מה עושים כשנמאס לסבול את חוסר התרבות במדינה?

[raiden]

אני נמנע מסניפי דואר או בנק, מרשתות הסופרים בימים עמוסים (חמישי בערב לדוגמא), או כל מקום אחר שיש בו התקהלות האדם הישראלי. כל מה שאפשר אני עושה בטלפון או באינטרנט מהבית.

אבל בפעמים שבהם אני צריך להגיע פיזית לסניף דואר או לבנק, כמות העצבים שאני חוטף עולה על כל גבול.

 

בין אם זו האישה המבוגרת שפתאום מרגישה את עצמה קצינת מיון ומתחילה למיין אנשים "אתה לך לעמדה ההיא, אין 175 אתה 177 לך כבר!".

בין אם זה ההוא שעומד לך על העורף ונושם לך באוזן בזמן שאתה מושך כסף מפקיד בבנק.

בין אם זו הפקידה שעוד לפני שניגשת אליה אומרת לך "למה לקחת מספר לתור כללי?" - "אבל אני תמיד לוקח מספר לתור כללי בנושא X" - "מה תמיד, אני 30 שנה כבר עובדת פה, כל אחד והתמיד שלו, רק בעיות אתם עושים לנו, נמאס כבר" - רבאק תרגעי.

ועוד ועוד ועוד.

 

ואני בכלל לא מדבר על נסיעה בכביש. בן אדם שחונה! וחוסם! כניסה לחניון!! חניון פנוי!! רק בשביל לחסוך 20 מטר הליכה לבוטק'ה של השווראמה.

 

והכי מעצבן, כשאתה פונה לאנשים האלה בנימוס ואומר להם שמה שהם עושים זה לא בסדר, הם תמיד תמיד אבל תמיד יענו לך "למה מה קרה? מי אתה בכלל שתעיר לי, יאללה לך לך מפה". לא אני לא אלך. זו המדינה שלי גם ומגיעה לקבל שירות במדינה הזאת מבלי שאישה מומרמרת מהחיים שלה תגיד לי לאיזה עמדה ללכת.

 

מה עושים?

[eyals05]

עוברים לגרמניה?

בעצם בעוד 20 שנה זה יראה אותו דבר גם שם.

ככה זה התרבות המזרח תיכונית.

תשלים עם זה או שתעבור לקנדה ותקפא.

[איל לוין]

נסה להפחית את סף הרגישות והמודעות שלך לסביבה.

לי זה עוזר מדי פעם.

[סלע]

לוקחים נשימה ארוכה,סופרים עד 30 לפחות, וחושבים על החו"ל הבא, או נזכרים בחו"ל האחרון.

שכחת להזכיר את אלו שקנו רכבים עם גימור בסיסי ללא מאפרות.הסיגריה מהחלון "נופלת" לכביש.

אני מודה שזה מצליח להטריף אותי כל פעם מחדש.

[מיניקיפוד]

ברלין. אירופה הקלאסית. צפון אמריקה. אפילו מזרח אירופה.

[יבגניפ]

טסים לחול, מגלים שאפשר גם אחרת.

חוזרים עוד יותר עצבניים.

לא ממש עובד.

[nitch]

למה אתה שואל? אתה הרי יודע את התשובה, רק לא נעים לך לומר אותה.

[חולגי]

raiden - אתה סתם מתרגז (כמו שאומרים).

מעניין מה אתה עושה כשמישהו עוקף אותך בתור בדואר או במקום אחר(לא ציינת מקרה של עקיפה בתורים. מתפלא ). לא נושם לך באוזן. עוקף כאילו אתה אויר.

וכשמישהו חותך אותך בכביש ואתה עוד אשם בעיני החותך-המטומטם הזה ?! (אחרי שצפרת לו ועשית לו טובה ברגע של pause, שהטיפש יהרהר ולו רק לרגע במעשיו)

[SlowRide]

מה עושים? יש 2 אופציות.

1. חוזרים לאוטו, פותחים את תא הכפפות, מסניפים בוכטה של קוקאין, פותחים את הבגאז' ומוציאים מסור שרשרת 22 אינץ' בנזין ונכנסים חזרה לאותו מוסד לסדר את העניינים שם.

2.עוברים לגור בישוב קטן עם אנשים נורמלים, מקום שאפשר ללכת ברגל מהבית לדואר ולבנק, איפה שהפקידה באמת מכירה את כולם אבל אף אחד לא מעיז לעקוף את התור ובכלליות האנשים נחמדים יותר. יש מקומות כאלה, בישראל!

[raiden]

לגבי מעבר למדינה אחרת, אין לי אזרחות לשום מדינה אחרת

 

יבגניפ,

+1. אבל לפחות אתה מתחיל לחוות את התרבות הישראלית כבר בשדה התעופה חזרה ארצה, שלא יהיה לך התקף לב חס וחלילה כשתחזור לארץ.

 

ניטש,

הממ.. מה ש SlowRide כתב בנקודה הראשונה?

 

סלע,

מילא על הרצפה, לפעמים זה עף על האוטו שלי...

 

חולגי,

תלוי. בפעם האחרונה כשהייתי בבנק ומישהיא אמרה לי "אבל הייתי פה" ולכן עקפה אותי, פשוט הרצתי את זה כבדיחה עם הבחור השני שישב איתי בתור. בפעמים אחרות אני עושה בלאגן בסופו של דבר יש מספרים, אם מישהוא נדחף בלי מספר אני מעיר לו ואומר לו "סליחה, אבל אני 140, וקראו ל 140, איזה מספר יש לך? אה 165, תחכה לתורך בבקשה".

 

SlowRide

1.

2. חושב על זה. רק לסדר עבודה מהבית ואני עף לאיזה מושב בשרון \ צפון.

[nitch]

ניטש,

הממ.. מה ש SlowRide כתב בנקודה הראשונה?

זה לא מה שחשבתי עליו במקור, אבל בהחלט יש לנקודה שלו עליונות מוחלטת על זו שלי. אכן: קוקאין, מסור שרשרת, סדר צריך שיהיה.

[raiden]

^

לא יודע למה, אבל זה מזכיר לי את זה

[יבגניפ]

על החזרה לארץ אתה יכול לקרוא בשרשור שפתחתי כאן בשבוע שעבר על טיס עם אל על לארץ. מעבר לתלונות על החברה, אפשר ללמוד טוב מהסיפור הזה על מה שקורה כאן בכלל. וכן, בגלל זה החלק הכי מבאס בחזרה לארץ זו הפגישה עם שאר הישראלים בטרמינל :\

[kanfi]

תראה את הסרט "בדרך למטה" עם מייקל דאגלס falling down. ישחרר לך קצת קיטור

 

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk

[raiden]

יבגניפ,

קראתי כן. עצוב.

 

kanfi,

ראיתי. ראיתי גם את God bless America. נראה לי שראיתי כל סרט בנושא הזה