם. ברכב כמו TT אני מצפה לתנוחת ישיבה הנמוכה ולהיראות כמו אידיוט שמן ומקריח כל פעם שאני נכנס או יוצא ממנה - אבל בסדאן משפחתית שנראית מבחוץ כמו כל אחת אחרת, להתיישב ולצנוח לרצפה מרגיש מאוד מוזר. לא הייתי מופתע אם זה היה מתחיל להימאס אחרי כמה חודשים\שנים של בעלות.

 

 

 

 

כשאתה נוסע אתה מרגיש על הרצפה, ההגה נתקע בין הרגליים וזה ממש מוזר. אבל אחרי כמה חודשים מתרגלים ואז זה נהיה סופר נוח. מעבר לרכב אחר שתנוחת הישיבה שונה, מרגישה מוזר. ואגב בטיטי הישיבה פחות מרגישה על הרצפה מאשר בבמוו.

והכי משעשע שגם בסדרה 7 הישיבה על הרצפה. אני זוכר שהייתי בהלם כשישבתי בה, אז עוד חשבתי שזה לא נוח.

[mogo]

בסדרה 7 הישיבה ממש רגילה ומרגישה גבוהה כמו שמצופה ממכונית כזו. כנ"ל גם בסדרה 5.

אולי ישבת במכונית שהמושב בה היה מכוון הכי נמוך.

רק בסדרה 3 (וכנראה גם ב-1) המושבים כ"כ נמוכים.

[robertf]

תודה על הסקירה.

כמה דברים...

אני מתפלא שהרגשת כזה הבדל באיכות בין דגם 2016 ו2017, כי לא היו שום שינויים. אם כבר היתה מתיחת הפנים ב2015 (דגמים מסביבות אמצע אוגוסט נדמה לי).

בכל מקרה התחושה בפנים מאוד מונעת משילובי צבעים וכו.

לגבי ה318d, לא מצאת את תיבת ההילוכים הידנית לא נעימה? מהנסיון הלא מועט שלי ב318d ידנית גם כן, ההעברות קשות (באנגלית notchy), וזו גם תלונה שחוזרת על עצמה אצל בוחנים במבחנים, אבל אולי הם שיפרו בדגמים האחרונים.

הישיבה באמת נמוכה, במיוחד בדגמים עם חבילת M, אבל זה לא משהו שאי פעם הפריע לי.

ולגבי ההרגשה שאתה יושב קרוב לחלון, אני מניח שזה תלוי במה אתה רגיל, אבל לא משהו שאי פעם שמתי לב אליו, גם לא כשאני חוזר לבימרית היומית שלי לאחר נסיעה ברכבים אחרים (ואני שוכר הרבה מאוד).

[Smiro]

ממש לא. ישבתי באולם והמושבים מרגישים על הרצפה. בסדרה 5 לא ישבתי. אולי אתה מדבר על הדור הכי חדש, אני מדבר על הדור הקודם.

[RS]

התיבה הידנית ב-320d / 318d לא מבריקה. העברות הילוך נוקשות מאוד ולא מדוייקות במיוחד.

 

התיבה הידנית ב-235M הייתה נעימה ומדוייקת הרבה יותר לשימוש.

 

בשני המצבים הייתי מעדיף (בצעד חריג...) את ה-ZF8, שעובדת פשוט מעולה.