זרזיר אשתאול ו106 GTI אחת!!!!! הסיפור שנגמר!!!!!

[danidina]

יום ראשון 10 בבוקר.

אני קם לי משנת היופי ומתארגן.

הייתי נחוש מתמיד , היום זה יקרא בלי תירוצים.

 

מתחבר לפורום , מתכנן עוד מתיחה , שולח הודעה.

שלומי מביע הסתייגות , בתחכום אני מוציא אותו מהעסק.

ערן מהסס , אני אומר לו שאני חייב לזוז , הכדור בידיים שלו .

 

לאחר כ10 דקות אני שט לרכבי במוטיבציה רבה.

מתניע מפעיל מזגן ולדרך.

היעד : תל-אביב!

המטרה: איזון גלגלים!

 

מגיעים למוסך , פותח את החלון בהססנות ושואל....

נו תיקנו את המכונה.

בעל המוסך.... כן תחנה פה.

 

לאחר כשעתיים וחצי של המתנה סוף סוף , הוא התפנה לטפל ביי.

 

לטובת אלה שלא מבינים על מה מדובר אני אציין , שברכבי פיגו

אין חור באמצע הגנט ולכן צריך לעשות איזון על האוטו.

דבר שכבר חלף מן העולם.

 

בכול מקרה מתחילים במשימה.

 

מתאבקים בג'ק , מישהו החליט להנמיך את האוטו ב50 מ"מ

ולכן בשביל להרים אותו מתכננים מבצע צבאי.

 

גלגל ראשון.....

 

הנה מתחילים , המכונה חדשה לכן אף אחד לא יודע איך להפעיל אותה.

טלפון לטכנאי והדרכה בשלט רחוק , הפרנציפ הובן.

כעבור שעה אוזנו כול הגלגלים.

כמובן שהם גם נשחקו בדרך , כי הרי המכונה מסובבת את הגלגל במהירות של 130 קמש.

 

נו שוין , העיקר שסוף סוף איזנו לי את הגלגלים.

 

חוזרים הביתה , אין רעידות , אני מאושר.

מתחבר לפורום , רואה שערן הרס לי את המתיחה.

והולך לישון.

 

9 בערב !

אני מתעורר לקול השעון מעורר.

רואה טלוויזיה (בנות גילמור איזה שפות)

 

נכנס לפורום , אין כלום , משעמם.

שיחת חולין עם עומר ודויד , ובד בבד

אני משדל את רועי שישיג לי מידע על 106 ראלי 16 וי.

 

רועי נכנע ללחצים , ומוצא דברים יפים , הבן אדם גאון.

 

1 בלילה אני מציע לעומר ורועי לחבור איתי לטיול לילי באזור אשתאול.

אני מקבל את הסירוב בידידות (רועי אין לי שום קשר לשריטה על האוטו שלך)

אני מביע את נחשותי לצאת לבד .

 

מקבל את ברכת הדרך בצירוף המשפטים הקבועים....

"תיזהר תשמור על עצמך וכו"

 

מתקשר בייאוש לחובש , הוא לא עונה. (כנראה מזיין)

לא נפריע לו.

 

וכאן ידידיי מתחיל הסיפור שלנו.

אז תלכו למטבח תביאו שתייה , אוכל , ואקמול.

זה הולך להיות סיפור ארוך.

 

אחת וחצי

 

אני לוקח את כול הדברים הנחוצים , גורב גרביים נועל נעליים ולדרך.

יוצא מהבית נכנס לאוטו , ונוסע בנמרצות לתחנת דלק.

 

מגיעים לתחנת דלק , אני יוצא מן האוטו , ישר חיבוקים לחיצות ידיים , שתיית שמן.

המתדלק לא הבין מה קורה , וניער אותי מעליו , נראה לי שהתבלבלת הוא אומר בכול חנוק.

אני מספק דלק לא נוזל אחר.

 

אז הוא שואל רוצה או לא?

אני אומר קודם ממלאים אוויר , אחר כך דלק.

ניגש למתקן האלקטרוני החדש , וממלא אוויר.

דבר מאוד מוזר , מילאתי 35 בכול הגלגלים ביום שבת לפני שבוע וחצי.

אבל בכול זאת בכולם חסר בממוצע 8 פי אס איי.

 

הדבר נראה תמוה בעיני לכן החלטתי לחזור לביתי.

ולחפש את המדיד לחץ אוויר , שנמצא בחדרי.

 

מגיע לביתי , ולהפתעתי חוק מרפי כנראה הלך לישון.

מצאתי את המדיד תוך שנייה.

 

חוזר לאוטו , ונוסע לתחנת דלק סונול למלא דלק משובח.

מגיע לתחנה , אותו טקס , לחיצות ידיים וכו.

המתדלק מנער אותי ואז......

"בום סטירה"

אני אומר סליחה.

 

99 ב150 בבקשה.

בינתיים אני בודק מים ושמן , הכול תקין.

 

הוא ממלא , נכנס לאוטו מתקדם לעבר מתקן האוויר.

יוצא מהאוטו בודק ידנית עם המדיד.

הלחץ על 35 , מוזר מאוד איך זה ירד.

 

נזכר בישי , אומר לעצמי אין מצב שהוא מזיין , מקסימום מביא ביד.

מתקשר עוד איזה כמה פעמיים , אין עונה.

 

יאלללה לטיול.

[danidina]

יוצא לאיילון , פותח סאן רוף ,אוורור על 3 .

בדרך עובר כיכר ומשתעשע.

 

מחפש טנ"ל (טמבל נגד לייזר) חולפת קליאו על 150.

אני נדבק אליו , והוא טמבל מפנה לי את הדרך.

אני אחריו בסוף הוא קלט , והאיט , לא נורא מצאתי V5.

שלא עבר הרבה זמן עד שהיא התחלפה עם הונדה.

 

עובר את בן גוריון , מגיע לאזור ירושלים , ישורת ארוכה , אני לוחץ.

220 סוגר סקאלה (לשוטרים שבנינו יש לי דמיון פרוע) על 6700 סלד.

והאוטו ממשיך!!!

 

עוברים את לטרון , עוד כמה קילומטרים , יורדים מהכביש.

ומגעים לתחנת דלק.

אני יוצא מטיל את מימיי , רואה חתול שחור מסתכל עלי.

ויורק 10 פעמיים , נכנס לאוטו , יוצא ממנו , ויורק עוד 10 פעמיים.

(שיהיה ליתר ביטחון)

 

 

נכנס לאוטו מתניע , זהו אין דרך חזרה , אשתאול הנה אני בא.

נוסע לכיוון הפנייה האגדית שמאלה . (הכניסה לאשתאול)

מגיע פונה , עוצר לשנייה בכניסה פותח חלונות (חצי) סוגר רדיו , מפעיל ווישרים בערך שעה.

ומתחיל בקטע העיקרי של הטיול.

 

קודם כול בטיחות , אני נוסע בכביש במהירות איטית , לא מתפתה לנסוע מהר.

בודק שאין שום אוטו על צלע הר , שאין חול בשום פינה.

שלא יהיו הפתעות , אני נוסע לאט ומגיע למשאית.

 

זה כבר יותר מידי , רציתי לנסוע לאט , אבל לנסוע.

מחכה למקום המאפשר זאת , ועוקף את המשאית.

 

אני חייב לציין , שבשלב זה הבנתי למה הסאן רוף טוב , איזה אוויר איזה כיף.

אוויר הקר של הרי ירושלים פשוט נתן לי הרגשה טובה.

 

ממשיך בנסיעה מנהלתית , ואופ הרעיון מצדיק את עצמו.

הנה סיבוב עם חול , אני יורד מן האוטו (מחנה אותו במקום בטוח שם וינקרים)

שם חתיכת בד על השלט שמודיע על סיבוב , משני הצדדים כמובן.

 

חוזר לאוטו , וממשיך , זהו מכאן לא היו יותר הפתעות .

מסיים את אשתאול , ומסתובב.

 

אפשר להתחיל לנסוע מהר , טעות.

ירידה , ירידה זה משהו אחר , ואף פעם לא עשיתי אותו בירידה.

אני נוסע מהר , אבל לא משתולל , נזכר שערן אמר לי לפני כמה ימים.

תיזהר יש כמה סיבובים ישר אחרי עלייה בירידה.

 

מה כבר ערן יודע , שמים גז .

אני בקצב חביב , לא על המגבלות , אבל בהחלט מהיר.

פתאום אני מבחין שיש אדים על השמשה , מפעיל ווישרים , לא עוזר.

זה לא נורא אבל סתם מעצבן.

 

מסיים את הכביש , עוצר שנייה , מוציא מטלית ומנקה את השמשה מהאדים.

גם מבפנים וגם מבחוץ.

לוקח את המושב אחורה , מהדק את החגורה , בצורה כזאת שאני לא יכול לזוז , דבוק למושב.

מחזיר את המושב קדימה.

 

ויוצא בסערה מהמקום תוך כדאי הפגנת קונצרט מצמרר מהצמיגים.

 

רצף פניות ראשונות , אני עדיין לא נכנסתי לתלם , וגם לא הצמיגים.

ממשיך בקצב יפה , נוסע מהר אך לא מגיע למגבלות.

שני 7000 סלד קו אדום , שלישי , סיבוב הורדה לשני קרוב ל180 , הצמיגים חורקים.

לחיצת גז ואני יוצא מהסיבוב.

 

מגיע לסיבוב עם החול , רואה את הסימון שלי , ומאט!!!

 

סיבובים תת היגוי , הצמיגים לא משהו , המישלין היו יותר טובים.

אולי הם לא חמים , ניתן להם עוד קצת זמן.

כיכר , לוקח אותו בעיזי תת היגוי עוזב גז ויוצא בלחיצת גז , ושאיגת וורוום מהמנוע.

 

האדים מתחילים לחזור , אני קולט שהמזגן מוציא אוויר קר , והוא בכלל על אוורור.

מכבה את האוורור.

 

מגיעים לסיבוב 180 המפורסם , הורדה לשני , ברקס , ולוקח אותו יפה ללא החלקה.

זהו מסיימים .

 

מסתובבים וירידה , נוסע מהר יותר מהפעם הראשונה.

ישורת , ברקס , סיבוב , גז , ויוצאים.

ממשיכים , הקצב בהחלט יפה , ישורת , עלייה , ירידה , סיבוב , ברקס חזק.

הABS נכנס לפעולה מוקדם מידי , תת היגוי , עזיבת הגז.

והאוטו פונה.

ערן לא יכל להזהיר אותי שיש פניות אחרי עליות , הרי סיפרת לו שאני מתכנן טיול.

 

מגיעים לסוף שזה ההתחלה.

 

מסתובבים וחזור חלילה , עכשיו אני כבר בתלם לוחץ חזק מתמיד.

הצמיגים כבר חמים , והאוטו מתקשר כתמיד. (היה שווה ללכת לייעוץ אצל פרדי)

סיבוב הצמדה לגז , עוד סיבוב מנסה להוציא זנב , התחת נזרק? לא הוא לא .

 

מגיע שוב לסיבוב עם החול.

ברקס , ועברנו .

 

הקצב בהחלט יותר מהיר וזורם מיום שבת לפני כתריסר ימים.

ככה זה כשאין שמש בעיניים , ויכולים לראות עם מישהו בא ממול .

 

מסיימים ירידה , וחזור חלילה.

אני זורם עם הסיבובים , כבר יודע איפה אמור להיות הסיבוב עם החול .

מסיים מגיע להתחלה , כול כך נהניתי ועוד פעם.

הקצב פחות או יותר אותו דבר כמו סיבוב קודם.

יש סיבובים שאני מרשה לעצמי להיות קרוב למגבלות , ויש כאלה שאני רק מתקרב.

 

אני יכול להגיד שהאוטו לא מגיע להיגוי יתר , אבל תת היגוי נפוץ מאוד.

אני לא כול כך מרוצה מהצמיגים , ההגה מתקשר מאוד , אבל הם רועשים מאוד.

 

מסתובב לעבר הירידה.

לוחץ , ברקס סיבוב גז יציאה.

 

מתקדם , מגיע לסיבוב בירידה , ברקס .....

ח-ו-ל!!!!! האוטו בתת היגוי סופני.

מתקדם במהירות לעבר הסלעים.

 

לא שמתי לב לסימון על השלט , כנראה איבדתי את הריכוז.

ופה בדיעבד נגמר הטיול!!!

עוד מעט תדעו למה.

 

אבל כרגע זה לא משנה , יש לנו תת היגוי טרמינלי להתמודד איתו.

ליטוף ברגש על הברקס , לא להכניס את הABS .

האוטו כמעט ולא שינה כיוון .

 

פוקו סיפר לנו ביום שישי , שהוא נקלע למצב כזה , וצריך לסובב את ההגה שיהיה ישר.

בשביל לקבל אחיזה , אני חשבתי שלא צריך כול כך הרבה , אבל פוקו התעקש.

כנראה שזה נקלט אצלי.

 

אני מסובב את ההגה למצב ישר , ומפנה אותו שוב , האוטו פונה , אך עדין לא נכנס למסלול ,הוא עדיין בכיוון הסלעים , מה עושים? שוב ישור ההגה , והפנייה לכיוון הסיבוב.

האוטו נכנס לפנייה , יצאתי מזה , האוטו יצא מזה , ואפילו נשארתי כולי על הכביש .

כמה שזה היה קרוב , זה היה רחוק .

 

ופה סיימתי את הטיול , כול עוד אני שלם , וגם האוטו , ידעתי להוריד את הרגל מהגז .

לפני שהיה מאוחר.

 

ישר הורדתי את הקצב בכמה רמות , בעצם בכול הרמות , ולמעשה סיימתי את הטיול.

והתחלתי לחזור הביתה.

 

חשבתי לי על מה שהיה , הגעתי למסקנה שהייתי מרוכז מאוד ב3וחצי (7 אם תרצו) סיבובים הראשונים.

הסיבוב ביטחון היה החלטה חכמה ונדרשת.

אבל לעשות את האוטו כביש כול כך הרבה פעמיים , בלילה לבד , זה לא הכי טוב.

צריך לדעת מתי לעבור הלאה.

 

עוצר בתחנת דלק להתרענן שותה מים.

 

אני הכי מרוצה ומופתע מכך שברגע של מצב קיצוני , הייתי רגוע מאוד.

לא נלחצתי בכלל , ופעלתי בראש צלול.

מאוכזב מהצמיגים , ומהתת היגוי המרובה.

 

הדרך חזקה הביתה הייתה נסיעה רגועה מאוד + לא יותר מ120 , מגיע הביתה רבע לחמש , נכנס מתקלח והולך לישון לאחר 230 קילומטר על קצת יותר מרבע מיכל.

ושלוש ורבע שעות של כיף מוטורי , ללא פשרות.

.

עייף מאוכזב ומאוד מרוצה.

 

סוף!!!

[razmel]

..

[sronis]

סיפורנו מתחיל ביום ראשון בבוקר.

 

אני יוצא מהבית עם תיק קטן שבתוכו ספר ועיתון ונכנס לאוטו. אחרי כארבעים דקות אני מגיע לבקו"ם במכוניתי הכחלחלה ומחנה. נותן לה נשיקת שלום על הפגוש ונכנס לבקו"ם.

 

כאן מגיע חלק ארוך מאוד ומשעמם מאוד הנוגע בעיקר לצבא, אז אחסוך זאת ממכם, רק אגיד שבניגוד לכל התחזיות - השאירו אותי לישון שם בלילה.

 

הייתם בוודאי חושבים לעצמכם שיש סיבה להשארתי... ובכן, כמו כל דבר בצבא - לא ממש הייתה סיבה. יותר נכון - ביום שני בבוקר הגעתי לאותה נקודת התחלה מהיום הראשון.

 

דבר זה עיצבן אותי מאוד, ועל כן החלטתי להתנקם.

איך מתנקמים? קודם כל מתקשרים לזרזיר (כאן הקשר לסיפור המפגר שנאלצתי לקרוא למעלה).

 

אחרי שזרזיר מציק לי בערך שעה בטלפון, הוא מסכים לתת לי טיפים בנוגע להוצאת גימלים. (למי שלא הבין זוהי ההתנקמות, אני כזה נבזה).

טוב, מפנימים ויוצאים לדרך. השעה 11:20 בלילה ואני הצבתי לי יעד - להכנס לרופא מיד אחרי השעה 12 (בכדי שהגימלים יהיו תקפים כמה שיותר).

 

יוצא מרעננה, היציאה דרומה לכביש גהה על 70 בלי החלקה, כל הכביש על בערך 150, לפני המצלמה הפעילה מאט ומיד מאיץ שוב בשביל לעשות את הסיבוב הארוך ימינה לפני תע"ש על 150. יורד ימינה לכביש 5 (בפנייה עם הרמזור), עושה את הפנייה על 130 עם עזיבת גז להחלקה קטנה ומיד מאיץ קדימה. מגיע לאיילון ועושה את הסיבוב על קצת יותר מ-80, בעיקר בגלל שהייתה מולטיפלה בנתיב החיצוני.

מרביץ באיילון, יורד בהשלום ומחנה. מגיע לקצין העיר, שותה קצת שוקו, נכנס לחובש, עובר בדיקת חום ולחץ דם, 38.3. יוצא החוצה, נכנס שוב כעבור כעשר דקות לרופא. הבדיקה נמשכת ולבסוף - ניצחון!! יצאתי ובאמתחתי שלושה גימלים נוצצים ומבריקים!! שלישי, רביעי, חמישי... - סוף שבוע ארוך!! (-:

 

מיותר לציין שאת הדרך הביתה עשיתי בצווחות גיל ושמחה במהירות אפילו גדולה יותר מבדרך לשם. להפתעתי רק שני אנשים בדרך שאלו אותי אם אני מוכר.

 

לסיכום - היה טיול נהדר. המטרה הושגה, ועכשיו אני צריך לחשוב מה לעשות עם כל הזמן הזה שיש לי פתאום...

 

לילה טוב!!

 

רוני

[ג'רמי]

לא מאמינים ולא מאמינים....

 

אתה בטח נכנסת למיטה מיד אחרי שנגמרה הסדרה עם הכוסיות, עשית ביד, תקעת נוד והלכת לישון עד הבוקר.

 

אשתאול היה רק חלום.... והאוויר הקר זה היה כשהשמיכה קצת נפלה לך מהרגליים....

 

לא מאמינים לך ולא מאמינים...

[poko]

אני כמובן לא יודע אם זה אמיתי.

אבל אם כן, טוב שלפחות הגבת בקור רוח.

 

במקרים כאלה של לחץ אסור אף פעם להבהל ואסור כמובן לוותר עד לרגע ששומעים את הבום (ולא כמו שעשית בפעם שעברה).

[danidina]

פוקו

 

זה אמיתי

 

תהנה היום

[Aדי]

היום אני נוסע באיילון דרום בשלווה על 120+- במסלול השמאלי, שלפתע אני רואה מאחורי אופנוען עם חליפה כחולה והוא מצפצף לי בלי הפסקה ומנפנף עם היד, אני כבר חושב לעצמי "..אוהו נו מה כבר עשיתי עכשיו שהשוטר הזה נטפל אלי.." הוא מאיץ ומגיע לצד שמאל שלי דרך השוליים אני מסתכל שמאלה ומצפה לראות שוטר מסמן לי בעצבנות לעצור בצד.

במקום זה מופיע סתם בחור צעיר בחליפה כחולה מצפצף לי ומסמן ואת סימן סוף הדרך...

אני נרגעתי ונתתי לו סימן לתודה והוא המשיך בדרכו...

 

 

 

 

 

עדי, שהצבע האהוב עליו הוא כחול אבל לא מדים כחולים!

[poko]

פוקו

 

זה אמיתי

 

תהנה היום

 

דחיתי למחר,

אני חולה ועייף מת

לא ממש סיטואציה אידיאלית בשביל לבדוק איך יוצאים מהחלקות.

[sronis]

תוציא גימלים.

 

תאמין לי, זה כיף. אפילו לא צריך להיות חולה

 

רוני

[DanyG]

תגיד עדי,

 

בתור אחד "משלנו", איך אתה מגיע למצב שבו אתה משייט לך בנתיב השמאלי וצריכים לצפצף לך מאחור ?

לא כל שכן להגיע למצב של לנסוע לידך על השול השמאלי !

 

 

תרשום לעצמך נקודה רעה !

 

דני G.

[Aדי]

תגיד עדי,

 

בתור אחד "משלנו", איך אתה מגיע למצב שבו אתה משייט לך בנתיב השמאלי וצריכים לצפצף לך מאחור ?

לא כל שכן להגיע למצב של לנסוע לידך על השול השמאלי !

 

 

תרשום לעצמך נקודה רעה !

 

דני G.

 

לא אני לא מוכן לזה, אני מוחה! בהחלט לא מגיעה לי נקודה רעה! נסעתי במהירות גבוהה יותר משל התנועה זה לא אשמתי שהיה לבחור אופנוע והוא החליט לתת בגז ולסוע במקביל אלי בשביל לבחון את האוטו (הוא ציפצף בשביל שאני אסתכל עליו, לא בשביל לעקוף אותי)!

 

 

וחוץ מזה שנסעתי על איילון צפון בנתיב השמאלי (מאוחר בלילה) עם הוולוו כשהמחוג בסקאלה היה בסוף הרבעון השלישי, והגיחה פורשה מאחורי והיבהבה לי זה גם נקרא? :puppydog:

[בועז וולקן]

גם לי יש גם לי יש סיפור קטן .

ביום שבת נסעתי עם חברים לים המלח.

ירדנו דרך מעלה אדומים הגענו לחוף צחקנו נהנו ושניהייה חם החלטתי שאני נוטש.

מגיע לכביש שאני כל כך אוהב (מכיוון קליה עד ערד ) ומקבל את הדפיקות לב המוכרות והדיגדוג המעצבן ברגל ,נותן בגז שיוט על 160 הכביש פשוט ריק איזה כיף סיבובים מדהימים .

ואז אני מגיע לעליות של ערד מלא בחומר הטוב שזורם בדם מוריד לשני 6000 טורים המנוע צועק בחיספוס (חייב להוריד את הממיר כבר ) סיבוב ראשון האוטו אוחז בצורה מדהימה כנראה שהצמיגים ממש חמים סיבוב שני משהו מוזר קורא האוטו משדר אותת לא ברורים אבל אני בשלי נותן בגז .

ואז אני מגיע לסיבוב חזק ימינה מוריד הילוך נכנס לסיבוב מרגיש טוב ואז .................................................................ללללללללללאאאאאאאאאאא

זה שוב קרה הוולקן שלי רוצה שאני יהייה טומי מקינין בכח הזנב ,יוצא החוצה בפרעות מאוד לא אופינית לוולקן תיקון הגה מלא שמאלה אוטו נוסע קצת באלכסון (דווקא כיף) וחוזר לאיזון.

אני עוצר בצד ומתחיל לבכות למה למה לא נולדתי בצד של כוכבי מה יש לאוטו שלי לעזאזל ממשיך לקלל עוד כמה דקות נהנה בנתים מכמה אופנועים יפים וחוזר הביתה עצבני ומנסה להבין את מקור הבעיה