Assertiveness Coach - מכירים?

[raiden]

אם מדינות היום שלבים במשחק מחשב, מדינת ישראל הייתה Ultra-Nightmare בקטע של אסרטיביות.

אני לא כזה, אני לא נוהג לצעוק על אנשים ותמיד מנסה להיות נחמד (בגבול הטעם הטוב), מה שגורם לכך שרוב הפעמים אני מקבל תשובות בסגנון של "כן כבר מגיע" "אוי לא הספקתי" "הכל טוב אל תדאג" וכדומה.

 

זה נושא שכואב לי כבר מספר שנים וניסיתי (ועדיין מנסה) לדבר עם פסיכולוגים על זה, ואומנם זה נחמד והכל טוב, לא משתנה הרבה. אני יודע שקאוצ'ינג זה חצי אמת-חצי וודו, אבל אולי בן אדם שיתן לי בעיטה בתחת יעזור יותר.

 

ולכן אני פונה לחברי הפורום, ובעיקר לכאלה שמכירים קאוץ' טוב או מכירים מישהו (מדרגה ראשונה, לא חבר של חבר של בן דוד) שמכיר קאוץ' טוב. אשמח להמלצות. תודה

[DareDevil]

לפני 6 דקות, raiden כתב:

אני לא נוהג לצעוק על אנשים ותמיד מנסה להיות נחמד

ארסטיביות אינה אגרסיביות, תתנחם חצי מהדרך כבר עברת.

בנאדם אסרטיבי לא יצעק אפילו לא לרגע אחד (קטע שלקח לי להבין יותר מדי זמן לצערי).

 

 

לפני 9 דקות, raiden כתב:

מה שגורם לכך שרוב הפעמים אני מקבל תשובות בסגנון של "כן כבר מגיע" "אוי לא הספקתי" "הכל טוב אל תדאג" וכדומה.

אחלה קיבלת את התשובה.. השאלה מה קורה לאחר מכן? האם קרה שחזרת עם שאלה נוספת? ביקשת לקבל עדכון לגבי מצב ההזמנה?

קבעת לעצמך גבול מסוים לגבי מה שנראה לך מתאים בתור "זמן ראוי למתן שירות". 

 

[raiden]

לפני 5 דקות, DareDevil כתב:

ארסטיביות אינה אגרסיביות, תתנחם חצי מהדרך כבר עברת.

בנאדם אסרטיבי לא יצעק אפילו לא לרגע אחד (קטע שלקח לי להבין יותר מדי זמן לצערי).

 

 

יודע כן, פשוט מרגיש לי שאנשים שצועקים ועושים רעש - דווקא משיגים את שלהם. אבל ללא ספק שצעקות זו אלימות מילולית

 

עריכה לציטוט השני שלך. קיבלתי תשובה, גם אם לא מספקת - לרוב גורמת להסכמה מצידי. נגיד אמרו לי "תקשיב גשם, לא יכול היום" - לרוב אני אומר "סבבה, אז מתי" - "לא יודע, דבר איתי מחר". ואז זה נמרח ונמרח.

אני מנסה לומר לעצמי "אל תסכים לאי ודאות" אבל לפעמים יש תירוץ שאני אומר לעצמי "ואללה תירוץ טוב". נגיד אני מתקשר לבעל מקצוע כי אני צריך טיפול דחוף במשהו ואני מקבל תשובה של "אני חולה". עכשיו בגדול, זה לא בעיה שלי - שימצא מישהו אחר שיכול לתקן או לא יודע מה. אבל לרוב אני "מגלה אמפתיה" ומקבל את זה כשתשובה.

עריכה אחרונה ב-24 לינואר, 2022 על ידי raiden

[DareDevil]

Just now, raiden כתב:

דווקא משיגים את שלהם

צעקות לא פותרות שום דבר.

הם צועקים אתה לא

בסופו של דבר, אני רואה באסרטיביות, להביא את מי שמולי לשתף פעולה על מנת שנצליח ביחד לפעול.

בדקתי בויקיפדיה בשביל לראות שאני בכלל קרוב למה שאני זוכר ונראה לי שההגדרה מתאימה מאוד למונח - אסרטיביות 

מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/דעתנות

[Shaike.Zam]

נשמע שיש פה יותר בעיה של חוסר ביטחון ואתה מעדיף לקבל את הצד השני מאשר להתווכח או לדרוש מה שמגיע לך.

 

אפילו נשמע שאתה קצת... מפחד... חושש... להתווכח ולדרוש.

 

אז אל, תתחיל לדרוש ולשאול שאלות (גם, וזה חשוב, כשאתה מקבל ומבין את התירוץ של הצד השני), זה יבנה את האופי.

 

חלק אולי לא יסכימו איתי, נשמע שיותר יעזור לך אומנות לחימה שעוזרת בבניית אופי מאשר קואוצ'ר (שוב, אני לא איש מקצוע ולא מתיימר להיות, רק ממליץ).

 

ציטוט

נגיד אני מתקשר לבעל מקצוע כי אני צריך טיפול דחוף במשהו ואני מקבל תשובה של "אני חולה". עכשיו בגדול, זה לא בעיה שלי - שימצא מישהו אחר שיכול לתקן 

 

ענית לעצמך! פשוט לענות "זה לא בעיה שלי, בבקשה תמצא מישהו אחר שיכול לתקן". "לא יכול? אין שום בעיה,הכל בסדר אז אני לא אשלם". ככה מובן, ככה פשוט.

[SlowRide]

אל תשלם למישהו שילמד אותך להתנהג כמו בהמה לצעוק ולהיות חוצפן. זה לא אסרטיביות.

אנשים שצועקים, זה רק נראה שהם מקבלים מה שהם רוצים. בפועל הם מתעצבנים ופוגעים לעצמם בבריאות. גם אם זאת רק הצגה, זאת עדיין התנהגות מביכה ומסריחה. אל תהיה כזה.

אפשר לעמוד על שלך ולשמור על צלם אנוש, פשוט לא לוותר ומצד שני גם לא להשתגע ולשבור את הכלים. 

קל לכתוב, לא כ"כ קל לעשות אבל הופכים את זה להרגל עם הזמן.

 

עריכה אחרונה ב-24 לינואר, 2022 על ידי SlowRide

[Mech Morphix]

לפני 39 דקות, raiden כתב:

אם מדינות היום שלבים במשחק מחשב, מדינת ישראל הייתה Ultra-Nightmare בקטע של אסרטיביות.

ענק. משהו שאני עובד איתו עם חברה שלי (אמריקאית) בקטע אחר. היא טוענת אותו דבר

[falou]

לפני כשעה, raiden כתב:

זה נושא שכואב לי כבר מספר שנים וניסיתי (ועדיין מנסה) לדבר עם פסיכולוגים על זה, ואומנם זה נחמד והכל טוב, לא משתנה הרבה. אני יודע שקאוצ'ינג זה חצי אמת-חצי וודו, אבל אולי בן אדם שיתן לי בעיטה בתחת יעזור יותר.

 

אתה לא צריך בעיטה, אתה צריך אימון שרלוונטי לחולשה שלך.

הבעיה עם קואצ׳רים זה שאין להם הסמכה מסודרת. חפש פסיכולוג שמטפל ב-CBT. זו אסכולה שמטפלת בשינוי ההתנהגות, באופן הדרגתי ומבוקר, ונקודתי (תלוי במצב). הם מטפלים בחרדות, כולל חרדה חברתית ושאר קשיים בסיטואציות חברתיות. זה בדיוק מה שאתה צריך כדי לשפר את ההתנהגות שלך בסיטואציות בהן אתה צריך להיות יותר אסרטיבי.

 

אין לי המלצות ספיציפיות, אבל ככלל הייתי הולך על מי שהיה לו קשה להתקבל ללימודים ויש לו דיפלומה של שנות לימודים וניסיון ולא של קורס. זה לא אומר שאין קואצ׳רים אפקטיביים, אבל לך תסנן...

 

נ.ב. אסרטיביות זה להיות מסוגל לשקף לצד השני את האינטרס שלך, להראות לו שאתה מבין את שלו, ולדעת איך להתעקש שהצד שלך ייתקבל. כלומר, זה להיות מסוגל לנהל מו״מ, קודם כל, אבל גם שיהיה אפקטיבי.

[Gosser1860]

לפני שעתיים, raiden כתב:

מה שגורם לכך שרוב הפעמים אני מקבל תשובות בסגנון של "כן כבר מגיע" "אוי לא הספקתי" "הכל טוב אל תדאג" וכדומה.

 

לפני שעתיים, raiden כתב:

עריכה לציטוט השני שלך. קיבלתי תשובה, גם אם לא מספקת - לרוב גורמת להסכמה מצידי. נגיד אמרו לי "תקשיב גשם, לא יכול היום" - לרוב אני אומר "סבבה, אז מתי" - "לא יודע, דבר איתי מחר". ואז זה נמרח ונמרח.

אני מנסה לומר לעצמי "אל תסכים לאי ודאות" אבל לפעמים יש תירוץ שאני אומר לעצמי "ואללה תירוץ טוב". נגיד אני מתקשר לבעל מקצוע כי אני צריך טיפול דחוף במשהו ואני מקבל תשובה של "אני חולה". עכשיו בגדול, זה לא בעיה שלי - שימצא מישהו אחר שיכול לתקן או לא יודע מה. אבל לרוב אני "מגלה אמפתיה" ומקבל את זה כשתשובה.

2 הסנט שלי:

אני מניח שעיקר הבעיה היא מול נותני שירות. העניין הוא להבין את מערכת התגמולים/עונשים בסיטואציה. נותן השירות רוצה לקבל תשלום בעבור השירות לו (וכבונוס, המלצתך עליו), אתה רוצה שהשירות יינתן ברמה סבירה בזמן הנדרש ושאר הפרמטרים הרלוונטיים. המטרה היא לקבע כמה שיותר וודאות בסיטואציה, בד"כ על ידי כמה שיותר שאלות רלוונטיות.

אפשר לקבל כל אחת מהתשובות בדוגמאות, אבל זה לא אומר שהשיחה צריכה להסתיים שם. צריך ואפילו כדאי לוודא איך מתקדמים הלאה. בכל הנוגע לגישת ה"סמוך" גיליתי שמענה בסגנון "כן, אבל.." ואז לפרוט את כל ההסתייגויות עוזר מאוד. עבורי גישה מתודית (יש יגידו "מציקה") מאוד יעילה עבור מרבית נותני השירות שפגשתי עד כה.

 

[raiden]

תודה רבה לכולם על התגובות. אנסה להתחייס לכולם.

 

לפני שעתיים, Shaike.Zam כתב:

נשמע שיש פה יותר בעיה של חוסר ביטחון ואתה מעדיף לקבל את הצד השני מאשר להתווכח או לדרוש מה שמגיע לך.

 

אפילו נשמע שאתה קצת... מפחד... חושש... להתווכח ולדרוש.

 

אז אל, תתחיל לדרוש ולשאול שאלות (גם, וזה חשוב, כשאתה מקבל ומבין את התירוץ של הצד השני), זה יבנה את האופי.

 

חלק אולי לא יסכימו איתי, נשמע שיותר יעזור לך אומנות לחימה שעוזרת בבניית אופי מאשר קואוצ'ר (שוב, אני לא איש מקצוע ולא מתיימר להיות, רק ממליץ).

 

 

ענית לעצמך! פשוט לענות "זה לא בעיה שלי, בבקשה תמצא מישהו אחר שיכול לתקן". "לא יכול? אין שום בעיה,הכל בסדר אז אני לא אשלם". ככה מובן, ככה פשוט.

אומנות לחימה כבר יש. הבטחון העצמי השתפר אבל לא ברמה של להיות אסרטיבי

 

לפני שעתיים, falou כתב:

 

אתה לא צריך בעיטה, אתה צריך אימון שרלוונטי לחולשה שלך.

הבעיה עם קואצ׳רים זה שאין להם הסמכה מסודרת. חפש פסיכולוג שמטפל ב-CBT. זו אסכולה שמטפלת בשינוי ההתנהגות, באופן הדרגתי ומבוקר, ונקודתי (תלוי במצב). הם מטפלים בחרדות, כולל חרדה חברתית ושאר קשיים בסיטואציות חברתיות. זה בדיוק מה שאתה צריך כדי לשפר את ההתנהגות שלך בסיטואציות בהן אתה צריך להיות יותר אסרטיבי.

 

אין לי המלצות ספיציפיות, אבל ככלל הייתי הולך על מי שהיה לו קשה להתקבל ללימודים ויש לו דיפלומה של שנות לימודים וניסיון ולא של קורס. זה לא אומר שאין קואצ׳רים אפקטיביים, אבל לך תסנן...

 

נ.ב. אסרטיביות זה להיות מסוגל לשקף לצד השני את האינטרס שלך, להראות לו שאתה מבין את שלו, ולדעת איך להתעקש שהצד שלך ייתקבל. כלומר, זה להיות מסוגל לנהל מו״מ, קודם כל, אבל גם שיהיה אפקטיבי.

תודה. אני עובד על פסיכולוגים רק בשיטת CBT. או שאני לא מבין את השיטה, או שלא מסבירים לי כמו שצריך. אבל כרגע זה לא עובד מעולה.

 

לפני 14 דקות, Gosser1860 כתב:

 

2 הסנט שלי:

אני מניח שעיקר הבעיה היא מול נותני שירות. העניין הוא להבין את מערכת התגמולים/עונשים בסיטואציה. נותן השירות רוצה לקבל תשלום בעבור השירות לו (וכבונוס, המלצתך עליו), אתה רוצה שהשירות יינתן ברמה סבירה בזמן הנדרש ושאר הפרמטרים הרלוונטיים. המטרה היא לקבע כמה שיותר וודאות בסיטואציה, בד"כ על ידי כמה שיותר שאלות רלוונטיות.

אפשר לקבל כל אחת מהתשובות בדוגמאות, אבל זה לא אומר שהשיחה צריכה להסתיים שם. צריך ואפילו כדאי לוודא איך מתקדמים הלאה. בכל הנוגע לגישת ה"סמוך" גיליתי שמענה בסגנון "כן, אבל.." ואז לפרוט את כל ההסתייגויות עוזר מאוד. עבורי גישה מתודית (יש יגידו "מציקה") מאוד יעילה עבור מרבית נותני השירות שפגשתי עד כה.

 

תודה. מערכת "ענישה" עובדת כשבאמת יש אפשרות להעניש. אך לא תמיד המצב כזה לדוגמא - מימוש אחראיות. התשלום כבר נמסר וכעט נדרש שירות ואין לי באמת איך להעניש במקרה של חוסר שירות, חוץ מלכתוב תגובה זועמת בגוגל או להגיש תביעה בבית משפט.

[Gosser1860]

לפני 8 דקות, raiden כתב:

תודה. מערכת "ענישה" עובדת כשבאמת יש אפשרות להעניש. אך לא תמיד המצב כזה לדוגמא - מימוש אחראיות. התשלום כבר נמסר וכעט נדרש שירות ואין לי באמת איך להעניש במקרה של חוסר שירות, חוץ מלכתוב תגובה זועמת בגוגל או להגיש תביעה בבית משפט.

הנחתי שאתה מדבר על סיטואציות של מימוש אחריות אבל לא הייתי בטוח. אם עשית את המקסימום (או כמה שאתה מחשיב כמאמץ סביר) כדי למצוא נותן שירות סביר ועדיין "נפלת" (עבודה לא מקצועית דיה, תקלה לאחר העבודה, צורך במימוש אחריות וכו') עדיין יש מה לעשות בעניין. תגובה בגוגל/מדרג של חווית השירות היא לא מעט (אבל לא מקדמת אותך לפתרון) ותביעה בבית משפט היא "התעסקות" (למרות שלהבנתי זה אמצעי יעיל מאוד).

במקרים כאלה אני מנסה לגדר סיכונים, מבין שאדרש להשקיע X זמן/מאמץ בניסיון להביא את נותן השירות לבצע את העבודה בין אם זה לדבר "בשפה שלו", להיות "מציק" וכו'. אבל מן הסתם היו (ויהיו) מקרים בהם אעדיף לוותר ולשכור שירותים של אחר כדי לתקן/להשלים את העבודה. מה שאתה כנראה מתייחס אליו זו תודעת שירות ולא כל כך קשור לאסרטיביות בהכרח.

[falou]

לפני 18 דקות, raiden כתב:

תודה. אני עובד על פסיכולוגים רק בשיטת CBT. או שאני לא מבין את השיטה, או שלא מסבירים לי כמו שצריך. אבל כרגע זה לא עובד מעולה.

 

 

אתה לא צריך להבין את השיטה, צריך לבנות לך תוכנית פעולה ולאמן אותך.

כמו כל תהליך אימון, תמיד יש שניים ( a Master and his apprentice... סתם, סתם). את התהליך יכול להכשיל גם המאומן, לא רק המאמן. בטח שלא ננתח אותך פה, אבל בגדול, אם לא עובד לך, תחליף פסיכולוג. עקרונית לאימון כזה צריכות להיות מטרות מוגדרות ותוכנית עבודה. אתה אמור ללמוד לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות, באופן מודע. 

אם מה שאתה מחפש זה קואצ׳ר קוסם שיבוא ויבעט אותך להארה... זה לא עובד ככה. 

החיים זה לא wax on, wax off.

 

לפני 25 דקות, raiden כתב:

תודה. מערכת "ענישה" עובדת כשבאמת יש אפשרות להעניש. אך לא תמיד המצב כזה לדוגמא - מימוש אחראיות. התשלום כבר נמסר וכעט נדרש שירות ואין לי באמת איך להעניש במקרה של חוסר שירות, חוץ מלכתוב תגובה זועמת בגוגל או להגיש תביעה בבית משפט.

 

לפעמים הפתרון הוא עסקי ולא נפשי. גבייה בשיטה שמבטיחה תשלום. מסכים שענישה זו לא דרך לנהל מערכת יחסים עסקית. 

תמיד יש את מי שישים פס, לא חשוב כמה אתה אסרטיבי, ותמיד יש את מי שיהיה מוכן להיות אגרסיבי.

[super-man]

אהבתי את הנושא. 

קראתי את כל התגובות והתחברתי למה שכתב Gosser1860.

לפני 8 שעות, Gosser1860 כתב:

מה שאתה כנראה מתייחס אליו זו תודעת שירות ולא כל כך קשור לאסרטיביות בהכרח.

פשוט כי כנראה שזו המסקנה שגם אני הגעתי אליה, עם הזמן.

תודעת שירות/מנטליות ישראלית. או כל שם אחר שיינתן לזה. 

צריך לדעת איך להתנהל עם הצד השני שאתה אמור לקבל ממנו שירות : פיזי, בכתב, בעל פה או כל שירות.

 

 המסקנה שהגעתי אליה: 

אם אתה טוב, ברמה של יותר מדי טוב, או מחונך מדי/מנומס מדי - זה די בעייתי פה.

זה לא אומר שאדם טוב צריך להיות אדם לא טוב (אני גם לא חושב שזה כזה פשוט לעשות סוויץ''. זה או שאתה כזה, או שאתה כזה).

 

הרבה פעמים תרגיש אכזבת פספוס, אכזבה, הפסד. 

 

אולי לא לחינם התפתח המושג "להיות ישראלי" או "הישראליות"? אומרים שברומא התנהג כרומאי. 

 

לא מעט יצא לי להרגיש את זה.

הקשר הישיר בין להיות אדם טוב, מנומס, שמכבד את הצד השני ומראה לו הערכה - ובסוף מקבל את ההפך הגמור.

(קצת כמו ההרגשה של הנוכלים שרואים ב"יצאת צדיק" - הוא נראה טרף קל, אפשר לנצל את זה)

כשמהצד השני, זה שהיה רגע לפניך, או זה שנכנס אחריך- ואתה שומע ורואה שהוא מקבל יחס אחר לגמרי.

ואתה לא מבין. אבל אני הייתי מנומס. המתנתי, בירכתי לשלום, לא נדנדתי, לא הצקתי. גם כשהשירות התארך מעבר לרגיל- המתנתי בסבלנות. (נניח ונותן השירות מדבר עם עובדים נוספים שליד

או בשיחת טלפון- כלומר עיכוב שמבינים שלא מוצדק. לא שיחת התייעצות חשובה, אלא שיחת חולין, ששומעים- מה המצב, מה קורה, מה הולך).

 

ואולי זה אפילו משהו פסיכולוגי אצל בני האדם?

אם רואים שאתה מדי טוב - ירשו לעצמם לפרוק (למי שיש מה לפרוק). או לא לפרוק- לנצל ("יצאת צדיק").

ומצד שני אם יראו שאתה אחד ש"עדיף שלא... הוא נראה אחד שעוד עלול לענות, להגיב, לא לקבל (את הזלזול/אי הכבוד/היחס) בשתיקה" - אז לא ינסו אפילו.

 

ולמרות שכל זה נאמר עדיין צריך לזכור (כי אם לא, זה היה עצוב והיה קשה לחיות פה)

לא כל נותני השירותים הם כאלה.  לא כל המדינה ככה.

מקרים שקוראים לעיתים.

כשהם קורים זה מבאס אבל זה מה יש וזה לא תמיד.

 

ואולי חשבתי על עוד סיבה-

אולי זה גם בגלל שאנחנו (אני מכליל פה, מדבר על עצמי וכותב אנחנו) אנשי קצת יותר רגישים, אז אולי מתייחסים אל זה

גם קצת יותר ברצינות מהאחרים שפחות שמים לב לדברים האלה (הלוואי והייתי כזה, שלא היה אכפת לי היחס, סגנון הדיבור,

או אם התעלמו ממני לזמן ארוך ללא הצדקה - פשוט לזרום, ולא לעשות מזה עניין ולנסות לנתח, למה, ואז להתבאס כמה שניות).

אבל זה קשה. כי לרוב מדובר בהתנהגויות שלא מוצדקת, לא בסגנון של לשלוח פניה ולצפות לקבל

תשובה לאחר יום יומיים- זה כבר מתכון לאכזבה מידית, וזה גם לא ריאלי.

אלא לשלוח פניה ולא לקבל תשובה אחרי שבוע-שבועיים)

 

raiden, לא היה לי איזה טיפ או עצה, רק הזדהות. תודה על הנושא.

[Mr.Z]

1. ממליץ בחום על הספר - No More Mr.Nice Guy. קרא אותו ותיישם אותו. 

2. תזכור תמיד שאתה לא ההתנהגות שלך. זה שזה נראה כאילו כן - זו טעות. זה רק הרגל שפיתחת ואתה מחזק אותו בכל פעם שאתה שותק כשאתה רוצה לדבר.

3. חוק ה-3 שניות. תרגיל את עצמך לפעול מיידית. אם תעשה פעולה או תגיד משהו באופן מיידי (בטווח של 3 שניות מהרגע שזה עלה לך לראש) למוח שלך לא יהיה זמן לעצור אותך. קומץ של מחשבה הוא בריא, אל תתנפל על ערס ברמזור. אבל ב-80% מהמקרים גם אם תפעל תוך 3 שניות (ולפעמים תעשה איזו שטות) זה לא יהיה כזה נורא. אתה תתרגל שזה בסדר לטעות וזה בסדר לפעמים אם דרכת על קצת אצבעות והבעת את עצמך.

4. זה לא וודו. אם אתה מרגיש שאתה צריך דחיפה, קח קואצ'ר. לא כולם מסוגלים להניע את עצמם לפעול לבד. אל תפחד להשקיע כסף במשהו שעשוי לשנות את החיים שלך.

עריכה אחרונה ב-25 לינואר, 2022 על ידי Mr.Z

[Derish]

לא כתבת שאתה מתגרש או משהו, ושאין ילדים בתמונה? מה עם איזה שנה-שנתיים של חיים במדינה אחרת, לקבלת פרופורציות?

 

גם אני חשבתי במשך שנים רבות שמשהו לא בסדר איתי, ואז קרו כל מיני נסיבות ועברתי לחו"ל, וגיליתי שבעצם ישראל היא לא רפרנס מוצלח לכלום מלבד מתכוני חלבה. בסוף מצאתי את אזור הנוחות שלי באירופה, אבל באותה מידה יש לי חברים שנחתו בהצלחה בארה"ב או באסיה, ונשארים שם למרות שכר נמוך יותר ושאר מדדים שנראים נחותים אובייקטיבית.

 

קשה לשים תג מחיר על האולקוס וכאבי הבטן והמיגרנות שנעלמו מאליהם מאז שעזבתי. אלו דברים שאני לא ממש שם לב אליהם ביומיום, עד שאני מגיע לביקור בארץ וזה מכה בי מהדקה השמינית בערך. פעם הייתי מתעצבן על זה, אבל עם השנים הבנתי שפשוט מעולם לא הייתי שייך למקום, ושאם מישהו בוחר להמשיך לגור שם - שיהיה לו לבריאות. במקרה שלך נראה שמהות הטבע הישראלי היא שמפריעה לך, ובמקום לנסות לנתק את עצמך מזה אתה בוחר ללכת עם הראש בקיר ולחפש 'פתרונות' כאילו שמשהו לא בסדר איתך. אני לא חושב שזה הכיוון הנכון.

 

לא חבל לשרוף את השנים הכי טובות שלך במאבק מתמשך? אפרופו גירושין, יציאה ממערכות יחסים לא מוצלחות, וכו'.