סיכום חופשה בצרפת עם ילדים

[SurfHigh]

זה הולך להיות ארוך, אמ"לק

כששאלתי פה לפני חודשיים על חופשה בחלק המזרחי של צרפת, אף אחד לא ידע להגיד משהו בנושא. לכן נשכבתי על הגדר, וכתבתי על החוויות מהחופשה, למען הדורות הבאים.

אז ככה, ארץ יפה מאוד, נפלנו על מזג אוויר טוב ואפילו חם מדי (המקומיים התמוגגו, אנחנו פחות, מזגן זה רק בקניון וגם שם הוא חלש). המון שדות, יערות, אגמים, נחלים, פרות וסוסים. בתי אבן וחוות לצדי הדרכים שכאילו נלקחו מגלויה. שלווה אין סופית, מרחבים עצומים. אם עכשיו אתם מדמיינים איזה צרפתי על פיג'ו 205 חבוטה עם באגט מתחת לבית השחי וסיגריה בפה, אז זה בדיוק ככה.

הקדמה

אני הייתי נגד, אבל אף אחד לא סופר אותי. האישה לחצה, הילדים שיגעו, נשברתי. בסוף יוני נפל דבר. החלטנו לסיים את אוגוסט בחופשה בחו"ל. התנאי היחיד שלי היה שלא נרדוף אחרי אטרקציות ונירגע. סוף יוני זה זמן רע להזמין טיסה לחו"ל לסוף אוגוסט, גם כי כמעט לא נשארו כרטיסים, וגם המחירים בשמיים. גם מקום לינה כבר קשה מאוד למצוא ויש מקומות עם תפוסה של 100%, כמו למשל באיזור האגמים באיטליה. ניסיתי, תאמינו לי. החלטנו לחפש קודם כל טיסות במחיר הכי נורמלי שנוכל למצוא, לא משנה לאן, אח"כ לוודא שיש מקום לינה סביר ואז להזמין את שניהם. האישה אגב הטילה וטו על טיסת לילה ובצדק, אחרי ניסיון רע לפני שלוש שנים (הילדים מתרגשים ולא ישנים ואז לוקח יומיים לאפס אותם).

סוגרים עניינים

אחרי חיפוש אינטנסיבי של מספר ימים מצאתי טיסה עם איזיג'ט ב 13:00 מתל אביב לג'נבה שבשוויץ. הבעיה היתה שהחזור היה יקר בטירוף. אין בעיה, סחבק מצא טיסת חזור עם טרנסביה מליון שבצרפת לישראל, במחיר מצחיק לעונה, שגם יוצאת ב 13:00. מה שהעלה בעיה אחרת – ברוב חברות השכרת הרכב העלות של החזרת הרכב במיקום שונה מקזזת את כל ההפרש במחיר. בסוף גיליתי שבאוויס משלמים רק עוד 160 אירו תוספת על העניין הזה וכך הוחלט על הטיסה והאזור הכללי.

עכשיו הבעיה היתה למצוא מקום לינה סביר ל 10 לילות שגם יש בו פעילויות לילדים, סטייל כפר נופש. נעזרתי המון באתר הזה https://www.eurocampings.co.uk שממש הציל אותי. דרכו הגעתי לרשת של כפרי נופש, בעיקר בצרפת, אבל גם במדינות אחרות - http://www.yellohvillage.co.uk ושם הצלחתי למצוא יחידת דיור לחמישה עם שני חדרי שינה, שתי מקלחות ומרפסת לעשרה לילות. המחיר אגב סביר לגמרי, 1300 אירו כולל ביטוח ביטול, מגבות, סדינים, וניקיון סופי של החדר.

האיזור

האתר נקרא louvarel והוא נמצא כשעה ועשרים צפון מזרחית לליון על יד הכביש המהיר A39. הוא יושב על התפר בין בורגוניון והאלפים הרונים. זה איזור כפרי של חוות בעיקר, אבל יש בו גם תעשייה קלה. הדבר העיקרי שאני התרשמתי ממנו הוא כמה האיזור ירוק בסוף אוגוסט. אתה נוסע בכביש מתפתל בין שדות וגבעות, ופתאום עצי ענק בני 200 שנה יוצרים גג מעל הכביש לאורך 2 קילומטר, כשאתה יוצא, אתה מגלה שאתה על גשר מעל נחל, קטן בסטנדרט צרפתי, וגדול במושגים שלנו. מסביבך רועות באחו בנחת פרות לבנות מזן שרולה (charolais) ופה ושם יש כמה סוסים שחורים שבוהים בך. במרחק אפשר לראות נצנוץ של אגם, אחד מאלף שיש באיזור. רוב הזמן אתה כמעט לבד על הכביש.

הרכב

פורום רכב, לא? אז כמו שכתבתי, אוויס בג'נבה היו הכי לארג'ים עם העניין הזה של החזרת הרכב בשדה תעופה אחר וגבו על התענוג רק 160 אירו. אני הזמנתי רנו גרנד סניק, כי נסענו אני ואשתי ועוד 3 קטנים, 2 בבוסטרים ואחד בכסא, 3 מזוודות, עגלה ו 3 תיקי גב. אחרי שנחתנו והגענו לדלפק הנציגה הנחמדה התנצלה שהם לא מוצאים את הגרנד סניק. היא הציעה לי מרצדס C קלאס סטיישן. הסברתי לה בנימוס שזה פשוט קטן מדי. לכן התקדמנו לרכב הגיוני יותר עבורנו - פורד גלקסי כמעט דנדשה עם 7000 ק"מ. מעולה. בהתחלה חשבתי אוטומטית על גרסת ה 2.3 טורבו בנזין, אבל היות ואנחנו באירופה, מדובר בלוגם דיזל בנפח 2 ליטר. בשורה התחתונה, הרכב הוא מוביל נוסעים אולטימטיבי. הוא לא מפואר, אבל הוא ענק. החמישייה הפותחת של מכבי יכולה להתמקם בו בכיף כולל ציוד. הכיסאות מתקפלים בכל זוית ולכל כיוון בערך, וגם עם שבעה מושבים פתוחים נשאר מקום בבגאז'. יש המון מקומות אחסון קטנים, מגירות מתחת לכיסאות, תאים קטנים בצדדים וכו'. לרכב מערכת מולטימדיה מקורית של פורד עם ניווט מצוין שגם מוצא תחנות דלק, מסעדות, סופרים ומלונות. יש אפשרות לוויפי, כלומר הטלפון יכול להיות הוט ספוט והמערכת תוכל להתחבר אליו. יש לרכב חיישנים מכל הכיוונים, כולל צדדים, שמאוד עוזרים בחניה, אבל אין מצלמת רברס. יש זיהוי תמרורים והתרעה בצורת רעד בהגה על חציית נתיב ללא איתות. למנוע המדובר 210 סוסים בועטים ומשהו כמו 36 קג"מ אם אני לא טועה. זה מספק מאוד, ופרט לעליות תלולות מאוד, הוא מאיץ בקלות בכל מצב, גם עם מטען. לרכב יש חלונות ענקיים שזה יתרון, אבל גם חיסרון. נפלנו על תקופה עם ימים שמשיים במיוחד, והיא חודרת לתוך הרכב ומציקה. אין לרכב וילונות נשלפים לחלונות האחוריים כמו בגרנד סניק ובפיקסו למשל, וזה בהחלט היה נחוץ. גם חלונות כהים היו עוזרים כאן מאוד. לפחות המזגן לא התקשה לקרר את הנפח העצום של הגלקסי, גם בצהריים שהגיעו ל 35 מעלות. בשיוט באוטוסטרדות המנוע עומד על 1700 סל"ד והכל מרגיש מוצק ונעים. במהירות נמוכה המנוע קצת מטרטר ולראש מתגנבות אסוציאציות של מונית שירות. הגיר אגב, שאני לא יודע מי הוא ומה הוא, עשה עבודה מצויינת, החלפת ההילוכים חלקה מאוד ולא מורגשת. זה אגב לא קורה יותר מדי כי המנוע גמיש מאוד וסוחב בכל סל"ד. צריכת הדלק עמדה על 1 ל 14 בערך, ליטר דיזל עולה 1.2 אירו.

 

קצת על רכבים באיזור. המותג השולט בגדול הוא רנו. אח"כ פג'ו, סיטרואן, פורד, טיפה ניסאן, עוד פחות סוזוקי ובסוף כל השאר – דאצ'יה, וולקסווגן, אאודי, במוו. כל הרכבים, אבל כל הרכבים, הם האצ'בק או סטיישן. ראיתי רק 2 סדאן בכל התקופה. הרוב המכריע של הרכבים מונע בדיזל. על אופנת הג'יפונים לא שמעו שם. אפילו קקטוסים ראיתי רק שניים שלושה. סוזוקי זה רק קרוסאובר בגרסת ההנעה הכפולה, או סוויפט. באתר קמפינג עצמו היו לא מעט וולוו, אבל הם גררו את הקרוואן כל הדרך מהולנד או דנמרק.

הכבישים הם משני סוגים. סוג ראשון הוא כבישי אגרה שנקראים אוטורוט, אוטוסטרדות של 130 קמ"ש עם 2-3 נתיבים. כל כמה קילומטרים יש איזור מסודר לעצירה עם משחקים לילדים, מים ושירותים (בול קליעה אגב). כשנכנסים לכביש לוקחים כרטיס ממכונה, וכשיוצאים משלמים במכונה על פי הכרטיס. העלות היא בערך אירו אחד ל 10 קילומטר.

הסוג השני הוא הנשיונל רוט, אלה כבישים שעוברים בין העיירות והכפרים, המהירות המקסימלית בהם היא 90 קמ"ש, ובכל פעם שנכנסים לישוב היא יורדת ל 50 ואפילו 30 קמ"ש על מעברי חציה.

אם יש לכם דרך ארוכה, או שאתם רוצים להגיע הכי מהר, אוטורוט בתשלום. עם הזמן איתכם ובא לכם להנות מהנוף ואולי לגלות מסעדה טובה באיזה כפר, נשיונל רוט.

שני הסוגים של הכבישים מתוחזקים מצוין, אין בורות, סימונים לא ברורים או הפתעות בדרך. בהתחשב בחורף שיש שם, מרשים.

הלינה

פה אני והאישה ישרנו קו לחלוטין והחלטנו על כפר נופש/קמפינג מדוגם. רצינו שתהיה תעסוקה לילדים במרחק הליכה, כדי שלא כל יום נצטרך לנסוע. כמו שכתבתי קודם נעזרתי רבות באתר הזה https://www.eurocampings.co.uk , שנתן כיוון כללי לגבי מיקום והפסיליטיז שיש בכל אתר ומשם נכנסתי לאתר של כל כפר נופש כדי לבדוק זמינות ולקרוא חוות דעת. בהרבה כפרי נופש באירופה יש מדיניות די קשוחה של ימים קבועים להגעה ועזיבה. יש דילים של שבוע שלם ויש דילים של סופ"ש. זה טוב אולי לרוב האורחים שמגיעים באוטו, אבל לנו הישראלים זה מאוד לא מסתדר עם הטיסות. בסוף מצאתי את האתר הזה http://www.yellohvillage.co.uk/camping/le_domaine_de_louvarel שענה על כל הדרישות וגם היה זמין ובמחיר שפוי. באתר עצמו יש צוות בידור לילדים עד ה 25 לאוגוסט, יש טרמפולינה, מתקני טיפוס לילדים, קרוסלה ומתנפחים. יש בריכה קטנה ומקורה, כנראה במקור להגנה מהקור, אבל במקרה שלנו להגנה מהשמש שהיתה חזקה, ויש אגם צמוד לכפר ובילינו בו לא מעט. גם ליד האגם יש משחקים לילדים כולל שני מתקני אומגה בגובה נמוך. יש גם מסעדה לא רעה במקום, קצת יקרה אבל סוגרת את הפינה וגם חוסכת נסיעה. באחד הימים הם גם ארגנו בחינם שייט בקייקים שניצלנו, וביום אחר רכיבה על סוסי פוני שפיספסנו. יחידת הדיור עצמה די חדשה והיא בעצם קרוואן מאובזר בנדיבות בגודל 30 מטר בערך, עם מרפסת עץ צמודה. ביחידה יש חלל של סלון ומטבח עם מקרר, מיקרו ואפילו מדיח כלים, ספה שיכולה לשמש כמיטה, טלוויזיה, ושולחן נפתח. משני הצדדים יש חדרי שינה, אחד עם מיטה זוגית ואחד עם 3 מיטות, אחת תלויה. לכל חדר שינה יש מקלחת צמודה כולל שירותים. כל הקירות בין החללים הם גם ארונות כך שמקום אחסון לא חסר. הדבר היחיד שאין זה מזגן. המנהלת במקום, שעבדה בעבר באייר פרנס והייתה הרבה פעמים בישראל הבטיחה שביחידות הבאות יהיה מזגן. בין היחידות יש מרחבי דשא שהילדים יכולים לשחק בהם בכיף.

 

מים

לא חסר. נחלים, אגמים, נהרות. הכל מלא והכל זורם בסוף אוגוסט. בערב שלפני העזיבה התחיל לרדת גשם ולא הפסיק עד שעזבנו, אולי הוא עדיין יורד, כך שזה לא מפתיע. הרבה אגמים מוסדרים לרחצה לציבור. זה אומר שיש חניה מסודרת, חוף חולי או עם חלוקי נחל קטנים, משחקים לילדים על החוף, שירותים ושירותי הצלה בעונה. כדאי להיות מציל בצרפת, השילוט באגם טען שהמציל נמצא מתחילת יולי עד ה 20 לאוגוסט, בין השעות 11 עד 18 או משהו כזה. המים קרים ונעימים. בחופים האלו בקושי יש פחים ועדיין הם נקיים למופת. הצרפתים אוהבים לעשן, אבל לא תמצאו בדל בחוף. אף אחד לא צועק, או משמיע מוזיקה. זה כולל גם ילדים וחבורות של נערים. ישנה אווירה כללית של שלווה ואף אחד לא מפר אותה.

 

אוכל

המחירים בסופרים די דומים לאלו שבישראל. יש פירות וירקות מכל הסוגים והם קצת יותר יקרים מאשר בארץ. הם מציינים על כל פרי וירק מאיפה הוא מגיע ומסתבר שאת המנגו מביאים מישראל. בכללי, המחלקה הזאת לא תופסת הרבה מקום בסופר. מה שכן יש שם בשפע ובזול זה מוצרי בשר וחלב. גבינות מכל הסוגים שאפשר לדמיין. הם מצטיינים במיוחד בגבינות עזים אבל יש להם גם מוצרלה טרייה שהם מביאים מאיטליה, טעים בצורה קיצונית. מעדנים יש מכל הסוגים והמינים, המגוון באמת מרשים. בבשר יש הכל מהכל, חזיר, בקר, עוף, ברווז, שפן. הכל נחתך מראש בכל צורה אפשרית ונארז בקלקר ואז מונח על המדף. גם דגים ופירות ים יש בשפע ולא יקר מאוד. למשל, קנינו נתח טונה טרייה בסופר במחיר של 16 אירו לקילו. מה שעוד זול מאוד זה האלכוהול. אני פחות מתחבר ליין, אבל קניתי לי מארז של 10 בקבוקי בירה 250 מ"ל במשהו כמו 4 אירו. על הבאגט והקרואסון הצרפתי אין מה להוסיף. הקרואסון מדהים, ממש לא מה שמוכרים בארץ. לבגט יש קרום קשה מאוד, אני מעדיף את הגרסה הישראלית. הילדים בכלל לא הסתדרו איתו ולכן קניתי להם לחם פרוס שמיועד לסנדביצ'ים. הפתעה מוחלטת. כזה לחם רך לא אכלתי עד היום. הילדים התאהבו בו. הלוואי והייתה כרית שעשויה מהלחם הזה.

 

מסעדות בצרפת זו תורה בפני עצמה. קודם כל, רוב המסעדות סגורות בימי שני. כשהן כן עובדות, הן פתוחות לצהריים מ 11 עד 14, ואז סוגרות שוב עד לארוחת הערב מ 19 עד 22. לשבת במסעדה בצרפת זה לא רק עניין של אוכל. זה עניין תרבותי. הם מניחים שנכנסת להירגע, או לדבר עם חבר ולא רק לצאת שבע ולכן העניין מתנהל בקצב מאוד איטי לעומת המצב פה. צוות של מסעדה הוא 2-3 אנשים, אחד במטבח, אחד בבר ואחד שלוקח הזמנות ומגיש לשולחנות. לפעמים האיש מאחורי הבר והמלצר הם אותו אדם. יעברו לפחות 10 דקות מרגע שתתיישבו ועד שמישהו יגש אליכם. אפשר להזמין מנות ספציפיות מהתפריט אבל בדרך כלל מזמינים את תפריט היום, שזו הגרסה שלהם לעסקית. זה כולל מנה ראשונה של סלט או מרק, מנה עיקרית, איזה שתי חתיכות גבינה, ואז קינוח שהוא גלידה או עוגה קטנה או מעדן חלבי כלשהוא. בנוסף יביאו לכם לשולחן מים קרים וסלסילת לחם. בין כל אחד מהשלבים של הסעודה יעברו 10-15 דקות ואז תחכו לחשבון עוד איזה 10 דקות. בינתיים אפשר לעשן, לשתות כוס יין ולהירגע, אם אין אתכם ילדים חסרי סבלנות כמובן. עסקית כזאת עולה בין 13 אירו ל 18 אירו, תלוי בעיקר במנה העיקרית. זה נכון כמובן רק למסעדות עממיות שאפשר למצוא בכפרים ובערים הקטנות ולא למסעדות שף עם שם מוכר, שם תוכלו לשלם פי כמה. אם יש איתכם ילדים חסרי סבלנות, האופציה הכי טובה שלכם היא מקדונלדס. הם פתוחים תמיד, האוכל מגיע מהר, בהזמנה בשירות עצמי יש תפריט באנגלית ותמיד יש פינת משחקים לילדים וויפיי. התפריט באנגלית הוא פלוס גדול, כי הם כמעט לא מבינים מילה אנגלית והתקשורת קשה מאוד. האופציה הנוחה השנייה אחרי מקדונלדס, היא כנראה הסופר.

אטרקציות

אנחנו כמעט ולא נסענו לכאלו, אבל בכל זאת לא יכולנו להעביר את כל השהות בכפר. המקום הראשון שנסענו אליו הוא פארק "טט ד'אור" (ראש הזהב) בליון. זה פארק למופת. מדובר בשטח של כ 1000 דונם בערך צמוד למרכז העיר ליון. בפארק יש גן חיות, אגם ענקי, מדשאות רחבות ידיים, גן בוטני וסתם שבילים עם חופת עצים ענקיים בין עשרות שנים. כל זה בחינם. אפשר להשכיר בו סירה ולשוט באגם, או עגלת אופניים מונעת פדאלים עם מקום לארבעה. יש מתקנים לילדים בתשלום, כמו קרוסלה עם סוסים, נדנדות או רכבים עם פדאלים. אפשר להביא אוכל ולעשות פיקניק בדשא בצל, לשחק בכדור, או סתם להאכיל ברווזים ויונים. הפארק באמת ענקי, נקי ושקט. לאורך השבילים בפארק יש דוכנים של ממתקים ומזון מהיר במחירים שפויים. סערות סבתא יעלו יורו אחד, גלידה 2.5, ושתייה 2. בקיצור פחות ממה שהייתם משלמים בנמל תל אביב כנראה. אנחנו לא הספקנו למצות את כל הפארק ב 4-5 שעות שהיינו בו, אבל כיוון שהנסיעה היא שעה וחצי לכל כיוון, הסתפקנו בזה.

החנייה אגב היתה באחד הרחובות שצמודים לפארק, בערך 500 מטר מהכניסה. בחינם לגמרי.

 

האטרקציה השנייה שהיינו בה היא פארק הציפורים. מדובר על גן חיות ענקי שמכיל רק ציפורים. כנהוג (כנראה) בז'אנר הצרפתי, הוא בנוי כשביל ראשי סביב אגם גדול. מהשביל יש שבילים קטנים שמובילים כל אחד למתחם עופות בסגנון אחר – תוכים, פינגווינים, נשרים, ציפורים אפריקאיות, יונקי דבש, ציפורים טרופיות וכו'. הציפורים עצמן נמצאות בכלובים ענקיים והמבקרים נכנסים לתוכם, כך שמה שמפריד בינך לבין העופות זה חבל דק שמסמן שאין מעבר. אפשר להאכיל שם גם תוכים, קונים כוסית קטנה ביורו ונכנסים איתה לכלוב ענק. הציפורים לא חוששות ואפילו עולות על היד כדי לאכול. פעילות מעולה לילדים. בשעות קבועות יש בפארק מופע ציפורים, הוא כלול במחיר בכניסה ורק צריך להירשם אליו. מחזה די מרהיב, עשרות תוכים מתעופפים די קרוב לראשים של הצופים בזמן שציפורים אחרות עושות פוזות ברחבה המרכזית. אני אהבתי. במרכז הפארק יש מגדל תצפית בגובה 20 מטר. הרצפה שלו עשויה מרשת ברזל לא צפופה מדי, מה שמאפשר לך להביט ישר למטה. לא לסובלים מפחד גבהים. הכניסה לפארק ל 2 מבוגרים ו 2 ילדים עלתה 58 אירו. ילד עד גיל 3 לא משלם.

 

האטרקציה הבאה היא פארק מים, או יותר נכון מתחם בריכות עירוני, רק שהסטנדרט הוא צרפתי. באחד הימים החמים החלטנו העביר חצי יום ב"בריכה העירונית" של Bourg en Bresse. אחד המתקנים היפים שראיתי. היצירתיות של האדריכל ניכרת בהמון פרטים. הכניסה היא לתוך מתחם סגור בקירות זכוכית שמכיל בריכה בינונית בצורה לא שגרתית. בתוך הבריכה יש מן איזור מעגלי עם זרם מים שמדמה נחל, ג'קוזי בפינה אחרת ועוד כמה אלמנטים נחמדים. בחלל הזה יש בריכת פעוטות, אבל לא סתם שכשוכית, אלא כזאת עם גבהים משתנים, ומין תעלה כזו שהילדים יכולים לרוץ בה. אם עולים חצי מפלס, ישנה בריכה חצי אולימפית לשחייה, ובריכה עמוקה עם שלוש מקפצות שהגבוה ביותר היא 8 מטר. מדהים לראות ילדים בני 6-7 קופצים ממנה בלי פחד. במתחם הסגור ישנה גם מגלשת מים ארוכה שיוצאת מהבניין וחוזרת אליה חזרה.

כשיוצאים מהמתחם הסגור ישנן שלוש בריכות, הראשונה מתחילה בגובה 0 ומגיע לעומק של 90 ס"מ. בכניסה יש מזרקות קטנות תת מימיות, וכיף לראות את הצרפתיות משתרעות שם, חצי גוף במים וחצי בשמש, כמו בפרסומת ללוריאל. בחלק העמוק של הבריכה יש קיר טיפוס לילדים שמתחיל בתוך המים וממשיך מעליהם לגובה של 30 סנטימטר. הילדים מטפסים וקופצים לבריכה הבאה, שמתחילה ב 90 ס"מ ומגיעה עד מטר וחצי, וגם שם מסתיימת בקיר טיפוס, יותר גבוה הפעם, וגם שם הם מטפסים וקופצים בחזרה בלי סוף. הכניסה לבריכה השלישית היא מהרמפה שבינה לבריכה השנייה, והיא בעצם קיר בטון משופע וחלק, ככה שאתה פשוט יושב ומתגלש פנימה לבריכה השלישית והעמוקה. מצידן הימני של שלושת הבריכות האלו יש 2 מסלולים של 50 מטר, לאלה שאוהבים לשמור על הכושר ולהשתזף תוך כדי. חוץ מזה בחוץ יש עוד 6 מגלשות מים, 4 נמוכות ועוד 2 קצת יותר גבוהות. אני חייב לציין שהתור למגלשות הוא קודם כל קצר, לא יותר מ 3-4 דקות אם בכלל, ודבר שני מתנהל בסדר מופתי, וזה כולל גם ילדים ונערים שהיו שם לא מעט. יותר מזה, אם התחלתי לעלות במדרגות למגלשה, אף אחד לא יעקוף. אני הייתי צריך לסמן לילדים מאחורי שיעקפו אותי כדי שלא אעקב אותם. אף אחד לא דוחף, אף אחד לא שומר מקום לחבר, לא עולים ביחד, מדהים. עוד קטע בבריכות בצרפת זה שמותר רק בגד ים צמוד. ברמודות סטייל בילבונג, קוויק סילבר וכו' יגרמו לכך שיגידו לכם לצאת מהמים. מצד שני, כובע ים לא צריך שם. הכניסה לכל המשפחה למתחם הזה עלתה, תחזיקו חזק, 11 אירו. וזה כולל צ'יפים ללוקרים.

צרפתים

הקלישאה היחידה שנכונה על הצרפתים היא שהם לא יודעים אנגלית. התקשורת שם באמת קשה. אם מישהו מתכנן נסיעה, מומלץ ללמוד כמה מילים בצרפתית. יכול להיות שזה האיזור ואולי בערים הגדולות המצב אחר. שאר הקלישאות קלושות עד לא קיימות. הנשים מגלחות. הן גם לא הכי יפות בעולם. גם לא הכי מתוקתקות. ממוצעות. הם מתקלחים, אני לפחות לא הרחתי אותם, אולי זה בגלל שהגבינות הסוו את הריח . הם לא אנטיפתים, דווקא נחמדים ומנסים לעזור. אני לפחות לא נתקלתי בחוסר נעימות. הם אוהבים לעשן, הם מעשנים כמעט בכל מקום פתוח. אם מישהו חשב שהמוסלמים תכף כובשים את צרפת, אז לא. רואים רעלה פה ושם ובעיקר בערים אבל ממש לא בצורה ניכרת. יש להם קטע עם משתנות, זה פשוט פתוח לכל. אם יש מבנה שירותים ציבוריים, המשתנות יכולות להיות על הקיר החיצוני שלו, גלויות לרחוב. במלתחות כניסה לבריכה, בקושי יש הפרדה בין נשים לגברים, המשתנות יהיו בחלל המשותף. כיור לעומת זאת, יהיה בתא, מאחורי דלת. לך תבין.

זהו

אם הגעתם עד לפה, כל הכבוד. ממליץ בחום על האיזור, וממליץ למי שנוסע ללמוד צרפתית בסיסית.

תמונות יהיו בהמשך, מתנצל מראש, צולמו בסלולרי.

אם יש עוד שאלות, אשמח לענות.

[sperial]

יופי של טיול, יופי של תאור.

בני כמה הילדים שלך?

הניסיון האישי שלי הוא שאפשר גם ממש לטייל עם ילדים די צעירים (אני התחלתי כשהצעיר היה בן 3), ומגיל 5 בערך הם גם זוכרים את החוויות לטווח אחוך.

וכמה הערות, מניסיון של לא מעט שנים:

1. הכבישים בצרפת ממש לא מתוקתקים. כלומר - כבישי האגרה כן, אבל כבישים אחרים, כולל בין עירוניים כפולי נתיבים, יכולים להיות מנוקבים ככברה.

2. מצלמות בכל פינה, עם הקפדה יתרה. הצרפתים סובלים מאד מנפגעי תאונות דרכים ובמסגרת המלחמה שלהם בתופעה הציבו הרבה מאד מצלמות. סה"כ ככל הנראה שמלחמתם בתאונות די מוצלחת, אם כי איני יודע לאיזה רכיבים של האכיפה יש ליחס זאת - אבל צריך להקפיד מאד לא לעבור את המהירות המותרת.

3. תשלום בכבישי האגרה - לעתים עם כרטיס כפי שתארת, לעתים מגיעים לשער ועל האי, משמאל לנתיב, יש מעין סל שלתוכו מטילים מטבעות. חשוב להתחיל כל נסיעה בכביש כזה עם מלאי מספק של מטבעות, כיוון שהמתקן דורש תשלום מדוייק.

4. הנהגים הצרפתיים יכולים להיות ים תיכוניים לחלוטין, רק בלי הצופר. כלומר חותכים נתיבים, חוצם לנתיב הנגדי בעיקולים, עוצרים בכל מקום.

5. אנגלית? תלוי היכן. לפני שנתיים הייתי בפרובאנס ולא היתה בעית תקשורת, מעטים המקומות בהם אשתי נזקקה לתרגל את הצרפתית שלמדה בתיכון.

6.משהו על הצרפתיות: כאשר אמא הולכת עם ילד קטן לשירותים הציבוריים - תכנס לצד של הגברים או של הנשים? במקומותנו תכנס לצד הנשים. בצרפת (או, לפחות, במקומות בהם טיילתי בפרובאנס) - הן תכנסנה לצד של הגברים וישגיחו על הילד שישתין במשתנה - וזה לא מזיז לאף אחד מהגברים שלצידה. כמובן שעל החוף הן תשתזפה חצי גום ערוף, ציצים צלויים הם מראה נפרץ.

זה. צריך לצאת. אלי אחר הצהריים יהיהו עוד כמה הערות והארות.

[SurfHigh]

הבטחתי תמונות באיכות גרועה, בבקשה. הילדים שלי אגב בני 2.8, 5.4 ו 6.11

הרכב מאחור:

 

מגדל התצפית בפארק הציפורים, תוכי, ופלמינגוז:

 

כמה עוגות מעצירה בפטיסרי:

 

הפארק בליון:

 

באגם ליד הכפר ובכפר עצמו:

עריכה אחרונה ב-4 לספטמבר, 2017 על ידי SurfHigh

[itaysamurai]

אחלה סקירה, תודה.

חזרנו בשישי משבוע דומה, פלוס מינוס, בהולנד. חלק מהדברים שכתבת מקבילים וחלק הפוכים למה שחווינו

כתבתי משהו דומה מבחינת החלוקה, אעלה בהמשך.

[hans]

סקירה נהדרת, תודה על השיתוף.

אני מתנהל עם אס-מקס, האח הקטן של הגלקסי (אגב, אין יותר 2.3 בנזין, רק 2.0 טורבו) ועוד לפני שמדברים על מנוע ומתלים מדובר במוביל משפחות נהדר, אי אפשר לתאר כמה זה נוח השילוב הזה של 3 כיסאות נפרדים ותא מטען פסיכי.