מה הטעם בכלל בפרוייקט השאפתני של שי אגסי (בטר פלייס)

[roee]

ROEE הסיבה שישראל צריכה לחכות היא בגלל שאנחנו שוק קטן מה זה קטן מזערי.

ישראל משמשת פה רק כשפן ניסוי של BP הוכחת יכולת לעולם שעם פריסה של תשתית מתאימה והשקעה יכול להיות רכב חשמלי בעל טווח אפקטיבי נורמלי (בזכות החלפת הסוללה).

העניין הוא שזה ניסוי יכול להיות שהוא יצליח ויכול להיות שלא!

ישראל בכל מקרה היא לא מובילה של סטנדרטים בינ"ל אלא רק מובלת כלומר אנחנו צריכים לאמץ סטנדרטים שולטים בשוק בגלל שיקולי אמינות ניסיון ומחיר.

תחשוב שמרבית העולם כולל ארה"ב יעברן באמת לביו-דיזל, המנועים החדשים יתוכננו לעבוד עם ביו דיזל וישתפרו משנה לשנה אמאמה בישראל משתמשים במנועים חשמליים נדירים יחסית שאם צריך לתקן או להחליף אותם (אני לוקח בחשבון שהם כנראה יותר אמינים וזולים לאחזקה), זה יעלה הרבה בגלל שהם מיוצרים בכמוניות קטנות. ומאיפה תביא חלפים?

ישראל לא ערוכה להתמודד עם מכוניות חשמליות כי העולם לא ערוך מספיק לא למדנו כלום בתחום החדש כי התחום בעולם בחיתוליו (לדעתי לפחות). יש שאלות שבטר פלייס ומדינת ישראל לא עונה עליהם כמו שצריך למשל מה קורה עם סוללות שיוצאות מהמחזור איפה ואיך מפנים אותם. אם יש תאונה ומתפוצצת סוללה מה הנוהל במקרה הזה האם BP תהיה אחראית גם על הניקוי ואיכות הסביבה?

 

תפריד בין ישראל לBP. אין קשר בין השתיים, ולא צריך להיות. אם BP רוצים לשפוך מאות מיליונים מכספי החברה על תשתיות, זה מבורך. אם שי אגסי יצליח לשמור על מבנה עלויות אטרקטיבי מול ביו דיזל, אין שום סיבה שלצרכן הישראלי לא תהיה אלטרנטיבה חשמלית. הבעיה היא שבישראל מבנה העלויות הוא מה שהמחוקק רוצה, מאחר ונטל המס מהווה את רוב ההוצאה.

חלפים, תיקונים, בטיחות - כולם בעיה של BP וצרכניה. אין כאן, ולא צריך להיות כאן, שום קשר למדינת ישראל.

[sperial]

פספסתי את הכתבה על הכבשים, אבל מתברר כי תעשית הדלק ממקורות חקלאיים לא רק שאינה מהוה פתרון, אלא מהווה מקור לבעיות כלכליות חמורות. בארה"ב ניתנו תמריצים יגידול תירס לייצור דלק, ועכשיו נוצר בעולם מחסור בתירס למאכל, וזו סיבה חשובה למשבר מחירי המזון העולמי בשנים האחרונות. למי שהזכיר תאי דלק - כפי שציינתי בפוסט קודם ברור שזה קוריוז ולא פתרון, למרות התערוכה המרשימה במוזאון BMW במינכן.

 

לגבי ישראל כמובילת תקנים נראה לי שאתם מפספסים משהו. למעשה ישראל לא תרמה דבר לפיתוח הרכב עצמו, אבל מרכז הפיתוח בישראל התרכז בדיוק בנקודות שבהן המדינה מצטיינת: פיתוח מערכות הבקרה לרכב ולרשת ומערכת החלפת הסוללות - מקביל בהחלט לתחונים אחרים שבהם הטכנולוגיה הישראלית מצטיינת ומובילה כמו בתעשיות תוכנה, ציוד מחשבים, ציוד רפואי וכו'. כמוכן Better Place החלה לפרוש רשתות בעוד כמה מדינות (דמנרק, אוסטליה ופרויקטים להדגמה בעוד מספר שווקים) כך שיתכן שכמובילה היא תשפיע מאד על התקנים העתידיים.

[sperial]

הודעה מפורום ייעוץ לרכב יד שניה ב2023.

 

" חברי הפורום שלום מבקש את עצתכם.

ראיתי ביד 2 פלואנס חשמלית דור ראשון עשתה 120 אלף, ב 40K שקל מליסינג מה צריך לבדוק? איך הרכב בכללי".

 

תשובה- Volta עונה

 

"הפלואנס דור ראשון זה רכב בעייתי מאוד! דבר ראשון חלוקת משקל ברכב הזה על הפנים הם בכלל שמו את הסוללה מאחור (איפה שהתא מטען) מה שהביא להתנהגות כביש בעייתית בלשון המעטה.

הפלואנס נמכרה רק לליסינגים ועברו די התעללות בגלל טיפול בעייתי. דבר ראשון אתה צריך לבדוק את הציריות ואת בולמי הזעזועים בייחוד האחוריים שלרוב מתרסקים כל 15K (בדור השני כבר סידרו אותם) חוץ מזה המנוע החשמלי שלהן לא משהו, חלש ביציאה מרמזור בולע חשמל בכמויות (לדוגמא גיסי עושה על הפלואנס דור ראשון שלו 0.15 לקילוואט ), תראה איך היא בולמת כי הברקסים נשחקים גם די מהר על החשמלית השמנמנה הזאת. חוץ מזה צריך לבדוק שהמחברים טעינה ותושבת סוללה לא שחוקים (לוקחים על זה בדרך 500 שקל לתיקון) כי אחרת זה פאדיחה להיתקע בתחנה כי לא מצליחים להוציא לך את הסוללה . הקילומטר נראה לי קצת גבוה לחשמלית מהשנה הזאת הרי הרכבים האלו לא עשו כאלה מרחקים בשנים הראשונות עד שתשובה השתלט על הפרויקט".

 

 

 

בכל מקרה אני הייתי ממליץ לך להסתכל על רכב בנזין מהשנה הזאת היום הדלק זול והמחיר שלהן ברצפה גם התחזוקה של היפניות מאותם שנים לא יקרה כמו פעם. אמנם תשלם יותר על חידוש רישיון אבל עדיין תוכל לחסוך כמה אלפים כל שנה.

-------------------------------------------------------------------------

40,000 שקל אחרי 11 שנה? ועוד מליסינג?

אז אתה אומר שיש לה שמירת ערך מצוינת.

רוב המכוניות עולות שישית מהמחיר שלהן כחדשות, והפלואנס עדיין שווה שליש.

 

הנה כותרת אחרת משנת 2023:

נפסקה הטבת המס לרכבים חשמליים. השנה, בפעם הראשונה, הגיע מחיר הקניה והאחזקה של מכוניות חשמליות לרמה שמתחרה עם רכבי הבנזין המודרניים, ואין צורך בשום הטבות מהממשלה כדי לשכנע אזרחים שהאופציה החשמלית משתלמת.

 

עד גיל 21 תגיע לירח.

 

 

אי אפשר לנבא כיצד תתפתח הטכנולוגיה. הרי רק לפהי 5 שנים לא היה iPhone.

כל הכבוד לאגסי על היוזמה והמעוף, וממשלת ישראל אינה היחידה המתמרצת רכב חשמלי על ידי התאמת מיסוי.

כדאי להכניס ליומן תזכורת לחזור לשרשור בעוד 11 שנה ולראות איזהו תחזית התאמתה - אני מניח שהעתיד יפתיע את כולנו.

[proxima]

הייתי מעריך את אגסי על היוזמה והמעוף אם לא היה מנסה לבסס אותה ע"י מונופול.

לכרוך יוזמה ומעוף עם כפייה לא הולך ביחד, אבל משפחת עופר לא יודעת להתנהל בתנאים של תחרות חופשית,

חבל שאגסי (שעד אז הערכתי אותו מאוד) המגיע מתחום הרבה יותר מתוחכם וחופשי, חבר למשפחת הקומבינות והשקשוקות.

[urich]

אני מתייחס לישראל כמשקיעה בפרויקט בדיוק בנושא של מיסוי. הרי הפחתת מיסוי על רכב חשמלי שווה להשקעה (זה עניין של נקודת מבט) אם אני בתור צרכן רכבי בנזין צריך לסבסד רכבים חשמליים (תאמינו או לא ישראל עושה הרבה כסף על מיסוי של רכב) אז אני משקיע ברכב חשמלי עם מחיר מנופח ומודל עסקי מונפוליסטי.

מוכרים לנו שאנחנו נוסעים מעט מאוד ולכן אנחנו לא צריכים טווח נסיעה גדול מצד שני החבילה של BP היא של 20000 ק"מ לשנה.

כשאני מדבר על ישראל כמכתיבה תקנים אני לא מתכוון לכך שישראל מפתחת סטנדרטים שישמשו תקנים אלא שישראל לא תכתיב את המעבר מIP לIPv6 למשל אנחנו מובלים ע"י כוחות הרבה יותר גדולים בעולם אז אני אומר במקום לנסות לשחות נגד הזרם אפשר לראות לאן העניינים זורמים אולי הכיוון הוא בכלל זה שאנחנו מחפשים.

 

נ.ב

40,000 שקל זה בגלל שהשקל יהיה הרבה יותר חלש עוד 10 שנים בהשוואה ליואן שלא מפסיק לעלות מאז 2020.

[נהג רגוע]

proxima לדעתי אתה קצת מגזים עם עניין המונופול.

בטר פלייס מחויבת לאפשר לחברות מתחרות (כשיהיו) להשתמש בתשתית שלה.

חוצמזה מונופול לא יישאר אם תהיה צעקה ציבורית.

פעם הייתה רק חברה סלולרית אחת בשם פלאפון, ולא נתנו לה להישאר מונופול עם הכנסתם שם אורנג' וסלקום.

אפילו המבנה של הטריאופול לא נשאר, וכדי להגביר את התחרות ולהוריד את המחיר לצרכן נכנסו מפעילים חדשים שמשתמשים בתשתית הקיימת.

זה יקרה גם ברכב חשמלי, אבל קודם נראה שזה בכלל עובד.

אגב להבדיל מהעולם הסלולרי, יש מתחרות כבר כיום בצורת רכבי הבנזין והדיזל וההייבריד.

 

כל עוד המיזם הוא בלון ניסוי קטן עם אלפי רכבים, הסבסוד של 2 מיליון נהגי בנזין את אלפי רכבי החשמל הוא בלתי מורגש.

והוא גם הכרחי אחרת לא יקום הפרויקט כי הוא לא כלכלי ללא ההטבות (בשלב זה, עד לשיפור טכנולוגי וייצורי).

אבל הסבסוד חייב לקטון בהדרגה עם כניסתן של יותר ויותר חשמליות לשוק.

[sperial]

כשאני מדבר על ישראל כמכתיבה תקנים אני לא מתכוון לכך שישראל מפתחת סטנדרטים שישמשו תקנים אלא שישראל לא תכתיב את המעבר מIP לIPv6 למשל אנחנו מובלים ע"י כוחות הרבה יותר גדולים בעולם אז אני אומר במקום לנסות לשחות נגד הזרם אפשר לראות לאן העניינים זורמים אולי הכיוון הוא בכלל זה שאנחנו מחפשים.

 

כאשר מתפתחת טכנולוגיה חדשה המצריכה תקינה יש שלב ראשון שבו כל ספק משתמש בתקנים שלו, ובהדרגה נוצר תקן מחייב לאומי, אזורי ולעתים גם בין לאומי.

למשל - בראשית הטלפוניה הניידת היה AMPS האמריקאי, NMT הסקנדינבי, עוד תקן יפאני. בהמשך נוצרו שוב מספר תקנים דיגיטליים GSM האירופי, TDMA ו-CDMA האמריקאיים ורק כעת אנו מתקרבים לאיחוד תקנים עלמי בדורות 3 ו-4. ולמה רק מתקרבים - כיון שמסיבות היסטוריות שונות פסי התדרים המוקצים לרשתות שונים במדינות שונות.

 

לפי ההגיון שלך לא היה מקום להקים את רשת פלאפון בדור הראשון ג-1986, גם לא את סלקום ואורנג' בדור השני (1995 ו-1999) אלא להמתין עד היום - כ-25 שנה - עד שיתקבע תקן הרשתות הסלולריות.

 

האפשרות השניה היא הגישה הסקנדינבית - הקימו רשתות בתקנים מוקדמים, ובהמשך התקדמו עם הזמן והתקנים. בכך הונחו יסודות כלכליים הרבה מעבר לרשתות המקומיות - כיום חברות סקנדינביות (נוקיה הפינית, בשיתוף עם סימנס וכן אריקסון השוודית) הן חברות ענק בתחום התשתיות הסלולריות הפועלות בכל העולם, כולל הקמת חלק נכבד מהתשתיות אצלנו.

 

להזכירך - יש דמיון רב בין נושאהסלולר ונושא הרכב החשמלי, בשניהם מדובר בתשתיות יקרות בפרישה נרחבת הדורשות תאימות בין הספק לצרכן.

 

לכן טוב עשתה ישראל בכך שהיא משקיעה בטכנולוגיות בשלב מוקדם, מעבר למה שצויין קודם זה יתן לישראל מקדמה טכנולוגית רינית בתחומים נוספים, כגון ניהול רשת חשמל "חכמה" - הן מבחינת ניהול התשתיות שלנו והן כמיצאי טכנולוגיות לכל העולם. לדעתי מדובר בהשקעה שיש סיכוי טוב שכולנו, כישראלים, נהנה ממנו כענף כלכלי חשוב, הרבה מעבר לנושא הרכב החשמלי.

[Haim_gds]

ה"שיקול" היחידי בעד טעינה מנוהלת (מעבר לרצון של מדינת ישראל ושל BP להרוויח מליונים על חשבון הציבור) הוא דו"ח שיקרי ומופלץ שבטר פלייס שילמו ממון רב בכדי להפיק אותו ע"י "גורם בילתי תלוי" שהמציא שם מספרים שבינם לבין המציאות אין ולו קשר קלוש ביותר.

 

אחד מהמספרים שם מדבר על תסריט אימים שבו תוך 10 שנים ינועו על כבישי ישראל לא פחות מ 2 מילוין (כן, כן, קראתם היטב, 2 מיליון) רכבים חשמליים וכל מערכת החשמל תקרוס.

בתור אחד שעובד כיום בתחום של מדים מרוחקים (חשמל, מים וכו') אז הייתי רוצה להבהיר מעט את תחום הטעינה המנוהלת. הנחת הבסיס היא שכדי שצרכן האנרגייה יפעל בצורה מנוהלת הוא זקוק למד, ערוץ תקשורת בטוח ומאובטח ויכולת שליטה מרחוק. (אני מתעלם כרגע מתוכנת הניהול כי היא אמורה להיות מנוהלת ע"י ח"ח)

-מד הצריכה הוא חלק אינטגרלי מהמטען המובנה ברכב, ההתממשקות אילו אמורה להיות תוכנתית (דרך מחשב הרכב) ולמעט הוספת קוד לא נדרשים שינויים.

-ערוץ תקשורת בטוח ומאובטח ניתן ליישם במספר רב של שיטות. הכוונה בערוץ תקשורת בטוח היא שתמיד יובטח ערוץ תקשורת, בטעינת חשמל מנוהלת ניתן ליישם פיתרון קיים, מוכח ולא יקר במיוחד. התקשורת בין הרכב לבין המטען תתבצע ע"י קו תקשורת בין מחשב הרכב, דרך כבל ההטענה (בחוטים נפרדים כמובן) אל המטען ומשם והלאה ע"י תקשורת על קוי החשמל מנקודת ההזנה של המטען ברשת החשמל אל מודם סללורי. איבטוח קו התקשורת יכול להיות מיושם ע"י פרוטוקולי הצפנה סטנדרטיים (סיממטריים או לא סיממטריים). הייתי רוצה לציין כי כל הפתרונות שתיארתי קיימים כבר והטכנולוגייה מוכרת, זמינה ומנוסה.

-יכולת השליטה מרחוק תבוצע דרך מחשב הרכב. השינויים הנדרשים הם תוספת קוד לשליטה על המטען.

 

ישום והפעלת מערכת כזו דורש שינויים במחשב הרכב/מטען (שיבוצעו ע"י יצרן הרכב) ותוספת חומרה פשוטה (יחסית) במטענים. סה"כ העלות הכוללת לרכב אמורה להיות (בתמחור לצרכן ואני מגזים) כמספר אלפי שקלים (העלות הכוללת לרכב תפוזר לאורך כל חיי הרכב). בתכלס, אם ח"ח תציע למכירה מערכת כזו (ואפילו בסכום של אלפי שקלים) ותאפשר צריכת הספק במחיר משתנה היא תהיה כדאית מאוד (גם ללקוח וגם לח"ח)

 

 

רגע, נדמה לי שקראתי עומדים לשנות את תעריף החשמל ולשלב בו תעו"ז. נו טוף, אז כבר עברנו חצי דרך.

[prince_77]

באתר של YNET פורסם על האפליקציה של הרכב שנקראת אוסקר, רק אהבתי את הכינוי החדש שאחד הגולשים נתן

". You should Better Replace it"

 

לגבי ניהול רשת, מדובר בבעיה , רשת מנוהלת או בשמה באמיתי " SMART GRID " - רשת חכמה, איננה פועלת כיום בישראל , אפילו הממשל האמריקני מוכן לתת לחברות שירות אמריקאיות עשרות מליוני דולרים כדי להפוך את הרשת לרשת חכמה אבל העלות של התקשורת וניהול עמדות מפתח כגון שנאים ותחנות המרה עולים הרבה כסף, אי אפשר לבצע ניהול חכם מקומי לרשת חשמל שבעוד שאר הרשת נשארת טיפשה, החשמל שזורם לעמדות של BP היא לא מנוהלת ומהעמדה עצמה מנוהלת, כיצד תוכל עמדת טעינה לווסת את כמויות החשמל באופן רציף עד תחנת השנאי הקרובה כאשר שאר הרשת סובלת מבעיות קשות.

לגבי הטעינה של האוטו, מדובר על ממיר טעינה פשוט, כמעט כל בקרי הטעינה הטובים היום מתוכנתים ( עם לזה הם קוראים רשת חכמה)

 

לחיים- אחד הסיבות שחברות רבות באמריקה מתקשות עם ביצוע רשת חכמה היא בגלל העליות של התקשרות , חברות דלק וגז וחשמל אמריקאיות לא מוכנות לשלם עשרות מליוני דולרים עבור תקשורת לחברות צד ג כדי לקרוא את מונה הגז או מונה חשמל ולכן פנו למערכות טובות יותר כגון דוגמא של חברת FULLSPECTRUMNET שמשתמשים בתדרים נמוכים

ב MHZ ( רדיו PTT למשל ) כדי לחלוש על שטחים אדירים בעלות אפסית לחברות, אנטנה אחת לעיר שלמה

[Haim_gds]

באתר של YNET פורסם על האפליקציה של הרכב שנקראת אוסקר, רק אהבתי את הכינוי החדש שאחד הגולשים נתן

". You should Better Replace it" מוזרת ההתרכזות באפליקציה כזו, לטעמי הם מדגישים את הפתרון לבעייה אך תוך כדי מושכים אליה תשומת לב לא רצויה (תחשבו על יבואן "הונדאי" המדגיש בפרסומת לגטס 1350 כי מותקן ברכב מד דלק וקילומאטרז')

 

לגבי ניהול רשת, מדובר בבעיה , רשת מנוהלת או בשמה באמיתי " SMART GRID " - רשת חכמה, איננה פועלת כיום בישראל , אפילו הממשל האמריקני מוכן לתת לחברות שירות אמריקאיות עשרות מליוני דולרים כדי להפוך את הרשת לרשת חכמה אבל העלות של התקשורת וניהול עמדות מפתח כגון שנאים ותחנות המרה עולים הרבה כסף, אי אפשר לבצע ניהול חכם מקומי לרשת חשמל שבעוד שאר הרשת נשארת טיפשה, החשמל שזורם לעמדות של BP היא לא מנוהלת ומהעמדה עצמה מנוהלת, כיצד תוכל עמדת טעינה לווסת את כמויות החשמל באופן רציף עד תחנת השנאי הקרובה כאשר שאר הרשת סובלת מבעיות קשות.

לגבי הטעינה של האוטו, מדובר על ממיר טעינה פשוט, כמעט כל בקרי הטעינה הטובים היום מתוכנתים ( עם לזה הם קוראים רשת חכמה)

איזה ברדק עשית...

-רשת מנוהלת אינה "SMART GRID" אך ההפך הוא נכון. למעשה, ברגע שמותקנת רשת מנוהלת מלאה (או כמעט מלאה) ניתן ליישם "SMART GRID" המחזירה אנרגיה לרשת. (בגלל שבקר המנוע דיגיטלי ומתוכנן לעבודה במתח הקרוב למתח רשת יהי ניתן לשנות זו תוכנתית ובסך הכל יש צורך להעביר מעקף בין בקר המנוע וכניסת המטען)

-עמדת טעינה תורה למטען לווסת את כמויות החשמל שהוא צורך, כך ימנע העומס יתר. ד"א, זו אחת הסיבות ש BP תומכת (ובצדק) בדרישה לרשת מנוהלת.

-

העלות של התקשורת וניהול עמדות מפתח כגון שנאים ותחנות המרה עולים הרבה כסף

אין צורך בתחנות המרה ומה קשורים השנאים? עלות התקשורת דיי זניחה, בדוק (אפילו בארץ!) את עלות מודם GPRS ותופתע מאוד שתגלה מהי העלות לרכישה/שימוש למודם אחד (ולהזכירך, הוא יכול לתמוך בבניין/חניון/רחוב בשכונה ללא שום בעיות).

לחיים- אחד הסיבות שחברות רבות באמריקה מתקשות עם ביצוע רשת חכמה היא בגלל העליות של התקשרות , חברות דלק וגז וחשמל אמריקאיות לא מוכנות לשלם עשרות מליוני דולרים עבור תקשורת לחברות צד ג כדי לקרוא את מונה הגז או מונה חשמל ולכן פנו למערכות טובות יותר כגון דוגמא של חברת FULLSPECTRUMNET שמשתמשים בתדרים נמוכים

ב MHZ ( רדיו PTT למשל ) כדי לחלוש על שטחים אדירים בעלות אפסית לחברות, אנטנה אחת לעיר שלמה

אני מאד מקווה כי אתה טועה כי אחרת אין טעם שאקום מחר בבוקר לעבודה, שוב עירבבת מספר הנחות: אתה מתאר מצב לא נפוץ (שקיים בעיקר בחקלאות) בזמן שדרך/שיטות התקשורת המתוכננות (וישנן מספר אופציות) זולה מאוד. אם ננסה בכוח לבחור מערכת לא יעילה ויקרה נוכל להשתמש בטלפון סלולרי להעברת מסרונים הלוך ושוב וחיבור הטלפון סלולרי (דרך מחבר ה USB שלו, לדוגמה) למחשב הרכב. אתה יודע מה? זה עדיין יצא זול יותר מעלות הקמה/רכישת פסי תדר/תחזוקה של רשת RF [/quote]

שים לב כי בחלק מהתחומים ההצהרות של BP אינן מדויקות סמנטית.

[Better Place Israel]

נפט אולי מזהם, אך יצור הסוללות מזהם לא פחות -בדיוק כמו יצור החשמל למכונית שלכם.

 

.

 

 

Keyser,

הזיהום של ייצור החשמל תלוי בתמהיל הדלקים בהם משתמשים בייצורו. לכל אורך הדרך הבטחנו ואנחנו עדיין מבטיחים- לכשיהיה חשמל נקי, אנחנו נהיה הראשונים לרכוש אותו

 

כפי שכבר ענינו כאן בעבר תהליך ייצור החשמל אינו נקי לגמרי, אך זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מייצור החשמל בתחנות הכוח, במספר ארובות מצומצם בלבד מחוץ למרכזי הערים, ניתן לטיפול מקומי בעוצמות קטנות- גדולות אך קטן בהרבה מהזיהום הנגרם מכמות גדולה של כלי רכב הנוסעים במרכזי הערים

נקודה חשובה נוספת הקשורה לזיהום נוגעת לחיי הסוללות. לסוללות חיים ארוכים ונקודת סוף החיים של הסוללה תגיע רק לאחר שהרכב עשה 320,000 ק"מ או 2,000 מחזורי טעינה. כיום מעבר למחזור קיימות שיטות להמשיך ולנצל את הסוללה גם בנקודת "סוף החיים" שלה ולתת לה "חיים שניים" דבר שרבים אינם מודעים עליו עדיין. נושא זה מוסבר בהרחבה בבלוג שלנו בלינק המצורף.

http://blog.betterplc.co.il/2011/02/14/%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%91/

 

 

צוות Better Place Israel

[Better Place Israel]

\

 

"חווית נהיגה רועשת"? מנועי דיזל של היום זה לא הטרקטורים של פעם כן? ובסופו של דבר חלק מהמנטרה שלכם זה חיסכון. אז אם הדיזל יותר חסכונית, במה בדיוק אתם מועילים?

גם הסחירות של הרכב שלכם עמומה, ומי יודע בכלל אם יהיה שוק ליד 2?

 

 

Keyser,

אין ספק שמנועי הדיזל של היום הם לא הטרקטורים של פעם, אך אנחנו יכולים להבטיח לך כי הנהיגה במכונית החשמלית תהיה גם עבור חובבי "רעש המנוע" חווייה מיוחדת ואנחנו מזמינים אותך להגיע לאולם התצוגה שלנו ולהתנסות

בנוגע לסחירות הרכב החברה - כפי שכבר ענינו בדיון כאן, אנחנו בטוחים כי המכונית שלנו איכותית ואמינה דבר שיצור לה רמת ביקוש גבוהה גם בשוק היד השנייה. כבר היום לחברה הסכמים עם שתי חברות הליסינג המובילות, אלבר, אוויס ואלדן, לרכישת כ 1000 מכוניות בשנת 2012 והסכם עם חברת טרייד מוביל אשר נבחרה להיות ספק שירותי הטרייד אין של החברה ובכלל זה רכישת המכונית החשמלית.

 

 

 

 

 

צוות Better Place Israel

[Borka]

ואיך מושפעת הסוללה כאשר מדובר במחזורי טעינה לא מלאים? כלומר נסעתי 20 ק"מ, טענתי את הסוללה, נסעתי עוד 10 ק"מ טענתי את הסוללה כו..?

 

כמו כן אשמח אם תתייחסו לשאלה שלי בקשר לגודל החבילות שאתם מציעים.

[Better Place Israel]

אם אנסה לזהות את הלקוח הממוצע של בטר פלייס נכון להיום, נראה שמדובר על הבנאדם הבא:

1. מקבל רכב מהעבודה (מחירי חכירה חודשיים ככל הנראה נמוכים משל מכוניות מקבילות).

2. בעל תמהיל נסיעות קבוע שלא עולה על מרחק 80 ק"מ מהבית או מהעבודה, או סביב 120 ק"מ ביום בסה"כ. פעם בחודש בממוצע נוסע רחוק יותר (החלפת סוללה...)

3. בעל מקום חנייה פרטי בעבודה וגם בבית. עדיפות למגורים בבית פרטי.

4. נוסע לפחות 20 אלף ק"מ בשנה.

5. לא נזקק לתא מטען גדול על בסיס קבוע.

 

נראה שאם אחד או מקסימום שניים מהתנאים הללו לא מתקיימים, הבנאדם הוא לא לקוח פוטנציאלי. התנאים האלו מותירים שוק קטן משמעותית מהשוק הרגיל של המשפחתיות. יותר מזה, אם מנסים לחשוב מי לקוח היד שנייה הממוצע, מגלים שרק תנאי 1 יורד ונשארנו עם ארבעה תנאים קשיחים שמורידים משמעותית את הכדאיות של המכונית עבור לקוח פרטי - אלא רק אם תהיה הוזלה משמעותית במחיר המנוי. זה מקטין עוד יותר את כמות האנשים שעשויים לרכוש כזו מכונית כיד שנייה, ולכן אני מעריך שלפחות בשנים הראשונות תהיה למכונית בעיית שוק משני לא פשוטה בכלל.

 

רוני

 

 

רוני,

 

אתה צודק במאפיינים של הלקוחות הראשונים שלנו, פרט לאפיון אחד, ססמאתי כלל שישמע, החיבור לחזון, מעבר לתחבורה חשמלית, שברגע שהיא קיימת, היא האלטרנטיבה היחידה שלהם

1. יש לנו גם לקוחות הליסיניג, יש לנו כבר חברות שחתמו איתנו על החלפת חלק מהמכוניות שלהם למכוניות חשמלית, זה חסכוני בעיקר לארגון

2. עם תחנות חלפת סוללה, אתה לא צריך תמהיל נסיעות קבוע, במידה ואתה נוסע יותר מ 26000 ק"מ בשנה, אתה מקבל שתי עמדות טעינה, אחת בבית ואחת במקום העבודה, מה שאוטומטית מקנה לך יותר מ300 ק"מ לניצול ביום.

3. הלקוחות הראשונים שלנו הם בעלי חניה קבועה, שחברת חשמל עדיין לא פורסת את התשתית במקומות הציבוריים, אנחנו לא יכולים להתחייב ללקוח שאין לו עמדת טעינה בבית, שיהיה לו היכן לטעון את המכונית

4. לגבי הנסוע פחותמ 20000 ק"מ, כרגע זו החבילה המינימלית למנוי, בעתיד אנחנו נציע חבילות נמוכות יותר

5. תא המטען של הרנו פלואנס יכול להספיק לכל מה שצריך, עגלת תינוק, מזוודות וכיסאות ים נכון שכולנו אוהבים לאחסן את הכל בבאגז', אבל לא באמת חייבים, אתה מוזמן להגיע לאולם התצוגה ולבדוק בעצמך

 

 

צוות Better Place Israel

[Better Place Israel]

שלום לכולם,

 

בהמשך לשאלות הרבות שעלו כאן בדיון לגבי הטיפולים במכונית החשמלית, מצורפים כאן בהודעה 2 צילומים ממדריך הטיפולים של המכונית, שאנחנו מאמינים שייתנו לכם את המידע הנדרש.

אתם כמובן מוזמנים להמשיך ולשאול ואל אף כמות השאלות הרבה נשתדל לענות לכולכם

 

צוות Better Place Israel