סקר פתוח: הדבר הכי טפשי/תמים שעשיתם כילדים?

[אלון ר]

מה קורה חבר'ה? אתמול נזכרתי במעשה דיי טפשי שעשיתי כשהייתי קטן - יהיה מצחיק לדעתי אם כולם ישתפו אותנו במקרים דומים, הרי זה קרה לכולנו .

 

אז ככה, אני מעריך שהייתי בן 10 or so .. הייתי לבד בבית בצהריי היום ורציתי ללכת לשחק כדורגל.

אבל, וזה אבל גדול - לא הייתי בטוח שמי שאמור לחזור מחזיק מפתח של הבית . נחשו מה עשיתי? נכון, השארתי מפתח מתחת לאדנית בחלון של אחותי וכמו כן פתק על דלת הבית עם תיאור מדוייק איפה המפתח .

 

יאללה שפכו.

 

(אני מעריך שהיו עוד דברים, אבל כרגע זה עלה לי לראש)

[סאונד בראש]

שהייתי כבן 10 גרתי בקומה שלישית בבניין ישן , בחדר מדרגות היו פתחים בקיר החיצוני לכיוון בחוץ .

שיחקתי עם המפתחות של הבית לאיזו קומה אני מכניס את זה הכי גבוה ,

והכן הכנסתי את זה בקומה 3 על עדן החלון של השכן שלא היה בבית .

ניתקענו קצת בחוץ עד שהוא חזר

[Night Driver]

יש המון.

 

זה מתחיל מזה שהייתי מדילק צמר פלדה קשור בחוט עם בטריה ומסובב עד שפעם אחת הדלקתי את השטיח בחדר שלי, ממשיך עם הצנחת חתול עם מצנח של פצצת תאורה מקומה שלישית (וזה נעשה באמת ללא כל כוונה להתעלל בחתול אלא בניסיון לעשות לו כיף), עשיית חור בספות מסקאי בחנות רהיטים אחרי שהמוכר אמר שזה חומר חזק שאי אפשר לקרוע ועוד דברים רבים אחרים.

[אלעד]

ומה עלה בגורל החתול?

 

אני גם הייתי פושטק לא קטן (נתניה, מה אפשר כבר לצפות?).

פעם ההורים שלי הזמינו נגר כדי לבצע איזו עבודה בבית. בעוד הנגר עובד, שמתי עיני בסרט המדידה המקצועי שלו, ונורא עניין אותי לדעת כמה הוא יכול להפתח. אז פתחתי, ופתחתי ופתחתי...

הסרט כבר הגיע לאורך חמישה מטר והתחום המסומן כבר מזמן נגמר. אבל אני? פראייר מי שעוצר!

המשכתי למשוך בשיא ההתלהבות (איזה סרט מדידה ארוך! ), הסרט התחיל להשמיע רעשי חריקה עד שהוא נעצר ולא זז.

מרוצה מעצמי, החלטתי שזה הזמן לגלגל אותו בחזרה, אבל כנראה שהסרט חשב אחרת: אחרי שהוצאתי אותו בצורה כזאת, הוא לא ממש מתכוון להיכנס בחזרה.

בקיצור ולעניין: דפקתי לנגר את סרט המדידה

 

סיפור אחר:

נסעתי עם אבא שלי למקום כלשהו, ובדרך עצרנו כי אבא שלי היה צריך לקחת משהו מאיזה מקום.

נשארתי לבד ברכב החונה עם מנוע פועל (אבא שלי סמך עלי וידע שאני לא אעשה כלום). המתנתי בשקט ברכב לשובו של אבי.

הדקות נקפו, ואבא בושש להגיע. החלטתי שאני חייב לצאת ולבדוק מה קרה לו. מצד שני, המנוע עדיין פועל. מה אעשה?

להתעסק עם המפתח חששתי - אומנם ידעתי כיצד מכבים את המנוע, אבל עדיין העדפתי לא להתעסק עם זה.

ברגע של היגיון צרוף פתחתי את הדלת, הורדתי את כפתור הנעילה וסגרתי אותה מבחוץ

בקושי הספקתי לסיים את המעשה, והנה אבא חוזר. כמובן שאני מרוצה לגמרי מהרעיון המבריק שלי - גם לא נכנסתי לכיסא הנהג וגם דאגתי שהרכב לא יגנב למרות שהמנוע מונע. עכשיו רק צריך למצוא דרך להיכנס פנימה, בהתחשב בעובדה שכולנו נעולים עכשיו מבחוץ.

בדרך לא דרך הצלחנו לפרוץ פנימה, ואילו אני למדתי שכשהמפתח בפנים, בשום פנים ואופן אסור לנעול את הדלת.

[SP33DS73R]

הייתי בכיתה א'. בן 6, ירד גשם זלעפות, אם אני לא טועה זה ב1990.

חזרתי הביתה מבצפר, שעת צהריים, אני עם מטריה ומלובש טוב, מעיל גדול + תיק גב כבד,

הלכתי די מהר כל הדרך בגלל הגשם, כנראה בגלל המעיל היה לי חם בפנים.

 

הגעתי כבר ליד הבית, משום מה החלטתי שנמאס לי, ופשוט נעמדתי ליד הבית של השכנים,

מתחת למרזב ששצף מים מהגג, כמו שאני עם התיק והמעיל עליי. נרטבתי עד העצמות!

 

עד היום אני זוכר את ההרגשה, היה ממש כיף! :lol:

[sronis]

אני חושב שזה היה בכיתה ה' - בדיוק בזמן שמתחילים להציע "חברות" לבנות השכבה. אז גם אני רציתי, למה לא? אחד הבילויים שלנו בהפסקות היה לפוצץ בלונים מלאים במים על ילדים אחרים (ולחטוף בחזרה, כמובן). משום מה החלטתי שיהיה זה רעיון חכם ומשעשע לפוצץ אחד כזה על הילדה שרציתי להציע לה חברות, ומיד אחרי זה - להציע לה, כמובן. אתם יכולים לנחש מה קרה הלאה...

[שמר]

זה היה בערך בגן חובה. בא איזה דוד נחמד, עם מבטא כבד וזקן עבות. הציע לי סוכריה אם אבוא איתו לחורשה באיזור. אהבתי מאוד ממתקים...

[gsi16v]

הייתי צריך להגיע לבניין שנימצא ליד התחנת משטרה וזה היה רחוק

 

ראיתי ניידת באופק אז רצתי מול התנועה, כמובן שהם אספו אותי לתחנת משטרה

 

ושם כמו בסרטים "שמרתי על זכות השתיקה" ולא נתתי להם שום פרטים לגבי רק אמרתי להם שאני גר ליד התחנה

 

מאחר וממש לא התנגדתי ל"מעצר" והיה לי מראה תמים, אחרי שעה קלה שחררו אותי

 

ביציאה אמרתי להם "תודה על הטרמפ"

[שביט]

בגיל 8 שברתי בקבוק זכוכית על סלע באחד החוים באילת. את מטר הצעקות מיושבי החוף י לא אשכח אף פעם

בגיל 10 דחפתי סכין לאחד הסלילים של תור ספירלה. למזלי (ובדיעבד) התברר שידית הסכין הייתה מצופה פלסטיק.

נראה לי שזהו...

[maatrixx]

אני הייתי ילד היפראקטיבי וההורים שלי סבלו ממני הרבה במשך השנים:

 

1. הייתי בן 7 בערך ואני כבר לא זוכר מה זה היה אבל פירקתי מאיפשהו LED התעניינתי לראות איך הלד דולק והכנסתי את שתיי הקצוות שלו לשקע בבית והתרחש פיצוץ לא קטן, עד היום ההורים שלי חושבים שמה שהציל אותי מהתחשמלות זה שהחזקתי מהפלסטיק של ה-LED.

 

2. בבית ספר בכיתה ב' בערך היה חדר מחשבים ועל השולחן היה מחשב שלא מחובר לכלום, הגב של המחשב היה מופנה אליי והיה סוויץ שחור כזה ורשום 230v ו-130v נדמה לי, מרוב שעמום הזזתי את הסוויץ ל-130v אחרי כמה דקות באה המורה למשחבים הרים את המחשב וחיבר אותו לשקע, היה הרבה ניצונצות.

 

3. אבא שלי אוהב לדוג ויש לו את הדברים האלו שזוהרים בלילה, יום אחד התעניינתי יותר מדי איך זה עובד התחלתי לחשוב איך לפתוח את זה, אז קיפלתי קיפלתי קיפלתי, והדבר הבא שאני זוכר שאני לא מצליח לפתוח את העין מרוב כאבים, ניסיתי לפתוח אותה אפילו עם הידיים אחרי כמה דקות הריפלקס התחיל לעבור.

 

4. הייתי מושפע מסקייטבורקים אבל לא היה לא אחד לנסוע עליו, אז לקחתי גב של כיסא מפלסטיק כמו בבתי ספר, שמתי אותו מתחת ל-3 מדרגות של כניסה לבניין אמרתי לחברים משהו כמו: "תראו אני טוני הוק" וקפצתי, הדבר הבא שאני זוכר זה טשטוש בעיניים וכולי דם, חזרתי הביתה למזלי אבא היה בבית הוא התחיל לשטוף לי את הראש לראות עד כמה הפצע גרוע ואמר שראה לי את הגולגולת בעעע, משם לבית חולים.

 

זה כל מה שעולה לי כרגע, כמה דקות של מחשבה ואני יכול לרשום ספר שלם.

[neon turtle]

זה היה בערך בגן חובה. בא איזה דוד נחמד, עם מבטא כבד וזקן עבות. הציע לי סוכריה אם אבוא איתו לחורשה באיזור. אהבתי מאוד ממתקים...

 

אני מקווה שמר דוד לא הציע לך סוכריה שלעולם אינה נגמרת...

[elibaba]

וואו, אם אני אתחיל זה מגילה שלא נגמרת. הייתי ילד בלוד ושמה לא היה מה לעשות חוץ ממעשי קונדס.

 

היינו עושים נפצים מברגים גדולים שפירקנו ממעקות בטיחות (כמה מתחשב וחינוכי) + אום, כשאת הרווח בין שני הברגים ממלאים בראש גפרור מפורר, סוגרים חזק וזורקים על משהו קשה. אז יום אחד חשבתי מה יקרה אם אשים קופסה שלמה של גפרורים.

הפיצוץ היה כל כך חזק שלא שמעתי כלום איזה שעה, ובאו מג"ב ומשטרה כי חשבו שהיה פיגוע. חלקי הבורג לא נמצאו עד היום...

 

היינו שמים דברים על המסילה של הרכבת לראות איך היא משטחת אותם. היום אם אני אראה את הילד שלי משחק ליד פסי רכבת דוהרת אני כופת אותו בבית לשנתיים, אבל אז זה היה משחק חביב. במיוחד לשים מטבע על הפסים.

 

יום אחד התהפכה משאית כותנה על כביש 40, כל שולי הכביש היו מלאים פקעות כותנה. משום מה נשמע לנו רעיון נחמד לזרוק אותן על מכוניות נוסעות (מפחיד אבל לא מזיק), עד שאיזה נהג עצר וקירקס אותי ואת החברים שלי במכות, מה שאכן לימד אותנו לקח.

 

היה לידנו איזור בניה של וילות והינו משחקים במשחק אומץ של לקפוץ משלד הוילה לערימת חול בנין, אלא שילד שכן שלי פעם קפץ לערימת סיד חי ונאלצתי לשטוף אותו עם צינור תוך שמכנסיו נאכלים בעודם עליו...

[אלעד]

3. אבא שלי אוהב לדוג ויש לו את הדברים האלו שזוהרים בלילה, יום אחד התעניינתי יותר מדי איך זה עובד התחלתי לחשוב איך לפתוח את זה, אז קיפלתי קיפלתי קיפלתי, והדבר הבא שאני זוכר שאני לא מצליח לפתוח את העין מרוב כאבים, ניסיתי לפתוח אותה אפילו עם הידיים אחרי כמה דקות הריפלקס התחיל לעבור.

http://www.youtube.com/watch?v=l69Vi5IDc0g דרך יוטיוב

[maatrixx]

אלעד "תודה" על הסרטון, עד היום אני לא נוגע בהם.

[saar5555]

יש הרבה,

אבל אלה הזכורים לטוב - הצמדת מגנט לטלויזיה, ואז כולם רואים שבוע טלויזיה כשלמגיש החדשות יש פנס סגול בעין

את משחק הרכבת אבל עם אוטובוס (שמים פחית ורואים איך האוטובוס דורס אותה).

לירות טילים מנייר לבתים של השכנים

לצלצל באינטרקומים ולברוח?

פעם אחת פילחתי עם חבר מסטיק מה"קיוסק של משה".