לא מצליח להשתחרר מחרדת נהיגה

[TheHunter88]

אם שנה שלמה אתה נוהג ועדיין מרגיש ככה, תחזיר את הרישיון שלך. באמת.

לא כולם חייבים לנהוג. יש אנשים שזה לא בשבילם.

[shlomub]

+1

אם אחרי שנה זה לא עבר, זה שאתה ממשיך לנהוג ככה רק מסכן אותך ואת שאר הנוסעים בכבישים.

[DanyG]

חרדות ופחדים בנהיגה הם דבר רציני ואמיתי לחלטין.

 

הבעיה היא שלרוב, אנשים הסובלים מהבעיה הזו פונים למורה נהיגה או לפסיכולוג (ששולח אותם לפסיכיאטר) אך אלו אינם פותרים להם את הבעיה.

היות ואני עוסק בתחום ועוזר לאנשים עם בעיות מסוג זה, אני מכיר את העניין מקרוב, ומכיר מקרים רבים של אנשים שכבר כמעט התייאשו לאחר שלא הצליחו להתגבר על הבעיה באמצאות אנשי המקצוע הללו.

 

פתרון בעיות כאלו דורשות עבודה מאד יסודית ומאד מורכבת שכוללת בתוכה מרכיבים רבים מתוחומים שונים, ולכן איש מקצוע המבין רק בתחומו, לא יכול לתת מענה.

היות ונהיגה משקפת החוצה מרכיבים רבים באישיות, נדרשת עבודה מאד אישית ומאד אדפטיבית אשר מחברת את מכולל האלמנטים הקשורים, ורק כך ניתן ליצור שינוי.

 

דני G.

[vadim6385]

לפותח השירשור:

 

א) על איזה רכב אתה נוהג?

אולי הוא לא נוח לנהיגה? או שאתה מכוון מושב/הגה/מראות בצורה שלא מתאימה לך ולמבנה הגוף שלך? או שאולי הרכב לא תקין וזה הסיבה שאתה מתקשה לתפעל אותו ולכן מרגיש חסר ביטחון בכביש? במקרה קיצוני שקול להחליף רכב למשהו שיותר יתאים לך ולצרכים שלך (רמז - שמירת ערך זה לא אחד הקריטריונים).

 

ב) חפש סיבה לחוסר הביטחון שלך. יכול להיות שעברת טראומה מסויימת, כגון תאונת דרכים בגיל קטן, ובגללה אתה מרגיש חסר ביטחון? במקרה כזה פסיכולוגים ממליצים להתמודד עם הפחדים שלך פנים אל פנים (אני לא פסיכולוג).יצא לי פעם לראות תוכנית טלוויזיה בריטית על מישהי שפחדה לנסוע בכבישים מהירים כי היא פעם נתקעה עם האוטו בנתיב המהיר, והפיתרון לזה היה לצאת לאוטוסטרדה בשעת עומס כשפסיכולוג יושב לידה ברכב.

 

ג) "נהיגה מבחינתי זה משהו לחוץ, אגרסיבי". גישה לא נכונה. דווקא מבחינתי זה משהו מרגיע, ואני אספר לך גם איך אני נרגע מנהיגה. אני שם מוזיקה שקטה ורגועה שאני אוהב, ונוסע במהירות נמוכה (לא נמוכה עד כדי לעכב את התנועה, אבל גם לא מתפרע) בעיר. אם חם, סגור חלונות ותפעיל מזגן, זה עוזר פלאים. קח איתך חבר/ה כדי לנהל שיחה תוך כדי הנסיעה.

[LevAizik]

קיבלתי רישיון בדצמבר 08. בפועל התחלתי לנהוג בסוף חודש מרץ מאחר ולא היה לי מלווה. (אחד הסיבות לדעתי שהחוק גורם ליותר נזק מתועלת ונועד להעשיר את קופת המדינה). בהתחלה סבלתי מחרדות, חוסר ביטחון עצמי. פחדתי לעבור נתיבים, להשתלב בתנועה, עשיתי כמה טעויות שבנס לא הסתיימו בתאונה. עם הזמן למדתי, הפקתי לקחים מטעויות, עברתי כמה פעמים על חוקי התנועה, קראתי מדריכים, התייעצתי בפורום, ראיתי סרטונים, למדתי לכוון נכון מראות, לשבת נכון. זרקתי את הפנורמיות מהרכב שרק גרמו ליותר נזק מתועלת, בלבלו אותי, מנעו ממני להעריך נכון את המרחק בין רכבים. השקעתי אלפי שקלים ברכב: עשיתי בלמים, החלפתי צמיגים לחברה איכותית, החלפתי בולמים, עשיתי טיפולים מקיפים לרכב במטרה להפוך אותו ליותר מהנה לנהיגה.

 

עם הזמן צברתי ביטחון עצמי, החרדות נעלמו. רוב היום אני נוסע באזורים מאד קשים כמו אזורי תעשייה עמוסים, תמרון בין משאיות, מלגזות, מכוניות שעוברות אחד ליד השנייה כמעט עד שפשוף מראות. דווקא גיליתי שאני אוהב לנהוג במקומות כאלה. יותר מהנה. הכל טוב ויפה עד שאני מגיע לחפש חנייה בעיר. ברגע שאני צריך לעשות חנייה, אפילו חנייה פשוטה מאד, כפתור הלחץ נלחץ. אני מתחיל להזיע, רגליים רועדות, אני עושה חרא של חניות שכמעט מסתיימות (טפו, טפו, טפו לא עלינו) בשפשופים. אתמול כמעט הורדתי חצי רכב. סתם. חנייה מפגרת לגמרי. כמעט דפקתי את הראש בהגה מראש תסכול. עכשיו ליד העבודה לא נכנסתי לחנייה קלה מרוב לחץ, המשכתי לעשות סיבובים, בסוף מצאתי איזה פינה עם מעט מכוניות וגם שם איכשהו הצלחתי לעשות חנייה גרועה. העניין של החניות מונע ממני לנהוג בהנאה באזורים עירוניים.

[AvihayB]

קיבלתי רישיון בדצמבר 08. בפועל התחלתי לנהוג בסוף חודש מרץ מאחר ולא היה לי מלווה. (אחד הסיבות לדעתי שהחוק גורם ליותר נזק מתועלת ונועד להעשיר את קופת המדינה). בהתחלה סבלתי מחרדות, חוסר ביטחון עצמי. פחדתי לעבור נתיבים, להשתלב בתנועה, עשיתי כמה טעויות שבנס לא הסתיימו בתאונה. עם הזמן למדתי, הפקתי לקחים מטעויות, עברתי כמה פעמים על חוקי התנועה, קראתי מדריכים, התייעצתי בפורום, ראיתי סרטונים, למדתי לכוון נכון מראות, לשבת נכון. זרקתי את הפנורמיות מהרכב שרק גרמו ליותר נזק מתועלת, בלבלו אותי, מנעו ממני להעריך נכון את המרחק בין רכבים. השקעתי אלפי שקלים ברכב: עשיתי בלמים, החלפתי צמיגים לחברה איכותית, החלפתי בולמים, עשיתי טיפולים מקיפים לרכב במטרה להפוך אותו ליותר מהנה לנהיגה.

 

עם הזמן צברתי ביטחון עצמי, החרדות נעלמו. רוב היום אני נוסע באזורים מאד קשים כמו אזורי תעשייה עמוסים, תמרון בין משאיות, מלגזות, מכוניות שעוברות אחד ליד השנייה כמעט עד שפשוף מראות. דווקא גיליתי שאני אוהב לנהוג במקומות כאלה. יותר מהנה. הכל טוב ויפה עד שאני מגיע לחפש חנייה בעיר. ברגע שאני צריך לעשות חנייה, אפילו חנייה פשוטה מאד, כפתור הלחץ נלחץ. אני מתחיל להזיע, רגליים רועדות, אני עושה חרא של חניות שכמעט מסתיימות (טפו, טפו, טפו לא עלינו) בשפשופים. אתמול כמעט הורדתי חצי רכב. סתם. חנייה מפגרת לגמרי. כמעט דפקתי את הראש בהגה מראש תסכול. עכשיו ליד העבודה לא נכנסתי לחנייה קלה מרוב לחץ, המשכתי לעשות סיבובים, בסוף מצאתי איזה פינה עם מעט מכוניות וגם שם איכשהו הצלחתי לעשות חנייה גרועה. העניין של החניות מונע ממני לנהוג בהנאה באזורים עירוניים.

 

לדעתי, מצא לך מורה לנהיגה ותקח בערך 2-3 שיעורים על חניות בלבד, במיוחד במקומות שקשים לך.

בכל אופן אם זו הייתה הבעיה אצלי, כך הייתי נוהג. חניות זה לא סוף העולם.

 

אני אספר גם סיפור משלי, לפני כחודש חזרתי מניו יורק לאחר ששהיתי שם חודש ולא נהגתי. עליתי על האוטו של אבא שלי ויצאתי מהחנייה, אני תמיד דואג להסתכל במראות, ושאינני בטוח אני פותח חלון ומסובב את כל הראש כדי להעריך היכן אני נמצא עם הרכב ביחס לרחוב, הפעם סמכתי רק על המראה ובדקתי היטב שאין אנשים. בזמן ששהיתי בחו"ל דאגו להציב בטווח היציאה שלי פח אשפה גדול שאם הייתי מודע אליו הייתי בסה"כ צריך לסובב את ההגה עוד טיפה שמאלה (רצוי לציין שמהחנייה הביתית - בית קרקע, יצאתי לא מעט פעמים שגם אם אכפיל את גילי שהינו 17, ב-17 עדיין לא אגיע למספר) לא ראיתי את הפח ושפשפתי טיפה את הטמבון ושברתי מעט מאד את הפנס האחורי ימני. רצוי לציין שאני נהג חדש שקיבל את הרשיון שלו לפני שלושה חודשים בסה"כ. ההורים לא כעסו, הם מודעים לעניין שאני נהג חדש ושאני אדם מאד זהיר ושכולם עושים טעויות. הם גם לא הלחיצו או העירו תגובות מיותרות, פשוט גם כדי לא להכניס בי חרדות, אך עם זאת קיבלתי שיעור חשוב ביותר בזהירות.

 

פותח השרשור, נסה למצוא מהם דברים מרגיעים שיעזרו לך לנהוג יותר ברוגע אך יחד עם זהירות מרבית כמו ריחן לרכב (לא בריחות מעוררי בחילה), דיסק טוב, מזגן ועוד...

[ilan a]

אם אתה רוצה תשובה כנה תפנה לפסיכולוג/ית שמטפל/ת בבעיות האלו ולא תאמין באיזה מהירות הבעיה תיפתר.

 

אישית אני יכול להמליץ לך על ד"ר עירית לוי-גומר

 

http://www.itacbt.co.il/74049/עירית-לוי-גומר----ד-ר

 

בהצלחה

[noknok]

יש לציין שגם אני סובל מבעיה דומה,האמנם לא פחד אבל אני חצי שנה על הכביש והחניות והתימרונים בחניות זה לא קל לי בכלל,הרנקס כבר דפוקה כמעט מכל כיוון על בעיות שלי בחניה.

מה שמצחיק בעיניין שדווקא בהיילקס הולך לי מצויין עם חניות ולא דפקתי אותו פעם אחת,יש לי יותר ביטחון אני רואה את הפרונט עד הקצה וכל פינות הרכב בולטות במראות הענקיות,כולם אומרים לי שהעיניין של החניות יעבור עם הזמן ולאט לאט ככל שתתאמן על זה יותר תצבור יותר ניסיון וככה הפחד ירד.

[Eran@TIG Motorsport]

חרדות ופחדים בנהיגה הם דבר רציני ואמיתי לחלטין.

 

הבעיה היא שלרוב, אנשים הסובלים מהבעיה הזו פונים למורה נהיגה אולפסיכולוג (ששולח אותם לפסיכיאטר) אך אלו אינם פותרים להם את הבעיה.

דני G.

 

 

אתה עושה כאן הכללה גדולה מאוד.....

אני יכול לומר לך שאתה טועה - חד וחלק!

לא שולחים לפסיכיאטר כל כך מהר, ואם עבודת הפסיכולוג טובה החרדות נפתרות ומהר.

 

אנא היזהר בהכללות כאלו.