החיים בישראל לעומת החיים בגולה (פוצל משרשור ה-Evo)

[bagira]

אתן לדוגמא חבר שלי שהלך ללמוד מקצוע שמאוד אהב ומשך אותו- ביולוגיה ימית (כן, כמו ג'ורג' קוסטנזה....)....

בינתיים הוא עובד כבר כמה שנים באבטחה.

 

חבר טוב שלי למד גם כן ביולוגיה ימית, את הלימודים הוא מימן ע"י זה שהוא מנהל משמרת בבית קפה.

את הלימודים הוא סיים לפני 3 שנים, הוא עדיין מנהל משמרת באותו בית קפה.

 

 

גם בארץ צריך לנסות למצוא מקצוע שתתחבר אליו ככל הניתן מבחינת עניין אחרת לא יהיה לך קל ללמוד

 

שלא לדבר על לקום 50 שנה בוקר, בוקר וללכת לעבודה שאתה שונא.

 

לא מאחל את זה לאף אחד.

[יוסי פרנקוס]

האמת היא שאם לא היה לי עסק, אין לי מושג מה הייתי עושה בשביל לשרוד כיום מבחינה כלכלית.

 

יש הרבה מקצועות (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה למשל) שבהם אם אין לך תואר שני, אין לך יותר מדי מה לעשות.

 

לי יש את היכולת למכור את עצמי די טוב ויש לי קו"ח די מרשימים לגילי, אבל אם לא, הייתי נדפק קשות.

 

זה משהו שצריך לחשוב עליו טוב מאוד לפני שהולכים ללמוד משהו.

[Derish]

... בישראל.

[edan82]

אה הא, כי ידוע שנהגים וצלמים חיים בהוואי ומרוויחים מללללא כסף, תשאל את צלמי החתונות שקוראים את התחת כל לילה בחתונה אחרת ושומעים את אותה מוזיקה כבר 1000 פעם.

 

שומעים את אותם שירים אלף פעם ומרוויחים בממוצע כ-8000 שקלים לערב ולמי זה בכלל מזיז שהם קורעים את התחת ?!

אתה מחפש לעבוד ולהתפרנס בכבוד או לעבוד עבודה קלה ושחס וחלילה לא תשמע את אותו שיר פעמיים ?

הדוגמאות שאתה נותן כל כך לא משקפות את המציאות היום יומית. נכון, יש פה ושם סיפורי אלף לילה וכסף על ההוא שהכיר ובדיוק נפל עליו ההוא שרוצה לחלק כסף.

מוסר ההשכל שלי הוא:

כשמחפשים מוסר השכל צריך להסתכל על 98% מהמיקרים ולא על 2% מהם.

 

מוסר השכל נוסף הוא שאתה לא מצליח לרדת לסוף דעתם של אנשים וממהר לשחרר תגובות פלצניות מתנשאות, לא אמרתי לאף אחד לחפש את ההזדמנות של ה"2%" אלא להרחיב אופקים ולחשוב מחוץ לקופסא ונתתי את המקרה של אחי בתור דוגמא.

 

.

12345

[אייל]

האמת היא שאם לא היה לי עסק, אין לי מושג מה הייתי עושה בשביל לשרוד כיום מבחינה כלכלית.

 

יש הרבה מקצועות (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה למשל) שבהם אם אין לך תואר שני, אין לך יותר מדי מה לעשות.

 

לי יש את היכולת למכור את עצמי די טוב ויש לי קו"ח די מרשימים לגילי, אבל אם לא, הייתי נדפק קשות.

 

זה משהו שצריך לחשוב עליו טוב מאוד לפני שהולכים ללמוד משהו.

 

סוציולוגיה ואנתרופולוגיה אלו לא תארים שעושים כדי להכיר כוסיות?

[יוסי פרנקוס]

לא כמטרה עיקרית אבל זה כן עובד

[roee]

... בישראל.

 

עוד הייתי חושב בטעות שלימוזינות מחכות מחוץ לפקולטות לאנתרופולוגיה ביתר העולם

 

אין מה לעשות, אלו מקצועות עם שימוש מוגבל למדי ודרישה מוגבלת למדי. בכל מקום.

[Alon_A]

אה הא, כי ידוע שנהגים וצלמים חיים בהוואי ומרוויחים מללללא כסף, תשאל את צלמי החתונות שקוראים את התחת כל לילה בחתונה אחרת ושומעים את אותה מוזיקה כבר 1000 פעם.

 

שומעים את אותם שירים אלף פעם ומרוויחים בממוצע כ-8000 שקלים לערב ולמי זה בכלל מזיז שהם קורעים את התחת ?!

אתה מחפש לעבוד ולהתפרנס בכבוד או לעבוד עבודה קלה ושחס וחלילה לא תשמע את אותו שיר פעמיים ?

 

מה שמשתמע מהתגובות שלך הוא בדיוק עבודה קלה והרבה כסף, זה לא כך, גם אני חשבתי פעם להיכנס לתחום הצילום ואולי ללמוד צילום. דיברתי עם שלושה צלמים, אחד בידיעות אחרונות ושניים פרטיים, כולם כאחד המליצו לי לא להיכנס לתחום מכיוון שהוא רווי ומאוד מסוכן (כלכלית). הרושם מהדברים שלך הוא הפוך ולדעתי לא משקף את המצב השכיח.

 

הדוגמאות שאתה נותן כל כך לא משקפות את המציאות היום יומית. נכון, יש פה ושם סיפורי אלף לילה וכסף על ההוא שהכיר ובדיוק נפל עליו ההוא שרוצה לחלק כסף.

מוסר ההשכל שלי הוא:

כשמחפשים מוסר השכל צריך להסתכל על 98% מהמיקרים ולא על 2% מהם.

 

מוסר השכל נוסף הוא שאתה לא מצליח לרדת לסוף דעתם של אנשים וממהר לשחרר תגובות פלצניות מתנשאות, לא אמרתי לאף אחד לחפש את ההזדמנות של ה"2%" אלא להרחיב אופקים ולחשוב מחוץ לקופסא ונתתי את המקרה של אחי בתור דוגמא

 

התגובה שלי נוסחא כפי שנוסחא לא כדי להתנשא, אלא כדי להדגיש כמה הדוגמאות האלה לא משקפות כלל, לדעתי, את המציאות. להיות במקום הנכון, בזמן הנכון זה מתכון מוצלח לכל תחום, וגם אז, צריך לדעת לנצל את המצב. אבל מה לעשות שברוב המקרים זה לא מספיק, וברוב רובם של המקרים צריך ללמוד לפחות 3-4 שנים (מקצוע מבוקש), להתחיל מעבודה פשוטה ושגרתית ולאט לאט להתקדם מעלה כדי להגיע לרמות שכר, שבהודעות שלך, נוצר הרושם שעם קצת מזל על כל אחד יפול משהו כמו על אחיך הגדול (אין ספק שזה מדהים, אבל זה אחד למיליון, אולי).

אז אני באמת מאחל לו המון הצלחה, אבל בתור דוגמה למה שקורה בפועל בשוק התעסוקה, הוא לא כל כך מתאים.

 

השורה התחתונה, לפחות לפי מה שאני מכיר, תואר (רלוונטי לתחום שיש בו ביקוש והיצא, על זה כולנו מסכימים), כמה שזה אולי נדוש, הוא עדיין אבן היסוד שנותנת - בימינו, הכי הרבה ביטחון להתחיל איתו את החיים. ברור שאם קצת מזל והרבה שכל אפשר להגיע רחוק, גם בלי תואר וגם עם תואר, אבל אם אפשר, תמיד טוב שתיהיה את התעודה המסריחה הזו בשירותים.

 

בכל מקרה, אם הרושם היה של זלזול ופלצנות, קבל התנצלות, זאת לא היתה הכוונה, אלא רק לתת ניגוד ברור לדברים.

[Derish]

עוד הייתי חושב בטעות שלימוזינות מחכות מחוץ לפקולטות לאנתרופולוגיה ביתר העולם.

 

אולי לא, אבל אני בספק אם יש עוד מדינה בעולם שבה סטודנט מסיים תואר במדעי התזונה ולא מצליח למצוא מקום לעשות בו סטאז'.

זאת רק דוגמה אחת מחבר טוב שלי (וכל המחזור שלו) למצב שגרתי שנמשך כבר שנים, ואני מניח שיש עוד מקרים דומים.

 

כאמור, אם לא הלכת ללמוד הנדסה/מחשבים/משפטים/רפואה, אז אתה זבל שבזבלים. עם תואר, בלי תואר - בסוף תנקה אסלות.

[roee]

אני נדהם לא פעם ולא פעמיים למשקל האפסי של שוק העבודה בבואם של צעירים לבחור מסלול אקדמאי. אני נוטה להאמין ש50% לא טרחו לבדוק אם הם בכלל יוכלו למצוא עבודה, עוד 20% יודעים אבל מדחיקים - "יהיה בסדר" - והיתר לומדים רפואה\הנדסה וכו'.

[Black Joker]

אני לא מבין כמעט כלום בצילום (אני יודע מה זו מצלמה, בכל זאת...), אבל לפי קריאות בפורומים שונים, להיות צלם פאפרצי בארה"ב זו אומנם עבודה לא קלה, אבל מתגמלת מאוד אם אתה מספיק מציצן .

 

אני מאמין שהיום לימודים הם לא דבר הכרחי ודווקא הרבה אנשים מעדיפים לעבור קורסים בלבד ולא ללמוד 3 שנים מייגעות ע"מ להגיע לתעודה.

[אייל]

אני מאמין שהיום לימודים הם לא דבר הכרחי ודווקא הרבה אנשים מעדיפים לעבור קורסים בלבד ולא ללמוד 3 שנים מייגעות ע"מ להגיע לתעודה.

 

 

אשרי המאמין.

בוא דבר איתנו עוד 3-5-10 שנים נראה איפה תהיה בלי לימודים.

[Black Joker]

כרגע אני במהלך לימוד תואר אקדמאי. עדיין, האנשים סביבי מסתפקים בקורס (עלות לא מבוטלת של סביבות ה-15000).

 

10 שנים? אפילו תואר לא יכול לנבא לך איפה תהייה. לא צריך להגזים.

[Alon_A]

מסכים עם אייל, קורסים כאלה הם נחמדים, אבל לא משתווים לתואר - למרות שעולים בסביבות החצי ממנו.

 

מכר שלי עשה המון קורסים והסמכות באבטחת מידע במהלך שירותו הצבאי. לאחר מיכן הוא מצא עבודה בהחלט מכובדת, אבל גם הוא לומד היום מדעי המחשב כדי להתקדם.

אותו הדבר עם ידידה נוספת, היא עובדת בזכות הקורסים ב IT וניהול רשתות בחברה גדולה, שזה מצויין, אבל גם היא לומדת היום מדעי המחשב כדי להתקדם.

[Oshri]

אם אני מחזיר אתכם לנושא הראשי של השרשור, אין ספק שבאף מקום לא מלקקים דבש, ובאף מקום

לא זרוק כסף ברחובות ורק צריך להרים.

אבל ממה שאני ראיתי, וממה שאני מכיר, אחרי הרבה ביקורים, פגישות, נסיעות וקצת עסקים שעשיתי בחו"ל,

הרושם הוא, שאם אתה טוב, תגיע ותחיה הרבה יותר טוב ממה שתגיע בארץ, גם באופן יחסי לאוכלוסיה.

כמובן שתמיד צריך גם מזל, וקצת קשרים, ויכולת לזהות הזדמנויות, אבל אם הצלחת שם, אתה חי ברמה אחרת

לגמרי. שלא לדבר על תרבות, איכות חיים, ודברים שלא נבין לעולם עד שנגור שם.

הבעיה היא שאי אפשר לקום ולנסוע לשם. כמו שכתבו כאן, צריך הרבה הכנה מוקדמת, ובעיקר להגיע למצב

שיש לך עבודה מסודרת שם, ואתה יודע מה אתה הולך לעשות שם. בלי זה, 90% ממי שיסע יחזור עם הזנב

בין הרגליים, או שישאר תקוע שם בעבודה סתמית, רק בגלל הבושה לחזור ולהודות שנכשל.