מדעי ההתנהגות או פסיכולוגיה

[roee]

יעוץ זה מקצוע נפוץ ולעתים גם מכניס (גם אם רועי לא מאשר, תלוי עד כמה אתה טוב ומי הלקוחות שלך).

 

...

 

קל וחומר בישראל שבה יש לך רמטכ"לים לשעבר ומאמני כדורסל ששמם הולך לפניהם ולכן "שותים" את כל הקליינטורה הפוטנציאלית.

 

אני בטוח שהוא יהיה מאוד מבוקש בשוק הזה עם התואר השני שלו ממכללת אריאל

[shayBB]

אם הוא סטודנט(ית) טיפוסי(ת) בפקולטה לפסיכולוגיה - מחלקת משאבי אנוש

 

עד עכשיו לא יצא לי לראות אפילו ולא גבר אחד במחלקות HR (משאבי אנוש) בחברות הייטק/ביוטק השונות, ויצא לי לבקר במהלך העבודה בלא מעט חברות.

כולם שם נשים החל מדרג מגייסות זוטרות ועד למנהלות מחלקה. וכמו שכתבו פה -לעומת שאר הבחורילות שיש בחברות עצמן, אלה ששם נראות לא רע בכלל.

לא יודע עד כמה זו אינדיקציה למצב בחברות בשאר תחומי התעשיה.

[Derish]

אני בטוח שהוא יהיה מאוד מבוקש בשוק הזה עם התואר השני שלו ממכללת אריאל.

 

 

 

גל נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בחיפה. בשנת 1985 התגייס לצה"ל, שירת באוגדה 36 והשתחרר בדרגת סגן. בסיום שירותו הצבאי למד לתואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת חיפה ועבר קורס מאמני שחיה במכון וינגייט. גל בוגר קורס ניהול בכיר במכללה לביטוח, וארבע שנים בבית ספר לאימון.

כאמור, תלוי בכמה אתה טוב, שיווקי ומקושר. לאו דווקא במה למדת.

[ST12345]

"

 

עם מה נשארנו? מחלקת משאבי אנוש? ארגון ימי כיף לעובדים? הוא לא נראה טוב מספיק בשביל זה (לוקחים רק כוסיות).

 

תעלה תמונה שלך לשרשור ונבדוק אם אתה מספיק כוסון בכדי לגשת לראיונות עבודה בתור עוזרת למנהלת משאבי אנוש (פצצת על)

 

עזוב אותך, כולם כותבים שזה מקצוע לכוסיות שנשלט ע"י כמה עשרות גברברים בכל הארץ.אז אם בכ"ז אתה באמת חושב שתוכל להתברג לשם = בהצלחה

[omerroz]

למען האמת ביום פתוח באריאל הייתי בהרצאה לחוג לפסיכולוגיה, ולמעט עוד גבר אחד (גיי מוחצן), הייתי הגבר היחיד. למען האמת, זה דווקא חיזק לי את ההרגשה שאני יכול להצליח בתחום. (וכן, המון המון כוסיות).

[ST12345]

למען האמת ביום פתוח באריאל הייתי בהרצאה לחוג לפסיכולוגיה, ולמעט עוד גבר אחד (גיי מוחצן), הייתי הגבר היחיד. למען האמת, זה דווקא חיזק לי את ההרגשה שאני יכול להצליח בתחום. (וכן, המון המון כוסיות).

 

אם תרשם נראה שתהיה שם תרנגול בודד בלול מאוד גדול. תשמע, מספיק לך לתפוס בחורה אחת איכותית ויצאת שם מרווח לכל החיים. גם אם לא תמצא עבודה, היא בסופו של דבר תסדר לך מקסימום תהיו כמו משה חיים ופנינה רוזנבלום

[omerroz]

אני את הבחורה האיכותית (מאוד!) שלי כבר תפסתי לפני 3 שנים

[davemustaine87]

בתור מישהו שלמד מקצוע לא מכניס במיוחד, תתרחק מהקקה הזה.

 

זה נשמע יפה ומפוצץ, אבל זה רק הדרך של מוסדות הלימוד(עסק לכול דבר) למשוך סטודנטים תמימים שיממנו אותם. אמנם המקצוע מעניין אבל לא בטוח שזה ינחם אותך כשתיראה מעות חנוכה בתלוש השכר.

 

גילוי נאות: האקסית שלי למדה מדעי ההתנהגות והיא עובדת בתור יועצת השמה ומרוויחה סכום נהדר של 4800 ברוטו בחודש.

[roee]

אבל יועץ ארגוני... אין כמו ללחוש על אוזנו של מנכ"ל בנוגע לסדרי הארגון שלו, קצת אחרי שיצאת מהמכללה. זה מקצוע עוצמתי ומרתק.

 

כתבתי פוסט בנושא בשרשור אחר. הרשו לי להעתיק אותו הנה, בבחינת "כל המציל נפש אחת" וכו':

 

 

בסופו של דבר, בכל מקצוע אפשר להצטיין ולהצליח. בעריכת דין, בראיית חשבון, ברפואה, בהנדסה, בפסיכולוגיה, מדעי החיים וכו'. בכל אחד מהמקצועות האלו, ה5% הכשרוניים ביותר מתוגמלים היטב ובונים קריירות מצליחות.

 

השאלה היא, מה קורה לאלו שנמצאים מחוץ לטופ של התחום שלהם? וכאן אנחנו נכנסים לחוקים של היצע וביקוש; בפסיכולוגיה ה5% העליונים יחיו טוב, בהנדסת מחשבים ה80% העליונים יחיו טוב. פשוט, יש מקצועות שבהם יש דרישה ברורה יותר לעובדים, ולעובדים קל יותר להתבלט. אז כן, אתה יכול ללמוד ביולוגיה לתואר ראשון. מה תעשה עם זה? מי צריך אותך? נכון, אם תעשה תואר שני או דוקטורט במכון ויצמן ותהיה מצטיין וב5% העליונים, אתה תהיה כוכב. קריירה בינלאומית, חברות תרופות, מחקרים, הכל הולך. אבל מה קורה ליתר?

 

או למשל, הנדסת מחשבים מול הנדסת מכונות. שניהם הנדסה, שניהם קשים, במחשבים תרוויח בין פי 1.5 לפי 2 ויהיה לך קל יותר למצוא עבודה. למה? כי זה מה שהשוק רוצה. וכשהשוק רוצה אותך, השוק גם מכיר בערך שלך (וזה לא מתבטא רק במשכורת). חשוב לקחת את זה בחשבון.

 

מה שהשוק לא צריך, מנגד, זה אנשי "תעשיה וניהול", אלא אם בזה מתכוונים לג'נרליסטים שיעשו כלמיני תפקידים בארגון שפעם לא היה צריך בשבילם תואר.

 

אל תטעו, אני לא ממליץ כאן על מקצוע כזה או אחר. מאוד קשה לבחור, ואלוהים יודע כמה אתה לא מבין איך העולם עובד בגיל 22. אם לא הייתי עובר במסלול בו עברתי, שבו העיסוק במחשבים על צורותיהם השונות היה מתקבע אצלי כבר מלפני גיל 10, אני לא בטוח מה הייתי עושה עכשיו. המסר, אולי, הוא שפחות חשוב מה אתה לומד ויותר חשוב להתבלט - מבחינת כישורים בין אישיים, מבחינת מוטיבציה, השקעה. אני לא בטוח שללמוד תעשיה וניהול במכללה, יצטייר אצל רבים מהקובעים את עתיד הקריירה שלך כנסיון להתבלט.

 

אז אני לא יודע מה תלמדו, ואני לא יכול להגיד לכם או אפילו להמליץ לכם, אני רק מציע לכם לא ללכת לתוך החיים באקראי ואז לעשות חשבון נפש 20 שנה אחר כך. החיים הם כמו תאונה בין רכבות; זה נראה אקראי ומלוכלך, אבל הגורל נקבע הרבה לפני, ברגע שהרכבות יוצאות מהתחנה.

 

יעוץ ארגוני זה מקצוע של 1%. ה1% הטוב ביותר (המוחצן ביותר, המקושר ביותר וכו') מצליחים. והיתר?

[ST12345]

שלא תתבלבלו, אני את התואר הראשון שלי עשיתי בביוטכנולוגיה במכללת תל-חי, אבל עם קצת מזל, ניבים גדולים שנולדים איתם והרבה כוח רצון משכתי אותו כמעט למקסימום האפשרי וניצלתי את כל היתרונות שלי כאדם בתוך התחום בו אני עובד (מחקרים קליניים בתרופות ניסיוניות) היום אני מנהל פרוייקטים ולא מתבייש לעמוד ליד כל הייטקיסט ולהשוות גודל . אם תשאל אותי היום אני בכלל הייתי לומד הנדסת בניין. אבל כנראה שרועי צודק כי 90% מהמחזור שלי (120 ) או שעובדים כעכברי מעבדה בשכר רעב או שעזבו את התחום.

החבר הכי טוב שלי עשה תואר שני אמיתי בגנטיקה מולקולרית קלינית, עבד בבי"ח שיבא על פיתוח בדיקת הדם בחודש שני-רביעי להריון שממנה מבצעים אבחון גנטי וזיהוי מין לעובר (פטנט שנרשם והבדיקה נמכרת היום באופן חופשי לציבור) והיום יש לו מכבסה בקריית השרון בנתניה. הוא תותח על חרוץ מאוד אך לא היה מוכן ללכת לתעמולה רפואית או לתחום שלי. שוב פעם נשאלת השאלה: באיזה חלק של הסקאלה אתה רואה את עצמך

[omerroz]

רועי, לפי ההודעה שלך (שככל הנראה נכונה, ואני לא חולק עליה), אפשר להבין שבערך המקצוע היחיד שכדאי ללמוד זה מחשבים. אני תופס מעצמי בחור הומאני, לא מתחבר למחשבים ולא חושב שאני אוכל להצליח בתחום. אז מה כדאי ללמוד? תחום ״מבוקש״ אבל שאני מרגיש שהוא לא בשבילי, או תחום ״לא מבוקש״ אבל שאני מתחבר אליו מאמין שאני אמצא את עצמי בו? אני לא מכיר יותר מדי בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה מחוסרי עבודה, וחא משנה באיזו מגמה

[davemustaine87]

רועי, לפי ההודעה שלך (שככל הנראה נכונה, ואני לא חולק עליה), אפשר להבין שבערך המקצוע היחיד שכדאי ללמוד זה מחשבים. אני תופס מעצמי בחור הומאני, לא מתחבר למחשבים ולא חושב שאני אוכל להצליח בתחום. אז מה כדאי ללמוד? תחום ״מבוקש״ אבל שאני מרגיש שהוא לא בשבילי, או תחום ״לא מבוקש״ אבל שאני מתחבר אליו מאמין שאני אמצא את עצמי בו? אני לא מכיר יותר מדי בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה מחוסרי עבודה, וחא משנה באיזו מגמה

 

לצערנו, במדינה שלנו שבה המחירים ויוקר המחיה הוא כמו במערב אירופה אבל המשכורות הם כמו במזרח אירופה, אז כן - צריך ללמוד מחשבים/הנדסה. בכול מקצוע אחר יש הרבה אנשים, מעט משרות ולכן המשכורות גם נמוכות יותר.

 

"מי שאתה" או "משהו בשבילך" זה משהו נזיל מאוד כרגע. אין לך כרגע שום מושג אם תאהב ללמוד את המקצועות הנ"ל שלא לדבר על אם תאהב את העבודה שקשורה במקצועות הנ"ל, במיוחד שלרוב אין הרבה קשר בין התואר הנלמד לעבודה בפועל. אתה חושב שהאקסית שלי חלמה באמצע התואר שלה שהיא תסיים בתור מישהי שמפנה אנשים לעבודות בכוח אדם? מה הקשר של זה בכלל לפסיכולוגיה?

 

אל תיתן לחלטורות של מוסדות לימוד שמוכרים לך חלומות שתהיה זיגמונד פרויד הבא, להשפיע עלייך ועל העתיד שלך.

[roee]

רועי, לפי ההודעה שלך (שככל הנראה נכונה, ואני לא חולק עליה), אפשר להבין שבערך המקצוע היחיד שכדאי ללמוד זה מחשבים. אני תופס מעצמי בחור הומאני, לא מתחבר למחשבים ולא חושב שאני אוכל להצליח בתחום. אז מה כדאי ללמוד? תחום ״מבוקש״ אבל שאני מרגיש שהוא לא בשבילי, או תחום ״לא מבוקש״ אבל שאני מתחבר אליו מאמין שאני אמצא את עצמי בו? אני לא מכיר יותר מדי בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה מחוסרי עבודה, וחא משנה באיזו מגמה

 

מחשבים? חס וחלילה. מחשבים זה מקצוע שאם אתה לא אוהב, הוא שוחק בטירוף. תכנות, למי שלא מתעניין בעבודה שלו (או נכה רגשית) זה מוות נפשי חתיכה אחרי חתיכה. יש כאלו שמבינים את זה וממנפים את העבודה שלהם לכיוון התמיכה\שיווק (במקום פיתוח) ואז הם בסדר. אבל זה ממש לא מקצוע שהייתי דוחף מישהו לכיוון שלו!

 

השאלות הן כאלו -

 

מדוע אתה חושב שיעוץ ארגוני זה דבר שמעניין אותך? באיזו רמה אתה מכיר את זה בשביל לקבוע שזה מעניין?

איזה יתרונות תביא למקצוע שאין לאחרים?

מה תעשה לאורך מסלול הקריירה שלך בשביל להתבלט?

האם אתה מוכן להמר עם החיים שלך (כי זה מה שאתה עושה בעצם) שתהיה בטופ המצומצם-משהו של המקצוע הזה? כי אם כן, כדאי שתהיה לך תוכנית פעולה מסודרת ומנומקת.

 

ככל שאני מתקדם בחיים אני מבין כמה שקשה לשפוט דברים מבחוץ. חברות, תפקידים, מקצועות, יש כלכך הרבה דברים שקובעים את הדינמיקה וההתאמה של אדם למשרה כלשהי. זה כמעט בלתי אפשרי לשפוט נכון במצבך, אבל במקצוע שאתה בוחר הסיכויים נגדך.

[omerroz]

מאז שאני מכיר את עצמי התחום שתמיד עניין אותי זה פסיכולוגיה. יש לי יכולות רגשית טובה ואני די מסוגל "לקרוא" אנשים ולדעת מה עובר עליהם ולמה הם מתנהגים בצורה מסויימת.

לא יודע למה, פשוט אני מרגיש משיכה לתחום הייעוץ הארגוני. יכול מאוד ליהיות שבמהלך הלימודים אני אשנה את דעתי, והתואר השני הוא במגמה התעסוקתית/ ארגונית/ חברתית, ואני מאמין שעם תואר שני בפסיכולוגיה אני אוכל למצוא עבודה באחד התחומים הללו.

תחום נוסף שמעניין אותי זה משפטים, אבל עם האינפלציה בתחום והעובדה שאני לא יכול להתקבל לאוניברסיטה עם הציונים שלי, ירדתי מהעניין הזה. חוץ מהללו אין עוד תחום לימודים שאני רואה את עצמי משקיע בו (למעט תעשייה וניהול, שגם הוא לא בידיוק מקנה מקצוע).