מישהו ממשתתפי הפורום הצליח לצאת ממירוץ העכברים?

[sronis]

אני לא חושב כמוך. מקריאה של הבלוג שלה נראה שזה כן אמצעי, להגיע לאיזשהו בטחון (אפילו פסיכולוגי) בחיים כדי שתוכל לפנות מקום לעשות מה שבאמת בא לה לעשות - במקרה שלה לכתוב בלוג על כל זה... אבל אני לא חושב שזה צריך להתפרש כהפרעה.

 

ה"הפרעה", או יותר נכון הפרדוקס, הוא שבשביל להגיע לבטחון הזה שהיא יכולה להתקיים מבלי לעבוד בעבודה שהיא לא אוהבת, היא מוותרת על הרבה דברים שהיא כן אוהבת.

ולזה היא תגיד שהיא לא באמת אוהבת או צריכה את הדברים האלה, מה שמאוד קשה לי להאמין לו. כי אם היא הייתה זוכה עכשיו ב-5 מיליון שקל בלוטו, אני בטוח ב-100% שהיא הייתה משנה משהו בסגנון החיים שלה.

 

ואגב, אחרי שקראתי קצת בבלוג שלה, בהחלט יש דברים שאני מסכים איתה לגביהם ובאופן כללי אני חושב שהיא אינטיליגנטית בהחלט.

[martines]

אז היא לא עובדת,ואני באמת לא מבין כמה כבר אפשר לשבת בבית, כי כסף לטיולים אין לה, לא מסעדות לא חו"ל, תחביבים אחרים?

 

 

מסעדות זה מה שעושה אותך מאושר ? פעמיים בשנה נסיעות לחו"ל זה מה שהופך אותך למאושר ?

כסף לטיולים ? אולי אם אתה מטייל במלונות ואוכל במסעדות. ממתי בשביל לטייל צריך כסף ? לקחת אופניים ואוהל לטיול של כמה ימים על שביל ישראל לא עולה כמעט כלום, לקחת אוהל ולישון בחוף באילת לא עולה כלום.

ידידי,תהיה בריא, אתה עמוק עמוק בתוך מרוץ העכברים

עריכה אחרונה ב-15 לנובמבר, 2016 על ידי martines

[SlowRide]

יש לנו ארץ יפה אבל קטנה. נניח והיית בכל מקום, לא היית רוצה לבקר בחו"ל ולטייל שם?

אני לא טוען שטיולים בחו"ל זה מצרך יסוד, אפשר לחיות גם בלי זה. אבל מסכום כזה זעום אין יותר מדי תחביבים מרחיבי דעת שאפשר לתחזק. וכשאתה "אדון לעצמך" כמו שהיא כותבת שם, לא עובד עם המון זמן פנוי, תחביבים זה דבר חיוני מאד.

[Alon_A]

מסעדות זה מה שעושה אותך מאושר ? פעמיים בשנה נסיעות לחו"ל זה מה שהופך אותך למאושר

^ מהרגע שהדיון מעמוד 6+ בערך עבר למסלולי השקעה\מספרים\אחוזים וכו, עברנו מדיון במרחב האושר לדיון במרחב העושר. אין בינהם קשר ישיר של סיבה ותוצאה.

[Fitch]

איך מישהו אמר:

money can't buy happiness, it is happiness

[sronis]

קודם כל, בהחלט יש קשר ישיר בין עושר ואושר - מתחת לרמת עושר מסוימת, רמת האושר יורדת משמעותית. הרמה הזו היא הרמה המינימלית שמאפשרת לך להתקיים בכבוד. מעל לאותה רמת עושר בסיסית, בהחלט הקשר הולך ונעשה רופף.

העניין הוא אחר - הטענה של הסולידית היא שהיא לא צריכה את כל אותם פינוקים שעולים כסף, ויכולה למלא את זמנה וליהנות באותה המידה גם בלעדיהם. עם זה קשה לי להסכים, מכיוון שלצערנו חלק נכבד מההנאות של המין האנושי עולות כסף (דוגמא פשוטה היא נסיעות לחו"ל, אבל כמובן שיש דברים זולים הרבה יותר שמשפרים את חיינו ועדיין, מה לעשות, עולים כסף). שימו לב שאני עושה כאן הבדלה בין אושר לבין הנאה - שני דברים שונים.

[malcishua]

רוני - נכון, אבל הרמה הזו היא אינדיבידואלית ומשתנה מאוד מאדם לאדם, אפילו אנשים שחיים באותה סביבה.

 

אני מכיר למשל (קרובת משפחה של חברה) ספרנית בת 60 שמבלה בספריה כל יום כ-10 שעות (בעבודה). מה היא עושה כשחוזרת הביתה? קוראת ספרים כמובן. היא לא יוצאת הרבה מהבית (רק לפגוש את המשפחה וחברים מדי פעם), לא מעניין אותה נסיעות לחו״ל ולא טלוויזיה או קולנוע. והיא לגמרי מאושרת מהחיים שלה. מיותר לומר שההוצאות שלה פר חודש הן אפסיות ביחס אלי, למשל. ד״א יש לה לגמרי אפשרות כלכלית לטוס לחו״ל וכו׳.

 

בכלל, יש לי קבוצת חברים שנוהגת להפגש בפאבים ומסעדות תל-אביביות, וקבוצת חברים אחרת שבה אנחנו נפגשים כל פעם בבית של חבר אחר. שוב, ההוצאות הנגזרות שונות מאוד.

 

מה שאני מנסה להעביר הוא שזה ממש עניין של הרגלים. יש מי שרגיל לנסוע פעמיים בשנה לחו״ל ובשבילו זה טעם החיים, והוא סובל בעבודה וחי מנסיעה לנסיעה. יש מי שרגיל לצאת כל ערב לפאב/מסעדה אחרת וזו ההנאה שלו בחיים. יש כאלה שבשבילם החיים הם הקריירה והריגוש שלהם הוא להגיע לקידום הבא ולכבוש יעד עסקי נוסף. ויש כאלה שמבלים את זמנם בדרכים פחות חומריות שלא דורשות הרבה משאבים - קריאה, גלישה באינטרנט (מכיר פנסיונר צעיר בן 58 שזה כל מה שהוא עושה במשך היום..) או אפילו סתם טיולים מהסוג הזול - ברגל, בארץ, עם סנדוויץ׳ מהבית.

 

בגלל ההבדלים הגדולים האלה אנחנו רואים כאן אנשים שלא מבינים איך אפשר להנות מהחיים בלי כסף למסעדות ולחו״ל. אז זהו, שיש אנשים שמבחינתם זו המציאות והם נהנים ממנה מאוד.

[malcishua]

ה"הפרעה", או יותר נכון הפרדוקס, הוא שבשביל להגיע לבטחון הזה שהיא יכולה להתקיים מבלי לעבוד בעבודה שהיא לא אוהבת, היא מוותרת על הרבה דברים שהיא כן אוהבת.

ולזה היא תגיד שהיא לא באמת אוהבת או צריכה את הדברים האלה, מה שמאוד קשה לי להאמין לו. כי אם היא הייתה זוכה עכשיו ב-5 מיליון שקל בלוטו, אני בטוח ב-100% שהיא הייתה משנה משהו בסגנון החיים שלה.

 

ואגב, אחרי שקראתי קצת בבלוג שלה, בהחלט יש דברים שאני מסכים איתה לגביהם ובאופן כללי אני חושב שהיא אינטיליגנטית בהחלט.

תראה, אם אתה נכנס פה לטריטוריה של ״אני לא מאמין לה, היא משקרת״ אז קשה מאוד לנהל דיון ענייני מעבר לטענה הזו.

 

לגבי זכיה ב-5 מיליון - אז מה? כל אחד שהיה זוכה פתאום בסכום משמעותית גדול יותר ממה שהוא שווה היה עושה כל מיני דברים שלא עשה לפני כן. אם הייתי זוכה ב-50 מיליון הייתי קונה אסטון מרטין. זה אומר שאני לא יכול לחיות בלי א״מ ושאני צריך להקדיש כל רגע בחיי כדי להרוויח מספיק בשביל לקנות כזו? ממש לא. אני חי מצוין גם בלעדיה, והחוסר שלה בחיי לא פוגע באושר שלי.

[Benor]

העניין הוא אחר - הטענה של הסולידית היא שהיא לא צריכה את כל אותם פינוקים שעולים כסף, ויכולה למלא את זמנה וליהנות באותה המידה גם בלעדיהם. עם זה קשה לי להסכים, מכיוון שלצערנו חלק נכבד מההנאות של המין האנושי עולות כסף (דוגמא פשוטה היא נסיעות לחו"ל, אבל כמובן שיש דברים זולים הרבה יותר שמשפרים את חיינו ועדיין, מה לעשות, עולים כסף). שימו לב שאני עושה כאן הבדלה בין אושר לבין הנאה - שני דברים שונים.

 

אני למשל לא נהנה מרוב הדברים שהאנשים נהנים מהם.

יכול לוותר בקלות על ביקורים תכופיים בפאבים/ברים בתי קפה, לאכול במסעדות, טיולים לחו"ל, רכב יוקרתי/חדש מהניילונים ופינוקים כאלו ואחרים.

אני יכול להשאר בכיף עוד שנה-שנתיים עם ה- LG G3, ואין לי שום רצון או צורך להשתדרג בסלולארי חדש.

אין לדעת מה יוליד יום, אבל עם הפג'ו 107 אני מתכנן להשאר כל עוד היא תעשה את עבודתה.

אני יכול להתלהב לכמה ימים מקניית פג'ו 208 דיזל או כל רכב אחר שמושך אותי, ומה אז? זה יהפוך אותי לבנאדם מאושר? עכשיו יש לי פאקינג פג'ו 208 דיזל ואוו!!!! לדעתי, ההתלהבות תרד מהר מאוד לאחר מס' ימים....

לרוב לא נהנה ולא מרגיש שחסרים לי כל מיני גאדג'טים שונים ומשונים.

יש דברים קטנים שחלקם עולים כסף שאני כן נהנה מהם:

מכונת קפה, אופניים, ללכת לים, ללכת לבריכה, כל מיני סדנאות ומדיטציות.

אבל מצד שני, אני רחוק מאוד מהכלל ולא מייצג שום דבר...

לכל אחד מאיתנו יש צרכים ורצונות שונים. מה שמתאים לך, לא בהכרח מתאים למאן דהוא.

כסף לא יעשה אותי מאושר, אבל הוא כן יתן לי שקט נפשי...

[ArikC]

מסעדות זה מה שעושה אותך מאושר ? פעמיים בשנה נסיעות לחו"ל זה מה שהופך אותך למאושר ?

כסף לטיולים ? אולי אם אתה מטייל במלונות ואוכל במסעדות. ממתי בשביל לטייל צריך כסף ? לקחת אופניים ואוהל לטיול של כמה ימים על שביל ישראל לא עולה כמעט כלום, לקחת אוהל ולישון בחוף באילת לא עולה כלום.

ידידי,תהיה בריא, אתה עמוק עמוק בתוך מרוץ העכברים

 

האמת שלא,מסעדות זה לא ביג דיל בשבילי,מידי פעם זה נחמד לצאת קצת מהשגרה אבל לא משהו משמעותי בשבילי.

טיולים לחו"ל כן מאוד משמעותיים בשבילי,אני גולש סנובורד ,משתדל לפחות פעם בשנה לצאת לטיול עם חברים.

זה כן עושה אותי מאושר,לישון על החוף באילת ממש לא בא בחשבון בתור חופש בשבילי,או אילת בכלל,או כל מה שנמצא בארץ למען האמת.

כ"כ הרבה דברים אי אפשר לעשות בארץ,למה להגביל את עצמי?

זה לא העניין הכספי,אבל זה חלק ,הכול בארץ עולה הרבה יותר,מחיר של יום כניסה לחרמון כולל נסיעה ודלק כניסה וכו' מקביל לרבע עלות בערך מטיול של שבוע בחו"ל,ועוד לי יש את כל הציוד,מי שרוצה להשכיר כבר מגיע לעלויות גבוהות בהרבה.

אני לא רודף אחרי כסף,לפעמים יש לי לפעמים אין,עושה דברים שעושים אותי מאושר ומעביר ככה את החיים.

ברור שאם היה לי יותר כסף הייתי יכול להנות יותר,אבל אני לא מתלונן בכלל על מה שיש לי עכשיו.

[malcishua]

אתה ממש לא צריך להתנצל (או להצטדק) על כך שהתחביבים שלך עולים יותר או שאתה נהנה מטיולים בחו״ל. רק להבין שזה לא נכון לגבי כולם ושיש אנשים שלגמרי מאושרים גם בלי הדברים האלה.

[sronis]

רוני - נכון, אבל הרמה הזו היא אינדיבידואלית ומשתנה מאוד מאדם לאדם, אפילו אנשים שחיים באותה סביבה.

 

אני מכיר למשל (קרובת משפחה של חברה) ספרנית בת 60 שמבלה בספריה כל יום כ-10 שעות (בעבודה). מה היא עושה כשחוזרת הביתה? קוראת ספרים כמובן. היא לא יוצאת הרבה מהבית (רק לפגוש את המשפחה וחברים מדי פעם), לא מעניין אותה נסיעות לחו״ל ולא טלוויזיה או קולנוע. והיא לגמרי מאושרת מהחיים שלה. מיותר לומר שההוצאות שלה פר חודש הן אפסיות ביחס אלי, למשל. ד״א יש לה לגמרי אפשרות כלכלית לטוס לחו״ל וכו׳.

 

בכלל, יש לי קבוצת חברים שנוהגת להפגש בפאבים ומסעדות תל-אביביות, וקבוצת חברים אחרת שבה אנחנו נפגשים כל פעם בבית של חבר אחר. שוב, ההוצאות הנגזרות שונות מאוד.

 

מה שאני מנסה להעביר הוא שזה ממש עניין של הרגלים. יש מי שרגיל לנסוע פעמיים בשנה לחו״ל ובשבילו זה טעם החיים, והוא סובל בעבודה וחי מנסיעה לנסיעה. יש מי שרגיל לצאת כל ערב לפאב/מסעדה אחרת וזו ההנאה שלו בחיים. יש כאלה שבשבילם החיים הם הקריירה והריגוש שלהם הוא להגיע לקידום הבא ולכבוש יעד עסקי נוסף. ויש כאלה שמבלים את זמנם בדרכים פחות חומריות שלא דורשות הרבה משאבים - קריאה, גלישה באינטרנט (מכיר פנסיונר צעיר בן 58 שזה כל מה שהוא עושה במשך היום..) או אפילו סתם טיולים מהסוג הזול - ברגל, בארץ, עם סנדוויץ׳ מהבית.

 

בגלל ההבדלים הגדולים האלה אנחנו רואים כאן אנשים שלא מבינים איך אפשר להנות מהחיים בלי כסף למסעדות ולחו״ל. אז זהו, שיש אנשים שמבחינתם זו המציאות והם נהנים ממנה מאוד.

 

הרמה המינימלית שבה אדם יכול לחיות עם מינימום סבל או חוסר נוחות, היא די דומה לרוב האנשים שחיים באותה סביבה. ההבדלים יותר נוגעים לדברים שאנשים שונים התרגלו אליהם. למשל מישהו שחי ממשכורת הייטק ימצא את זה קשה מאוד להסתדר עם משכורת מינימום פתאום.

הספרנית שאתה מכיר אולי לא מוציאה הרבה כסף, אבל אני מאמין שהיא גם לא עושה מאמץ יוצא דופן בשביל לחסוך - אולי גם בגלל העובדה שהיא לא צריכה יותר מדי.

אני לא טוען שהסולידית בעצם הייתה רוצה לשבת בבתי קפה כל היום ולטוס פעמיים בשנה לחו"ל, ממש לא. אני כן טוען שאילו היו נופלים עליה מהשמיים עוד 5000 שקלים בחודש מעתה ועד יום מותה, סגנון החיים שלה היה משתנה משמעותית. ושיהיה ברור - אם אתה נניח מרוויח כיום 10000 נטו בחודש וחי נורמלי והיו נופלים עליך עוד 5000 מעתה ועד עולם, אני חושב שסגנון החיים שלך היה משתנה הרבה פחות - בגלל שנקודת המוצא שלך אחרת לגמרי.

 

תראה, אם אתה נכנס פה לטריטוריה של ״אני לא מאמין לה, היא משקרת״ אז קשה מאוד לנהל דיון ענייני מעבר לטענה הזו.

 

לגבי זכיה ב-5 מיליון - אז מה? כל אחד שהיה זוכה פתאום בסכום משמעותית גדול יותר ממה שהוא שווה היה עושה כל מיני דברים שלא עשה לפני כן. אם הייתי זוכה ב-50 מיליון הייתי קונה אסטון מרטין. זה אומר שאני לא יכול לחיות בלי א״מ ושאני צריך להקדיש כל רגע בחיי כדי להרוויח מספיק בשביל לקנות כזו? ממש לא. אני חי מצוין גם בלעדיה, והחוסר שלה בחיי לא פוגע באושר שלי.

 

תראה. הבחורה אומרת שלא מפריע לה לחיות בצמצום כזה כל עוד יש לה את החופש התעסוקתי שלה. אני אומר שא. אם היא הייתה עובדת בעבודה שהיא נהנית ממנה היא כנראה הייתה מדברת אחרת (קראתי שהיא סיפרה על כמה היא סבלה בעבודה). וב. אם היה לה עוד כסף (לא חייב להיות 5 מיליון, סתם דוגמא) היא הייתה משנה באופן משמעותי את סגנון החיים שלה, כלומר נניח ונכפיל לרגע את החסכון החודשי שלה, היא בשמחה תכפיל בהתאמה את ההוצאות שלה.

[malcishua]

הרמה המינימלית שבה אדם יכול לחיות עם מינימום סבל או חוסר נוחות, היא די דומה לרוב האנשים שחיים באותה סביבה. ההבדלים יותר נוגעים לדברים שאנשים שונים התרגלו אליהם. למשל מישהו שחי ממשכורת הייטק ימצא את זה קשה מאוד להסתדר עם משכורת מינימום פתאום.

הספרנית שאתה מכיר אולי לא מוציאה הרבה כסף, אבל אני מאמין שהיא גם לא עושה מאמץ יוצא דופן בשביל לחסוך - אולי גם בגלל העובדה שהיא לא צריכה יותר מדי.

לא מסכים איתך. הספרנית המדוברת מרוויחה הרבה יותר ממה שהיא מוציאה (ספרנית עם ותק בספריה בה היא עובדת מרוויחה לא רע, וההוצאות שלה לדעתי אפילו נמוכות מאלו של הסולידית). בוא נאמר שהיורשים שלה יהיו מאוד מרוצים . היא למשל דוגמא מצוינת למישהי שחיה בסביבה זהה לשלי (וסביר שגם לשלך) אבל באמת ובתמים צריכה הרבה פחות משנינו, ולא בגלל שאין לה. ותאמין לי כשאני אומר לך שהיא לא היחידה שאני מכיר.

 

אני לא טוען שהסולידית בעצם הייתה רוצה לשבת בבתי קפה כל היום ולטוס פעמיים בשנה לחו"ל, ממש לא. אני כן טוען שאילו היו נופלים עליה מהשמיים עוד 5000 שקלים בחודש מעתה ועד יום מותה, סגנון החיים שלה היה משתנה משמעותית. ושיהיה ברור - אם אתה נניח מרוויח כיום 10000 נטו בחודש וחי נורמלי והיו נופלים עליך עוד 5000 מעתה ועד עולם, אני חושב שסגנון החיים שלך היה משתנה הרבה פחות - בגלל שנקודת המוצא שלך אחרת לגמרי.

כפי שכבר כתבתי, ומקריאה די יסודית של הבלוג שלה, אני מאמין שהיא מרוויחה אי-אלו גרושים מהבלוג ומסביב בנוסף למה שההשקעות שלה מניבות.

 

כל מה שהיא טוענת שם הוא שהיא הגיעה למצב שבו היא יודעת שתוכל להסתדר עם סכום X אם תצטרך, וזה הכל. כמו כן היא טוענת שבמצב בסיסי בשגרה היא לא צורכת הרבה מעל לסכום Y (שהוא ד״א גדול מסכום X שמייצג איזשהו חסם תחתון). זה הכל. מה שכן, ה-Y הזה באמת נמוך בסטנדרטים מקובלים, ואני די בטוח (כמו שכתבתי) שההכנסה האמיתית שלה כרגע גבוהה מהסכום הזה.

 

תראה. הבחורה אומרת שלא מפריע לה לחיות בצמצום כזה כל עוד יש לה את החופש התעסוקתי שלה. אני אומר שא. אם היא הייתה עובדת בעבודה שהיא נהנית ממנה היא כנראה הייתה מדברת אחרת (קראתי שהיא סיפרה על כמה היא סבלה בעבודה). וב. אם היה לה עוד כסף (לא חייב להיות 5 מיליון, סתם דוגמא) היא הייתה משנה באופן משמעותי את סגנון החיים שלה, כלומר נניח ונכפיל לרגע את החסכון החודשי שלה, היא בשמחה תכפיל בהתאמה את ההוצאות שלה.

לא לכולם יש את המזל לעבוד במשהו שהם אוהבים. לפי דבריה היא לא מצאה תעסוקה כזו שהיא נהנית ממנה וגם מצליחה לשמר את ההנאות האחרות שלה בחיים.

לגבי אם תכפיל לה וכו׳ - תראה, כל הרעיון של מה שהיא עושה הוא שכל הכנסה מעבר לחיסכון מההשקעה היא בבחינת בונוס, כלומר הכנסה לא בטוחה. אם היית יכול איכשהו להכפיל את ההשקעה שלה בצורה מהימנה לכל החיים, יכול להיות שהיתה משנה את אורח החיים. אבל מה בכך? כל אחד מאיתנו עושה את ההחלטה שלו, לכל אחד יש את נקודת האופטימום (המשוערך כמובן) בטרייד אוף הזה שבין להגביר את ההכנסה ללפנות זמן. הנקודה שלה פשוט הרבה יותר קרובה משלך (ומשלי, וכנראה משל רוב האנשים) לצד השני. אז מה?

[Keyser]

כסף לא עושה אותך מאושר, אלא כסף מאפשר לך לממש את מה שגורם לך אושר. זה לא אומר שאתה בהכרח צריך מליונים בבנק - אם קריאה מסבה לך אושר, כל מה שאתה צריך זה מספיק כסף כדי להגיע לספריה ובחזרה (מעבר למחיה בסיסית, כמובן), או פשוט בהתאמה למה-שזה-לא-יהיה. כמובן, שאם התחביב שלך הוא סופר יקר (לאסוף למבורגיני, למשל) אתה בבעיה {למרות שאז אפשר לשאול אם מלכתחילה לא היה לך הכסף, איך אתה יודע שתהנה מזה?}.

כל מה שנכנס באמצע פשוט מצריך אותך להתנהל נכון. חובב ג׳אדג׳טים יקרים אבל מרוויח מינימום? תתחדש פעם בשלוש שנים במקום כל שנה. רוצה להתחדש כל שנה? אז כדאי שתתחיל להתאמן בריצה.

[sronis]

הספרנית שלך היא היוצא מהכלל ואין לי כלים להתווכח איתך לגביה, גם את הסולידית אני לא באמת מכיר. אני פשוט חושב שאם אכן אני צודק והיא הייתה משנה את אורח החיים באופן משמעותי אילו היה לה יותר כסף, זה אומר שהיא לא באמת חיה בשלום אמיתי עם סגנון החיים שלה. ואני טוען שזה כך רק בגלל שסגנון החיים הנוכחי שלה הוא כל כך ספרטני, שהעובדה שהיא תוכל לא לעבוד עוד יום אחד בחייה לא שווה את זה, כי חיים רק פעם אחת.