זיכוי מנהיגה במהירות העולה על המותר - בגלל שהשוטר "פוזל"

[kompy]

1.הנאשמת הובאה בפני לדין על כך, שנהגה את רכבה, במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום, במהירות של 77 קמ"ש במקום 50 קמ"ש, שמותרים במקום. במעמד עריכת הדו"ח ציינה הנאשמת: "אני ממהרת לאירוע בלילה. תוכל לוותר". בישיבת ההקראה כפרה הנאשמת באישום.

 

2.בישיבת ההוכחות העידו עורך הדו"ח והנאשמת.

 

3.מתברר, כי בטופס הדיווח נרשם, שהרכב שנמדד הוא מתוצרת מזדה וכן שמדובר ברכב מסחרי. במהלך חקירת עורך הדו"ח, הציגה לו הנאשמת, מחד צילום של רכב מסחרי מסוג מזדה ומאידך, הראתה הנאשמת לעורך הדו"ח ולבית המשפט, שהרכב שמספרו נקוב בכתב האישום, הוא רכב פרטי, דו שימושי, מסוג סוזוקי. לדברי הנאשמת שגגה זו, שנפלה אצל עורך הדו"ח, מצדיק את זיכויה. שכן, יתכן שעורך הדו"ח טעה, בין רכבה שלה לבין רכב אחר מסוג מזדה. יש מקום לציין, שהנאשמת - אישה חדת עין - הבחינה גם, כי נפלה טעות אצל עורך הדו"ח, ברישום גובה הקנס. שכן, תחילה נרשם קנס בשיעור של 270 ¤, שנמחק ושונה ל-750 ¤. לגופו של עניין טוענת הנאשמת, כי נסעה במהירות המותרת.

 

4.אחר שנתתי דעתי לטיעוני הנאשמת ולכך, שהרכב שברשותה, הוא רכב מסוג סוזוקי פרטי דו שימושי ואילו לצד פרטי הרכב שנרשמו בדו"ח צויין, כי מדובר ברכב מתוצרת מזדה מסוג מסחרי, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לזיכוי הנאשמת. שכן, מדובר בעבירה מסוג איסור מוחלט. לפיכך, יש מקום להחיל את הלכת אסולין גם במקרה זה. ראה ר"ע 213/83 - יצחק אסולין נ' מדינת ישראל. פ"ד לח(1), 519 ,עמ' 524-525.

 

"אגב, עבירות על הוראות הקבועות בתקנות התעבורה, כדוגמת תקנה 54(א) (1), הן עבירות של "איסור מוחלט". בעבירות מסוג זה מסתפק בית המשפט בהוכחת היסודות העובדתיים של העבירה ובקיומה של רצייה מצדו של הנאשם ואינו יורד לחקר מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה (ע"פ 17/59, בעמ' 1888-1887). ממילא לא נבקש להסיק מסקנות בדבר כוונתו הפלילית של המבקש אלא נסתפק בבדיקה, אם נתקיימו היסודות העובדתיים של העבירה (ע"פ 76/65; ד"נ 11/65). הטלת אחריות פלילית, מבלי שתיבדק מחשבתו הפלילית של הנאשם בעת המעשה, יש עמה הכבדה והחמרה עם הנאשם.

 

רבים המקרים, בהם מורשע נאשם בעבירה של איסור מוחלט, מבלי שהתכוון כלל לעבור עבירה זו. אולם בד בבד, ומשום ההחמרה עם הנאשם באשר ליסוד הנפשי, יקפיד בית המשפט הקפדה מלאה על קיום היסודות העובדתיים הנדרשים בעבירה ויבחן כראוי, אם אמנם התקיימו יסודות אלה. למותר להוסיף, כי כאשר מתעורר ספק בדבר קיומו של יסוד עובדתי זה או אחר הנדרש בעבירה, די בכך כדי להנות ממנו את הנאשם" .

 

5.משנפלה טעות בדו"ח, הן באשר לתוצר הרכב והן באשר לסוגו, אין מקום להסקת מסקנות לחובת הנאשמת. לא מן הנמנע, כי עורך הדו"ח התבונן ברכב מסוג מזדה, מדד אותו ובסופו של דבר משעצר את הנאשמת, רשם את מס' הרכב שלה. מדובר בשתי שגיאות שנפלו בדו"ח. אלה מעוררים ספק, שיש בו כדי להנות ממנו את הנאשמת.

 

6.אחר הדברים האלה, אני מזכה את הנאשמת.

 

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

תאריך:17/02/2004

בפני כב' השופט שלמה איזקסון

 

עמית

[fixxxer]

אני מתאר לעצמי את פרצופו של השוטר הזה חוזר לתחנת המשטרה אחרי משפט כזה. איזה בושות. בטח כולם צוחקים עליו עכשיו.

 

 

 

עמית, תגיד מאיפה כל המשפטים האלה והחוקים, שאתה שולף מהשרוול? לומד משפטים?

[kompy]

עמית, תגיד מאיפה כל המשפטים האלה והחוקים, שאתה שולף מהשרוול? לומד משפטים?

 

פס"ד מכאן:http://www.court.gov.il/heb/index.htm

 

תקנות רישוי רכב - יש לי את האוגדן.

חוקים ותקנות בתעבורה - חלק מהאוגן(בעבודה) וחלק מהרשת(גם מהזכרון).

 

עמית