אני לא מבין, למה אם אתה נחמד - מתייחסים אליך איך שהם רוצים?

[super-man]

היי חברים.

 

הרגע חזרתי מהבנק.

כפי שאתם יודעים, רכשנו רכב לאח שלי, רכב עם הלוואה עומדת מהביטוח הלאומי.

אז רציתי לברר כמה דברים בבנק.

 

עברו החגים, התקשרו אלינו מהביטוח רכב שצריך לשלם להם. התקשרו מחברת איתוראן. מחברת האבזור של המעלית לנכים.

כל החברות שלא עבדו בחגים, התקשרו, אז עכשיו צריך להתחיל להתעסק בעניין התשלום.

 

הם רוצים תשלום בכרטיס אשראי.

לנו בבית אין כרטיסי אשראי. אז הלכתי לבנק, לברר.

 

הגעתי לבנק, ראיתי את הבנקאית פנויה. שאלתי אם אפשר - אמרה כן.

ישבתי. המתנתי לה שתתפנה. היא בינתיים דיברה בטלפון.

 

אחרי 10 דקות שאלתי אם אפשר לטפל בי בבקשה, כי מחכים לי בבית.

אני צריך לעזור בבית לאמא ואחי. לא אמרתי לה את זה, רק אמרתי להם שמחכים לי בבית.

 

היא אמרה לי שגם לה מחכים בבית. אם אני רוצה שירות - להמתין.

 

עברו כבר 20 דקות. ראיתי שהיא לא מתכוונת לסיים. היא בטלפון עם ניירת.

קמתי והלכתי לחדר המנהל.

שאלתי את המנהל אם הוא יכול לטפל בי - הוא שאל באיזה נושא? אמרתי לו שאני המיופה כוח של אחי, אני רוצה

לברר כמה דברים אם אפשר. כמו לדוגמה איך מוציאים כרטיס אשראי. כמה כסף יש לו. אם נכנסה הקצבת נכות ב 28/9.

 

הוא אמר לי שזה לא תפקידו, תמתין לבנקאים.

 

כמו שאתם מבינים, הבנקאית עדיין לא סיימה. לא היו בנקאים אחרים. סניף קטן של 3 בנקאים וחדר מנהל.

 

יצאתי, חזרתי עם אחי.

אולי אם בעל החשבון יבוא, הכל יהיה אחרת. כי הם מכירים אותו.

כשהגענו ראינו שהכניסה שבעבר הייתה נגישה לנכים - כבר לא נגישה לנכים.

 

אתאר לכם: הייתה כניסה עם הנמכה. יש 2 דלתות לבנק.

אבל בכניסה עם ההנמכה סגרו את הדלת הרחבה, הדלת הנגישה, פשוט שמו שם ספות מכונת שתייה ושולחן להמתנה.

 

כשביקשתי מהמנהל שיעזור לנו להיכנס כי אני פה עם אחי, זה לא נעים שאנחנו ממתינים, בעל החשבון ממתין להיכנס לבנק

והוא לא יכול.

המנהל אמר שהוא לא יכול לפתוח את הדלת בלי אישור.

אני לא יודע לאיזה אישור הוא חיכה, אבל אולי מי שעובד פה בבנק מבין. אולי באמת אסור לפתוח דלת בלי אישור.

 

המתנו עם אחי רבע שעה, בסוף קיבלנו הודעה שאי אפשר.

כי יהיה צריך להזיז את הספות, אין לאן לזיז את הספות ואת השולחן עם מכונת המים ללקוחות.

 

שאלתי למה בפתיחת הסניף המקום היה נגיש וכעת הוא לא נגיש? אמרו לי שאני לא אתחיל לנהל להם את הסניף.

 

בכל הזמן הזה היינו הכי נחמדים שיש אני ואחי.

אחי בכלל לא דיבר. חברים מקארספורום שראו את אחי ראו איזה ילד חמוד הוא.

אני לא מסוגל לצעוק באופי שלי. במיוחד לא על אנשים מבוגרים ממני.

אני מרגיש לא נעים לאחר מכן, חושב למה עשיתי את זה, בוכה, מבקש סליחה. לכן אני מלכתחילה לא נכנס למצבים כאלה.

 

רק רציתי להגיד לכם שאם אתה נחמד פה, זה היחס שאתה מקבל.

לפני מספר חודשים כשאחי הגיע לפתוח חשבון - התייחסו אליו בצורה היפה ביותר. כיד המלך.

הראו לו שיש דלת נגישה, רחבה יותר. שיש רצפה מונמכת. שיש מקום בסניף. אפילו אמרו שיתנו לו חשבון ללא עמלות.

מה שתברר שלא נכון. אבל לא ייחסנו לזה חשיבות. כי אני לא מסוגל לדבר איתם. אמא לא יכולה. אח שלי גם לא.

 

אבל היום כשהוא נאלץ להגיע - זה מה שקרה.

הרגשה לא נעימה. כואב לי שאחי נאלץ לעבור את זה.

כאילו, למה לעשות דבר כזה? אני בטוח שאחי נעלב מאוד.

אני אישית יודע שלא צריך לייחס חשיבות לדברים האלה, אבל אני כותב עם דמעות כי אני מנסה לתאר לעצמי מה עבר על אחי.

 

כל הזמן הזה שאתה ממתין בחוץ, כשאנשים נכנסים. אתה ממתין מעבר לדלת.

אתה לא יכול להיכנס מהכניסה הרגילה כי היא לא נגישה, אין לא רמפה, לא הנמכה.

הכסף שלך מנוהל בבנק, אבל לך אין גישה אליו. כשלפני כמה חודשים כשרצית לפתוח את החשבון הראשון שלך - הייתה גישה.

 

זה לא נעים. אני לא הייתי רוצה שאף אחד יעמוד מול דלת שחורה רבע שעה בלי מענה, כשבסוף הוא גם לא נכנס.

אני בטוח שאני לא יכול לתאר לכם את ההרגשה. אבל אני מתבייש בהתנהגות של הבנק.

בשבילו זה בטח שום דבר.

בשבילי אני רק חושב אם אחי עדיין מתעסק בזה, או הוא הספיק כבר לשכוח.

נמאס לי שאנשים מתייחסים לאנשים שחלשים מהם, שלא צועקים עליהם, שלא מאיימים עליהם, מתייחסים אליהם איך שבא להם.

 

הלוואי והייתי יכול לעשות משהו.

נכון שאחי לא לקוח מיוחד בבנק. הוא לא מכניס המון כסף.

יש לו את הקצבת נכות שלו שממנה אנחנו חיים. אבל זה לא נותן זכות להתייחס ככה.

 

אם לא הייתי מתבייש הייתי מצלם את הבנק. שחסמו את הכניסה הנגישה לנכים עם ספות, שולחן ומכונת שתייה.

אבל אני לא מסוגל.

אני גם יודע שאם הייתי מבקש מהמנהל לאחר כמה דקות בתקיפות אם הוא יכול לפתוח את הדלת, כי אחי מתייבש בחוץ -

אולי דברים היו מתנהלים אחרת. אבל אני לא מסוגל. אף פעם לא התנהגתי ככה. באמת שהאמנו לו שהוא יפתח לנו את הדלת.

 

בסוף לא עשינו כלום.

חזרנו הביתה. כשהבנקאים והמנהל חוזרים לחיים.

אנחנו חוזרים לבית. לנו שכל יציאה מהבית עם אחי לוקחת קרוב לחצי שעה, להתארגן, ללבוש את הבגדים, למשוך שיהיה נוח,

לסדר את הכיסא גלגלים (הכיסא לא מותאם, אנחנו מחכים שמשרד הבריאות יאשר החלפה), להרים את אחי ביחד עם אמא, שגם ככה לאמא כבר אסור להרים כבד מסיבות בריאותיות.

אחרי זה צריך לחגור, שזה גם לוקח לי כמה דקות, כי החגורה לא מותאמת. אני מנסה תמיד לאלתר.

כי בן אדם גדל עם השנים, אבל משרד הבריאות אמרו שהם עסוקים בפוליו, אז לחזור אליהם אחרי שיגמר ההתעסקות סביב זה.

לנו לוקח קרוב לחצי שעה תמיד. כשבסוף אנחנו חוזרים כשלא עשינו כלום, עושים את כל הפעולות בחזרה.

מהכיסא גלגלים למיטה, להוריד בגדים, לסדר שיהיה נוח. כששוב אני רואה את אמא מרימה את אחי כשאסור לה.

 

תודה על הקריאה חברים.

זו הייתה פריקה. אם זה לא נוגד את כללי הפורום.

הרגשתי כל כך עצבני בפנים, שהייתי צריך לספר על זה למישהו.

אני מקווה כבר מחר לברר עם בנקים אחרים אם הם נגישים לנכים, להעביר את החשבון של אחי לבנק אחר.

אני לא אתן לאנשים להשפיל ככה את אחי. לא אף אדם אחר. זה שבן אדם בכיסא גלגלים לא אומר שהוא לא בן אדם.

אם היו משפילים אותי, נותנים לי להמתין חצי שעה - שעה, זה בסדר. לי לא אכפת. אבל לא אתן שישפילו לא את אחי ולא את אמי. הם עברו מספיק בחיים שלהם.

[sperial]

מחר בבוקר לגשת לבנק אחר, נגיש. רצוי סניף גדול בקניון או סביבה אחרת עם חניה נוחה, במקום שבו חניות הנכים בדרך כלל פנויות - ולהעביר אליו את החשבון.

בכל זאת עליך להביא בחשבון שבכל סניף בנק אתה צפוי להמתין, ולא מעט. יש מספר מוגבל של פקידים והרבה לקוחות. חלק נכבד מעבודת הפקידים נעשית בטלפון, ויש להם לא מעט "עבודות שלא רואים אותן". עדיין לא סיבה ליחס לא מספק ובודאי שלא סיבה לפגיעה בנגישות.

[קאררה]

לדעתי זאת סיטואציה שבה צריך בשלב מסויים להוריד את כפפות המשי מהידיים כדי לטפל בה.

 

אני הייתי יוצא על מנהל הסניף מול כל הלקוחות שלו.

[discoTD5]

אני אומר בזהירות, זה לא היה בבנק לאומי.

ההוראות שאנחנו מקבלים הן מאוד ברורות לגבי נגישות לנכים.

אם זו הגישה של הבנק (וכעת לא חשוב איזה בנק זה) אזי גם השירות הבנקאי "לא משהו".

מצטרף להמלצה למצוא בנק אחר, ידידותי ושירותי יותר.

 

התעצבנתי. מרגיזה אותי גישה כזו.

[super-man]

sperial, תודה שקראת והגבת. תודה רבה.

 

זה מה שאני רוצה לעשות.

אני רוצה שאחי יעביר את החשבון בנק שלו לבנק אחר. לבנק שלא מתייחס ככה ללקוחות שלו.

 

אני רק צריך לברר אם שאר הבנקים שיש בעיר אם הם נגישים. אם כן, אני אעביר. נקווה שזה לא קשה להעביר חשבון בנק.

 

אני מודע לזה שצריך להמתין חבר.

אנחנו גם לא מצפים לקבל תור מיוחד, או משהו בסגנון.

אבל הסניף בנק היה ריק. לכן כתבתי שלא היו עוד בנקאים.

אני אתאר את הסניף: סניף קטן, עם 3 בנקאים, חדר מנהל בפינה הימנית. זה כל מה שיש.

בפינה הכי שמאלית, איפה שהייתה הדלת הנגישה - יש עכשיו ספות להמתנה, שולחן קטן עם עיתונים, מכונת שתייה.

אפשר להיכנס רק מהדלת הימנית. שהיא לא נגישה, לא רחבה. בלי הנמכת רצפה.

 

אני אישית המתנתי למעלה מ - 20 דקות לאותה בנקאית. היא המשיכה לדבר בטלפון, להתעסק עם הקלסרים.

אני לא הערתי. כי אני לא מסוגל. לא נעים לי. זה גם לא יפה, היא יותר מבוגרת.

אבל אני ציפיתי שהיא תטפל בי. לפחות אחרי 10 דקות.

כי אני הרי שאלתי אותה "סליחה, אפשר?" היא אמרה לי "כן". אז התיישבתי. לא ידעתי שאני רק הולך לשבת ידידי.

 

חשבתי שלפחות מנהל הבנק ישמח לטפל.

למרות שאתה צודק, אולי זה רק נראה שהוא מתעסק במחשב. לכן לא כתבתי בהודעה הראשונה שלי דבר על המנהל.

כי אני לא יודע, אולי הוא באמת עושה משהו חשוב.

אבל אם אתה רואה שלקוח ממתין 20 דקות, אולי תקום תברר בבקשה? הרי הבנק קטן.

כמעט כמו גודל של 2 סלונים של בית ממוצע. או אולי אני מגזים, אולי 3. אבל הוא קטן מאוד.

 

זה גם לא יפה כשעונים לך "גם לי מחכים בבית".

זה נכון שמחכים לך.

אבל אצלי מחכים לי אנשים שאני צריך לטפל בהם.

אחי תלוי בעזרת הזולת 24 שעות ביממה.

אמא שלי גם ככה מתאמצת יותר מדי במהלך היום. אסור לה להתאמץ יותר מדי. היא גם לא צעירה.

אני לא אתחיל לספר את זה לכל אחד. אבל אולי קצת תתחשבו בבקשה. אני לא אומר שהזמן שלי יותר יקר.

אני פשוט רוצה להגיע כמה שיותר מהר לבית בכדי לדעת שהכל בסדר עם אמי ועם אחי.

אם צריך משהו אז לתת להם, לעזור, לסייע. אם צריך להרים לאחי את היד, להזיז את הראש, לדחוף את הגוף.

 

אני מצטער שאני מאריך חבר.

תודה שקראת והתייחסת. אני מעריך מאוד.

גם מי שלא יתייחס, זה בסדר. אני כתבתי על מנת לפרוק חברים, אני מודה לכם.

 

הרגע ראיתי שהגיבו עוד 2 חברים. אתייחס בבקשה.

 

קאררה -

 

אני לא מסוגל חבר.

אולי אתה מסוגל, אולי זו בעיה אצלי. זה מפריע המון בחיים, אין ספק.

אבל ככה חונכתי. לא חונכתי על ידי אבא. רק אמא. אולי חסר לי קצת משהו מהגבריות כשאבא מחנך את בנו, אני לא יודע.

 

מה שאני יכול לומר, זה כל הכבוד שאתה לא היית שותק כמוני.

כי אם מחר יעשו זאת לאישה מבוגרת, שגם נחשבת נכה, נעזרת עם הליכון, אז אני בטוח שהיית עוזר לה.

אני הייתי שותק. מנסה לפנות אליה, לשאול לשלומה, לשאול אם אני יכול לעשות משהו. אבל לא הייתי יכול לצעוק או להרים את הקול.

 

discoTD5 -

 

זה לא היה בבנק לאומי חבר. אתה צודק.

 

כל הכבוד לכם אם זו הגישה שלכם לנגישות נכים. אני בטוח שזה לא נגמר רק בנגישות נכים.

אם אתם מתייחסים ככה לנכים, אז על אחת כמה וכמה שאתם מתייחסים ללקוחות באותה צורה. ביחס טוב. כל הכבוד.

 

תודה למגיבים.

זה ארוך, אז מגיע לכולכם תודה אישית על הקריאה וההתייחסות.

[Skins]

אני אומר בזהירות, זה לא היה בבנק לאומי.

ההוראות שאנחנו מקבלים הן מאוד ברורות לגבי נגישות לנכים.

אם זו הגישה של הבנק (וכעת לא חשוב איזה בנק זה) אזי גם השירות הבנקאי "לא משהו".

מצטרף להמלצה למצוא בנק אחר, ידידותי ושירותי יותר.

 

התעצבנתי. מרגיזה אותי גישה כזו.

 

יאמר לזכות בנק לאומי שאכן בסניף שלי יש גישה מלאה לנכים וגם לא פעם ולא פעמיים עובדי הסניף עזרו לחבר'ה עם מוגבלויות פיזיות. כבוד!

 

לגבי המקרה שלך פותח הנושא, אתה ככל הנראה בן אדם עם לב זהב שמתחשב רבות בזולת וגדלת על ערכים טובים לכן אתה לא רוצה ליצור רעש או מהומה כי הדבר נראה לך פסול. אז תתעורר, אין פה ברירה אחרת. ואם להגיד לך את האמת, ברגע שאמרת לו למה חסמו את הגישה של הנכים והוא אומר לך 'אל תנהל לי את הסניף' אם זה היה אני במקומך הייתי יוצא באזיקים מהמקום.

[קאררה]

הייתי מאוד מאופק בהודעה הקודמת שלי אבל אני מסכים עם הבחור מעלי.

אם מנהל הבנק היה עונה לי הוא היה חוזר הביתה במקרה הטוב בכסא גלגלים במקרה הרע באמבולנס.

 

יש מקומות במדינה הזאת שמבינים רק כח.

[hgilad123]

תקנו אותי אם אני טועה, אבל זה לא עברה על החוק שאין גישה לנכים לבנק?

[discoTD5]

רבותי,

יש חוק נגישות במדינת ישראל, ומבני ציבור חייבים להיות נגישים לכלל האוכלוסיה. גם הבנקים.

יש מקרים בהם מסיבות טכניות יש בעיה, ואז פותרים אותה, אבל לנעול דלת שמאפשרת לנכים להיכנס? זה רשעות ואטימות לב, וטמטום עסקי, ואחרי שהחשבון היה סגור וכל הפעילות כבר בבנק אחר הייתי מזמין לשם עיתונות.

רחמים, אם אתה רוצה, מחר בבוקר אתה מקבל טלפון מבנק לאומי בקרית גת שמזמין אותך לפגישה.

אני לא יכול להתחייב מה יהיו תוצאות הפגישה, ולא יכול להבטיח שום דבר בשם סניף אחר של הבנק, אני יכול להבטיח לך שתקבל התייחסות ראויה ומכבדת. אם אתה רוצה, תעביר לי בפרטי את הטלפון שלך (נדמה לי שכבר העברת).

יואב

[Skins]

תקנו אותי אם אני טועה, אבל זה לא עברה על החוק שאין גישה לנכים לבנק במדינה מתוקנת?

 

תיקון במודגש

[ExoduS]

אם באת לקבל תשובה לשאלה שבכותרת, אז כן, חד משמעית.

אני מציעה לך להתחיל לשנות גישה בחיים, עוד לא מאוחר, אחרת לא תגיע לשום מקום.

[yosi277]

לבי איתך ועם משפחתך.

תפרסם בבקשה את שם הבנק ואת מיקומו, ואם אני היתי גר לידך היתי סוגר גם את החשבון ועובר לסניף אחר.

צעד קטן אבל אני בטוח שאם עוד אנשים היו עושים זאת מהר מאוד מנהל הבנק הזה היה עובר לחתום בלשכה.

יוסי

[natco]

זו עבירה על חוקי התכנון והבניה לתכנן מבנה ציבור ללא נגישות (זה פשוט לא יקבל היתר לבניה).

אבל במקרה שהמבנה קיים (וסופרמן אפילו אומר שיש לו כניסה נגישה, שפשוט חסמו אותה) העניין יותר מסובך.

ב"נגישות ישראל" מטפלים גם בתלונות כאלו, ויש להם מספיק שיניים, וגם מנגנון חרמות די יעיל (יש להם קמפיין חדש שנקרא "אם הוא לא נכנס אז גם אני לא):

http://www.aisrael.org/?CategoryID=555&ArticleID=33162

 

סופרמן- אם אתה חושש/מתבייש להגיש תלונה, שלח לי את הפרטים בפרטי, אני אגיש את התלונה על שמי.

אני לא מתבייש ולא פוחד.

להיפך- אני אדאג לפרסם את זה בכל דרך שאוכל, ואולי גם, אם יש לי מהלכים בוועדה הרלוונטית, גם "לסדר" להם ביקור של הפיקוח+כיבוי אש, רק כדי לבדוק איזה עוד חריגות מההיתר הם עשו.

 

גופים כאלה מחליאים אותי.

הייתי לפני שנתיים ביום עיון לאדריכלים בנושא נגישות, שארגנה "נגישות ישראל".

הקונספט של היום היה התנסות במגוון של מוגבלויות.

למשל - השיפוע התקני לרמפה של עד 15 מ' אורך הוא מקסימום 4%.

נותנים לך לשבת בכסא גלגלים, ולעלות בכח הידיים רמפה באורך 5 מ' (שליש ממה שמותר) בשיפוע הנ"ל.

אחרי שהתנסינו, כל האדריכלים שהיו שם נשבעו שהם לעולם לא יתכננו יותר רמפה בשיפוע מקסימלי.

אחרי יום כזה, אתה מתחיל להבין את הקצה של הקצה מה זה להיות מוגבל (עיוור,חירש, או מוגבל ניידות).

[SlowRide]

רבותי,

יש חוק נגישות במדינת ישראל, ומבני ציבור חייבים להיות נגישים לכלל האוכלוסיה. גם הבנקים.

יש מקרים בהם מסיבות טכניות יש בעיה, ואז פותרים אותה, אבל לנעול דלת שמאפשרת לנכים להיכנס? זה רשעות ואטימות לב, וטמטום עסקי, ואחרי שהחשבון היה סגור וכל הפעילות כבר בבנק אחר הייתי מזמין לשם עיתונות.

הרשעות האמיתית היא שגם כשיש דלת לנכים, "אסור לו לפתוח אותה". בחיים לא שמעתי על כזה דבר. אז למה קיימת שם כניסה מסודרת לנכים?

כסת"ח בשביל החוק?

 

ידידי, הבנק לא רוצה את אחיך כלקוח שלהם. עובדה- לא נתנו לו להכנס. היית מפקיד את כספך אצל מישהו שדוחה אותך בצורה כזו?

אצטרף לשאר המגיבים בהעברת החשבון לבנק אחר.

[hgilad123]

כן באמת יהיה נחמד אם נדע איזה בנק זה.