פיטרו אותי מהעבודה - מה מגיע לי? - עזרה

[sronis]

לדעתי hans התכוון בדיוק להפך (שים לב שהוא ציין שהדברים שלו לא נאמרו בסרקזם). והוא צודק - מיותר להמשיך לעבוד אצל מעביד כזה. יש לך עכשיו לפחות שלושה חודשים של חופש לחפש עבודה טובה יותר ולהמשיך לקבל משכורת, כשבמקביל אתה גם יכול לחתום אבטלה ולחסוך עוד קצת. קח את זה בשתי ידיים ותעזוב את המקום הזה.

אתה גם לא חייב ללכת ללמוד במכללה, אתה יכול לעשות קורסים מקצועיים בתחומים כאלה ואחרים ולחפש לך מקצוע.

[ישה]

כפי שכתב hans

 

הגיע הזמן שתזוז ( זה מה שהמלצנו לך לפני שנה ) . ו hans לא אמר לך ללכת ללמוד לתואר. תקרא היטב מה הוא כותב.

 

קרא את ההודעה של WIL כפי שהובאה בהודעתי מספר 5 ואת מה שאני כתבתי לך בהודעה זו.

 

ותפסיק להיות מגן העולם או מחפש הצדק.

 

קבל את המכתב פיטורים ואת ההודעה המוקדמת בלי צורך לעבוד,

 

קבל את ה 18000 אלף שהוא נותן לך

 

ורק אחרי שהכסף שוכב בחשבון הבנק שלך,

אתה דורש ממנו בכתב את כל ההפרשים מכל מין וסוג שהוא, שלדעתך מגיעים לך. ( אין לך צורך לפרט לנו מה הם )

 

לא ישלם זכותך לתבוע.

 

ויש לך חוזה עבודה , ואל תאמין שהשופט יאמין לך בגלל שאין לך הסכם כאשר אתה מציין כי יש לך הסכם.

[Casper]

בהתנהלות נכונה (שלדבריך לא יישמת ) אתה זוכה שם ליחס נפלא ( רק אל תפריע למנוחה שלנו ) , חותם והולך, והכסף מגיע גם מגיע , מביטוח לאומי.

 

 

זה לצערי לא נכון. האמן לי שניסיתי רק להגיע ולחתום, אבל ככשולחים אדם עם תואר ראשון וניסיון מוכח בתחום מסויים להיות קופאי בסופר ביפו זאת חוצפה, העלבה ובגדול ממש לא לעשות את העבודה שלהם כמו שצריך (הרי מה הסיכוי שאדם עם תואר ראשון ישאר לעבוד בתור קופאי?).

 

בקיצור, בשירות התעסוקה עושים הכל כדי למנוע ממך את דמי האבטלה...סוג של מוציאים לפועל של ביטוח לאומי לדעתי. הטעות שלי היתה שניסיתי להלחם עם שירות התעסוקה ולמחות על ההפניה המטופשת לסוג עבודה כזה של אדם עם הכישורים וההסטוריה שלי, במקום פשוט לגשת למקום העבודה הזה ולתת לבעל המקום להבין שבעבודה הזאת אני לא אשאר יותר משבוע כך שחבל לו על הזמן.

 

לגבי כל השאר, מסכים איתך.

[sperial]

א

לגבי הלשכת עבודה - יש לי תעודה של טכנאי מחשבים ובודק תוכנה - זה לא תופס?

ומה אני אלך ללמוד עכשיו בגיל 27. אם כבר היה עדיף להשאר בתור מוקדן בממשרות נוחות וללמוד...

אבל אם אני מסכים להרעת תנאים אני מפסיד 16 אלף שקל!

למרות שאיתו אי אפשר לדעת כל עוד שאין מכתב רשמי הוא יאמר שאתה עזבת לבד הוא ממש נוכל.

למרות שהוא אמר לי שהוא מתחייב וכל זה..חבל שלא הקלטתי אותו ברשמקול.

 

אתה בן 27. יש לך עוד 40 שנות עבוה (בתנאי היום, אני מניח שעם השנים גיל הפנסיה ידחה בעוד אי אילו שנים). אתה רואה עצמך כמוקדן משך עוד 40 שנה ויותר? התשובה הדי ברורה שלילית, ולכן עליך לחשוב כעת על העתיד (בעצם, אתה כבר באיחור של 5 שנים).

 

אני אצטרף לשורה ארוכה של חברי פורום שכבר כתבו לך: לך ללמוד! תואר או לא, העיקר שמשהו שיש סיכוי שיוכל לפרנס אותך משך העשורים הבאים. זה יכול להיות תואר אקדמי, אבל גם תעודת טכנאי\הנדסאי, או כל אחד משורה ארוכה של מקצועות שאני יכול להעלות על דעתי ושורה עוד יותר ארוכה שפרחו מזכרוני, אבל כולם יוכלו לפרנס אותך. אולי תצמא משהו אפילו באמצעות שירות התעסוקה (יש כל מיני קורסים להסבת מקצוע, השאלה היא עד כמה הם זמינים כעת ואם יש לך ענין בקורסים המוצעים).

 

עוד הערה לגבי לימודים. פעם היה משהו שנקרא "לימודי ערב", אני לא יודע עד כממה הם קיימים היום. הבוס שלך הציע לך לרד לחצי משרה, זה פוגע בפרנסה, אבל מאידך מפנה לך זמן ללימודים מסוג זה, או לימודים במוסד מכובד ותובעני שנקראה האוניברסיטה הפתוחה. נכון שיהיה לך קשה תקופה מסויימת, אבל תשיג סיכוי לשיפור למשך שנים רבות.

 

ועניין אחרון - אם פיתחת כזו אנטיפתיה לבוס יתכן מאוד שגם הוא, איך לומר, לא אוהב אותך. ואם מדובר במשהו הדדי עדיף לפרק את החבילה כבר כעת (למרות מה שכתבתי בסעיף, הקודם). למזלך עדיין אף אחד לא תלוי בך, נצל זאת על מנת להקים בסיס איתן לעתידך.

 

לגבי אותם 12,000 ש"ח, אני חושב שאינך מפסיד אותם. כאשר תפוטר בעתיד (ומובטח שבמוקדם או במאוחר זה יקרה) תקבל אותם כפיצוי על שתי שנות העבודה במשרה מלאה. לגבי השנים הבאות תקבל בהתאם להכנסתך בשנים אלה.

 

והעיקר - אל תתיאש, אתה צעיר וצפוי לפגוש עוד הרבה בוסים בחיים. חלקם יהיה יותר נוח וחלקם פחות. כפי שאמרתי, הצטייד בכלים כדי להתמודד אתם וכדי להתמודד מול דורשי עבודה אחרים.

[hans]

ומה אני אלך ללמוד עכשיו בגיל 27.

27 מאוחר? מה דעתך על 72?

אבא שלי החליט ללמוד רוסית בגיל 72

(נרשם לאוניברסיטה הפתוחה והפך לסטודנט מצוי).

אז נכון שהוא קצת משוגע, אבל עובדה, זה אפשרי.

 

לא אטרח לבאר את שכתבתי קודם, רק אוסיף

שאת הלימודים למקצוע הנוכחי התחלתי בגיל 30.

[spun24]

לישראל ו WILL,

כל עוד שלא קיבלתי מכתב פיטורין הוא יכול לומר שהלכתי על דעת עצמי?

מה לעשות אם הוא לא יתן לי? פשוט לבוא לעבודה רגיל או אפילו עם עד ולומר לו עד שלא תתן לי את המכתב מבחינתי אני עובד רגיל?

 

עבדתי אצל הרבה אנשים, כזה בן אדם עוד לא ראיתי. בהתחלה הוא דווקא חיבב אותי פשוט מישהו אחר חימם אותו נגדי.

כל המטרה שלו זה שאני אסכים לחצי משרה כדי לחסוך לעצמו פיצויים עתידיים שאני אעזוב בעצמי.

או שאולי כדאי לסיים איתו בטוב, כי אם אני ארצה ללמוד עבודה בחצי משרה שם זה מעולה ללימודים.

 

הנס, מותר לשאול איזה מקצוע התחלת ללמוד רק בגיל 30 שהיום מפרנס אותך?

 

אולי אני אתן לו מכתב התראה לפני פניה לבית דין? פעם קודמת שנתתי לו הוא שילם לי ישר פנסיה של חצי שנה איחור בצ'ק.

איזה מקצועות כבר אפשר ללמוד שאפשר להתפרנס מהם דרך קורס??

כל הדברים האלה שלומדים בג'ון ברייס וכדומה, נותנים רק נגיעות בסיסיות ואח"כ לא מסתכלים בלי תואר במדעי המחשב.

אני למדתי בדיקות תוכנה ולפני שהיה את המשבר בשוק דווקא היו הצעות עכשיו אין.

כל הקורסים האלה לרוב מפרנסים את המכללה ולא תורמים במשהו..

מה אפשר ללמוד היום שיש לו ביקוש?

 

* אם יש למישהו פה עבודה להציע לי, בתחום של פקידות במשרד עורכי דין? תמיכה טכנית, טכנאות מחשבים בסיסית, בדיקות תוכנה או משהו בסגנון אני אשמח לשמוע.

בשביל בדיקות תוכנה צריך לדעת גם תכנות, אם אני אלמד לבד PERL או איזה שפת תכנות שמבוקשת היום, אני אוכל למצוא משהו בסיסי בבדיקות תוכנה?

[matanfr]

היי spun24, אמנם אינני מכיר אותך, אך העצה של ישה בהחלט שווה סוכר.

אני חושב שכדאי לך ללכת ללמוד מקצוע כלשהו בלימודי ערב. לא חסרים מקומות שנותנים הכשרה מקצועית ומקצוע מבוקש בלימודי ערב. אם יש לך כוח ללמוד, לך תלמד לתואר ראשון בלימודי ערב. זה קשה, אך אפשרי-ולא תצטרך לשבור את הראש (בתקווה) בעשורים הבאים "מאיפה ייכנס הכסף". כפי ש sperial כתב (וכתב יפה), יש לך את האוניברסיטה הפתוחה שיכולה להוות אחלה אופציה.

 

בע"ה יהיו לך 18000 שקל+פיצויים נוספים מבית משפט. זהו סכום שיכול לממן לך כמעט שנתיים של לימודי תואר ראשון במקצוע מכובד (במידה ואין לך תואר) בראש שקט. מה שנשאר לך זה למצוא עבודה סטודנטיאלית ולהתחיל לשנס מותניים-ומנסיון אישי אני אומר לך שמ-מ-ש לא חסרים מקומות עבודה לסטודנטים, גם לאלו שלומדים בלימודי ערב.

 

לגבי עבודה בתמיכה טכנית/טכנאי מחשבים-דבר איתי בה"פ, ייתכן ואוכל לעזור לך.

[spun24]

היי spun24, אמנם אינני מכיר אותך, אך העצה של ישה בהחלט שווה סוכר.

אני חושב שכדאי לך ללכת ללמוד מקצוע כלשהו בלימודי ערב. לא חסרים מקומות שנותנים הכשרה מקצועית ומקצוע מבוקש בלימודי ערב. אם יש לך כוח ללמוד, לך תלמד לתואר ראשון בלימודי ערב. זה קשה, אך אפשרי-ולא תצטרך לשבור את הראש (בתקווה) בעשורים הבאים "מאיפה ייכנס הכסף". כפי ש sperial כתב (וכתב יפה), יש לך את האוניברסיטה הפתוחה שיכולה להוות אחלה אופציה.

 

בע"ה יהיו לך 18000 שקל+פיצויים נוספים מבית משפט. זהו סכום שיכול לממן לך כמעט שנתיים של לימודי תואר ראשון במקצוע מכובד (במידה ואין לך תואר) בראש שקט. מה שנשאר לך זה למצוא עבודה סטודנטיאלית ולהתחיל לשנס מותניים-ומנסיון אישי אני אומר לך שמ-מ-ש לא חסרים מקומות עבודה לסטודנטים, גם לאלו שלומדים בלימודי ערב.

 

לגבי עבודה בתמיכה טכנית/טכנאי מחשבים-דבר איתי בה"פ, ייתכן ואוכל לעזור לך.

 

כמה עולה ללמוד לשנה בפתוחה?? השאלה איזה מקצוע? ולאיזה קורסים אתם מתכוונים שיתנו מקצוע?

אני לא מכיר אף קורס כזה. למדתי קורס של בדיקות תוכנה מה יצא לי מזה? רוב הקורסים האללה מממנים רק את המכללות.

נניח מעניין אותי עריכת דין, השאלה כמה שנים יקח ללמוד עריכת דין בפתוחה.

אני צריך גם ללמוד משהו שלא מערב מתמטיקה בכלל. אולי משהו שאני יכול לעשות זה ללמוד על רשתות ולהרחיב בזה את הידע וככה לחפש משהו ברשתות ותמיכה טכנית יותר מקצועית?

 

עוד משהו שחשבתי עליו זה לעבור לגור בארץ אחרת..אני גם ככה לא נשוי. יהיה לי קשה להפרד מהמשפחה החברים ולמכור את הרכב, אבל שורה תחתונה ממש קשה פה. השאלה אם יש מקום שאפשר להסתדר בו יותר טוב מישראל..

או שכל מה שאפשר לעשות זה ללכת להיות איש מכירות של עגלות וכל זה.

[איציק נ.]

זה לצערי לא נכון. האמן לי שניסיתי רק להגיע ולחתום, אבל ככשולחים אדם עם תואר ראשון וניסיון מוכח בתחום מסויים להיות קופאי בסופר ביפו זאת חוצפה, העלבה ובגדול ממש לא לעשות את העבודה שלהם כמו שצריך (הרי מה הסיכוי שאדם עם תואר ראשון ישאר לעבוד בתור קופאי?).

תלוי על מי נפלת ובאיזו לשכה. לשכות התעסוקה זה כמו סניפי בנקים: לכל בנק יש סניפים טובים ויש גם פחות טובים, הכל שאלה של מיקום ואנשים (צוות עובדים). לפני כמה שנים חתמתי אבטלה בתל-אביב (בקריה) כי גרתי ברמת גן, והשירות והיחס היו טובים מאוד (אז בדיוק נכנס כל הקטע של החתמת "אצבע" עם פתק הביתה או לעלות למעלה). גם כאשר שלחו אותי ל"אסם" לעבוד במשמרות (שבוע בוקר, שבוע צהריים, שבוע לילה !) ולא הסכמתי, דיברתי עם הפקידה והסברתי לה ש"לא הסתדרנו" ובזה זה נגמר, עברנו לדבר הבא.

 

עוד משהו שחשבתי עליו זה לעבור לגור בארץ אחרת..אני גם ככה לא נשוי. יהיה לי קשה

להפרד מהמשפחה החברים ולמכור את הרכב, אבל שורה תחתונה ממש קשה פה. השאלה אם יש

מקום שאפשר להסתדר בו יותר טוב מישראל..

או שכל מה שאפשר לעשות זה ללכת להיות

איש מכירות של עגלות וכל זה.

פנה לבנצי בהודעה פרטית

 

בנוגע לכל השאר, תשמע למה שישה כתב לך ואל תשב בבית בלי מכתב ביד, תלמד לשחק את המשחק.

 

איציק

[Tzvika-Pick]

אני לא רוצה להעליב, אבל גם לא ממש מצליח להתאפק...

כי אני קורא את ההודעות שלך ומתקשה להאמין שאתה בן 27.

 

גבר, קח אחריות על החיים ותתחיל להזיז את התחת שלך אם אתה רוצה שיצא ממך משהו.

אני יודע שבארצות הברית הכסף נופל עליך מהשמיים, רק צריך לנסוע ברכבת התחתית והופס הכל בסדר. תכף בטח גם יבוא דריש ויספר שבספרד זה בכלל יותר קל, מספיק לחצות את הכביש וללכת לפאב השכונתי. כן, שמענו...

 

יאללה, תתבגר חביבי.

אני הבנתי את מה שאתה אמור להבין היום בגיל 26, כשמקום העבודה שלי החליט להעביר אותי לעבוד תחת קבלן כוח אדם. אז נכון, על הזכויות הסוציאליות והמשכורת שלי שמרו אז, אבל את הסטירה שלי קיבלתי והתחלתי ללמוד הנדסה. בגיל 26 (ושמונה חודשים) התחלתי תואר ראשון בהנדסה. אז, מה קרה? כולה בן 27, מה אתה כבר סנילי? לא יכול לשנן כמה נוסחאות בפיזיקה? לא יכול ללכת ברגל מהתחנת אוטובוס לכיתה? הלו... זה רק 27! יש לך עוד פאקינג 40 שנה לעבוד כמו חמור.

[sperial]

1. האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד קשה - בגלל אופי הלימודים. הקושי אינו בהכרח אקדמי - מבחינה זו כל אוניברסיטה ישראלית תטיל עליך עול לא קטן - אלא בעיקר עניין משמעת הלימודים, כיון שהלימודים מבוססים על יותר עבודה עצמית מאשר באוניברסיטה. היתרון הגדול הוא האפשרות לפרוש את הלימודים על תקופה יותר ארוכה, וכיון שהמחיר הוא לפי קורסים (כך, לפחות, אני זוכר מהעבר) גם העלויות נפרשות על תקופה ממושכת, והאפשרות לפרישת הלימודים מאפשרת לשלב אותם בעבודה. החסרון נובע, כמובן, בדיוק מאותה סיבה: השגת התואר לוקחת יותר זמן מאשר באוניברסיטה סטנדרטית בלימודים בהיקף מלא. יש לי גיס שסיים שני תארים באו"פ תוך הקמת משפחה ועבודה בהיקף הרבה יותר מ-100%. נכון שעניין לקח כ-10 שנים (אולי אף יותר) והרבה מאמץ, אבל להביא בחשבון - מדובר בבחור שמעולם לא השלים את תעודת הבגרות שלו, כך שההישג צריך להזקף לטובת שילוב של השקעת מאמץ אדירה שלו עם שיטת הלימודים הייחודית של האוניברסיטה.

נסה להתעמק קצת באתר האוניברסיטה.

2. פרט להעדר מחויבות משפחתית לא ברור לי מצבך הכלכלי. האם יש לך תמיכה ממשפחתך? האם אתה מתגורר עם ההורים, או שיש לך האופציה להעזר בהם או לעבור לגור עמם בהעדר פרנסה? האם יש לך חסכונות כלשהם? האם יש לך אפשרות להפטר מהסוזוקי המפורסמת או לצמצם הוצאות בדרך אחרת? סכום של 18,000 ש"ח נשמע גדול אבל הוא בעצם קטן מאוד. נכון שהוא מכסה כשנתיים של שכ"ל אוניברסיטאי, אבל צריך גם לאכול לשתות, האין זאת? לכן אל תסתמך על אותם 18K אלא לפי תחזית הוצאות והכנסות ריאלית. אנ ימניח שאם יהיה עליך להתקיים מ-18,000 ש"ח תחזיק לא יותר מ-3-4 חודשים וגם זה בצמצום, לא כולל שכ"ל או הוצאה חריגה כלשהי.

3. הגירה? אני מבין את העלאת האפשרות, והיה כאן לאחרונה דיון סוער על הנושא. תביא בחשבון שבחו"ל תצרך להתחיל הכל מהתחלה, בלי שום בסיס ובנוסף בשפה שאיני יודע כמה אתה שולט בה ובתרבות שיהיה עליך ללמוד את רזיה. איני אומר שתכשל בכך - ע"ע בנצי, ועוד מאות אלפי ישראלים, אבל עליך להיות מוכן לקשיים לא מעטים. אני מכיר מישהו שעשה זאת לפני הרבה שנים, בגיל 21, התחיל כמחלק עיתונים או משהו כזה והיום הוא מפרנס בכבוד את כל משפחתו בארץ. מצד שני, יש גם כאלה שחיים על הקשקש או התקפלו וחזרו ארצה. אתה מכיר את עצמך יותר טוב מכולנו ויהיה עליך לקבל החלטה (קשה) זו בעצמך.

[בנצי]

"פיטרו אותי מהעבודה - מה מגיע לי?" מכות, זה מה שמגיע לך

 

תראה את זה כהזדמנות, כמו שכתבו לפני, בחיים נסגרת דלת אחת נפתחות שלושה.

 

אל תשכח שהעתיד שלך בידיים שלך, זה נראה כאילו לא היית מבסוט מהעבודה והסיבה שלא עזבת היא ביטחון עצמי נמוך (מה אעשה? מי ישכור אותי? וכד'), זה הכל שטויות, אנשים פוחדים מהלא נודע אפילו כשהנודע מפחיד אפילו יותר (בא לך לשרוף 10 שנים בתור מוקדן?), עדיף לנסות ולהכשל ואז לנסות שוב ושוב עד שתופס, כל עוד כוחך במותנייך, אתה בן 27, לא 67 יש לך הרבה מה להציע לעולם ולפי הכתוב אתה מגדיל ראש ואחראי, אז אל תפחד, תן לעולם בעיטה בישבן ותעשה משהו שיספק אותך לא רק כלכלית.

[ישה]

לצערי כרגיל אתה לא סגור עם עצמך מה אתה רוצה לעשות . לעזוב את מקום העבודה או לא.

 

לעבוד שם מחצית משרה וללמוד.

 

עד שלא תחליט עם עצמך מה אתה רוצה קשה יהיה לייעץ.

 

אבל באופציה שהחלטת שאתה רוצה לעזוב

 

המעביד נתן לך הצעת זהב , או חצי משרה או הביתה.

 

אתה לא כותב למעבידך מכתבי התראה . אתה אולי מחר תרצה לעבוד אצלו.

 

אתה מקסימום מקליט אותו בשיחה אדיבה ונימוסית שאתה הולך לנהל עימו ,אליה אתה יכול לצרף מכתב שלך האומר כך בגדול , אותו אתה מגיש לו במהלך השיחה.

 

בהמשך לשיחתינו מיום XXX

 

שקלתי את שתי הצעותיך :

 

הראשונה כי תפטרני תוך תשלום פיצויים מלאים וכן כי תיתן לי חודש הודעה מוקדמת בתשלום ללא צורך כי אגיע לעבודה.

 

השניה כי החל מתאריך 1.1.2012 אעבור לעבוד במתכונת של חצי משרה במקום משרה מלאה כפי שעבדתי עד כה.

 

הריני להודיעך כי לאור הנסיבות אני מקבל את הצעתך הראשונה וכי בהתאם לנאמר על ידך , החל מיום 1.1.2012 יסתיימו יחסי עובד ומעביד בינינו.

 

אבקשך ליתן לי למען הסדר הטוב וכפי שמתחייב בחוק , הודעת התפטרות בכתב , שתכלול גם את נושא ההודעה המוקדמת, וכן כי כל נושא תשלום פיצווי הפיטורים וחלף ההודעה המוקדמת וכל המגיע לי ( בלי פירוט )יוסדר בהקדם האפשרי .

 

בכבוד רב

 

YYYY

 

. הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות:מעביד המפטר עובד או עובד המתפטר חייבים במתן הודעה מוקדמת בכתב.

אורך ההודעה המוקדמת נקבע בהתאם לוותק של העובד בעבודה.

 

א. עובד במשכורת חודשית שפוטר לאחר שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה ויותר זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים. במהלך השנה הראשונה אורך ההודעה יהיה יום בעד כל אחד מששת החודשים הראשונים לעבודה ו-2 ימים לכל חודש עבודה החל מהחודש השביעי.

 

http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/9B2A7A53-F67C-4F3A-8F81-0D23338B3F48.htm

[spun24]

1. האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד קשה - בגלל אופי הלימודים. הקושי אינו בהכרח אקדמי - מבחינה זו כל אוניברסיטה ישראלית תטיל עליך עול לא קטן - אלא בעיקר עניין משמעת הלימודים, כיון שהלימודים מבוססים על יותר עבודה עצמית מאשר באוניברסיטה. היתרון הגדול הוא האפשרות לפרוש את הלימודים על תקופה יותר ארוכה, וכיון שהמחיר הוא לפי קורסים (כך, לפחות, אני זוכר מהעבר) גם העלויות נפרשות על תקופה ממושכת, והאפשרות לפרישת הלימודים מאפשרת לשלב אותם בעבודה. החסרון נובע, כמובן, בדיוק מאותה סיבה: השגת התואר לוקחת יותר זמן מאשר באוניברסיטה סטנדרטית בלימודים בהיקף מלא. יש לי גיס שסיים שני תארים באו"פ תוך הקמת משפחה ועבודה בהיקף הרבה יותר מ-100%. נכון שעניין לקח כ-10 שנים (אולי אף יותר) והרבה מאמץ, אבל להביא בחשבון - מדובר בבחור שמעולם לא השלים את תעודת הבגרות שלו, כך שההישג צריך להזקף לטובת שילוב של השקעת מאמץ אדירה שלו עם שיטת הלימודים הייחודית של האוניברסיטה.

נסה להתעמק קצת באתר האוניברסיטה.

2. פרט להעדר מחויבות משפחתית לא ברור לי מצבך הכלכלי. האם יש לך תמיכה ממשפחתך? האם אתה מתגורר עם ההורים, או שיש לך האופציה להעזר בהם או לעבור לגור עמם בהעדר פרנסה? האם יש לך חסכונות כלשהם? האם יש לך אפשרות להפטר מהסוזוקי המפורסמת או לצמצם הוצאות בדרך אחרת? סכום של 18,000 ש"ח נשמע גדול אבל הוא בעצם קטן מאוד. נכון שהוא מכסה כשנתיים של שכ"ל אוניברסיטאי, אבל צריך גם לאכול לשתות, האין זאת? לכן אל תסתמך על אותם 18K אלא לפי תחזית הוצאות והכנסות ריאלית. אנ ימניח שאם יהיה עליך להתקיים מ-18,000 ש"ח תחזיק לא יותר מ-3-4 חודשים וגם זה בצמצום, לא כולל שכ"ל או הוצאה חריגה כלשהי.

3. הגירה? אני מבין את העלאת האפשרות, והיה כאן לאחרונה דיון סוער על הנושא. תביא בחשבון שבחו"ל תצרך להתחיל הכל מהתחלה, בלי שום בסיס ובנוסף בשפה שאיני יודע כמה אתה שולט בה ובתרבות שיהיה עליך ללמוד את רזיה. איני אומר שתכשל בכך - ע"ע בנצי, ועוד מאות אלפי ישראלים, אבל עליך להיות מוכן לקשיים לא מעטים. אני מכיר מישהו שעשה זאת לפני הרבה שנים, בגיל 21, התחיל כמחלק עיתונים או משהו כזה והיום הוא מפרנס בכבוד את כל משפחתו בארץ. מצד שני, יש גם כאלה שחיים על הקשקש או התקפלו וחזרו ארצה. אתה מכיר את עצמך יותר טוב מכולנו ויהיה עליך לקבל החלטה (קשה) זו בעצמך.

 

 

אני כרגע חזרתי לגור עם ההורים לפני כמה זמן.

יש לי עוד חסכון של איזה 60 אלף זמינים. את הסוזוקי אני בחיים לא אמכור, הרכב מעולה ורק 150 אלף ק"מ גם אם אני עוזב לחו"ל אני אתן אותה מתנה לאחי הקטן. לגור עם ההורים זה לא כזה אידיאלי, הייתי מעדיף לחזור לשכירות אבל זה מה שיש.

 

השאלה זה מה ללמוד..חסר אנשים שהלכו למכללות ושילמו 30 אלף שקל בשנה על לימודים ובסוף עובדים בתור פקידים?

חסר אנשים שלמדו הנדסה ואחכ אמרו להם שהממוצע שלהם לא מספיק כדי לעבוד בהייטק? או למה לא מהטכניון?

[spun24]

לצערי כרגיל אתה לא סגור עם עצמך מה אתה רוצה לעשות . לעזוב את מקום העבודה או לא.

 

לעבוד שם מחצית משרה וללמוד.

 

עד שלא תחליט עם עצמך מה אתה רוצה קשה יהיה לייעץ.

 

אבל באופציה שהחלטת שאתה רוצה לעזוב

 

המעביד נתן לך הצעת זהב , או חצי משרה או הביתה.

 

אתה לא כותב למעבידך מכתבי התראה . אתה אולי מחר תרצה לעבוד אצלו.

 

אתה מקסימום מקליט אותו בשיחה אדיבה ונימוסית שאתה הולך לנהל עימו ,אליה אתה יכול לצרף מכתב שלך האומר כך בגדול , אותו אתה מגיש לו במהלך השיחה.

 

בהמשך לשיחתינו מיום XXX

 

שקלתי את שתי הצעותיך :

 

הראשונה כי תפטרני תוך תשלום פיצויים מלאים וכן כי תיתן לי חודש הודעה מוקדמת בתשלום ללא צורך כי אגיע לעבודה.

 

השניה כי החל מתאריך 1.1.2012 אעבור לעבוד במתכונת של חצי משרה במקום משרה מלאה כפי שעבדתי עד כה.

 

הריני להודיעך כי לאור הנסיבות אני מקבל את הצעתך הראשונה וכי בהתאם לנאמר על ידך , החל מיום 1.1.2012 יסתיימו יחסי עובד ומעביד בינינו.

 

אבקשך ליתן לי למען הסדר הטוב וכפי שמתחייב בחוק , הודעת התפטרות בכתב , שתכלול גם את נושא ההודעה המוקדמת, וכן כי כל נושא תשלום פיצווי הפיטורים וחלף ההודעה המוקדמת וכל המגיע לי ( בלי פירוט )יוסדר בהקדם האפשרי .

 

בכבוד רב

 

YYYY

 

. הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות:מעביד המפטר עובד או עובד המתפטר חייבים במתן הודעה מוקדמת בכתב.

אורך ההודעה המוקדמת נקבע בהתאם לוותק של העובד בעבודה.

 

א. עובד במשכורת חודשית שפוטר לאחר שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה ויותר זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים. במהלך השנה הראשונה אורך ההודעה יהיה יום בעד כל אחד מששת החודשים הראשונים לעבודה ו-2 ימים לכל חודש עבודה החל מהחודש השביעי.

 

http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/9B2A7A53-F67C-4F3A-8F81-0D23338B3F48.htm

 

תודה על הנוסח של המכתב.

נראה לי שאני אבוא לשם בשבוע הבא, ויאמר לו כל עוד שלא קיבלתי מכתב אני בא רגיל.

ואם הוא לא ירצה לתת לי את המכתב, אני אתן לו את הנוסח הזה.

אני מתלבט מה לעשות כי שוק העבודה לא כ"כ מזהיר.

ואם אני אקח את עצמי בידיים ואלמד משהו, לעבוד שם זה המקום המושלם ללימודים.

נכון הבוס שם לא נחמד, אין תוספות שכר, אבל לסטודנטים זה מקום מעולה.

או שפשוט אחרי שאני אקבל את הפיצויים שלי ואת הכל אני אחפש עבודה לשלב עם לימודים.

הדבר שאני הכי רוצה זה שהוא יסגור איתי על פשרה שהוא יתן לי 5 משמרות של מוקדן רגיל.

 

איך אני אסביר: זה כמו שאומרים לך לך תעבוד בפלאפון תקבל 6 אלף שקל, וארוחות וטלפון. אבל במשך 8 שעות ישגעו לך את המוח ויעשו לך חור באוזן. או שתשב במשרד יותר קטן ותקבל 5 אלף, אבל בצהריים ובלילות יהיה לך שיחות בודדות.

ואתה בעצם יכול להשקיע את רוב הזמן שלך בלמידה ויש לך אינטרנט. מה עדיף??

נכון שהבוס לא נחמד..אבל הוא שם רק בבוקר ויש גם אנשים שגמרו את התואר שלהם תוך כדי עבודה שם.

גם מבחינת מרחק נסיעה, אנשים שעובדים שם הכל טוב. אני פשוט הייתי צריך להתעורר יותר מוקדם וללמוד.

אני תמיד ציפיתי שיקדמו אותי כספית בהתאם לתפוקה בעבודה וזה לא קרה.

 

אולי אחרי שהוא יתן לי את הפיצויים וכל מה שמגיע לי, אם אני לא אסתדר במקום אחר אני אבקש להיות עובד בחצי משרה, ואז נראה אם הוא יסכים. או שפשוט לעזוב וזהו לא חסר עבודות.

הבעיה זה רק שאם אני מסכים להרעת תנאים. אחכ אני לא יכול לבוא ולבקש פיצויים בעזיבה נכון?

אני גם חושב שהוא לא נתן את המכתב עדיין כי הוא לא רוצה שאני יעזוב הוא רוצה שאני ישאר בתנאים שלו.

והוא אמר שנגיע לאיזשהי פשרה..אולי אני אבקש ממנו לתת לי פיצויים על שנתיים ואז להתחיל חוזה חדש בחצי משרה?