פיאט 500 החדשה - חווית נהיגה בטוסקנה

[יבגניפ]

אז כמו ניר בפורום הכללי, גם אני חפשתי חופשה מוטורית, או סתם חופשה לתקופת החגים, בערך. התקציב היה מוגבל יחסית, ולכן פסלתי גיחה נוספת לרינג, או יום מסלול בסילברסטון, והתלבטתי בין סתם טיול נהיגה בגרמניה, לבין חופשה קצרה ללא נהיגה כלל. בסופו של דבר, בחרתי בפירנצה כיעד שאפשר להסתובב בו כמה ימים בלי הצורך לנהוג.

 

במקרה לגמרי, בזמן שחפשתי אטרקציות ומסעדות מומלצות בעיר, נתקלתי בפרסומות של החברה Fiat 500 Touring Club, ולאור הדירוג הגבוהה וההמלצות בtrip advisor, סמנתי אותם כאופציה אפשרית לאטרקציה מקומית נחמדה. בהתחלה חשבתי סתם לקחת מהם פיאט 500 מקורית לחצי יום, ולנהוג איתה לסיינה. בדקתי מחירים גם בחברות מתחרות, וגיליתי שהשכרה של איטלקיה קלאסית תעלה לי כ-400 -500 יורו לחצי יום נהיגה, בו אהייה גם מוגבל מבחינת קילומטרז' - מחיר שמתקרב כבר ליום מסלול בסילברסטון, או כל מקום אחר.

 

לאחר התלבטות קצרה, החלטתי להרשם לטיול קצרצר של שלוש שעות, בערך, שמציעה חברה זו. בין מספר הטילים השונים אך מאוד דומים שהם מציעים, בחרתי בטיול שקיעה, שכולל גם מה שמכונה כאן אפריטיב - כוס ייו או שתיים, עם ארוחה קלה, לאחר הנהיגה.

 

ברשותה של החברה עומדים כעשרה רכבים שונים, מכל מיני שנים ותצורות. כמובן שאני ביקשתי לנהוג דווקא ברוברטו - רכב שבאתר החברה נכתב עליו שהיה רכב מרוצים בעברו, ובהתאם (אם כי אין לי מושג אם מדובר בהדבקה מאוחרת) נושא עליו כמה סמלי אבארט' - גם בחוץ וגם בפנים. המנוע של רוברטו, בכל מקרה, התגלה כמנוע סטנדרטי של ה-500, כך שמעבר לפוזה, כמובן שזו לא היא אבארט' של ממש - כמו כמה מה500 המודרניות שנעות על כבישי ישראל, עם מדבקות וסמלים, אך ללא התוכן האמיתי של המותג הספורטיבי של פיאט.

 

המנוע הסטנדרטי הוא מנוע 4 פעימות, 15 כס, המסוגל להאיץ את ה-500 ל-100 קמש - כמעט כמו קרטינג בקניון ממוצע. בניגוד לקרטינג, כאן כדי להגיע למהירות המקסימלית יש להעזר בתיבת הילוכים ידנית, אבל לא סתם ידנית, אלא כזו שדורשת דאבל קלאטצ' כדי לעבור מהילוך להילוך, ושימוש בבלם יד לכל זינוק שלא מבוצע ביישורת מוחלטת, או בירידה.

 

בשעה המיועדת, הגעתי לחניון החברה, שנמצא בפרבר כפרי של פירנצה, ולאחר כמה דק' של תרגולים של הקלאטצ' הכפול בחניון של החברה, אני והמדריך, שנוסע ברכב נפרד, יצאנו לדרך. מה שהיה נראה מאוד קל בתרגול יבש, מתגלה כמסובך יותר בכבישים הצרים של הכפרים הטוסקנים, ובדקות הראשונות אני נעצר פעמיים, לאחר שהמנוע נכבה, והרכב מנסה להתדרדר אחרונית. אבל לאט לאט אני מתחיל להתרגל לשיטת העברת ההילוכים, לדוושת הבלם שכמעט ולא מתפקדת ולמושבים, שמושבי קרטינג נראים כמו שיא הפאר והנוחות לידם. וכשאבארט' 500 מהזן שיש גם לי עוקפת אותנו, ואני נזכר כמה המושבים שלה גורמים לי להרגיש כאילו הם מתאמצים לשבור לי את הגב בכל נסיעה, אז אני גם מבין עד כמה באמת השתנו הציפיות שלנו מהרכבים וההגדרה שלנו ל"נוחות" בחמישים שנים שמפרידות בין שתי הגרסאות של ה-500.

 

אנחנו צוברים מהירות יחסית, ואני מתחיל להדבק לתחת של הרכב של המדריך שלפניי, שמן הסתם מכיר את מגבלות הרכבים קצת יותר טוב, ולא עובר את רף ה65-70 קמש. עם זאת, הוא גם סומך על הרכב יותר, וכמעט לא בולם במקומות שבהם אני משתמש בדוושה האמצעית. בהדרגה, אני משתדל גם לסמוך על הרכב שבו אני נוהג, וגם לא לחמם את בלמי התוף יותר מדי, ומתחילם לבלום פחות גם.

 

את נתון המהירות המקסימלית אני מגלה מהמדריך רק כשאנחנו עוצרים, היות ובדשבורד של הרכב שום דבר לא זז ממש, וגם לא באמת עובד - אפילו לא שעון החום, לצערם של חסידי הרכיב מציל החיים הזה. מה שכן מתפקד, זו המראה האחורית, שבעזרתה אני יכול לראות בכל רגע נתון כמה אני תורם ליצירתם של פקקים בפרבריה של פירנצה. באופן מפתיע, ולמרות שהמדריך הזהיר אותי לפני הנסיעה מהנהגים האיטלקיים, המראה זו הדרך היחידה שדרכה אני מגלה שיש עוד אנשים בכביש, היות ואיש לא צופר או לא מביע שום התנגדות אחרת להמצאותן של שתי קלסיקות איטלקיות איטיות על הכביש. מעבר למראה הזו, יש לי גם מראת צד אחת, אבל היא קטנה ולא ממש עוזרת להבין מה הולך מאחוריי.

 

גם מה שהולך לפניי בכביש לא נראה כ"כ בבירור. למצוא תנוחת ישיבה אידאלית ברוברטו זה כמעט ובלתי אפשרי, ולכן אני מסתפק בכיוונון מינימאלי, ומוצה את עצמי רואה את הדרך שלפני חצי מעל - חצי מתוך ההגה. בהתאם, בקילומטרים הראושנים המדריך מסמן לי עם היד להצמד יותר לשול הימני של הכביש, שכיאה לכביש כפרי אירופאי, הוא קצת יותר רחב מ"שוויצריה הקטנה" בעלייה לנס הרים.

 

אנחנו עוצרים בכמה נקודות תצפית, נותנים לרכבים להתקרר, ומסתובבים בחזרה אל עבר הוילה, בה נמצא חניון הרכבים. בכניסה לוילה, בדרך לאפרטיב, מחכה לי האתגר האחרון עם ה-500 - אנחנו צריכים לבצע עליה של כמה עשרות מטרים, בהילוך ראשון. המדריך מייעץ לי להחזיק את ידית ההילוכים, כדי לוודא שההילוך לא קופץ לניוטרל, ולסחוט את הדוושה עד הסוף, כדי לוודא שהרכב לא מתדרדר לאחור. עם הרבה מאמצים, וקצת לחץ אני צולח גם את המבחן הזה. עייף, אך מרוצה, אני שמח מאוד שהסתקפתי בחוויה הזו, ולא לקחתי רכב כזה לנסיעה ארוכה יותר לסיינה, אבל עכשיו, כשאני יודע איך זה מרגיש, אולי אפשר לחשוב על comeback בשנה הבאה.

 

[RK]

אחלה חוויה! מכניסה לפרופורציות על מה שנחשב בימינו לספרטני, מפואר, נוח, שובר עצמות וכו'. בזמנו גם מגבים עם שתי מהירויות היו אביזר מותרות...

[sperial]

נפלא.

הצבע הכחול מזכיר לי את הפיאט 600D שהיה לאבא שלי. אבל ל-600 מדגם 1964 כבר היה סינכרון ההילוכים בין השני לרביעי (עד כמה שאני זוכר לראשון לא היה סינכרון).

[itaysamurai]

נשמעת חוויה נהדרת, עם כל הקשיים יחודית זה בטוח.

[יבגניפ]

בהחלט חוויה ייחודית וכייפית.

מומלץ למי שבמקרה יגיע לאזור

[edan82]

בהחלט נשמע כמו חוויה מדליקה ויוצאת דופן.

[yohai71]

יופי של חוויה, תודה על השיתוף. לדעתי, לחלוטין און טופיק (הפורום הכללי).

[יבגניפ]

תודה, אולי באמת הייתי צריך לפתוח שם.

עוד כמה תמונות מהחניון של החברה:

[haranza]

בהחלט נראית חוויה יוצאת דופן ומעניינת..יש לך עוד תמונות? אשמח לכאלו עם בתים ונוף כפרי

[אלעד]

פשוט מקסים!

[לירוי1]

כמה פעמים יצא לך לנהוג בפיאט 500 בתוך קניון?

זאת הפיאט 500 שהיתה לי

[יבגניפ]

לירוי, מגניב ממש! המקסימום שיצא לי לעשות בארץ, זה לנהוג עם המיטו שלי בעיר העתיקה בירושלים, שזו גם היתה חוויה חד פעמית מגניבה.

 

haranza, האמת שלא צלמתי יותר מדי מעבר לזה, בעיקר כי בתוך הכפרים עצמם נהגתי. באתר שלהם יש כמה סרטוני תדמית שמראים איפה עוברים שם בדרך.

[Derish]

~

האם אני היחיד ששם לב לכך שהשרשור עוסק בפיאט 500 הישנה, בניגוד למה שכתוב בכותרת?

 

אני בספק אם זה תורם לרייטינג, שכן הדגם החדש כבר מאוס ולעוס לעייפה בפורום. כדאי לשנות.

[RK]

אתה היחיד ששם לב, כי אתה טועה. השם של ה-500 הזאת הוא אכן Nuova 500. ה-500 המקורית הייתה הטופולינו.

[Derish]

~

אוקיי, ומה הקשר בין פיסת המידע האיזוטרית הזאת לבין מה שאמרתי?

 

בעיני בני התמותה הרגילים לפיאט 500 יש שני דגמים: הישן (1957) והחדש (2007).

 

אי לכך, הכותרת מטעה.