Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4757 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

מעניין אם איזה שר או חבר כנסת חובב הגה קורא את כל השורות החשובות הללו בשרשור הזה.

וחבל שאי אפשר לעשות SHARE של השרשורים האלה לאיזה אתר כנסת.

נאמרו כאן דברים כל כך נכונים, ומנוסחים כל כך מדויק.

  • תגובות 299
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם

מילאתי. אם באופן תיאורטי, היו מציאים לכם חיים בחו"ל או בארץ, ובאותה הרמה הכלכלית בערך. מה הייתם מעדיפים?

"you know how they are, they are babies, their mind is made up before anyone says anything."

South park, S23E07 PC babies.

פורסם

עידן תודה. מה שכתבת זה בעיקר מה שמעניין אותי. האם האנשים שעוברים לחו"ל עושים זאת בגלל סיבות כלכליות, או שיש דברים אחרים שמטרידים אותם?

בעבר הייתי בדעה של לגור רק בארץ, לא משנה מה. תמיד אמרתי שאם אעבור לחו"ל זה יהיה רק זמני, וכדי "לעשות כסף", ואז לחזור ולחיות את חיי בארץ. (בהינתן ההזדמנות, באופן תיאורטי).

היום אני כבר בדעה מעט שונה. אני מאוד רוצה לחיות בארץ, אבל אני כבר לא פוסל מעבר לחו"ל, גם תמידי (כמובן אחרי שאנסה). כלומר, באם תינתן לי ההזדמנות, אני אשקול בכובד ראש מעבר לחו"ל, ואם אהיה מרוצה שם, אז לא אחזור. זה משהו שפעם לא הייתי אומר. אני לא בטוח מה השתנה בתפיסה שלי.

"you know how they are, they are babies, their mind is made up before anyone says anything."

South park, S23E07 PC babies.

פורסם

אני בניגוד הקטן אליך ניקו דווקא כן ארצה לחזור ארצה אחרי כמה שנים בחו"ל

העולם כל כך גדול ומלא דברים שרק צריך לצאת ולקחת.

זה בכלל לא שאלה של אהבת המדינה או לא, זה שאני אזרח מדינת ישראל

ושירתי בסדיר ועושה מילואים לא אומר שאני צריך "להתקע" בישראל.

כן צריך לראות עולם גם אם זה כמה שנים.....אבל מצד שני זה רק נראה רחוק מתמיד.

 

עידן בקשר לחברים שלך:

אני לא יודע כמה הם מרוויחים ועצם העובדה שיש להם 2 ילדים שזה בעייתי מאוד בפן הכלכלי

אבל אם הם באמת ירצו לקנות בית 4 חדרים הם יוכלו לקנות.

אני מנחש שיש להם ציפיות יותר מידיי גבוהות, לא תמיד חייב וילה ענקים באזור הכי מבוקש.

שוב זה כמובן תלוי בהרבה דברים אחרים אך ממה שהצגת לנו כאן הייתי אומר שהחיים שלהם דבש יחסית לאחרים.

 

סתם מסקרנות איזה תואר עשית ובאיזה תפקיד עבדת?

404

פורסם

ניקו, אני שוב כמו תוקי אחזור על מה שאני כותב כאן בכל פוסט שני:

אם כבר משהו יגרום לי לעזוב, זה לא הרמה הכלכלית דווקא, אלא הרמה הערכית. באף מדינה נורמלית בעולם לא מטיפים לך כל כך הרבה על ערכים וערכיות והביחד, ולא מקבלים תוצר עלוב כל כך מנגד, במציאות.

זה פשוט מדהים שאי אפשר לצאת כאן מהבית, מבלי להתקע באיזו בהמה גסה, ולצערי, להיות בהמה, זה "הכי ישראלי בעיניי" (אם להשתמש במונחים של כבוד השר).

חזרתי עכשיו הביתה מנסיעה קצרה. ברחוב שלי (חד סטרי) יש מפרצי חניה בצד שמאל של הרחוב. עברתי לאט לידם ובמקרה פספסתי אחד, כי לפניו חנה טנדר, שהסתיר את המפרצון הריק. הסתכלתי במראה האחרוית וראיתי שפנה לרחוב עוד רחב, שהיה עוד יחסית רחוק ממני. אותתי, עצרתי, העברתי לרוורס. בינתיים אותה הנהגת התקרבה אלי כך שלא יכלתי לזוז סמ' אחורה והחלה לצפור. אחרי 5-10 שניות של צפירות, היא זזה קצת אחורה גם (כמובן לא מספיק כדי שאוכל לפנות למפרץ החניה). אחרי עוד 10 שניות של צפירות זזה אחורה. במצטבר בילינו שם איזה חצי דקה - דקה, כשכל מה שנדרש מהגברת היה להבין שפספסתי מפרץ, לזוז את השני מטר אחורה, לתת לי להכנס ולהמשיך לנסוע. זהו. אבל במדינתו האדם הממוצע כל כך שונא את כל מי שסביבו וכל כך לא מוכן חלילה לצאת מול האחר פראייר, שלבחורה ממוצעת כזו (שאני בטוח שהיא לא פרחה ולא עבריינית ומותק של בחורה לחברים שלה) נראה יותר הגיוני להתעצבן ולצפור לי איזה חצי דקה, מאשר פשוט.. לזוז מטר וחצי אחורה.

אותי סיטואציות כאלו מייאשות הרבה יותר מעוד העלאה של מס ההכנסה או המעם או כל דבר אחר. את השיטה הכלכלית אפשר להזיז לכאן או לכאן. מה אפשר לעשות עם זה שאדם לאדם זאב כאן, במלוא מובן המושג? מישהו בכלל רוצה לעשות לגבי זה משהו? משום מה נראה שדווקא אלו שעוסקים בערכיות, לכאורה, מעדיפים פשוט לכתוב בפייסבוק (או בעיתון) כמה מגובשים ומאוחדים אנחנו, מבלי בכלל לנסות ולהפוך את זה לחלק מהמציאות היומיומית שלנו בפועל.

תודה יבגני. הרסת לי את באטמן לתמיד.
פורסם

טוב אני רואה שהשרשור כבר הגיע ל 12 עמודים עם השתתפות מסיבית מחברי הפורום.

 

יש תוצאות כבר? אם יש נא לרשום את הניקוד [הממוצע] ליד כל תשובה.

SOLD  Manual Black Seat IBIZA 2012

Manual Toyota Corolla 2010 <----------

פורסם
ניקו, אני שוב כמו תוקי אחזור על מה שאני כותב כאן בכל פוסט שני:

אם כבר משהו יגרום לי לעזוב, זה לא הרמה הכלכלית דווקא, אלא הרמה הערכית. באף מדינה נורמלית בעולם לא מטיפים לך כל כך הרבה על ערכים וערכיות והביחד, ולא מקבלים תוצר עלוב כל כך מנגד, במציאות.

זה פשוט מדהים שאי אפשר לצאת כאן מהבית, מבלי להתקע באיזו בהמה גסה, ולצערי, להיות בהמה, זה "הכי ישראלי בעיניי" (אם להשתמש במונחים של כבוד השר).

חזרתי עכשיו הביתה מנסיעה קצרה. ברחוב שלי (חד סטרי) יש מפרצי חניה בצד שמאל של הרחוב. עברתי לאט לידם ובמקרה פספסתי אחד, כי לפניו חנה טנדר, שהסתיר את המפרצון הריק. הסתכלתי במראה האחרוית וראיתי שפנה לרחוב עוד רחב, שהיה עוד יחסית רחוק ממני. אותתי, עצרתי, העברתי לרוורס. בינתיים אותה הנהגת התקרבה אלי כך שלא יכלתי לזוז סמ' אחורה והחלה לצפור. אחרי 5-10 שניות של צפירות, היא זזה קצת אחורה גם (כמובן לא מספיק כדי שאוכל לפנות למפרץ החניה). אחרי עוד 10 שניות של צפירות זזה אחורה. במצטבר בילינו שם איזה חצי דקה - דקה, כשכל מה שנדרש מהגברת היה להבין שפספסתי מפרץ, לזוז את השני מטר אחורה, לתת לי להכנס ולהמשיך לנסוע. זהו. אבל במדינתו האדם הממוצע כל כך שונא את כל מי שסביבו וכל כך לא מוכן חלילה לצאת מול האחר פראייר, שלבחורה ממוצעת כזו (שאני בטוח שהיא לא פרחה ולא עבריינית ומותק של בחורה לחברים שלה) נראה יותר הגיוני להתעצבן ולצפור לי איזה חצי דקה, מאשר פשוט.. לזוז מטר וחצי אחורה.

אותי סיטואציות כאלו מייאשות הרבה יותר מעוד העלאה של מס ההכנסה או המעם או כל דבר אחר. את השיטה הכלכלית אפשר להזיז לכאן או לכאן. מה אפשר לעשות עם זה שאדם לאדם זאב כאן, במלוא מובן המושג? מישהו בכלל רוצה לעשות לגבי זה משהו? משום מה נראה שדווקא אלו שעוסקים בערכיות, לכאורה, מעדיפים פשוט לכתוב בפייסבוק (או בעיתון) כמה מגובשים ומאוחדים אנחנו, מבלי בכלל לנסות ולהפוך את זה לחלק מהמציאות היומיומית שלנו בפועל.

 

 

אתה לא יכול לשפוט את אותה אישה מבלי שתדע הכל, הגיוני מה שאתה אומר אבל בסיטואציות מסויימות גם אני יכלתי להתנהג כמוה.

אם כבר בהמה גסה אז תן דוגמא קצת יותר אמיתית כמו ערס מטומטם שעוצר אותך ברחוב רק כדי לשגע אותך,

או סתם ילדים מפגריים ששומעים מוזיקה באוטובוסים בפול ווליום..בקיצור לא חסר דוג' אמיתיות

404

פורסם
פה אתה סותר את עצמך, אם יקרה הדבר על מה תלין?

 

וסתם בשביל לסבר את האוזן, לא התחתנתי בשביל לקבל ניירות, אני באמת לא יודע מה הסיפור שלך, באמת שלא, אשמח לשמוע אפילו בהודעה פרטית...

ליבי יוצא אלייך, מעולם לא אמרתי שליקקתי דבש בארה"ב, התחלתי פה מעבודות חרא אבל חייכתי ודחפתי את עצמי מעלה. אתה כנראה מאלה שהתפנקו להם וציפו לנחות באמריקה בשביל לקטוף דולרים מהעצים או משהו.

ההשוואה שלי היא תמיד מול ההשקעה, ההשקעה שאני עושה מבחינת עבודה, כלכלה, איפה היא תיקח אותי פה ואיפה היא תיקח אותי בישראל.

 

יש המון דרכים להשיג ניירת בצורה חוקית, הדבר קל יותר כשנמצאים פה, 90 אחוז מהמכרים שלי שהינם מהגרים הגיעו לפה עם ויזת תייר והחליטו להישאר, כן חלקם התאהבו, התחתנו, הביאו ילדים לעולם, חיים במערכת יחסים הרבה יותר מהשנתיים הללו.

אבא שלי יכול להיות דוגמא טובה, הוא הגיע לפה עם ויזת תייר ב1985, אחרי שנתיים הכיר מישהי, הם יצאו שנתיים, התחתנו, 2 ילדים ו22 שנות נישואים...

 

אה וכל הרעיון של להתחתן עם כונפה בשביל ניירות ואחרי שנתיים לחתוך, זה שפל.

אם מישהו מתאהב וטוב לו שיבושם לו, תעשה הבדלה בין מערכת יחסים אמיתית למערכת יחסים מושתת אינטרסים. לכל מטבע יש 2 צדדים, בינתיים אתה זה שחושף רק צד אחד ועוד משחיר את התמונה.

 

תשמע... זה צביעות להגיד שהנישואין של הרבה מהישראלים גם אם זה התאהבות כנה לחלוטין לא באים משיקול כבד של ניירות, אני מכיר בדיוק כמוך את כל הסיפורים והמקרים בצורה אישית.

 

 

אני אגיד לך רק דבר אחד חשוב שלא הוזכר פה, מאיפה אתה מתחיל בישראל.

אני נולדתי וגדלתי ברמת השרון במעמד הבינוני גבוה, מעולם לא היה חסר לי כלום ולמען האמת אין כמעט שום דבר חומרני שיש לי בארה"ב שאין לי בישראל... אז נכון האוטו שלי פה יותר יפה ויש לי אפשרות להחזיק יותר כלים ויותר רמת של מכוניות אבל לא ממש הרבה מעבר.

 

אתה גדלת בפרדס כץ למשפחה חד הורית ולכן ארה"ב נראית לך כזאת גאולה וזה הסיפור כולו... כל השאר זה חארטות בפיתה.

1969 Pontiac Firebird

:twisted:

בעבר:Honda Civic Type R, Renault Clio Sport, Peugeot 106 Rallye

פורסם
אבל אם הם באמת ירצו לקנות בית 4 חדרים הם יוכלו לקנות.

אני מנחש שיש להם ציפיות יותר מידיי גבוהות, לא תמיד חייב וילה ענקים באזור הכי מבוקש.

אדון בנקאי, כדאי שתנחש שוב, כי אתה טועה ובגדול.

אף אחד לא מדבר על וילה 7 חדרים 4 אמבטיות 3 מפלסים בכפר שמריהו.

בסה"כ דירת 4 חדרים מסריחה בת 35 בכפר סבא, שעולה לפחות מליון מאתיים.

מה שאומר שצריך להעמיד 300 אלף שקל לפחות.

 

תשאל למה דווקא כפר סבא? "הרי אתם יכולים לגור בפריפרייה. לא חייבים לגור בצנטרום של הפיילה"

תודות להיצע העבודות ה"גבוה" בפריפרייה ולתחבורה הציבורית ה"מעולה" למרכז, זו הסיבה למה רוצים לגור במרכז, כדי שיהיה אפשר להגיע לעבודה כל בוקר כמו בנאדם ולחזור הביתה כמו בנאדם, וכשאני אומר מרכז אני מתכוון ליבנה בדרום עד חדרה בצפון. כן, גם המחירים בחדרה וביבנה, שעד לפני כמה זמן היו יכולות להיות אופצייה שפוייה, קפצו מעל לרף מיליון השקלים.

סוזוקי ג'ימני His side- JLX-L 2006 [   ] [][][][][] [   ]

טויוטה קורולה Her side- GLI 2013

שימרו על מרחק בכביש ועל קירבה בלב

פורסם
אתה לא יכול לשפוט את אותה אישה מבלי שתדע הכל, הגיוני מה שאתה אומר אבל בסיטואציות מסויימות גם אני יכלתי להתנהג כמוה.

אם כבר בהמה גסה אז תן דוגמא קצת יותר אמיתית כמו ערס מטומטם שעוצר אותך ברחוב רק כדי לשגע אותך,

או סתם ילדים מפגריים ששומעים מוזיקה באוטובוסים בפול ווליום..בקיצור לא חסר דוג' אמיתיות

מצטער, אבל זה שגם אתה יכול להתנהג ככה, לא אומר שזה בסדר. להתנהגות כזו אין הצדקה, והסבר חוץ מאגרסיביות מולדת ומושרשת, ותחושת ה-"לא מעניין אותי איש חוץ ממני", שאיתה חי חלק ניכר מאזרחי ישראל. מציע לך רגע לעצרו את עצמך, ולשאול כמה סיטואציות בחיים כבר מצריכות את זה שבמקום פשוט לתת לבן אדם לחנות, תתחיל לצפור כמו משוגע, ובסופו של דבר רק תעקב אותו (ואת עצמך).

ערסים וילדים עם פלאפון ורמקול יש בכל מקום. מה שכ"כ נורא בישראל, בעייני, הוא שאצלנו הנורמלים מתנהגים כמו הבחורה שתיאריתי ואפילו לא מבינים שאתה צריך להיות חתיכת douchebag בשביל לעשות דווקא לבן אדם בסיטואיצה יומיומית פשוטה כל כך, בה כל אחד רוצה שיתחשבו בו.

 

אותה האישה, אגב, פנתה לחניה של אחד מהבניינים ליד, וכשיצאתי מהאוטו, ראיתי שהיא עוד עמדה בחצר ודיברה בטלפון. היא לא מיהרה לחדר לידה או לשום מקום אחר, כמו שאוהבים לתרץ כאן. היא פשוט אזרחית טיפוסית של המדינה שלנו, שלא רואה אף אחד ממטר חוץ מעצמה.

תודה יבגני. הרסת לי את באטמן לתמיד.
פורסם

^ ואתה מדבר על דירה ענתיקה מתפוררת בלי מרפסת ובלי מעלית.

אצלנו בצפון אותו סיפור.

בתים שהיו נמכרים ב 300-400 בלחץ!!

היום נמכרים ב 700!!!!

לך תחסוך 300-400 אלף זוג צעיר+ קטן ללא תמיכה מהורים כשיש לך הוצאות במחירים מופקעים! הנה דוגמא מההוצאות האמיתיות שלי.

חלב לקטן- 800 ש״ח לחודש

טיטולים - 400-500 ש״ח בחודש

גן- 2000-2500 ש״ח לחודש

קניות לבית - 1300-1600 ש״ח לחודש

חשמל+מים - 1000-1400 ש״ח דו חודשי

ארנונה- 1600 ש״ח דו חודשי

דלק- 1200-1400 ש״ח לחודש

סיגריות - 240-300 ש״ח לחודש

בלי לחשב הוצאות לביגוד והנעלה

בלי לקחת נופש חס וחלילה או לצאת לבלות.

בלי לחשב ביגוד והנעלה לילד שצריך להחליף מלתחות כל חודש. או בשבילנו.

בלי חישוב כבלים או טלפונים.

כל אלה מותרות רחמנא ליצלן.

כוס אמה(ק) המדינה הזאת! בא בנאדם רוצה לעבוד רוצה להצליח...

והכי חשוב לחייך בסוף (:

פורסם

אם יורשה לי להוסיף ,

גם את האגרת רישוי המתופלצת הזאת שמיליוני בעלי רכבים משלמים מידי שנה והשד יודע למה!

כמו שעון כלשנה נכנסים למדינה מליארדים ממשלמי האגרות!

זה בלי הכנסות המליארדים מדוחות משטרה

בלי הכנסות מס הכנסה

בלי רווחי המע״מ לקופת המדינה

בלי הכנסות מסי הזכייה

מס הדלק

ובלי שאר מיסים נוספים שדחפו אי שם באי אילו פעולות נוספות שגורמות לקופה לתפוח למאות מליארדים.

פורסם
תשמע... זה צביעות להגיד שהנישואין של הרבה מהישראלים גם אם זה התאהבות כנה לחלוטין לא באים משיקול כבד של ניירות, אני מכיר בדיוק כמוך את כל הסיפורים והמקרים בצורה אישית.

 

למה צביעות?

 

אני אגיד לך רק דבר אחד חשוב שלא הוזכר פה, מאיפה אתה מתחיל בישראל.

אני נולדתי וגדלתי ברמת השרון במעמד הבינוני גבוה, מעולם לא היה חסר לי כלום ולמען האמת אין כמעט שום דבר חומרני שיש לי בארה"ב שאין לי בישראל... אז נכון האוטו שלי פה יותר יפה ויש לי אפשרות להחזיק יותר כלים ויותר רמת של מכוניות אבל לא ממש הרבה מעבר.

 

אתה גדלת בפרדס כץ למשפחה חד הורית ולכן ארה"ב נראית לך כזאת גאולה וזה הסיפור כולו... כל השאר זה חארטות בפיתה.

 

גדלתי בבת-ים ובאבן יהודה, משפחה חד הורית, ביג דיל, הייתה לי עבודה טובה, החזקתי רכב, דירה שכורה ואופנוע, בגיל 22 בישראל, לא מתלונן על זה, יצאתי, ביליתי, שתיתי ונהנתי.

ארה"ב לא נראית לי כגאולה, ארה"ב זה הבית שלי, אתה מתאר את זה כאילו שבארץ לבשתי בגדים יד שניה וגרתי בפחון ופתאום הגעתי לארה"ב ויש לי דירת חדר ואני מבסוט, ליכלכת.

 

אני מסתכל על זה כצעד מאוד חכם שעשיתי, אני רואה את החיים פה כחיים נוחים מאוד ואני יודע שפה אני באמת מרגיש שאני מרוויח משהו מהעבודה הקשה שלי.

אפרט יותר...

 

אז כן אתה בא ממשפחה מסודרת ואני לא, הנקודה הזאת עובדת לטובתי.

אתה גורם לי להרגיש כאילו איפה שאני היום זה איפה שאתה היית בישראל ואני פשוט מתלהב מזה, אז זהו שלא, זה בזכותי! לא בזכות המשפחה שלי.

אני אתן לך קצת מספרים בשקלים, שיהיה נוח, 2 דברים מפנקס ההוצאות שלי לחודש מאי...

הוצאות על בילויים בחודש מאי - מעל 13000 ש"ח

הוצאות על ביגוד בחודש מאי - מעל 2500 ש"ח

זה 15500 ש"ח על שטויות, כמה ח'ברה בני גילי מרוויחים את זה בישראל, נטו או ברוטו לא משנה כבר.

 

מיותר לתת הוצאות דלק וההוצאות מחיה, אבל לסבר את האוזן שלך, בחודש מאי הרווחתי יותר משכר מינימום שנתי בישראל, זה קל מאוד לעשות את זה פה ואתה יודע.

 

חארטות בפיתה..... אתה גר במרילנד ומתלונן על ארה"ב, זה כמו לגור באופקים ולהתלונן שאין חיי לילה במדינת ישראל.

haters will hate


×
×
  • תוכן חדש...