תהיות - היכן מושקע תקציבו של משרד החינוך?

[Opel Astra GSI]

שלום רב,

ידוע שתקציב החינוך גדול מתקציב משרד הביטחון - אך היכן הדבר בא לידי ביטוי?

הייתי מצפה לציונים הגבוהים במדינות המערביות, חינוך "באמת" חינם כולל מכללות ואוניברסיטאות.

 

אני מסתכל על הצד משרד הביטחון - צה"ל וכוחות ביטחון שונים, משרדי משרד הביטחון גדולים, טנקים, מטוסים, צוללות, מחנות קבע עצומים, שכר של אנשי קבע וכו' וכו'

 

לעומת זאת, בצד השני, משרד החינוך - בתי ספר מתפרקים, החינוך אינו באמת חינם,מעונות אפילו לא שייכים למשרד החינוך, להיכן מושקע כל התקציב עתק הזה ולא רואים תוצאות בשטח?

 

 

מניח שכמות העובדים במשרד החינוך גדולה פי 2 אם לא יותר מעובדי משרד הביטחון, אך בכל זאת, לא נראה לי הגיוני.

 

מה אני מפספס?

עריכה אחרונה ב-6 ליולי, 2019 על ידי Opel Astra GSI

[sorvall]

התקציב למערכת החינוך כאחוז מהתקציב הכולל הוא מהגבוהים בoecd אבל התקציב פר תלמיד הוא מהנמוכים.

 

 

בויקיפדיה יש נתונים יותר מפורטים. הפערים בערכים מוחלטים משמעותיים.

 

 

 

Sent from my MI MAX 3 using Tapatalk

[sperial]

אתה מפספס השוואה בין דבברים שונים לגמרי. זה לא תפוחים לתפוזים, זה תפוחים לשניצלים.

 

סורבאל הזכיר את ההשקעה לתלמיד - גם זו בעיה כין שגם בעניין הזה יש פערים עצומים בין רשויות ומסלולים שונים. והבעיה הקשה ביותר - השקעה לא אפקטיבית בהרבה תחומים לא רלוונטיים.

 

אם תבדוק את תכנית הלימודים הישראלית - לדעתי היא הרבה יותר רחבה, אבל פחות מעמיקה, ממערכות חינוך במדינות אחרות. אני מדבר על החינוך הממלכתי (הלא דתי) שכן במערכות הדתיות - בעיקר אלה החרדיות - מדובר בפול טורים ניוטרל, השקעה עצומה בלימודים חסרי ערך.

[pooh-bear]

אתה יכול לנסות ולבדוק מה התקציב ומה נעשה בו באתר של הסדנא לידע ציבורי (https://www.hasadna.org.il/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91/), אבל כנראה תצטרך להשקיע בזה קצת זמן.

 

ברמת הניחוש - אני מניח שתקציב הביטחון לא כולל את הסיוע האמריקאי, וצריך גם לזכור שרוב חיילי צה"ל הם סדירים (ולכן העלות שלהם נמוכה מאוד עד שולית), בניגוד למורים שאמנם לא מקבלים משכורות גבוהות, אבל ללא ספק יותר מחייל בסדיר.

 

מניסיון אישי אנקדוטלי במערכת החינוך - המצב לא כזה גרוע כמו שאתה מדמיין. הבעיה העיקרית נעוצה לדעתי אצל הורים שחושבים שכל התהליך הלימודי מתבצע בביה"ס, ובמקום לעזור לילדים שלהם מעדיפים להאשים את המערכת. שלא לדבר על התהליך החינוכי.

עריכה אחרונה ב-6 ליולי, 2019 על ידי pooh-bear

[sperial]

במבחנים ההשוואתיים אני תמיד תוהה עד כמה הם מייצגים את המציאות. המבחנים האלה בודקים ידע בתחומים מוגדרים, ואם תכנית הלימודים שונה - אפילו ברמה שמה שלומדים בפינלנד בכתה ח' נלמד אצלנו ב-ט' ולהפך - כבר יימצא פער בתוצאות, בהתאם לדגשים שבמבחן.

 

אם יש ממצא שמטריד אותי הוא הממצא לגבי כישורים לא אקדמיים, כאלה של לבחור בכרטיס הרכבת הנכון מבין כמה אפשרויות, או לאתר מידע במרשתת. העניין הוא שכנראה שתחומים כמו התמצאות בכלכלה לא מעניינים את התלמידים, והם מגלים את המציאות בגיל 30, כאשר הם צריכים לבחור משכנתא.

 

ויש גם הצד השני - תלמידים שמגלים עניין בתחומים מסויימים אבל תכנית הלימודים העמוסה לא מאפשרת הרחבה. שוחחתי על העניין לפני מספר שבועות עם אשתי, שלימדה אזרחות. התלמידים רצו לדון בענייני דיומא לפני הבחירות, כדי להבין בעד מה ומי הם מצביעים - אבל המחוייבות להשלים חומר מסויים למבחני הבגרות לא אפשר לה את הדיונים. ובכלל, תכנית הלימודים הישראלית עמוסה מאד. הזכרתי את רוחב היריעה הנלמד בארץ, שגדול משמעותית בהשלוואה למדינות רבות.

[יבגניפ]

אני לא בטוח שלא לומדים כלכלה כי ילדים לא רוצים.

 

לומדים גם יותר מדי מקצועות וזה גם לא מייצר שום ערך. בתור אדם שאוהב גם ספרות וגם היסטוריה - לימודי המקצועות האלו בבית הספר לא נתנו כלום לאף אחד. גם במקצועות המדויקים - לא יודע למה כולם צריכים ללמוד ביולוגי.

[sperial]

אני לא מדבר על כלכלה - אני מדבר על "כישורי חיים", וכלכלת הבית היא רק דוגמא לכישורים חיוניים. לא לומדים לכתוב מכתב, לא לומדים לאתר מידע, וגם לא כיצד להתנהל מול הבנק או מול הביטוח הלאומי. וגם לא כיצד לבצע כל מיני התקנות ותיקונים קלים בבית.

 

ואכן כפי שכתבתי כבר, תכנית הלימודים הישראלית רחבה מאד כדאי לבדוק בכמה מקצועות נבחן הנער הישראלי לעומת עמיתו האירופי. לא בדקתי זאת, אבל אני די בטוח שהישראלי נבחן ביותר מקצועות (בסיכום של מבחנים פנימיים וחיצוניים).

[ChemGuy85]

משכורות, פנסיה תקציבית, פקידים מיותרים שמזיזים ניירות מערימה לערימה ואף אחד לא יכול לפטר אותם.

[hans]

בתי ספר לא מתפרקים והחינוך הוא כן מאוד קרוב לחינם,

קראת יותר מדי כתבות צהובות בתשקורת.

התשובה הנכונה היא כוח אדם - מספר המועסקים עצום,

ואין דבר יקר יותר ממשכורות. כן, זה יקר יותר מטנקים וצוללות מכיוון שמדובר ב"הוראת קבע" עד לפרישה

 

לגבי החלוקה של המועסקים במערכת - כמו בכל מערכת גדולה יש שכבות לא ברורות של פקידים, תפקידים כפולים וכיו"ב.

[ChemGuy85]

הוראת קבע גם לאחר הפרישה.

[yosi05]

אני לא מדבר על כלכלה - אני מדבר על "כישורי חיים", וכלכלת הבית היא רק דוגמא לכישורים חיוניים. לא לומדים לכתוב מכתב, לא לומדים לאתר מידע, וגם לא כיצד להתנהל מול הבנק או מול הביטוח הלאומי. וגם לא כיצד לבצע כל מיני התקנות ותיקונים קלים בבית.

 

מסכים לגמרי. אז בוא נקים מסגרת של חוגי העשרה.

אתה תלמד כישורי אינטרנט, בנק וביטוח לאומי.

אני אלמד ניסוח רהוט, תיקונים והתקנות.

 

יוסי

[yosi05]

ולמרות מה שכתבתי למעלה ולא בציניות, אין תחליף לחניכה אישית, רצוי הורית אבל גם של שכן, קרוב משפחה וכדומה.

ואך תשכח גם שליכולת אישית יש תרומה עצומה ליכולת הסופית.

אתה יכול לתרגל גיאומטריה ולצלוח מבחן קשה, אבל אין שום אפשרות לכסות את כל המנגנונים הקיימים היום באשר תפנה, אפילו בדלתות הזזה של ארונות.

חניכה לשיטתי בעיקר תפחית מחסומי פחד ורתיעה אבל מי שהעין שלו לא רגישה לפרטים לעולם לא יוכל לתקן באמת משהו מורכב.

 

יוסי

[sperial]

יוסי - מובן שכל אחד לפי כשרונותיו וכישוריו. אבל אין ילד יגלה שהוא מסוגל להתקין ארון של איקאה אם לא יחזיק פעם מברג או מסור או שופין? אני זכיתי לשיעורי "מלאכה" שבהם בנינו כל מיני פרוייקטים קטנים, אבל העיקר היה לגלות שלא כל תיקון קטן מצריך הזמנת בעל מקצוע. הדבר הזה לא קיים היום. לפחות לשניים משלושת הבנים שלי ידי זהב, אבל בעידן שבו כולם מחוברים למקלדת ולעכבר הם לא באמת פיתחו את היכולות. ואני לא מדבר על להיות שיפוצניק - אלא על החלפת אטם בברז.

 

חוץ מזה, בשביל חניכה אתה צריך הורים בעלי יכולת וזמן פנוי, או חוגים שיקסמו לילד. כמובן שהילד ינהה אחר חוג תכנות או כדורגל, אבל לך תמצא מישהו שירצה לבנות טיסנים בגדנע אויר או מאזני קפיץ במועדון הטכני (סתם, זה מה שהיה בתקופתי. אז היום זה יהיה להרכיב מחשב או מערכת שמע מרכיבים בסיסיים או איזה רהיט לחדר שלו. או איזה חוג שבו ילמדו כישורים לתחזוקת הבית וציודו). הבנים שלי בנו די הרבה בלגו. המיכאנו נותר די מיותם.

[vadim6385]

מצד שני ישראל כן נחשבת למעצמת הייטק, אז לך תבין.

 

הרי לא מייבאים מהנדסים מסין/הודו/מזרח אירופה, להיפך, יש בריחת מוחות.

 

אז מערכת החינוך הישראלית (כולל השכלה על תיכונית) היא ברמה גבוהה.

 

או שמדובר במנטליות ישראלית, שלא דווקא נמדדת בלקבל ציונים גבוהים במבחנים "על יבש" (כאשר אין קשר בין חלקם למציאות), אלא ביכולת מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות.

 

[יבגניפ]

יש בארץ כמה אוניברסיטאות מחקר שנחשבות לטובות מאוד גם ברמה עולמית.

יש את היחידות הטכנולוגיות בצבא.

 

אבל ההייטק זה לא רוב האנשים בארץ.