אז מה,באה לפה הרבה? או.....התינשאי לי ?

[sperial]

מדובר בנושא הנתון להרבה בדיחות, הנמר הוא מהותיקות.

אין לי שום בעיה עם בדיחות על הנושא, בדיוק כפי שאני נהנה מבדיחות עדתיות, שהן חלק מההוויה הישראלית.

בסופו של דבר "לא טוב היות האדם לבדו". למרבית האנשים שאני מכיר מסגרת הנישואין והמשפחה טובה, וגם אם מישהו\י נכשל בנישואיו הרי שהוא\י מחפש\ת תחליף. אף אחד לא רוצה להשאר לבד ובד"כ גם רוצים יציבות.

[שביט]

גם אתה אומר את המילה האחרונה בבית...?

כן, וגם אצלנו ההחלטות נקבעות פה אחד

[SlowRide]

בכל צחוק יש טיפה אמת, אתם יודעים.

מישהו במקרה צריך את הטלפון של האגודה לזכויות הגבר?

[locomotive]

בכל צחוק יש טיפה אמת, אתם יודעים.

מישהו במקרה צריך את הטלפון של האגודה לזכויות הגבר?

 

 

יש ימים שאני עם האצבע על המחוגה.. לא סתם בצחוק איזה מחוגה ...על הכפתור SEND...

[sperial]

ערן, זו אינה מחוגה. זו חוגה.

[edan82]

כמו בכל דבר בחיים, יש את היתרונות ויש את החסרונות, אם מצאת שותפה טובה לחיים אז כנראה שסך היתרונות יעלה על החסרונות.

 

מעבר לכך, לכל שלב בחיים יש דברים שונים שמתאימים, זה אינדיוידואלי לכל אחד, היה לי שלב לפני 6-7 שנים שנהנתי לצאת 4 פעמים בשבוע ולהחליף בחורות כמו גרביים, היום אני מאוד נהנה מהבייתיות שיש במשפחה.

 

וכן, כולנו ציניים לגבי נישואין, זה מקביל לאדם שנמצא בלחץ (נניח חייל בקרב) ופתאום הוא מתחיל לצחוק באמצע כל הבלגן, רק כדי להשתחרר כך.....אז אנחנו לא צוחקים, אנחנו ציניים.

[ישה]

כבר נאמר במקורותינו

 

עזר כנגדו

 

פעם עזר פעם כנגדו.

 

מחקרים הוכיחו כי תוחלת החיים של חיים בזוגיות גבוהה משל אלה שלא חיים בזוגיות , אבל לא פעם אתה שואל את עצמך האם זה שווה.

[E.L]

חוץ מ ERAN26 אף אחד לא ממש סיפר על איך הכיר את בת זוגתו או איך הציע נישואין וחבל,כי זו היתה המטרה של השירשור הזה.

לקחתם אותו למקומות אחרים וחבל....זו לא היתה הכוונה.

[locomotive]

ערן, זו אינה מחוגה. זו חוגה.

 

צודק,סליחה..אני כנראה מושפע מרוב הסיבובים סביב אישתי (סביבה או על האצבע הקטנה שלה SAME SAME)...

[matanfr]

נו טוב, אם כבר..

אני לא טיפוס של בליינד-דייטים, והייתי תומך נלהב של אתרי היכרויות. את ארוסתי הכרתי דרך אתר היכרויות קטן מאוד שגלשתי שם מתוך שיעמום. היא כתבה שהיא יודעת להחליף גלגל בלי לשבור ציפורניים ועוד כמה דברים, אז החזרתי לה הודעה בשיר של איזה 20 שורות בחרוזים שמתייחס למה שהיא רשמה בכרטיס. היא ענתה, ומאז הכל היסט(ו)ריה . כששאלתי אותה מדוע היא ענתה, היא אמרה שהיא מסננת אוטומטית כל אחד שבא ורושם "היי, מה קורה" או משהו בסגנון, וההודעה שלי הייתה הכי מושקעת שהיא קיבלה אי פעם.

 

הצעת הנישואין היתה עוד יותר הזויה.

 

התחלנו לדבר על חתונה, בדקנו אולמות, ורק טבעת+הצעה לא היתה, ותמיד אמרתי לה שההצעה תגיע, אך לא בזמן שהיא מצפה לה .

ביום חמישי בערב לפני ערב חג הפסח קפצתי אחרי העבודה לקניון ברעננה ורכשתי שם טבעת אירוסין בחנות תכשיטים אחרי מיקוח רציני, בסוף התעכבתי שם כמעט שעתיים. אממה? כשחניתי בחניון, נכנסתי מדלת קטנה באזור שלא כולם מכירים (ולא שמתי לב). כשסיימתי את ענייני חיפשתי את הרכב שלי אך לא מצאתי אותו. שעתיים (!!) הלכתי בחניון ברגל וחיפשתי את הרכב. זכרתי את מספר העמוד אך לא איתרתי אותו בחניון. אנשים טובים שראו אותי מסתובב בחניון סחור סחור עצרו לי עם הרכבים שלהם והסיעו אותי ברחבי החנייה הגדולה של החניון-אך הרכב לא נמצא.

 

אציין כי יש במדינה הזו אנשים מדהימים-אנשים הציעו לי טרמפ הביתה למרות שבכלל הם נסעו לכיוון ההפוך, בחור אחד היה עם נורת דלק דולקת ועדיין הסיע אותי איזה רבע שעה בחניון על חשבון זמנו הפנוי, ובכלל-הציעו עזרה מיוזמתם.

 

השעה 20:00 בערב, החניון מתחיל להתרוקן ואני לחוץ טילים, בסוף מצאתי את הטלפון של הנהלת החניון, ששלחה אליי את הקב"ט. הקב"ט (ארגנטינאי חם ולבבי!) מגיע וכשאני אומר לו את מספר החנייה-הוא נקרע מצחוק. מסתבר שכל יום הוא צריך להגיע לשם איזה 20 פעם בגלל המיקום הבעייתי של הכניסה שאנשים לא מצליחים לאתר.

 

טסתי הביתה עם הטבעת. החברה שלי מבשלת, רואה אותי מגיע כולי נסער, באה עם אוכל חם כדי שאתחיל לאכול ולהירגע ואומרת לי "אתה צריך להרגע ולהיות פחות לחוץ" (האישה צודקת, מה לעשות ).

אני עניתי לה "יש לי סיבה טובה מאוד לא להיות לחוץ!" ושלפתי את הטבעת והצעתי תוך כדי כריעת ברך. את הדמעות שלה לא אשכח-שנינו היינו לחוצים בגלל שלא מצאתי את האוטו, היא בכלל רצתה להגיע עם הדודה שלה לקחת אותי-ואני כל כך נלחצתי מכך, שאמרתי לעצמי שאם היא תגיע עם הדודה שלה ותראה את הטבעת היא תקבל את הצעת הנישואין בחניון של הקניון

[edan82]

את אישתי הכרתי במועדון בהונג קונג, לא ידעתי שהיא ישראלית והיא גם לא היתה באיזור ה"שולחן של הישראלים", נוצר קשר עין, חייכנו כמה פעמים אחד לשניה, ניגשתי אליה ושאלתי אותה hi,what's your name?, היא ענתה לי ליטל בחצי חיוך שהוביל להרמת גבה ותהייה אצלי, השאלה הבאה היתה where are you from? כדי לאשר את "מוצאה", התשובה שהגיעה היתה "יאללה, תעבור לעברית"....

 

רקדנו קצת, פיטפטנו קצת וליוויתי אותה הביתה, כשנפרדנו היא קיבלה נשיקה על הלחי, בדיעבד זה אחד הדברים ש"קנו" אותה, העובדה שלא קפצתי וניסיתי למזמז אותה.

 

כעבור יומיים נפגשנו שוב לראות סרט אצלי בדירה, היה נחמד מאוד ואז היא שלפה לי משפט "שמע, אני לא יודעת באיזה קטע אתה, אתה בחור צעיר (ממנה בשנתיים), באת לעיר הגדולה ואולי אתה מחפש להנות קצת, זה לא הקטע שלי".

הבהרתי לה ששיחקתי ונהנתי לא מעט לפני שהכרתי אותה, אבל אם אני נמצא בהונג קונג ונפגש פעם שנייה עם בחורה ישראלית אז כנראה שמיציתי את הקטע של המשחקים כי האסיאתיות זורמות מהר יותר....

 

מכאן זה נמשך למפגש כל יום, לאחר שבוע שהכרנו זרקתי לה ברצינות שהיא תיהיה אישתי, היא חשבה שצחקתי...

 

שנה בתוך הקשר התחלתי "לנגן לה על העצבים", בכל פעם שהיתה עולה שיחה שנוגעת לעניין מיסוד היחסים של חברים שלנו או שלנו אני ישר הייתי אומר לה שאני לא מתחתן או מציע נישואין לפני שאני מכיר מישהי לפחות 4-5 שנים, חיזקתי את העניין בכך שהחברה הקודמת שלי שרדה אצלי 4 שנים ולאחר מכן נפרדתי ממנה.

 

כעבור שנה וחודשיים שהכרנו עמדנו להגיע לארץ לחופשת פסח, אחי הזמין אותנו לשיט שקיבל מתנה על היותו עובד מצטיין.

מה שהיא לא ידעה זה שאת השייט הזה אני הזמנתי חודש מראש, היא גם לא ידעה ש-3 חודשים קודם לכן טבעת האירוסין היתה אצלי בבית כדי שאאשר את המודל (הגיעה להונג קונג מישראל,שם יצרתי אותה), היא גם לא ידעה ששעה לפני שאספתי אותה לשייט אספתי את טבעת האירוסין.

 

במהלך השייט הים סער, היא הקיאה פעם אחת וירדה לבטן הסירה כדי לשטוף פנים ולהתרענן, כשהיא עלתה חזרה למעלה כרעתי ברך, הצעתי נישואין ונתתי לה מכתב שכתבתי לה.

 

היא התרגשה נורא, קראה את המכתב- והקיאה בפעם השנייה....

 

חצי שנה מאוחר יותר עמדנו תחת החופה.

[ישה]

מי אמר שהרומנטיקה פסה לה מן העולם.

[ברווז]

אני ואשתי חיים כמו זוג יונים.

כל יום מישהו אחר עף מהחלון.

 

ולמה חתן טרי מצפה הכי הרבה? -לשקיעת החמה.

 

היה איזה אחד ששאל באיזה פורום איך להרוג את חמתו. כנראה שזה היה פורום מכוניות, כי אמרו לו שיקנה לה יגואר, מכונית מאד מהירה ושמדובר בכל זאת באישה, תאונה כמעט מובטחת.

קנה האיש יגואר, שילם על הובלה לבית חמותו.

כשחמותו ירדה ופתחה את דלת הרכב, קפץ עליה היגואר וטרף אותה.

מוסר השכל: אם חמותך יודעת שאתה כותב בפורום מכוניות, אל תקנה לה יגואר. עדיף כבר מרק פיטריות (הזייה).

[renaultfreek]

את אישתי הכרתי באוסטרליה אני היתי כבר מספר חודשים שם והיא היתה רק ביום השני שלה, כשהייתי צריך להגיע לבריסביין

חיפשתי מספר אסכניות ללון בהן, חלקן הציעו גם אפשרות למקומות עבודה, כמובן לכל מי שהתקשרתי אמרו שאין מקום לינה הכל תפוס, רק אכסניה אחת היתה פנוייה והיא היתה גם הכי יקרה (אותה אכסניה שאישתי לנה בה), טוב מחוסר ברירה מגיע לשם,

משלם על חדר ליומיים, בחדר היו כ15 איש שלנים שם, אני מגיע בלילה וישר קופץ לישון, בבוקר כשאני מתעורר רק אישתי לעתיד

היתה בחדר (כולם יצאו), ומשם נוצר הקשר עין, בערב ירדנו כל האנשים מהחדר לפאב שבאכסניה, מסביב לשלוחן הינו אני, אישתי לעתיד, כמה הולנדים יפנים ועוד כול מני.

כולם שותים ונהנים ואני והיא (אישתי לעתיד) כל הזמן מסתכלים אחד על השני, ומדברים עד שהגיע הנשיקה ממני

יום למוחרת היא היתה צריכה להגיע לקירנס שבצפון אוסטרילה, לי לא היה תיכנון מיוחד כל כך, ואמרתי לה שאני אפגוש אותה שם,

היא כמובן לא האמינה לי, ויום למוחרת התקשרתי אליה לשאול אותה באיזה אכסניה היא נמצאת, כי אני עובר אכסניה אכסניה ולא

מוצא אותה , ומאז טיילנו ביחד כל הזמן, ואז היא שאלה אותי אם אני מעוניין לבוא איתה חזרה לשוויץ, ההורים שלי אמרו לי תמיד

תהנה מהחיים, אתה חיי פעם אחת וטיול כזה עושים פעם אחת בחיים, ואחרי שהתקשרתי אליהם וספרתי להם הכל, הם חשבו שעישנתי שם משהו לא טוב , לא נדרשו הרבה שיכנועים, רק בדיקת מצב חשבון הבנק ושינוי כרטיס הטיסה לכיוון שוויץ, יוצא שאני

מגיע לפניה לשוויץ, ואביה יבוא לאסוף אותי, בן אדם שהוא לא מכיר בכלל.

פה חשבתי שהסיפור הופך להיות קל, אבל כמובן מרפי המניאק חייב להתערב בכל דבר, הנה מגיע יום של הטיסה, מסדני להונג קונק,

כמובן המטוס יוצא למהראה, והופ תקלה, 5 שעות תקועים במטוס, טוב, אני מבין שאת שאר הטיסות קונקשיין שלי אני מפספס,

מגיעים ב1 לפנות בוקר להונג קונק, בירור קצר, יש טיסה ללונדון ב6 בבוקר, טוב הולך לישון קם ב5 בבוקר רץ אל המטוס, מגיע ללונדון עיכובים בטיסה, אין טיסות ישירות לשוויץ רק לגרמניה, אני כבר בהתמותתות עצבים, בקושי ישנתי מרוב לחץ, טוב תופס טיסה

לגרמניה, בגרמניה מסתבר שהתיק שלי עדין באוסטרליה אני כבר נשאר בלי מילים, טוב איך אני מגיע לשוויץ? יש רכבת עוד 5 דקות,

קונה קרטיס במהירות ורץ ישר לרכבת, בוא נגיד ככה הגעתי לציריך ב4 לפנות בוקר, התקשרתי להודיע לה שאני בשוויץ, ולשאול

איך אני מזהה את אבא שלה היא אומרת לי הוא יבוא אם ז'קט ירוק, היו 5 אנשים אם ז'קט ירוק, לבסוף הוא ניגש אלי, ואסף אותי

אל הבית שלהם, יומיים למחרת היא הגיע לשוויץ, ומשם רק היסטוריה

[Be roo]

ח"ח

אם אני מנהל הפורום היתי נועל את הנושא הזה מידית עם התשובה שלך בלבד כמייצגת.

:-)

ועוד אישתי קוראת כל מילה שאני כותב פה, הלך עלי...

 

 

פקה פקה פקה