התנהגות בכביש + פלסטיק.

[ReifA]

מה החיה זו?

רכבים שהיו לי - פג'ו פרטנר 2007, טויוטה יאריס 2008, קיה ריו סדאן 2010, פג'ו 107 2011, שברולט קרוז טורבו 2012, סוזוקי ספלאש 2012.

כל הרכבים נוסעים בצורה שונה בגלל המנועים, אבל זה מבחינת ביצועים. רכבים פונים אותו דבר, נוסעים ישר אוטו דבר.

הקטנות יותר סובלות מרוח בכבישי בין עירוניים. זהו. לבן אדם רגיל - איפה הוא רואה התנהגות כביש שונה?

פלסטיק - חוץ ממראה חיצוני וכמה כפתורים - מה עניין בפלסטיק מעל לוח שעונים לדוג'? בחיים לא נגעתי שם עם היד, אולי רק בניקוי רכב מאבק. מה עניין של פלסטיק, במקומות שהנהג לא נוגע בהם כלל?

[Dittohead]

פלסטיק מעל ללוח השעונים בא ליצור צל למחוונים ע"מ שיהיו קריאים בכל זמן.

[foo_bar]

לגבי התנהגות כביש, ברוב המכוניות המודרניות אין הבדלים גדולים אשר יבלטו לנהג הממוצע. ההבדלים ניכרים כאשרים הרכב נמצא קרוב יותר למגבלות, לדוגמה פנייה במהירות גבוה.

 

לגבי הפלסטיקה, לדעתי פות"ש התכוון לאיכות הפלסטיקה במקומות שלרוב לא נוגעים בהם. בכל המבחנים משבחים את רכות הפלסטיק של הדאשבורד, אולם לרוב אף אחד לא נוגע בו (הכוונה כמובן למשטח הפלסטיק שמעל לוח המחוונים). אני נוטה להסכים עם פות"ש בהקשר זה - לעיתים מכוניות שבוחנים מהללים את איכות הפלסטיקה שלהן חוטאים בפלסטיקה קשה ולא נעים דווקא במקומות שבהן הנהג כן נוגע. דוגמה טובה היא הפלסטיק בחלק העליון של הדלת ליד החלון, מקום מקובל להשעין את המרפק או כל היד (עם חלון פתוח או סגור), אשר לפעמים ברכב עם דאשבורד רך ונעים יהיה קשיח ולא נוח.

 

לדעתי האשמה היא בבוחני רכב - הם מחפשים קריטריונים מסוימים (שאולי בעבר אכן היו רלוונטיים) ויצרניות הרכב מספקות את הדרישה. לעיתים הקשר בין הקריטריונים שבוחני הרכב בודקים למה שהלקוח באמת רוצה לא קיים (כמו בחינה של הנאה מנהיגה ברכב משפחתי) או לא רלוונטי למרבית הלקוחות.

[edan82]

כשמדברים על איכות חומרים (מה שפותח השרשור מכנה "פלסטיקה") עוסקים בכמה פרמטרים:

 

*תחושת המגע- רך, קשה, חלק, מחוספס וכן הלאה.

*איכות- מרגיש מוצק ואיכותי או "חלול" ועדין.

 

דבר נוסף ששייך לאיכות החומרים זה נושא בידוד הרעשים, חומרי דיפון שונים מבודדים רעשים בצורה שונה וגם זה מהווה שיקול.

 

ראיתי פעם סרט אודות תהליך התכנון והייצור של ב.מ.וו סדרה 5 (e39) שבמהלכו הרחיבו קצת על עניין בחינת ובחירת החומרים לדיפוני פנים הרכב.

הם הציגו את תהליך בחירת החומר בו יעשה שימוש בדשבורד, הם פשוט יצרו כמה יציקות של דיפון הדשבורד מכמה חומרים שונים ויצאו לכביש עם מיכשור למדידת עוצמת רעש.

היו חומרים שנפסלו כי בידדו את רעשי הסביבה ברמה גבוהה מדי ולבסוף נבחר לשימוש חומר מסויים שיצר בידוד רעשים איכותי אבל בו זמנית איפשר לסאונד המנוע לחדור לחלל הרכב בצורה שבנסיעה מנהלתית תא הנוסעים היה שקט ובעת נסיעה נמרצת יכולת לשמוע את "נהמת המנוע".

 

התנהגות כביש זה משהו שהנהג הממוצע לא באמת ירגיש, על אחת כמה כאשר יש מערכות בטיחות שתפקידן להתערב פחות או יותר כשהרכב נכנס לתחום בו מתגלים הבדלי ההתנהגות...

[foo_bar]

edan82, בידוד רעשים הוא אכן סוגיה חשובה. אולם למה צריך "איכות מגע" במקום שלא נוגעים בו? אני לא זוכר את הפעם האחרונה שליטפתי את הדאשבורד או לחצתי עליו. מבחינתי שיהיה מצופה בנייר זכוכית, כל עוד הוא עמיד ונותן בידוד רעשים טוב (שאת זה בכל מקרה ניתן להשיג עם חומר אחר מתחת לפלסטיק). דווקא במקומות שהידיים של הנהג נוגעות הייתי משקיע במיוחד - כפתורים, מנופי שליטה, גלגל ההגה עצמו, ריפוד נעים ורך למשענות וכו'. עד כמה שהייתי שמח לדאשבורד מצופה עור עם תפירה כפולה, בפועל אני לא חושב שיהיה הבדל בינו לבין דאשבורד פלסטיק חלול ומחוספס בשימוש שוטף.

[edan82]

אבל אתה מבין שהיצרן לא בונה רכב בבניה אישית עבורך, כן?

 

הוא מתכנן את הרכב שיתאים ככל הניתן עבורך שאתה אוהב ללטף את משענת היד, עבור פרנצ'סקה מאיטליה שאוהבת את תחושת מוצקות הכפתורים בלוח השעונים ועבור ג'ורג' מטורונטו שאוהב לחבק את הדשבורד.

 

על הדרך הוא צריך לקחת בחשבון את מה ש"נותנות" המתחרות שלו ומה הוא רוצה להציג ברכב שלו כדי שיהיה אטרקטיבי.

 

יצרן אחד יפתה אותך עם מערכת מולטימדיה, אחר עם תא כפפות מקורר ואחר יתן לך 7 שנות אחריות.

 

מעבר לזה יש שיקולים ליצרן שרוצה להשאיר את הרכב במסגרת עלות מסויימת.

 

דבר אחרון, יש לחומרי בידוד רכים גם אלמנט בטיחותי במקרה תאונה, היום בעידן כריות האויר זה קצת משני אבל בתקופה טרום כריות אויר כנראה שהיית מעדיף שהפנים שלך יפגשו חומר דיפון רך מאשר חומר קשה שעל הדרך גם ישבר ויקרע לך את הפרצוף.

[foo_bar]

edan82, אני מסכים איתך בהחלט, בגלל זה צירפתי את דעתי לגבי הסיבה לסטנדרט של פלסטיק רך לדאשבורד - בגלל שזה משהו שבוחני רכב בודקים וזהו המדד לאיכות הפלסטיק. אני מניח שפות"ש, כמו רבים אחרים, תוהה למה משקיעים באיכות מגע לפלסטיק שלא נוגעים בו, אבל לא משקיעים בכפתורים שנוגעים בהם כל הזמן. אני חושב שנוגעים יותר בפקדי המזגן או האורות/מגבים מאשר בפלסטיק של הדאשבורד. ובכל זאת יצרניות רבות מעבירות את אותם הכפתורים מדגם לדגם שנים רבות (תמיד משעשע לזהות את ההיסטוריה של כל פקד וכפתור במכוניות חדשות). כמובן שהעניין חוסך להן הרבה כסף, אבל זהו המקום הראשון שהלקוח נוגע בו, ומובנת שאלתו של פות"ש למה לא משקיעים שם יותר מאשר בחלקים שלרוב לא נוגעים בהם.

 

לדעתי מדד האיכות של רכב מודרני, של דאשבורד רך, הנאה מנהיגה וזנב שובב לא משקף את השוק, אלא את דעתם של בוחני הרכב. כמובן שהם כמובילי דעה בהחלט משפיעים על הבחירה של השוק - דוגמה טובה היא מאזדה 3 בשוק הישראלי. כל אחד יגיד לך שהרכב צפוף, לא חסכוני בדלק ולא נוח לנסיעה. בכל זאת היא הפכה למשפחתית הנפוצה ביותר במשך שנים רבות. כמובן שיש גורמים נוספים (ליסינג כגורם מרכזי), אבל לדברי ההלל שנכתבו על ה-3 במבחני דרכים כנראה גם ישנה השפעה.

[nir100]

לגבי התנהגות, לכל רכב התנהגות משלו, אם אתה לא מרגיש את זה, כנראה אתה צריך לפתח את החוש הזה.

 

בניסעה על 10 קמש אתה לא תמצא שום התנהגות.

תנסה להגיע לקווים האדומים של הרכב ואז תבין:

יש אחד שנזרק בקלות, האחר מקבל רק תת היגוי קטן, ועוד הרבה דברים אחרים.

[Asaf-R]

פלסטיקה - שני דברים חשובים:

1. איכות ההרכבה - אם נמוכה אזי תוך תקופה יתחילו לקרקש ולהרעיש

2. איכות הפלסטיקה - לא רק מבחינת מגע, חשוב מבחינת עמידות לחום (חשוב בארצנו החמה) ובידוד רעשים

 

התנהגות כביש:

כעיקרון אני מסכים איתך, רוב הנהגים שרוכשים מכונית משפחתית לדוגמה, לא יסעו להתגרזן איתו ולקחת פניות במהירות גבוהה (אני מקווה) - אבל לרוב הכוונה היא מבחינת נוחות הנסיעה (בעיקר בנסיעה בכבישים מיושנים) ובטיחות - שתסכים שמאוד חשוב לרוכשי הרכב.

הנה מספר דוגמאות ממבחני רכב אחרונים:

 

שברולט ספארק:

בתחום ההתנהגות, לספארק זוויות גלגול מורגשות תחת עומס שיחד עם צמיגים צנועי מידות, אינם יוצרים ציפיות גבוהות אצל הנהג. אבל התחושה הטבעית יחסית שמעניק ההגה ההידראולי ותגובות נכונות להרפיה מהדוושה, גורמות לשברולט הקטנה להפתיע לטובה ולהשרות בטחון בנהג גם בכבישים מפותלים

 

סאניאנג רודיוס

בסעיף ההתנהגות. כעת כמו בעבר, הוא מרגיש מאוד רך וחסר ריסון. גם בנסיעה רגועה הוא מתנדנד מדי על גלים, רוכן בפניות ולא מעניק ביטחון לנהג. ההגה מרגיש קל מדי, איטי ולא עקבי בתחושות. הוא מעביר שיבושים מדי פעם, ולפחות במהירות איטית נראה שלמומנט השופע קל מדי לאתגר את אחיזת החלק האחורי. גם הבלמים אינם נוסכים ביטחון, ופעולתם לא תמיד חלקה בעיר.

 

סיאט אלהמברה

התנהגות כביש נמצאת בדרך כלל נמוך בסדר העדיפויות של רוכשי מיניוואן, לכן רק נציין שאפשר לנהוג כאן מהר, וגם לתפעל ידנית את התיבה מההגה, אבל זה לא 'מיניוואן GTI' כמו ה-S מקס. בפן השני של תפקוד המתלים, הנוחות, התמונה מפוצלת – מחוץ לעיר הנוחות טובה בדרך כלל, עם התמודדות טובה עם שיבושים גדולים במהירות שפויה, אבל גיהוץ לא מושלם של שיבושים קטנים. בתוך העיר היא פחות מרשימה והאלהמברה הרגישה נוקשה יחסית, כשלא מעט מהשיבושים עוברים הישר לתא הנוסעים, אולם לא נרשמו התרסקויות של ממש.