מה אתם חושבים על הנערים שלנו באיה נאפה?

[דניאל1983]

בטח אם אתה מעיר משהו לילדים האמא קופצת אליך כמו צ'יטה

[bagira]

למדתי כבר לא להעיר לילדים, הם לא מתייחסים אליי (ייתכן שדי טבעי, למה מי אני בשבילו) וההורים מתעצבנים מזה.

 

אני מפריע להורה בענינייו (כאמור, שיחה בטלפון או עם חבר/ה) ומבקש להשתלט על הילד, זה בד"כ עובד וכשלא עובד, אני מפריע שוב בשיחה, זה אפילו יותר מעצבן אותם כי הילד שלהם מוצג בפני בן השיחה שלהם כלא מחונך

[יוסי פרנקוס]

גם אני דובר פולנית שוטף

[SlowRide]

העניין הוא שעל ילדים מחונכים אתה לא שומע בטמקא. מי רוצה לקרוא כתבה על נוער שמשפץ דירות לקשישים בהתנדבות או מתנדב באגודה למען העיוור? זה מעניין את הביצה. אבל ערסים רבו מכות בבית מלון סוג ז' בקפריסין והם במקרה גם ישראלים? יאללה כותרות.

[yohai71]

^

ברור. אבל ככה זה בכל מקום.

 

תראה פה בפורום- מתי בפעם האחרונה קראת שרשור על ניסן טיידה, הילד המחונך של עולם הרכב? הכל רק VAGיות ואלפות\פיאטים. לפעמים מגיע איזה ילד מוזר כמו הקקטוס.

 

[shugiflex]

טיסה בלי שוקולד לא תגיע לעיתונות.

[דניאל1983]

אם לא הינו רואים את התופעות האלה כול יום, אז באמת אף אחד לא היה מתיחס למקרה החריג הזה.

הבעיה שזה כבר נראה לי באופנה להפסיק לחנך את הילדים ולהפוך אותם למה שראיתם בכתבה בערוץ 2 על מה שקורה באיה נאפה...

[edan82]

אפשר להתפלסף בלי סוף על כמה אחוזים מכלל הנוער מהווים אותם ילדים לא מחונכים, השורה התחתונה היא שיש בעיה רחבה מדי של ילדים שנולדים לאנשים שלא הייתי נותן להם להיות אחראים על גידול של טמגוצ'י.

 

שתי דוגמאות שבמקרה היית עד להתרחשותן:

מסעדה בתל אביב, כמה שולחנות מאיתנו יושבות שתי נשים בשנות ה-30 לחיהן פלוס ילד באיזור גיל 8.

בשלב מסוים הילד מתחיל לצרוח בכל המסעדה כי אמא שלו לא הזמינה את מה שביקש.

חולפות כמה דקות בהן הילד קורע את עור התוף של יושבי המסעדה בזמן שהמחומצנת שאמורה להיות אמא שלו מצחקקת עם חברה שלה.

ניגש אליה אחד האחראי משמרת ומבקש ממנה בנימוס אם היא יכולה לנסות להרגיע את הילד, היא אפילו לא מתייחסת לבקשה שלו וכך הילד ממשיך בצרחות לשמיים עוד כמה דקות במהלכן המלצרים בניסיון להרגיע את הילד מגישים לו גלידה וקינוח.

הילד ממשיך לשבור את המסעדה והאמא שקועה עמוק בשיחה עם חברה שלה.

ניגש אליה אחד הסועדים ומבקש בנימוס אם היא יכולה בכל זאת לנסות להרגיע את הילד כי זה באמת מטריד את כלל יושבי המסעדה.

זה השלב בו האמא פותחת פה ג'ורה בליווי קללות וצועקת על אותו סועד "עכשיו תתפוצץ אני לא אומרת לו כלום!!! שימשיך לצעוק כמה שבא לו!!!".

זה השלב שאישתי תפסה את ידי שניה לפני שאני הולך לבקש מהמחומצנת שלמען הילד תנהג בצורה אחרת כדי להותיר לו סיכוי להפוך לאדם נורמטיבי ולא לגדול ולההפך לבבון לא מחונך כמוה.

2. עומד בפקק ביציאה מחניון סלקום בנתניה לאחר המשחק של מכבי, כמה מטרים ממני עומד אבא בסוף שנות ה-30 לחייו ולצידו שני ילדיו.

אחד מהם, נראה בערך בן 11-12 פונה אליו ואומר לו שהוא רעב.

בתגובה עונה לו האבא "יא חתיכת מזדיין, לפני שעתיים אכלנו!!! לך חפש מי יקנה ל אוכל יא מזדיין בתחת".

 

תחושת בטן אומרת לי שהתרופה לסרטן לא תגיע מהילדים האלה שגדלים להורים שמתאימים לגמרי לתפקידי שוקולד כאלה ואחרים.

[raiden]

edan82

פשוט מקומם לקרוא!

[יוסי פרנקוס]

מקומם ולא מפתיע

[roeibf]

אני חושב שהבעיה היא זילות החינוך בעיני ההורים ויתרה מזאת - אינטנסביות החיים בעולם. כשההורים צריכים לעמול הרבה מעבר ל8 שעות יומיות על מנת לסגור את החודש (שניהם) הם לא שמים לב לחינוך. החינוך עובר להיות מס' 3 אחרי העבודה וצרכי הבית.

 

כשהילד מבין שההורים רוצים לרצות אותו כי הם לא רואים אותו בכלל, ורק בשבת בקושי יושבים איתו, אז הוא מנגן על זה ולאט לאט זה מתפתח למימדי ענק שאנחנו רואים היום.

[Alon_A]

אני חושב שהבעיה היא זילות החינוך בעיני ההורים ויתרה מזאת - אינטנסביות החיים בעולם. כשההורים צריכים לעמול הרבה מעבר ל8 שעות יומיות על מנת לסגור את החודש (שניהם) הם לא שמים לב לחינוך. החינוך עובר להיות מס' 3 אחרי העבודה וצרכי הבית.

 

כשהילד מבין שההורים רוצים לרצות אותו כי הם לא רואים אותו בכלל, ורק בשבת בקושי יושבים איתו, אז הוא מנגן על זה ולאט לאט זה מתפתח למימדי ענק שאנחנו רואים היום.

 

להפך, הבעיה היא בעודף הזמן.

 

פעם, לפני העידן המודרני של היום, כשהילד היה צריך להכנס מאוד מהר לעזור בעבודות הבית - כי אם הוא לא היה עושה את זה לא היה אוכל בבית, הילדים היו מאוד מהר מתחנכים. מה לעשות אבל עבודה, קושי והחובות הביתיות שהיו מוטלות על הילד היו באופן טבעי תורמים לבגרות וחינוך.

 

תן לילדים קטנים משימות פשוטות ותראה כמה זה תורם להם, אפילו לבת השנה וחצי שלי אנחנו נותנים משימות פשוטות - היא מאוד נהנית מזה וזה תורם מאוד לחינוך.

 

היום יש לכולם הרבה יותר זמן, זה בצירוף לטמטום של חלק נרחב מהאוכלוסיה פה גורם לדוגמאות שעידן כתב עליהן פה.

 

ד"א, הסיפור במסעדה מעצבן אותי הרבה יותר, מבחינתי שהקוף ידבר לילדים שלו איך שהוא רוצה, אבל הזלזול בסובבים במסעדה הוא לדעתי הגועל נפש הכי גדול.

[Oshri]

עידן, זה מקומם לקרוא, ואני מבין למה אשתך הייתה צריכה לעצור אותך מלהגיב, אבל ביננו, טינופות כאלה

היו תמיד במדינה, והם פשוט לא נעלמו, אלא היום פשוט יש מודעות גבוהה יותר לדברים, וזמינות של המידע.

שהיינו קטנים, לא היו חותכים אותך ערסים בתור בלונה-גל? לא היו חבורות של בבונים במושב האחורי של

האוטובוס בדרך לאילת? לא היית נתקל בחולירות שרק מנבלים את הפה כלפי כל מי שסביבם, בין אם זה הילדים

שלהם, או חו"ח מישהו שהעיר להם איזו הערה?

[Alon_A]

הכל היה, הכל יהיה, תמיד ובכל מקום.

בתיכון שלי היו כיתות בהם ביצעו ניסויים בפיזיקה - במיוחד בזריקה בזווית.

 

מה שמפתיע בכל העניין הוא שלמרות נסיונם העשיר בדינמיקה, החברה האלה לא הגיעו לפקולטה לפיזיקה או לקורס טייס, מוזר.

עריכה אחרונה ב-27 ליולי, 2016 על ידי Alon_A

[roeibf]

להפך, הבעיה היא בעודף הזמן.

 

פעם, לפני העידן המודרני של היום, כשהילד היה צריך להכנס מאוד מהר לעזור בעבודות הבית - כי אם הוא לא היה עושה את זה לא היה אוכל בבית, הילדים היו מאוד מהר מתחנכים. מה לעשות אבל עבודה, קושי והחובות הביתיות שהיו מוטלות על הילד היו באופן טבעי תורמים לבגרות וחינוך.

 

תן לילדים קטנים משימות פשוטות ותראה כמה זה תורם להם, אפילו לבת השנה וחצי שלי אנחנו נותנים משימות פשוטות - היא מאוד נהנית מזה וזה תורם מאוד לחינוך.

 

היום יש לכולם הרבה יותר זמן, זה בצירוף לטמטום של חלק נרחב מהאוכלוסיה פה גורם לדוגמאות שעידן כתב עליהן פה.

 

ד"א, הסיפור במסעדה מעצבן אותי הרבה יותר, מבחינתי שהקוף ידבר לילדים שלו איך שהוא רוצה, אבל הזלזול בסובבים במסעדה הוא לדעתי הגועל נפש הכי גדול.

 

אפשר לתמצת את זה למשפט אחד - חוסר זמן להורים, עודף זמן לילדים.

 

אני אישית לא נמצא רוב שעות היום בבית, אבל אשתי - אחרי שחוזרת מהעבודה נותנת לבת שלי (שנה וחמש) משימות, תביאי לי מפה ותביאי לי משם דברים כמו חולצה או מכנס או קופסא וזה ממש תורם לה. כשאני מגיע הביתה היא מתחילה לספר לי בדרך המיוחדת שלה מה היא עשתה היום

 

עידן, זה מקומם לקרוא, ואני מבין למה אשתך הייתה צריכה לעצור אותך מלהגיב, אבל ביננו, טינופות כאלה

היו תמיד במדינה, והם פשוט לא נעלמו, אלא היום פשוט יש מודעות גבוהה יותר לדברים, וזמינות של המידע.

שהיינו קטנים, לא היו חותכים אותך ערסים בתור בלונה-גל? לא היו חבורות של בבונים במושב האחורי של

האוטובוס בדרך לאילת? לא היית נתקל בחולירות שרק מנבלים את הפה כלפי כל מי שסביבם, בין אם זה הילדים

שלהם, או חו"ח מישהו שהעיר להם איזו הערה?

 

הבעיה היא שעד היום נמצאים כאלה בינינו. הערסים של אז, כשהיינו צעירים הם ההורים של הערסים הקטנים של היום.

 

 

זה מזכיר לי מקרה שהיינו במעיין נון ליד מגדל. היו שם נערים ששמעו מוזיקה מזרחית מהזן הנחות (זמרים לא מוכרים, בכי ומילים נמוכות מאוד) שהפריעה שם לשאר המבקרים. אישה אחת אזרה אומץ וניגשה אל הנער התקליטן על מנת שינמיך מעט את הווליום.

 

הנער הזה לא הגיב - אבא שלו הגיב! גבר בן 50 +- מתחיל לצעוק על אישה בת 40-50. הוא צועק עליה מול המשפחה שלה, ילדים קטנים, שרואים את אמא הופכת לסמרטוט מוך איזה ערס שאומר לה שהבן שלו ישמע מה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, באיזה ווליום שהוא רוצה. היה זוועה. מיותר לציין שהמשטרה השתיקה את הערס הזה במעצר לאחר שהוא תקף את השוטרים שבאו (והוא לא היה שיכור. הוא פשוט זרק עליהם כסא).