פחד גבהים - יש פתרון לדבר הזה?

[GTאי]

אהלן.

מישהו מכיר שיטה טיפולית שעובדת להתמודדות עם האירוע שנקרא פחד גבהים? מישהו התנסה עם זה?

תודה

[ezuf]

"איזה" פחד יש לך?

אם אתה בבית עולה על סולם של 2-3 מטרים ומסתכל לרצפה,מרגיש משהו?

אם אתה גר בבנין ותעלה לגג (עשרות מטרים) ותסתכל לחניה,תרגיש משהו?

זה מושג רחב שכל אחד חווה אחרת (בהנחה "שיש" לו)

לי לדוגמה אין פחד ממה שכתבתי,אבל סביר מאוד להניח שאם אנסה באנג'י,צניחה חופשית,הגוף כבר ייתן ברקס

[GTאי]

לפני 14 דקות, ezuf כתב:

"איזה" פחד יש לך?

אם אתה בבית עולה על סולם של 2-3 מטרים ומסתכל לרצפה,מרגיש משהו?

אם אתה גר בבנין ותעלה לגג (עשרות מטרים) ותסתכל לחניה,תרגיש משהו?

זה מושג רחב שכל אחד חווה אחרת (בהנחה "שיש" לו)

לי לדוגמה אין פחד ממה שכתבתי,אבל סביר מאוד להניח שאם אנסה באנג'י,צניחה חופשית,הגוף כבר ייתן ברקס

לא יכול לעמוד במרפסת בבניין גבוה ליד המעקה, גם לא מסוגל לראות את הילדים שלי עושים את זה.

לא יכול לעלות על סולם של יותר מ 2-3 מטר.

זה בעיקר בא לידי ביטוי בכאבים בברכים (ברור שזה פסיכולוגי).

לא מזמן הייתי בהופעה בקיסריה וישבתי למעלה בשורה האחרונה - לקח לי חצי שעה לצאת מהסחרור של השיפוע.

בנגי? חחח, אני אפילו לא אתקרב לרתמות.

 

מצד שני, אין לי בעיה במקום סגור/בטיחותי (מעלית שקופה, מטוס, מעלית סקי באתרים נורמלים).

 

עריכה אחרונה ב-5 לאוגוסט, 2023 על ידי GTאי

[Be roo]

כמו בכל תחום בפיסכולוגיה, יש מגוון שיטות להתמודדות עם פוביות שונות (חשיפה הדרגתית, פסיכותרפיה, שילוב עם תרופות לטיפול בסימפטומים חמורים, מיינדפולנס, ושילובים שונים).

לכל אחד יכול לעבוד משהו אחר.

[פינדר]

לפני 13 דקות, GTאי כתב:

מעלית שקופה

כנראה שלכל אחד זה אחרת. אני עומד במרפסות אבל במעלית זכוכית בא לי למות.

לא מכיר פתרון לזה.

אני עולה על מעליות או גשרים שקופים, למרות שזה הורג אותי, כי אני יודע לשכנע את עצמי שזה בנוי ככה שלא יקרה לי כלום.

אני נמנע ממקומות שבהם הבטיחות שלי תלויה בי, כמו שבילים צרים בהרים, כשצעד לא נכון יכול להפיל אותך לתהום. שם גם קשה לי מאוד לראות את הילדים שלי הולכים, למרות שמבחינתם אין שום בעיה.

[ceyal]

היה לי פחד אבל קורס צניחה בצבא העלים אותו.. (זאת אומרת, בעיטה בתחת וזהו. אין פחד..) אבל עד היום יש לי בעיה עם רכבות הרים.

[דניאל1983]

פעם ישבתי בתור לרופא עור, הדלת הצמודה הייתה של פסיכיאטר.

הדלת לא הייתה סגורה ויכולתי לשמוע את השיחה.

נכנס גבר בערך בן 50 והתחיל להתלונן שיש לו בעיות זיכרון.

"דוקטור אני לא זוכר כלום! לא מה היה לפני חודש ולא מה היה בשבוע שעבר!"

הרופא הקשיב לו בסבלנות, ובסוף שאל:

"אתה זוכר מה היה לפני שעה?"

הגבר ענה כן.

אז הרופא אמר לו: "קום וצא החוצה, אתה בריא ואין לך שום בעיות"

עריכה אחרונה ב-5 לאוגוסט, 2023 על ידי דניאל1983

[Derish]

אם זה אמיתי, אני מקווה שרשיונו של ה'רופא' הזה נשלל מאז. אם סתם משל, אז לא הבנתי מה היה מוסר ההשכל.

 

 

[Guest Mikelt89]

לפני 44 דקות, דניאל1983 כתב:

פעם ישבתי בתור לרופא עור, הדלת הצמודה הייתה של פסיכיאטר.

הדלת לא הייתה סגורה ויכולתי לשמוע את השיחה.

נכנס גבר בערך בן 50 והתחיל להתלונן שיש לו בעיות זיכרון.

"דוקטור אני לא זוכר כלום! לא מה היה לפני חודש ולא מה היה בשבוע שעבר!"

הרופא הקשיב לו בסבלנות, ובסוף שאל:

"אתה זוכר מה היה לפני שעה?"

הגבר ענה כן.

אז הרופא אמר לו: "קום וצא החוצה, אתה בריא ואין לך שום בעיות"

 

פסיכיאטר לא נוטה להתעניין בעומק הבעיה, הפתרון בדרך כלל הוא אותו פתרון, מתן תרופות מרשם, בתכלס לא ברור על מה הם לומדים תואר, אפשר ללמד קוף לעשות אותו דבר ועל הדרך הוא גם ישמח אותך. 

[גור אדם]

השאלה כמה זה מפריע לך בחיים היומיומיים. האם אתה מגיע למצבים משתקים או התקפי חרדה? או שאתה עומד מטר מהמעקה במרפסת (לא נעים - לא נורא).

לגבי סולם - זה משהו שאתה יכול לתרגל לבד בבית עד שתרגיש קצת יותר נוח (מניסיון אישי...)

 

בעיקרון ניתן לטפל באמצעות שיטת CBT או CBT משולב בטיפול דינמי (https://www.betipulnet.co.il/lexicon/Acrophobia/)

 

 

[דניאל1983]

לפני 7 שעות, Mikelt89 כתב:

 

פסיכיאטר לא נוטה להתעניין בעומק הבעיה, הפתרון בדרך כלל הוא אותו פתרון, מתן תרופות מרשם, בתכלס לא ברור על מה הם לומדים תואר, אפשר ללמד קוף לעשות אותו דבר ועל הדרך הוא גם ישמח אותך. 

זה אפשר להגיד לגבי כול תחומי הרפואה...

 

[falou]

לפני 10 שעות, Mikelt89 כתב:

 

פסיכיאטר לא נוטה להתעניין בעומק הבעיה, הפתרון בדרך כלל הוא אותו פתרון, מתן תרופות מרשם, בתכלס לא ברור על מה הם לומדים תואר, אפשר ללמד קוף לעשות אותו דבר ועל הדרך הוא גם ישמח אותך. 

 

ללא ספק זה רושם שקל לקבל מפסיכיאטר בשירות הציבורי. אין להם שום זמן להתעמק במצב של המטופל ולבדוק אפשרויות של טיפול הוליסיטי. הם טובים בשביל להמשיך מרשמים. אם אתה הולך לפרטי אז אפשר כבר למצוא מטפלים שהם גם פסיכיאטרים וגם פסיכולוגים קליניים, ואז יש גם זמן וגם גישה יותר כוללת.

הייתי אצל אחת כזו, מאוד ותיקה, עם הגדולה שלי (כשייתה צעירה) ואחרי מפגש היא פירקה את היחסים שלי עם גרושתי לגורמים בשני משפטים... וזה אחרי שראתה אותנו ביחד לשיחה של 45 דקות, על הילדה. 

ואבחנה אותי עם בעיית קשב וריכוז...

 

נ.ב. לגבי פחד גבהים, בגלל שמדובר בעניין מוכר וידוע, בטח יש דרכי טיפול מסודרות. אני מבין שזה מציק, בייחוד עם הילדים. לא רואה איך טיפול תרופתי עוזר כאן, זה לא כמו מפחד מטיסות, שצריך להרגיע לפרק זמן קצוב. מניח שיש טיפול CBT לעניין הזה, שעוסק בחשיפה הדרגתית והרגלת המוח.

[guya72]

לפני 12 שעות, דניאל1983 כתב:

הדלת הצמודה הייתה של פסיכיאטר...... 

אז הרופא אמר לו: "קום וצא החוצה, אתה בריא ואין לך שום בעיות"

פסיכיאטר מטפל בבעיות נפשיות.

יש לך בעיות זכרון ? זה לא משהו שפסיכיאטר מטפל בו.  אולי נוירולוג. אולי רופא מתמחה בגריאטריה.

באמת לא הבנתי את הכוונה ואת הפואנטה מעבר לכך שאולי יש כאן ניסיון להצחיק.

לפני 12 שעות, Mikelt89 כתב:

 

פסיכיאטר לא נוטה להתעניין בעומק הבעיה, הפתרון בדרך כלל הוא אותו פתרון, מתן תרופות מרשם, בתכלס לא ברור על מה הם לומדים תואר, אפשר ללמד קוף לעשות אותו דבר ועל הדרך הוא גם ישמח אותך. 

אם זה כל כך פשוט, מדוע אתה לא הולך להיות פסיכיאטר ?

לפני שתרוץ לענות לי, אני  אומר לך (ובבקשה אל תספר לאף אחד) שאני עובד בתחום בריאות הנפש...

ועכשיו תגובה יותר רצינית : איזה פתרון רציני אתה מציע לבעיה נפשית שנובעת מחוסר איזון כימי במוח ?

וגם עכשיו, לפני שאתה ממהר לענות, תחשוב : איך הפתרון שאתה רוצה להציע פותר בעיה כזאת ?  בלי ססמאות. תשובה עניינית ורצינית.

אם אינך מסוגל לענות לכך - אז זאת רמת הרצינות של תשובתך.

לפני כשעה, falou כתב:

 

אם אתה הולך לפרטי אז אפשר כבר למצוא מטפלים שהם גם פסיכיאטרים וגם פסיכולוגים קליניים

בסופו של דבר, פסיכיאטר זה רופא.

אם מצאת מישהו שלמד רפואה ואח"כ הלך ללמוד גם תואר בפסיכולוגיה קלינית (או להיפך), אז וואלה - מצאת מישהו שהוא גאון על (אולי למד את התארים במקביל) או משועמם ברמות.

תואר רפואה - 7 שנים.

התמחות פסיכיאטריה - לפחות 4.5 שנים.

תואר ראשון + שני  בפסיכולוגיה קלינית - 5 שנים.

התמחות פסיכולוגיה קלינית - באופן תיאורתי שנתיים. באופן מעשי, לפחות 4 שנים.

כלומר, אותו אדם אמור להשקיע לפחות 21 שנים בלימודים...  מה הסיכוי שאדם כזה קיים...

עריכה אחרונה ב-6 לאוגוסט, 2023 על ידי guya72

[falou]

לפני כשעה, guya72 כתב:

כלומר, אותו אדם אמור להשקיע לפחות 21 שנים בלימודים...  מה הסיכוי שאדם כזה קיים...

 

אתה רוצה להתערב שקיים?

לא יודע אם קליני, אבל פסיכואנליטקאי.

 

נ.ב. גם רופא צריך להיות מודע למסלולי טיפול אלטרנטיבים/נוספים לתחום ההתמחות שלו. 

[guya72]

לפני 9 שעות, falou כתב:

אתה רוצה להתערב שקיים?

ממש לא. אי אפשר לדעת אם לא נתקלת במישהו משועמם ברמות-על או לחלופין גאון-על שאכן עשה את התארים הללו, אך בוודאות זה יהיה משהו מאוד מאוד נדיר.

 

אינני יודע מה זה פסיכואנליטקאי, אז בדקתי בגוגל -> פסיכואנליטקאי הוא איש מקצוע טיפולי, פסיכאטר , עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני שעבר הכשרה מסודרת בפסיכואנליזה.

זה כבר משנה את התמונה.

אני מסכים כי רצוי שרופא יהיה מודע למסלולי טיפול נוספים, אך לרוב זה מצריך לימוד תחום נוסף ולכן הרופא מעדיף להיצמד למה שהוא יודע הכי טוב (בעיקר עקב חוסר זמן ואנרגיות פנויות בעבודת משמרות)