תהיות לגבי התכנית "משפחה חורגת" (אלון גל)

[edan82]

אישתי ואנוכי צופים בקביעות בתכנית וכל פעם אני נדהם שם מאיזשהו "מוטיב" שחוזר על עצמו:

 

1.אין לאנשים מושג כמה כסף הם מכניסים הביתה.

2.אין לאנשים מושג כמה כסף הם מוציאים.

3.אין הפרדה בין חשבון בנק עסקי לפרטי.

4.בעלי עסקים שמתפזרים והופכים חנות צעצועים לכולבו שמוכרים בו גם צבעים של טמבור לקירות.

 

 

ואני שואל-

 

זה אמיתי הדברים האלה?

 

לאנשים עד כדי כך אין מושג עם מה שקורה להם בבית\עסק?

[ezuf]

אמיתי מאוד.

 

ישנם אנשים שכבר מילדות גודלים ללא ערכים ורואים בהורים סוג של כספומט בלבד.

 

יודעים שעם קצת בכי ומניפולציות יקבלו (כמעט) כל מה שירצו.

 

נ.ב במקומך הייתי מדלג על כל דבר שקשור באלון גל,לבנאדם אין מושג וורוד מה הוא עושה (בלשון המעטה),העיקר נתנו לו תוכנית (לא אחת).

 

ממש ממחיש את האמרה Ignorence is a bless

[edan82]

העניין בפוסט אינו אלון גל אלא הבורות של אנשים לגבי התנהלות חייהם.

 

לגבי אלון גל, לא יודע אם אתה צודק או טועה, ממה שאני רואה לפחות- לבנאדם דווקא כן יש מושג.

 

שוב, זה על פי צפייה בתכנית, לא פגשתי אותו מעולם אישית.

 

בכל אופן, פחות מעניין אותי מה הוא יודע או לא (למרות שאני כן אוהב את הדרך שהוא מעברים את הדברים), יותר "מטריד" אותי שאנשים לא יודעים על עצמם כלום.

 

זה מטריד מהסיבה שמדברים המון על יוקר מחייה וכו' וכו', גם אם תיתן לרוב האנשים שמשתתפים בתכנית שלו עוד 20,000 שקלים בחודש זה לא יעזור להם כי גם הכסף הזה יישרף להם בלי שהם יבינו לאן הוא נעלם, יש להם התנהלות כלכלית מחורבנת מהיסוד.

[איציק נ.]

 

ואני שואל-

 

זה אמיתי הדברים האלה?

 

לאנשים עד כדי כך אין מושג עם מה שקורה להם בבית\עסק?

 

לדעתי האישית, אמיתי לגמרי.

 

לאנשים באמת אין הרבה מושג בניהול כלכלת בית, הם אינם יודעים לעצור את עצמם ולדחות סיפוקים, וברוב המקרים הם מרגישים מתוסכלים ואז הכסף יוצא על כל מיני "רכישות תגמול" (ב 100 תשלומים + אשראי נוסף מהבנק) שבאות לשפר את מצב הרוח באותו הרגע, אבל עושות רע יותר לטווח הרחוק. כאשר מעורבים ילדים+עסק משפחתי, המצב חמור יותר כי בחלק מהמקרים ההורים אינם יודעים לשים את הגבולות וכמות הנתינה (בגלל שמדובר בילדים) היא לפעמים חסרת גבולות ברמות קשות.

הבנקים עושים מטעמים מאנשים כאלו, והם רק מחכים לעוד כאלו שיהיה אפשר למכור להם כסף בריבית מופקעת.

 

איציק

[edan82]

מסכים איתך שיש המון שלא יודעים לנהל כלכלת בית, אבל אפילו הדבר הכי בסיסי של לעשות חישוב כמה אני מרוויח+כמה אישתי מרוויחה, גם זה קשה?

 

הוא שואל זוגות "כמה כסף אתם מביאים הביתה בחודש" ואשכרה אין להם שמץ של מושג כמה כסף נכנס הביתה מ-2 משכורות של בני הזוג.

 

הוא שואל זוגות "כמה אתם מוציאים בחודש" ומקבל תשובות שלעיתים רחוקות ב-50-100% מהמציאות.

 

אנשים לא יודעים לאמוד כמה בממוצע הם מבזבזים? אין להם שום בקרה?

 

כל כך קשה להסתכל חצי שנה אחורה ולחשב:

 

הכנסנו X

הוצאנו Y

נותר לנו Z

 

לחלק ב-6 ולדעת פלוס מינוס מה קורה אצלהם בכל חודש ממוצע?

 

כמו שטענתי, קח את הזוגות האלה, תוסיף להם עוד 20,000 שקל לחודש- הם עדיין יהיו באותו בור שהם נמצאים כי אין להם מושג מהחיים שלהם!

[nitch]

מכיר את זה שאתה לא מבין לחלוטין נושא מסויים, אז אתה מתנסה להמנע ממנו?

בשביל חלק מהאנשים הנושא הזה הוא כסף.

 

אנשים לא מבינים את מושג הריבית דריבית (במקרה הטוב) והריבית בכלל (במקרה הרע).

אין להם מושג מה ההבדל בין נכס להתחייבות, מה היא אינפלציה, מהם מקדמי בטחון, מה היא עלות חלופית ואיך יוצרים מאזן.

אף אחד גם לא מדבר על תכנון, וככה נראים החיים שלהם.

 

למרות שאני לא ממש אוהב את הספר, זה משהו שניתן עליו דגש שם, מה שאתה רואה בבית מאוד מאוד משפיע על ההתנהלות הכלכלית שלך.

לי הייתה הזכות לראות את ההורים שלי הופכים מזוג צעיר ותפרן לאנשים מבוססים תוך תכנון והקפדה, וזה עשה את החיים שלי קלים משמעותית.

לא שלא באות ביחד עם זה שריטות, אני חי בפחד מתמיד מללכת אחורה כלכלית (כי הייתי שם וראיתי שזה לא נעים) וזה מכתיב את הדריכות התמידית שלי. יחד עם זאת, זה עדיף משמעותית על ללכת אחורה מתוך חוסר ידיעה.

[איציק נ.]

מסכים איתך שיש המון שלא יודעים לנהל כלכלת בית, אבל אפילו הדבר הכי בסיסי של לעשות חישוב כמה אני מרוויח+כמה אישתי מרוויחה, גם זה קשה?

1. בדיוק כמו ש NITCH אמר, יש אנשים שפשוט מעדיפים להימנע ממה שהם "לא טובים בו" וזה חלק מהתוצאה. בדיוק כמו שאלון גל אמר, יש אנשים שה LOOK של קורבן "תפור עליהם", מעדיפים לא להתמודד ופשוט להתבכיין ולהתייסר.

 

2. במקרה הנ"ל, ראינו עסק בע"מ (חברה) שעובדיה למעשה מקבלים תלוש משכורת כל חודש. דווקא במקרים כאלה אם הבעלים מקפיד על ההעברת המשכורת אחת לחודש, יחד עם המשכורת של אישתו, הם יודעים מצויין כמה כסף נכנס. אומנם הם מנפחים את החוב של העסק, אבל לפחות הם יכולים להחליט על קיצוץ בשכר (בתלוש) והעברת סכומים נמוכים יותר בשביל לסייע בהבראת העסק.

 

הבעיות מתחילות לרוב במצבים האלו:

 

א. בגלל שאין כסף, הבעלים לא מעביר לעצמו משכורת ולמעשה חי רק מהפקדות מזדמנות אותן הוא מנווט בין סגירת החובות של העסק לסגירת החובות הפרטיים שלו (אותם הוא מנפח בדיוק כמו החובות של העסק, כי הוא לא מזרים לבית כסף). כאן הוא כבר מערבב חופשי בין החובות של העסק לבית ובין ההכנסות של העסק לבית.

 

ב. בעסקים קטנים בהם אין תלושי משכורת וכד', בעל העסק חי למעשה מהכנסה לא קבועה. חודש אחד הוא יכול לעשות X וחודש אחרי הוא יכול לעשות 2X. האשראי שלו בד"כ קטן יותר מאשראי של חברה בע"מ.

גם הוא יכול לעביר לעצמו כסף כל חודש (כמה שהוא רוצה למעשה) על תקן "משכורת" אבל אז הוא מנפח לעצמו את החובות של העסק (בהנחה והוא מעביר סכומים שהם גבוהים מהרווח המינימאלי של העסק בחודש).

בשני המקרים צריך לדעת איך להתנהל, ובזהירות.

 

איציק

[שניר106]

האם מישהו יכול להמליץ על כתבה \ ספר \ קורס בהתנהלות נכונה ?

 

אין לי עסק, וההכנסה שלי מאוד גבוהה, ואני עדיין מתנהל מאוד לא נכון ואפילו יודע את זה..

 

אשמח לקבל איזה קישור למשהו שיעזור לי להשתפר

[nitch]

נראה לי שרצוי לזהות את הכשלים קודם.

אני מציע שתנהל רישום מדוקדק של ההוצאות שלך בחודשיים הקרובים. פשוט לרשום בסמרטפון בלי להתעצל, ולהזין לאקסל כל סוף יום או סוף שבוע.

תקבץ את ההוצאות לפי קטגוריות, ותתחיל לעבור על מה נחוץ ומה לא נחוץ, ותחשוב על איפה אפשר לחסוך. זה לא אומר להתכלב, רק להיות קצת יותר נבון בתכנון שלך. אגב, אחרי שתעשה את הרישום, אין צורך להמשיך לטווח הארוך כי בסוף צורת החשיבה משתנה, ואתה נעשה מודע להוצאות שלך.

 

אתה צורך אשראי וצובר חובות? זו נקודה שמפילה הרבה אנשים וצריך לשלוט בה.

 

דוגמה לחיסכון שעזרתי לחברים שלי בניו יורק:

כל יום היו יורדים לבית הקפה מתחת לבית וקונים שתי כוסות לאטה/מקיאטו, זה הפינוק שלהם. כולה 11 דולר כולל הטיפ, לא מרגישים את זה.

עלות חודשית: בערך 300 דולר.

 

לקחתי לו את כרטיס האשראי והזמנתי מכונת אספרסו פשוטה אך טובה של דלונגי בפחות מ100 דולר, הקפה והחלב עולים לו עוד 15 דולר בחודש בלחץ, וכל השאר זה חסכון. גם יותר טעים להם כי הם שולטים על איזה תערובת קפה לקנות.

[alfa_draco]

כמעט בכל בנק (לפחות אלה שיוצא לי לעבוד איתם) יש באתר כלים לחישוב תקציב ביתי, הוצאות והכנסות. באמת שהיום זה כבר לא יכול להיות פשוט יותר. הבעיה שלפעמים להסביר לבנאדם איך להתנהל כלכלית, זה כמו להסביר למעשן כבד שזה לא בריא או (מה שעוד יותר קשה) להסביר למהמר כבד שיש לו בעיה. אנשים מגיבים במשיכת כתפיים ו"עזוב אותי, גם אתה..." (וכאן הם יגידו משהו ממש לא רלבנטי, כמו "גם אתה לפעמים מדלג על כפתור בחולצה אז אף אחד לא מושלם ולכן אל תטיף לי").

 

ואגב - ignorance is bliss (אושר) לא bless

[Arilou]

אישתי ואנוכי צופים בקביעות בתכנית וכל פעם אני נדהם שם מאיזשהו "מוטיב" שחוזר על עצמו:

 

1.אין לאנשים מושג כמה כסף הם מכניסים הביתה.

2.אין לאנשים מושג כמה כסף הם מוציאים.

3.אין הפרדה בין חשבון בנק עסקי לפרטי.

4.בעלי עסקים שמתפזרים והופכים חנות צעצועים לכולבו שמוכרים בו גם צבעים של טמבור לקירות.

 

 

ואני שואל-

 

זה אמיתי הדברים האלה?

 

לאנשים עד כדי כך אין מושג עם מה שקורה להם בבית\עסק?

 

כן, זה אמיתי. אני מכיר מישהו שעבד בהייטק במשך כ-10 שנים ותמיד חלם לפתוח עסק עצמאי. לפני שנתיים הוא הלך על זה, עזב את העבודה שלו ופתח עסק קטן. הבעיה שהעסק לא ממש התרומם. העסק כמובן לא היה רשום בתור חברה בע"מ, ולהתנהל בתור בעל עסק זה הרי שונה לגמרי ממה ששכירים מכירים. מהר מאוד החובות תפחו ואחרי כשנתיים הוא סגר את העסק אחרי שהוא ואשתו נאלצו למכור את הדירה שלהם (שהייתה שלהם, בלי משכנתא) וכיום הם מתחילים מחדש.

 

 

האם מישהו יכול להמליץ על כתבה \ ספר \ קורס בהתנהלות נכונה ?

 

אין לי עסק, וההכנסה שלי מאוד גבוהה, ואני עדיין מתנהל מאוד לא נכון ואפילו יודע את זה..

 

אשמח לקבל איזה קישור למשהו שיעזור לי להשתפר

 

 

אם ההכנסה שלך מאוד גבוהה, אתה צריך להתייעץ עם רו"ח. יכול להיות שכדאי לך לפתוח חברה בע"מ שההכנסות ייכנסו אליה.

[Uno Turbo]

חברה בע"מ לשכיר? איך זה אפשרי?

[sperial]

כמעט בכל בנק (לפחות אלה שיוצא לי לעבוד איתם) יש באתר כלים לחישוב תקציב ביתי, הוצאות והכנסות. באמת שהיום זה כבר לא יכול להיות פשוט יותר. הבעיה שלפעמים להסביר לבנאדם איך להתנהל כלכלית, זה כמו להסביר למעשן כבד שזה לא בריא או (מה שעוד יותר קשה) להסביר למהמר כבד שיש לו בעיה. אנשים מגיבים במשיכת כתפיים ו"עזוב אותי, גם אתה..." (וכאן הם יגידו משהו ממש לא רלבנטי, כמו "גם אתה לפעמים מדלג על כפתור בחולצה אז אף אחד לא מושלם ולכן אל תטיף לי").

 

ואגב - ignorance is bliss (אושר) לא bless

 

יש לא מעט בעיות. אני צריך לצאת מהבית, עד אז אזכיר כמה מהן.

1. אותה אוכלוסיה שאינה יודעת להתנהל כלכלית גם אינה יודעת להשתמש בכלים העומדים לרשותה.

למשל - הכלי הבסיסי ביותר: השוואת מחירי מוצרים בסופרמרקט. חוק סימון מחירים (או איך שהוא נקרא) מחייב סימון ברור של מחירים ליחידת מכירה וליחידת משקל או קיבול. אבל חסר ההשכלה אינם מודעים לכך. או סתם חוסר תשומת לב, ממליץ לתצפת פעם עלמקרר הביצים בסופרמרקט - התנפלות על ביצים "אורגניות" ו"מועשרות" למיניהן מחוסר תשומת לב למחירן הכפול בהשואה לביצים רגילות.

2. קביעת סדרי עדיפות. איני נזכר באותה אשה שעמדה לפני בתור לתשלום בסופרמרקט. העגלה שפרקה היתה מלאה מוצרי יוקרה, ומאידך הקונה עסקה 10 דקות בחלוקת התשלום בין שלושה כרטיסי אשראי ומזומן מהארנק. לפי צורת התשלום ברור לי שהיא בצרות כלכליות - אז מדוע היא קונה מוצרי יוקרה (שאני, בעל הכנסה נאה מאוד, לא חושב לרכוש אפילו ביום פינוק)? אין לי ספק שהיתה יכולה לחסוך 30-50% מההוצאה על ידי רכישת מוצרים פחות יוקרתיים, שאיכותם אינה נופלת מאלה שרכשה. וזו דוגמא עדינה, נתקלתי כבר בדברים הרבה יותר קיצוניים.

3. הוזכרו כלי ניהול באתרי הבנקים - לא מעט מאותם הנתונים בקשיים כלכליים אינם מסוגלים להפעיל מחשב, אינם בעלי חיבור לרשת וחוששים מאוד מהמדיום. לא אלה הם שישתמשו בכלי הניהול שהבנק משקיע לא מעט כדי להעמיד לרשותם.

4. חוסר מודעות למשמעות של הלוואות, במיוחד כאשר הן מוצגות כ"תשלומים". בבקשה - פנו לשרשורים העוסקים ברכישת רכב באמצעות הלוואות ו"ליסינג פרטי", או בהתחייבויות שאנשים נוטלים על עצמם לצורך רכישת ה"גאדג'ט הטרנדי הנחשק" (כמאמר המשתמש spectator בפורום "פוקט" ז"ל).

5. חוסר התעניינות של צעירים גם כאשר יש מי שידריך אותם. נסה לשאול פעם בוגר י"ב ממוצע מהו אוברדראפט, מהי מניה או מהי משכנתא. אותם אנשים שאינם יודעים דבר על התנהלות כלכלית הם אלה אשר מחפשים "רכב ראשון לצעיר" כיון שהרכב קוסם להם, אבל משמעותו הכלכלית ארוכת הטווח אינה מובנת להם, כיון שאינם יודעים התחייבות מהי, וכיצד לשקול ביצוע רכישה משמעותית.

[sronis]

נכון מאוד, וזו בדיוק הסיבה שפתחתי שרשור כמו זה על חשיבות צריכת הדלק בעלויות החודשיות. אנשים קונים מכונית חדשה בעשרות ומאות אלפי שקלים והם היסטריים לגבי צריכת הדלק כי "מחיר הדלק רק עולה" - אבל הם שוכחים את שאר ההוצאות.

 

באותה הצורה הם קונים את החלב המועשר בסופר כי "זה רק 3 שקלים יותר" או את המוצר הממותג על פני מוצר הבית של הרשת, אפילו שהוא 20% יקר יותר. אח"כ הם מתפלאים בקופה למה הקניות יצאו 800 שקל. קצת מחשבה והייתם יכולים לסגור עניין ב-600. ואם הייתם נוסעים עוד שני ק"מ עד לסניף הזול יותר, הייתם חוסכים אפילו יותר.

אנשים יושבים בבתי קפה, שותים ב-13 שקלים, אוכלים איזה טוסט ב-50 שקלים ואח"כ מתפלאים שנגמר הכסף.

אנשים חיים ממשכורת למשכורת ולא מבינים איך הכסף נעלם, "הרי בקושי הוצאתי". זה בדיוק כמו שאנשים שמנים אומרים "אבל בקושי אכלתי" ומעריכים את מכסת הקלוריות היומית שלהם בערך בחצי ממה שהם באמת אכלו.

 

הבעיה היא שזה לא רק עניין של שינוי גישה. זה משהו שטבוע בנו עוד מלידתנו. "זאת המחלה שלנו" כמו שרזמל היה אומר.

במצב של אי וודאות, אנחנו כמעט תמיד נוטים להעריך לטובתנו. כשמדובר בהרבה סכומים קטנים אנחנו נוטים לשכוח שהם מצטברים לסכום גדול. זה הטבע של המין האנושי להגיד "יהיה בסדר" - ממש לא רק עניין ישראלי. תראו מה קרה לארה"ב במשבר הסאב-פריים. תראו מה קורה היום למדינות מערביות באירופה. בעידן הנוכחי יש כל כך הרבה מידע מסביבנו שאנחנו צריכים לקלוט ולהפנים כדי לשרוד, שרובנו פשוט מוותרים מראש על כל הסיפור וחוזרים ל"יהיה בסדר" הידוע.

[davemustaine87]

ה-"יהיה בסדר" הזה, הוא משהו שלדעתי טבוע בנו הרבה יותר מאשר במדינות אחרות לצערי.

 

תיראה את אחוז הזכאים לתעודת בגרות בישראל, הוא עומד על 48 אחוז. מה שמאוד לא מפתיע לאור העובדה שאתה שואל בני נוער על מידת הרצון שלהם להוציא תעודת בגרות, וכמעט כול נער שני אומר לך שזה לא חשוב והוא יפתח עסק בארה"ב וירוויח ימבה של כסף.

 

באמת מעניין אותי, מאיפה מחדירים להם את השטויות האלה?