נמאס לי להיות רווק - איפה למצוא את האחת?

[falou]

איפה falou ?

יצא מהדיון?

". לאמיתו של דבר, מה שרוב בני האדם בתרבותנו מתכוונים ב"להיות נאהב" הוא בעצם תערובת של פופולאריות ומשיכה מינית."

 

סבבה.

זה עובד... כמה זמן?

חודש?!

 

אין לי מה להגיד לאושריקו. הוא לא מדבר עם אף אחד, לא חברים ולא משפחה, אבל יודע בעצמו הכל.

 

אולי אם הוא יתחיל להפתח לעולם הוא ייצא מעולם המושגים של תיכוניסט לעולם מושגים של אנשים מבוגרים. בינתיים הוא חווה את עצמו כנער ומתנהג כמו אחד כזה, שחי בעולם של מבוגרים ומרגיש שהוא לא מסוגל להתמודד שם בחוץ.

 

העצה היחידה שאני יכול לתת לו זה למצוא איזו אחת שאוהבת לחגוג על בתולים, ושתוציא אותו קצת מהשבלול שלו. אולי אם הוא יכיר איזו בחורה פעם מקרוב, ייראה שגם נשים הן בני אדם (סוגשל), יעשה קצת סקס, ולא יהיה כל כך מאויים מנשים והמיניות שלהן, ככה שכל מה שהוא מחפש זה פרחי קיר שלא מוכנות לקשר בעצמן, אבל לפחות אין עליהן תחרות.

[falou]

בחזרה לנושא המקורי. יש לי שני חברים שחזרו לפני כמה חודשים למעגל הרווקות אחרי הרבה זמן. אחד התגרש והשני נפרד מבת זוגתו לאחר כמה שנים טובות(או לא טובות) של זוגיות. ישבנו אתמול באיזה פאב אחרי הרבה זמן ושניהם אמרו לי שאם הם היו יודעים ששוק הרווקות כ"כ קשה ועל כל בחורה נורמלית יש כ"כ הרבה מחזרים הם היו שוקלים שוב אם לגמור את הקשר הקודם. מסכימים עם המחשבה הזאת?

 

מי שיוצא ממערכת יחסים, כי הוא חושב שבחוץ חגיגה, מקבל את השטוזה של החיים. חגיגות יש בפייסבוק ובאינסטה ובפאב השכונתי, איפה שכולם משחקים אותה בליינים. זה לא שאין כאלו שמצליחים להפוך את החיים לפרטיה, אבל יש להם אופי לזה, וגם להם זה נמאס בסוף. איך אמר אורי שטרק, המייסד של "אלנבי 58" המיתולוגי, אחרי שהקים משפחה: תעשיית הבילויים זו תעשייה לאנשים בודדים (או משהו בסגנון).

 

ואם הם חושבים שלהיות גבר זה קשה, אז להיות אישה זה ה-רבה יותר קשה. יש הרבה יותר נשים איכותיות לבד מגברים.

 

 

אז בגלל ש*כנראה קשה בשוק המשומשים, עדיף להישאר במערכות יחסים בעייתיות?

אולי הבעיה היא בבחירות שלהם?

אולי הבעיה היא בהם וגם עם עשר בנות זוג ישארו הפגמים?

 

*כנראה כי אנחנו שומעים פה סיפורי קצה, אם להיות עדין.

 

אני לא חושב שהבעיה היא "בבחירות", כי זו תפיסה שאומרת שצריך לחפש איזה בנזוג שעונה לכמה שיותר דרישות ברורות, ואז הכל יהיה סבבה, אם הצטיינת בשלב המיונים.

זה לא ככה. כלומר, אם אתה בוחר ממש גרוע, זו בעיה, אבל אני מניח שהרב לא פתולוגים בבחירת בני הזוג שלהם.

אני גם לא חושב שזה עניין של "פגמים". לכולם יש פגמים. השאלה היא איך אנחנו חיים איתם.

 

אנשים מחפשים אידיליה אוטופית, ואין. במערכת יחסים את הדפיקויות שלה (שלך, שלה, של שניכם ביחד), ובחוץ יש את הדפיקויות של להיות לבד. כולם מחפשים "להיות מאושרים". להיות מאושר זה לא מצב קיומי, זו תחושה רגעית. עכשיו תבחר באיזה מצב לא-מושלם אתה מעדיף לחיות, ואם אתה בוחר בזוגיות, אז תבחר בזוגיות. תחליט שאתה All-In וזהו.

עצם ההתחייבות לאדם אחר, לזוגיות, מכניסה בה את הערך. בגלל זה אנחנו גם כ"כ קשורים לילדים שלנו, זו התחייבות בלתי חוזרת, בלתי נפסקת ובלתי מתפשרת, וזה מזין את עצמו (אלא אם מצליחים לדפוק גם את זה, אבל זה לא המצב השכיח).

אני חושב שלגישה כזו יש יותר סיכוי להצליח, אם רוצים מערכת יחסים מבוססת לטווח ארוך, עם מישהו/מישהי שאפשר לסמוך שיהיה שם גם מחר ומחרתיים.

וגם ככה אפשר להפסיד בסוף (או בהתחלה או באמצע), אבל ככה אולי יש סיכוי.

[Night Driver]

מהיכן שלפת את הפייק ניוז הזה ?

היה בן למשפחה עשירה , קשה לי להאמין שאמא שלו היתה צריכה לעסוק במקצוע העתיק בעולם

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C

 

 

 

 

 

תקרא קצת היסטוריה. זה פרט די מוצנע בספרי ההייסטוריה היהודיים אבל תקרא קצת כתבים מאוניברסיטאות זרות.

 

ד"א, כנראה שהוא גם נמשך לילדות קטנות (יש מכתב שלו שהוא מתאר איך התאהב בילדה בת 13) אבל לאור ההיסטוריה המשפחתית (מעטים שם סיימו את חייהם שלא מרצון) כנראה שהיתה שם איזו הפרעה נפשית תורשתית.

[YaronNahum]

זה שהוא אהב ילדות , זה ידוע. אבל המשפחה של האמא שלו הייתה משפחה אמידה.

אשמח לקישור שמפריך את העובדה.

ורצוי לא באתרים שטוענים שכדור הארץ שטוח ויש אנשי לטאה.

עריכה: מקריאה נוספת, האבא שלו היה סוחר אמיד, והם גרו בבית ליד בית הכנסת הגדול של פסט (חלק מבודפסט של היום) לא מקום טוב להקים בית זונות במיוחד אם אתה חבר בקהילה היהודית.

עריכה אחרונה ב-31 לאוקטובר, 2017 על ידי YaronNahum

[Benor]

סבבה.

זה עובד... כמה זמן?

חודש?!

 

כל הרעיון של הספר הזה, הוא דווקא להציג דעה ותפיסה שונה לחלוטין מהתפיסה המקובלת.

הוא מציע להתסכל על זה בצורה אחרת.

בכל מקרה, לאחר שאקרא את הספר אני אדע יותר...

הייתה לי איזו מחשבה שאתה דווקא תתחבר לזה.

 

"בחברה המודרנית הקפיטליסטית, שמעודדת הליכה בעדר וצריכה, ושכמעט כל דבר מעובד בה בצורה של סחר חליפין, גם אהבה, שנדמה שמצבה רק החריף מאז כתב פרום את ספרו,הפכה לסחורה. האנשים האוטומטים שהחברה הזאת מייצרת אינם מסוגלים לאהוב.

הם יכולים להחליף ביניהם את ,,חבילת האישיות'' שלהם ולקוות לעסקה הוגנת."

זה מה שאני מרגיש, שכל הזמן החברה פימפמה לי ועדיין מפמפמת לי איך אני צריך להיות....

כל תעשיית הפיקאפ, האינטרנט אתרי ההכרויות וכו' וכו'.

אתה צריך ללמוד, אתה צריך להיות מצליח, אתה צריך הרבה כסף, אתה צריך לשדר הצלחה, אתה צריך בטחון עצמי וכו' וכו' וכו'...

אני באמת מרגיש שהאהבה/ זוגיות כבר הפכה להיות מוצר צריכה... נניח שגבר זה X ואישה זה Y

אני X ואני צריך לנהל ולהתנהג בצורה כזו או אחרת בשביל שY יימשכו אליי.

אפשר פשוט לאהוב ולהכיר, או שאתה צריך למלא אחר רשימות מכולת כאלו ואחרות?

[vadim6385]

נראה לי שכדאי שתזרוק את הספר הזה למגרסה ומהר.

[Benor]

^ומה הפתרון שאדוני מציע?

אה הפתרון שלך הוא לא להכנס לזה מלכתחילה, כי זה רק יכול לדפוק את החיים ולהזיק...

 

אין מה לזרוק כי הספר הזה לא ברשותי...

אם אתה מתכוון לחפירות ולכל הניתוחים המיותרים, אם זה אני יכול להסכים איתך.

עריכה אחרונה ב-31 לאוקטובר, 2017 על ידי Benor

[SlowRide]

זה לא החברה, זה התעשייה. כשפסומות מלמדות אותך מה זה גבר מוצלח ואתה מתנהג בהתאם תאשים בזה רק את עצמך.

[itaysamurai]

בדיוק. תחליט לבד מה אתה רוצה וצריך לעשות. מציק לך? אל תהיה מושפע מזרמים באנושות שלא מתאימים לכולם.

אתה לא חייב כלום.

מצד שני, אם אתה רוצה דברים, אתה כן חייב לבצע משימות מסויימות. אתה פשוט צריך להחליט...

 

אני לא חושב שהבעיה היא "בבחירות", כי זו תפיסה שאומרת שצריך לחפש איזה בנזוג שעונה לכמה שיותר דרישות ברורות, ואז הכל יהיה סבבה, אם הצטיינת בשלב המיונים.

זה לא ככה. כלומר, אם אתה בוחר ממש גרוע, זו בעיה, אבל אני מניח שהרב לא פתולוגים בבחירת בני הזוג שלהם.

אני גם לא חושב שזה עניין של "פגמים". לכולם יש פגמים. השאלה היא איך אנחנו חיים איתם.

 

ה"בחירות" לא היה במובן של אן-דן-דינו. כשאתה מתחיל מערכת יחסים ונעים לך אתה ממשיך הלאה. שלא במודע, בחרת להמשיך.

ואני מכיר כמה פתולוגיים, אללה יוסטור. בעיקר פתולוגיות משום מה. גבר חדש, אותם דפקטים. תבנית.

זה מתקשר לעניין הפגמים. זה לא צ'ק ליסט, הרי אדם מביא איתו מטען לזוגיות. המטען הזה ברובו ממשיך הלאה, אז יציאה ל"שוק" בהכרח יסדר אותו?

 

עם ההמשך אני מסכים.

[vadim6385]

^ומה הפתרון שאדוני מציע?

אם הספר מתחיל לספר על זה שקפיטליזם זה רע, וצריך ללכת עם חולצה של צ'ה גבארה, אז הוא כבר דפוק מלכתחילה.

 

"בחברה המודרנית הקפיטליסטית, שמעודדת הליכה בעדר וצריכה, ושכמעט כל דבר מעובד בה בצורה של סחר חליפין, גם אהבה, שנדמה שמצבה רק החריף מאז כתב פרום את ספרו,הפכה לסחורה. האנשים האוטומטים שהחברה הזאת מייצרת אינם מסוגלים לאהוב.

הם יכולים להחליף ביניהם את ,,חבילת האישיות'' שלהם ולקוות לעסקה הוגנת."

 

אני מתאר לעצמי שהוא גם מציע פתרון, נכון? כי יש לי תחושה רעה בקשר לכל מיני ספרים שנותנים תשובות לכל השאלות שלך.

[SlowRide]

לפי הפסקה הזאת, הספר מוריד את האחריות מהאדם ומאשים את החברה והתרבות. זה סתם חירטוט כי בכל תרבות אנשים הולכים כמו עדר ואין קשר בין זה לחברה מערבית. דווקא בחברה המערבית יש הכי הרבה סוגים של עדרים שאתה יכול ללכת אחריהם ולהרגיש שייך וגם ברוב המקרים אף אחד לא ינסה להשמיד אותך אם לא תרצה ללכת אחרי כולם.

צריך לקרוא את הכל כדי לשפוט אם יש שם משהו מועיל או סתם גיבובי מוטיבציה, אבל זה קצת אירוני לבקר את החברה על תרבות הצריכה שלה ותוך כדי להתבסס עליה כדי למכור ספרים.

[יבגניפ]

benor, כל מה שאתה מתאר הוא לא חדש ולא ייחודי דווקא לקפיטליזם או התקופה הנוכחית.

דווקא בימינו יש הרבה שיפור, גם בזכות זה שזוג ממוצע לא מכיר דרך שידוך והקשר לא נכפה עליו, וגם בזה שיש קשרים בין אנשים ממעמדות כלכליים שונים יחסית.

[vadim6385]

זה עדיין יותר יוצא דופן מאשר נורמה. אישה מבית עשיר לא תלך עם גבר שעובד בקו ייצור במפעל, ולא מסוגל לספק לה את הרמת חיים שהיא רגילה אליה (ואם כן, הם ייפרדו בדיוק מהסיבה הזאת, אם הורי האישה לא יתערבו קודם).

[falou]

כל הרעיון של הספר הזה, הוא דווקא להציג דעה ותפיסה שונה לחלוטין מהתפיסה המקובלת.

הוא מציע להתסכל על זה בצורה אחרת.

בכל מקרה, לאחר שאקרא את הספר אני אדע יותר...

הייתה לי איזו מחשבה שאתה דווקא תתחבר לזה.

 

"בחברה המודרנית הקפיטליסטית, שמעודדת הליכה בעדר וצריכה, ושכמעט כל דבר מעובד בה בצורה של סחר חליפין, גם אהבה, שנדמה שמצבה רק החריף מאז כתב פרום את ספרו,הפכה לסחורה. האנשים האוטומטים שהחברה הזאת מייצרת אינם מסוגלים לאהוב.

הם יכולים להחליף ביניהם את ,,חבילת האישיות'' שלהם ולקוות לעסקה הוגנת."

זה מה שאני מרגיש, שכל הזמן החברה פימפמה לי ועדיין מפמפמת לי איך אני צריך להיות....

כל תעשיית הפיקאפ, האינטרנט אתרי ההכרויות וכו' וכו'.

אתה צריך ללמוד, אתה צריך להיות מצליח, אתה צריך הרבה כסף, אתה צריך לשדר הצלחה, אתה צריך בטחון עצמי וכו' וכו' וכו'...

אני באמת מרגיש שהאהבה/ זוגיות כבר הפכה להיות מוצר צריכה... נניח שגבר זה X ואישה זה Y

אני X ואני צריך לנהל ולהתנהג בצורה כזו או אחרת בשביל שY יימשכו אליי.

אפשר פשוט לאהוב ולהכיר, או שאתה צריך למלא אחר רשימות מכולת כאלו ואחרות?

 

המליצו לי, אבל לא קראתי את פרום.

 

העניין עם פרום זה שהוא קודם כל מרקסיסט, מכאן הנטייה להאשים את החברה במצב הקיים, אבל אפשר לחשוב שאצל הסובייטים אומנות האהבה פרחה...

 

דווקא הקפיטליזם אפשר את הזמן הפנוי, ואיתו את החפירה ב-מי אני, מה אני, מה אני מרגיש... עד אז זוגיות/נישואים היו הסדר כלכלי/חברתי שהיה כמעט הכרח, על מנת לעבור את החיים עם קצת אוכל בבטן וביטחון קיומי. רומנטיקה היתה עיסוק אחר לגמרי מזוגיות.

 

הניכור שפרום מייחס לקפיטליזם הוא תוצאה של זמן פנוי, ריבוי אפשרויות (בקיצור, חופש מאילוצים קיומיים) והעדר כללים חברתיים שמגדירים לך איך משיגים בת זוג. וכן, אנשים מחליפים יחסים במוצרי צריכה, לפחות שם הכללים של "המסחר" ברורים. בין אנשים, קצת פחות ברור מה אתה באמת רוצה ומה יש לך באמת להציע לבת זוג.

פרום, מהקצת שקראתי, מנסה להציע מכניקה חדשה של איך יוצרים קשר. לא נכנסתי לזה, אז אין לי דעה על מה שהוא כותב, אבל אשמח לשמוע.

 

אז לא, אני לא מתחבר לביקורת של פרום על הקפיטליזם. אני כן מתחבר לכך שאנשים מחליפים צרכים רגשיים בצריכה צרכנית. אני לא מתחבר לביקורת שאנשים היום הם יותר עדר מפעם. רק פעם היתה גם הנחייה רגשית ממוסדת לעדר, וכל זכר ונקבה ידעו את תפקידם. היום, אף אחד לא מלמד אותך איך ומה אתה צריך לעשות, ובצדק, כי הכל יותר פתוח... אבל לך תדע מה לעשות עם זה?

צריך גם לזכור, פרום כתב בשנות ה-50'. הוא לא ראה את השחרור הכמעט מלא של האישה בעולם המערבי. הפרשנויות שלו כבר קצת מיושנות, בגלל זה, בטוח.

 

לגבי "תעשיית הפיק-אפ", אם אתה יודע איך להתנהג עם בני אדם, זו בסה"כ דרך למצוא התחלת קשר, ודרך מצויינת. אבל השאר נשאר אותו הדבר.

[falou]

אם הספר מתחיל לספר על זה שקפיטליזם זה רע, וצריך ללכת עם חולצה של צ'ה גבארה, אז הוא כבר דפוק מלכתחילה.

 

 

 

אני מתאר לעצמי שהוא גם מציע פתרון, נכון? כי יש לי תחושה רעה בקשר לכל מיני ספרים שנותנים תשובות לכל השאלות שלך.

 

פרום היה פסיכואנליטיקן והוגה דעות די רציני. צריך לקרוא את הדברים בהקשר הנכון (תקופה, הגותו של האיש) כדי להבין קצת את הדברים, לפני הביקורת.