שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[sronis]

ישתבח שמו, המשיח יגיע בעזרת השם אמן כאשר השטחים כולם יהיו בידינו וסוף סוף ייפתחו השמים והוא יבוא אלינו רכוב על חמור לבן. מה? 10000 דולר לחודש בקנזס סיטי? המשיח הגיע! דורותי אני באההההה

[יבגניפ]

סלוארייד, סתם כי זה משעשע.

מן הסתם, הפוסט עם האבנים יותר חזק \ מפחיד\ תמצא כל תאור אחר.

[ליין מן]

איזה כייף להאחז בקרנות הזבח.. ולהריץ דחקות לעידוד עצמי.

כנראה אין לכם הרבה אוהדים... ו אתם זקוקים לעודד אחד את השני.

 

אנו רואים משפחה אשר עברה לחו"ל לתקופת מה.

ומתלהבת מחוויות חדשות - גם לדעתי זה דבר חיובי, אולי עכשיו יבגני יאמין לי ..כי טוב להתאוורר.

 

וכבר חלקכם יודעים ומנתחים את המניעים.

(כנראה כהבנה הרגילה שיש לכם, גם לגבי רצונות השכנים הערביים)

..ברוח הידע , אולי הם שם בשליחות לגיוס כספים.. ליש גבול.

 

 

 

אייל.

[oryo]

כן

לא יודע מה הייתי עושה בלי התמיכה של יבגניפ וסרוניס,

קרוב לוודאי מתאבד

[sronis]

אור, תהיה חזק.

ואייל - גט אה לייף...

 

נ.ב. לאייל, תחשוב על זה רגע. בבלוג שנקרא "מתנחלות ברשת" שכל כולו מבוסס על ההתיישבות בשטחים, מספרת אחת המתנחלות על מעברה לגור בארה"ב. א. זה מצחיק. ב. בקונטקסט שלנו זה בערך כמו שמישהו יתחיל לכתוב ת'רד בפורום על חוויותיו בתור הולך רגל אחרי שמכר את מכוניתו.

[יבגניפ]

לנתח טקסט באתר פומבי בעל אגנדה זה אסור, אבל להניח שאני זקוק לשרותך כסרסור זה מותר.

 

הנה עוד ניתוח קטן:

הסוציולוג יגיל לוי, שאתה בטוח מכיר, מתייחס במחקריו למה שהוא מכנה 'המשוואה הרפובליקנית'- מערכת יחסי הגומלין בין מדינות וצבאות מודרניים, לבין אזרחים המשרתים בהם ומקבלים הטבות מעמדיות או כלכליות עבור ההקרבה שלהם.

 

אתה, אייל, סיםרת לאחרונה שנפגעת מגזענות אשכנזית כלפך בצבא, ושעובדי המסעדה המהוללת שלך התייחסו אליך בהערצה כי נפצעת. כלומר בהתאם לתיזה שללוי, ההקרבה בשירות הייתה למקצפה חברתית בשבילך והקנתה לך תחושת שייכות וכבוד שהיו חסרים לך. כמובן, זה גם בא לידי ביטוי בכתיבה שלך: אתה מרשה לעצמך לדבר לכולנו מלמעלה למטה, לספר שאתה ״מאכוזב״ מאיתנו ועוד כל מיני שטויות דומות, וכשאתה נשאל למקור הידע שלך - מעבר לתשובה סתומה לוגית של ״אני יודע כי אני מכיר את העובדות״, אתה גם תמיד מפנה אותנו לשירות הצבאי שלך, ומה שחווית שם (כאילו אין אנשים שחוו את מה שאתה חווית והם שמאלניים).

 

בהתאם, אתה נורא חרד מעצם המחשבה שיש כאלו שמצליחים להשתלב גם בדרכים אחרות, ובהתאם כל תפיסת העולם שלךהיא מבוססת פזמ ונסיון צבאי בלבד; אני ודומיי מכעיסים אותך לא רק כי אנחנו סמולניים, אלא כי אנחנו גם חותרים תחת מה שאתה תופס כמקור הסמכות שלך ותפיסת עולמנו גם קצת מייתרת אותו. מעין חיילים צעירים שלא רק שלא מוכנים לטחון שמירות, אלא גם מעזים לצאת נגד עמדת השמירה שבילית בה המון, ונראת לך חיונית בגלל זה.

 

כאן ראוי להזכיר שבין שאר השאלות שאתה מתקשה לענות עליהן, לא הצלחת גם לנמק את ההצבעה ליאיר. לדעתי זה מתיישב נהדר אם נזכרים שיאיר עלה לגדולה לראשונה קודם כל כמי שביקש לגייס את כולם, או במילים אחרות לא היה סתם לאומן, אלא כזה שחושב שבניית אומה סובבת סביב הצבא. כמוך.

 

כמובן, אתה לא חריג. מדינת ישראל מלאה בטווסים לאומנים, שהכי גאים בלאומיות שלהם, אבל לא מסוגלים לנסח משפט תקין בשפת אימם- גם אם למדו באוניברסיטה או הגיעו לדרגות כתף בצהל.

ובכל זאת, אם כל אחד מכם באמת ינסה פעם לדרג מה חשוב לו במדינה היהודית, ולא לשכנע בעיקר את עצמו על דרך האינרציה שרק הצבא ומה שהוא מייצג זו הדרך לבנות את מדינת העם היהודי - אטלי אפילו תמצאו עצמכם מצביעים לדב חנין- מי יודע?

 

בהצלחה,

עריכה אחרונה ב-10 לאוגוסט, 2016 על ידי יבגניפ

[oryo]

יבגני ואייל, ההתכתשות האישית ביניכם עברה מזמן את גבול הטעם הטוב...

 

מצטער שאני מעלה את זה כי מי אני בכלל וכו', פשוט בתור אחד שאין לו שום דבר נגד מי מכם (ונראה לי שלהיפך), אולי תבינו שמהצד זה נראה די מאעפן.

[SlowRide]

תיקון קל.. רציני ומוכן, אוהב ללמוד ולנהל עם שליטה בחומר.

ולקחת בכייף את החיים ולעשות גם שטויות. (העתקתי מאתר הכרויות)

 

בכביש מסוכן - מתברר כי רוב תאונות הדרכים הקטלניות, הם בכבישים באזור השכונה הקרובה.

תאונות קטנות, וכאשר סופרים אותם - זה מצטבר להרבה נפגעים, יותר מכמות הנפגעים בכבישים..

של הגדולים.

אבל - לא צריך עכשיו להיכנס להיסטריה, לא לצאת מהבית ולבקש לעבור לגור על המחלף בצינור הניקוז.

צריך להכיר בעובדה ולא להיות שאנן, גם בשכונה אפשר להיפגע בתאונה.

 

מריפרוף קל, רוב הכותבים בדיון די רציניים.

בתחומי העבודה הם אוספים מידע, לומדים את המציאות בשוק, ומתחקרים מגמות.

מאחר ומי שזורק ..בסוף נמחק.(די מבעס, להיות נוקיה הבאה)

 

 

 

אייל.

לא ממש הבנתי את ההודעה שלך.

אנחנו מדברים על סכנה מזריקת אבנים בכביש על רקע לאומני, לא על תאונות דרכים בכלליות.

אם אתה חושב שהסיכוי לחטוף אבנים מערבים בכבישי יו"ש זהה לסיכוי בכבישי חיפה והקריות, מבחינתך הסכנה אורבת מאחורי כל פינה ואין על מה לדבר.

עם כזו גישה היסטרית באמת כדאי ללכת לגור במקלט אטומי ולצוד מקקים רדיואקטיביים למחייתך.

[יבגניפ]

למה ״ביניכם״? הרי גם לך נאמר הפעם שאין לך הרבה אוהדים.

ההבדל היחיד ביננו הוא שאתה מסתפק בלקרוא לו טרול מדי פעם, ואני לפעמים לא מתאפק קצת יותר.

אבל את הבעיה לא אנחנו מייצרים.

[oryo]

כינויים גנריים כלליים עפים כאן הרבה פעמים, מתקפות אישיות ממש היו בעיקר בין שניכם... אבל זה כבר תת דיון.

לא אומר לכם מה לעשות, אומר לכם שמהצד זה נראה רע, תעשו עם האינפוט הזה מה שבא לכם. לדעתי זה מיותר.

[יבגניפ]

הרבה דברים מיותרים. כל השרשור הזה הוא בגדול מיותר, וגם לכתוב לאנשים כל שלוש ארבע תגובות שהם מטרילים נראה רע.

אבל עזוב, אני מוותר. אחרי שלושת מאות שבעים עמודים, אני יכול לפרוש בשקט, כשאני מבין שפרופסורים מהאוניברסיטה של החיים לגזענות, אני לא יוכל לשכנע בכלום.

תהנו להמשיך ולהתווכח אם אנחנו 100% צודקים בכל דבר שאנחנו עושים, או רק 99.9% או באמת 100% כי אנחנו גם בוכים לפעמים.

[shugiflex]

רגע, אז מי ניצח?

[ליין מן]

הרבה דברים מיותרים....

אבל עזוב, אני מוותר.

אחרי שלושת מאות שבעים עמודים, אני יכול לפרוש בשקט,

 

אין סיכוי כי תוותר לטובת פרישה שקטה, כרגע נראה כי להוציא דיבה זה היעוד שלך.

מאחר וכרגיל - אתה לא רושם אמת.. הארתי על-כך בעבר ואתה ממשיך.

 

אני רציני, אפשר לסמוך עליי - יש דוגמאות לתשובות בפורומים, בטכני, ב אודיו - אני לא זורק..

לא מלא חשיבות עצמית נפוחה, אני ואפסי.

כך היה גם בצבא או בעבודה, לכן העמיתים שלי והעובדים מכבדים אותי וגם אוהבים.. כן.

 

הארה - במסגרת הפתיחות הרעיונית, הצוות לסירוגין עוקב ונותן היזונים.. אחר התכתובת בפורום.

 

לפעמים יש לך יציאות של להכניס ת'ראש בהתנדבות לגיליוטינה.

כאשר אתה יודע כי אני בצד, מחזיק בחבל של הסכין.

הרבה פעמים אני מתאפק.. אבל לפעמים אני רק משחרר את החבל, וחבל על ראש-טוב ולא בשל.

 

יש חבר בפורום, אשר לאחרונה הזמין בחור מהפורום אליו ל פינלנדיה.. להתאוורר.

ולראות את החיים יותר בקלות - אני מעריך זאת, הרעיון והכוונות טובות, אל תשמיץ גם אותו.

 

 

אור ו רוני - קמתי עכשיו עקום , ראיתי ת,תשובה שלי וצחקתי, גם אני עודדתי את עצמי -

והרצתי דחקות... עודדתם אדם עייף להתעורר עם חיוך.

כמאמר - מונטי-פייטון, הסתכלו על הצד הבהיר של החיים - אז אייל כתב ביג-דיל.

 

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-10 לאוגוסט, 2016 על ידי ליין מן

[פינדר]

לא מלא חשיבות עצמית נפוחה, אני ואפסי.

כך היה גם בצבא או בעבודה, לכן העמיתים שלי והעובדים מכבדים אותי וגם אוהבים.. כן.

 

אייל.

 

אייל,

בלי להתייחס לתוכן הטענות שלך, אלא רק לסגנון:

אני מאמין לך שעמיתים ועובדים מכבדים אותך. כנראה שבשיחה פנים מול פנים, אתה לא נותן הרגשה של חשיבות עצמית.

אבל פה בפורום, אני אישית, ולפי התגובות גם אחרים, מקבל ממך הרגשה של מי שחושב עצמו לאורקל. הדברים שאתה כותב, נקראים תוך תחושה שנכתבו בלגלוג, ע"י מי שמרגיש עצמו חכם, המוקף בהדיוטות.

אני לא כותב כדי להתנצח איתך, אלא רק כדי לשקף לך, את התחושה העולה מסגנון הכתיבה שלך.

[sronis]

השרשור לדעתי לא מיותר. אני דווקא נהנה ממנו בדר"כ. לקרוא ולכתוב. גם אם לפעמים בצורה קצת ארסית (מה לעשות, ביבי מוציא את זה ממני. גם טראמפ).