אבות, מתחברים לשלב הינקות? או מחכים שהשנה הראשונה תעבור?

[Yossim]

טוב בגלל שזה אחד המקומות הפרטיים היחידים שנותרו בעולם הזה, בערך, כי אישתי קוראת בפייסבוק. אז אישתי קראה את הפוסט ומעט נפגעה, והחליטה שזה לא נראה לה הגיוני שלא התחברתי לגיל הינקות, ושזה הבן שלי ובשר מדמי וכל מיני הסברים.

בתכלס, זה לא שלא אהבתי, לא הייתי איתו בכל רגע או שלא התרגשתי ובכיתי מאושר לא פעם, פשוט בראסמי מאז שהילד התחיל ללכת באמת הכל השתנה, אני אשכרה מרגיש חיבור מדהים.

באמת זה נראה לך טוב?

[edan82]

איזה כוסית אני....

 

האמת שהחיבור שלי עם הילדים היה מיידי, לדעתי עם הבן הבכור החיבור שלי אפילו היה מיידי יותר כי הוא היה הבן הראשון עם כל ההתרגשות שנלווית לדבר ומעבר לזה הוא דומה לי 2 טיפות מים כך שזה באמת קרה בטבעיות, יכולתי לשכב שעות על הספה כשהוא יושן מכורבל על הבטן שלי ופשוט להסתכל עליו ולהתמוגג מכל פרצוף שהוא עושה מתוך שינה, והריח!!

פשוט לשבת ולהסניף אותו.

 

כהקטן נולד גם היה חיבור מיידי אבל לדעתי פחות עוצמתי כי הוא לא ממש ”שיתף פעולה“ ואחיו הגדול (שנתיים וחודשיים הפרש) כבר היה בגיל שיש אקשן.

 

היום הם כבר בני 4 ו-8 חודשים ושנתיים וחצי ולדעתי בכיף עוברים את מבחני הקבלה של דאע“ש, חצי מהזמן מתים אחד על השני, בחצי השני מנסים להרוג אחד את השני מה שמביא אותי לטיפ להורים לבנים- אם הילד מתאמן בג’ודו וזה לא הופך אותו לרגוע יותר בבית, לא ממליץ לרשום אותו לקפוארה בנוסף....