בעיות שינה אצל תינוק - מחפש עצות מניסיון של הגברים

[GABIUBOGI]

אהלן,

 

הגעתי במטרה אחת - לקבל המלצות קצרות וקולעות, כל הקבוצות אמהות של אשתי חופרות ברמה קיצונית וגורמות לי לאבד את עצמי.

 

בקצרה, יש לנו תינוק בן תכף 9 חודשים. עד לפני חודש היינו פשוט משכיבים אותו במיטה שלו, בחדר שלו, דלת סגורה ואור כבוי עם מוצץ והוא היה תוך 5-10 דק נרדם לבד בלי בכי בלי טקסים.

 

בחודש האחרון הכל התהפך, מסכים לישון רק עם אשתי, במיטה שלו הוא במהלך היום ישן כמו בובה אבל במהלך הלילה מתחיל לבכות ולצרוח ברגע שמכניסים אותו ולא נרגע גם אחרי שעה.

גם אם מרדימים לפני ומעבירים הוא מרגיש ועושה הכל כדי להתעורר ולבכות.

 

במעון הוא יישן בלי בעיות במהלך היום.

 

אשמח לעצות מה ואיך, אשתי נתנה לי יומיים לשפר את המצב לפני שנוחתת פה יועצת שינה באלפי שקלים.

 

 

[om2]

אני אומנם אבא ל3 בנות (ועוד אחת בדרך ב"ה)

אבל קח בחשבון שכל תינוק זה עולם שלם לגמרי ושונה מאחד לאחד.

 

אני הייתי מתחיל מלבדוק נוזלים אוזניים ותולעים בטוסיק. זה הסיבות הפיזיולוגיות הנפוצות.

 

לוודא שאכל טוב לפני והטיטול תמיד נקי (גם לא רטוב)

 

יכול להיות משהו מפחיד (או הפחיד) אותו בחדר. לא לשים אור כבוי לגמרי אלא שיהיה אור עדין בחדר.

 

כבר  שעהלפני ההשכבה להוריד הילוך בבית, לעמעם אורות. לאסוף צעצועים. להנמיך טלוויזיה וכו'. 

 

כמובן שמקלחת טובה לפני השינה עוזרת להכנס לרוגע.

 

ובשעת ההשכבה, לדבר בנעימות אליו. לנשוך שפתיים ולא להכנס (או לשדר) לחץ ועצבים.

 

הוא בוכה, להרים, לחבק. להרגיע ולהסביר (כן הוא מבין ) שעכשיו לילה והולכים לישון.

אפשר לשבת לידו על כסא. אפשר ללטף אותו קצת. עדיף לא לדבר, אלא להרים שבוכה, לחבק להרגיע ולהניח.

 

 

ויחד עם זאת. צריך לקחת בחשבון ששינה אצל תינוקות זה משהו שמשתנה.

סתם לדוג' אצלי בת השנתיים+ בשבועיים האחרונים באה אליי למיטה (לא לצד של אישתי. דווקא אליי) ודוחפת אותי פנימה כדי לישון איתי במיטה. אני לא מתרגש. זה יעבור לה בסוף (והאמת שאני ישן חזק ככה שרוב הפעמים אני מגלה את העניין רק בבוקר)

 

עד כאן מה שאני זוכר.

 

 

ועוד משהו שנזכרתי.

לוודא שאין לו כאבי בקיעת שיניים.

לוודא שלא חם לו מדי/קר לו מדי.

 

ובלי להכנס ללחץ.

יש סביב החודשים האלה רגרסיה של שינה כי הם פתאום מתחילים להבין ואז לא רוצים ללכת לישון כי מעניין בחוץ (בגלל זה כדאי להתחיל שעה לפני בהורדת הילוך בבית) והם לפעמים חווים חרדת נטישה (ולכן כן צריך להיות שם בשבילם ולא לתת להם לצרוח בחדר עד שירדמו)

[hans]

יועצת שינה לא עולה אלפי שקלים.

עדיף תוכנית אחת מסודרת מאוסף עצות סותרות של קבוצות ווצאפ. אין. זה הכי גרוע הקבוצות האלה, כל אחת אוצרת משהו הפוך ואין שום סיכוי לתוכנית מסודרת.

 

תנסה לגבש שיטה מתוך שלל העצות הטובות של om2 ולדבוק בה כמה ימים. רק אל תרוץ בין שיטות שונות...

שעת ההשכבה זהה בכל יום או שזה נע בין 19 ל-22?

עריכה אחרונה ב-6 לספטמבר, 2023 על ידי hans

[avargel]

אני עם הילדים שלי שחררתי את הנושא הזה של "אתה חייב לישון רק במיטה שלך"  אולי כי באופן אישי זה לא מפריע לי

 

הרי בגיל 20 הוא לא יבוא לדחוף את העקבים שלו ממש בגרון שלי ב3 לפנות בוקר כמו שהוא עשה לפני 10 דקות (ועל הדרך כבר קמתי להאכיל את החדשה)   נכון? ובגיל 18? 12? 8?

מתישהו זה יפסק בטוח, אז פשוט לא אכפת לי כרגע

 

אני גם מרים את הילדים תמיד כשהם מבקשים גם אם אני עייף או עסוק. הגדולה שלי כבר עברה את הגיל ואפילו מתפדחת אם אני מרים אותה, ואז מתגעגעים לתקופה הזאת שהג'לובים האלה היו קטנים והיא אפשר לקווצ'ץ' אותם בכל הזדמנות.

 

בקיצור, אם הסיפור הוא רק הרצון שלו לישון איתכם, ומבחינתכם זה נסבל - לדעתי שחררו.

 

* אני מאוד עייף אז תזכורת לעצמי למחוק בבוקר את כל מה שאני כותב כאן כי בטוח זה שטויות

[רוןS]

לפני 7 שעות, om2 כתב:

 להרגיע ולהסביר (כן הוא מבין ) שעכשיו לילה והולכים לישון.

@GABIUBOGI   אחרי שנשללה בעיה פיזולוגית

צריך לדאוג לסביבה רגועה לפני השינה.

*** להפסיק את ההרגל של שינה עם ההורים.

כשבוכה להמתין קצת ואח"כ ללכת להרגיע פעם פעמיים שלוש עד שיתעייף וירדם.

מגדילים את האינטרוולים במשך כמה לילות עד שיתרגל.

 

חינוך.

 

עריכה אחרונה ב-7 לספטמבר, 2023 על ידי רוןS

[A_lex]

כפי שכבר נכתב, כל אחד ודעותיו / מה שעבד לו...

1. אנחנו מעולם לא איפשרנו לישון איתנו. אחרי כמה ניסיונות הם מבינים שאין סיכוי ומפסיקים לנסות. אחותי סבלה ממש כשנולד השני, והראשון כל הזמן רצה לבוא לישון אצלם כי בעבר איפשרו לו מדי פעם. וזו בדיוק הבעיה - ברגע שאיפשרתם, לא בטוח שאפשר לחזור אחורה.

2. דווקא היה לנו "טקס". זה לא באמת טקס אלא סדר פעולות קבוע. נגיד, אוכל, מקלחת, הקראת סיפור, 5 דקות ישיבה לצד הילד כשהאורות כבוים (עם מנורת לילה), איחול לילה טוב ועזיבת החדר. כל יום בדיוק אותו סדר פעולות ובערך באותה שעה.

 

 

[שביט]

בגדול- להמשיך להתמיד בשגרת השינה שהייתה נכונה לו עד עכשיו. 
ביום הראשון זה ייקח שעה 
ביום השני חצי שעה
ביום השלישי 10 דקות

ביום הרביעי תשכחו שזה היה
 

זו עצתי, ובכל פעם שהרגשנו שחל שינוי ששגרת ההרדמות של הילדים, ושהיא כבר לא "כתמול שלשום", עשינו סטופ וחזרנו לשגרה

 

בהצלחה

[falou]

לפני 12 שעות, om2 כתב:

אני הייתי מתחיל מלבדוק נוזלים אוזניים ותולעים בטוסיק. זה הסיבות הפיזיולוגיות הנפוצות.

 

 

הוא צעיר מדי לתולעים.

 

לפני 10 שעות, avargel כתב:

הרי בגיל 20 הוא לא יבוא לדחוף את העקבים שלו ממש בגרון שלי ב3 לפנות בוקר

 

בגיל עשרים החברה שלו תתפוס את המקלחת לשעה ואז תצא עם מגבת זעירה לשמייח לבב אביו.

 

 

יש לי מלא עצות מצויינות, בתיאוריה. בפועל יש לי כף רגל בצוואר.

[נקודה טובה]

יש מושג של תקופה כזו (בד"כ יותר בגיל שנה) זה עובר בסוף.

נ.ב. לפעמים צריך לתת לילד לצרוח ולבוא להרגיע כשקולטים שהבכי הופך להיסטריה - בפעם הראשונה אתה בא חמש פעמים ואח"כ שלוש וככה מתמעטים והולכים...

[איציק נ.]

לפני 16 שעות, GABIUBOGI כתב:

הגעתי במטרה אחת - לקבל המלצות קצרות וקולעות,

1. תהיו עקביים ודייקנים.

2. "חד פעמי" עלול להיות בעיה, תיזהרו.

3. אין מה להכניס תינוק למיטה שלכם, אחרת הסיכוי הקלוש שהיה לך "לתת עבודה" נשרף. חוץ מזה, גם לך מגיע לישון כמו בן אדם (וחוץ מזה2: שזה מסוכן - היו מקרים נדרים של תינוקות שנחנקו כי הם כל כך קטנים שאתה יכול למעוך אותם בלילה בלי לשים לב).
4. תקרא את 1.
5. בכי זה לא סוף העולם. אף אחד לא קשר אותו מהרגל לאופנוע ים ויצא לסיבוב באמצע הלילה בחוף דוגית. שיצרח.

 

 

[Gosser1860]

לפני 9 דקות, איציק נ. כתב:

אף אחד לא קשר אותו מהרגל לאופנוע ים ויצא לסיבוב באמצע הלילה בחוף דוגית.

[motizkn]

שורה תחתונה, זה בסדר שהוא בוכה.

או אתה או אישתך (או שנייכם) מאמינים שתינוק לא צריך לבכות, זה ילד ראשון וזה מקסים אבל זה לא ראלי (הייתי שם)

לצערי הרב זה לא משנה מה אני יכתוב פה אתם תפנימו בילד השני ותבצעו רק בילד השלישי.

 

מהניסיון שלי (אם מספר מכובד של יועצות שינה) התפקיד של היועצת שינה זה להרגיע את המצפון כדי שתיתן לילד לבכות בשביל שהוא:

ילמד להרגיע את עצמו.

ילמד להירדם עצמאית.

ילמד שבכי לא ישיג לו כל מה שהוא רוצה.

 

מה שעבד לנו בילד הראשון אחרי יותר מידי יועצות שינה (בדיעבד זה סתם היה בזבוז של זמן) היה לשים לישון, לתת 10 דקות של בכי, להיכנס להרים להרגיע ואז להחזיר לישון מיד. לא מדברים לא משחקים רק מרגיעים ומחזירים לישון.

זה לוקח שבוע שבועיים ואז הילד לומד את מה שכתבתי למעלה.

 

אני חייב להודות שעם הילדה השלישית פשוט נתנו לה לבכות כשבדקנו שהיא בחיים פעם בשעה, היום היא ישנה יותר טוב מהגדולים.

 

[falou]

לפני 3 שעות, איציק נ. כתב:

5. בכי זה לא סוף העולם. אף אחד לא קשר אותו מהרגל לאופנוע ים ויצא לסיבוב באמצע הלילה בחוף דוגית. שיצרח.

 

 

קודם כל, נתת רעיון.

 

דבר שני, זה רע מאוד בגילאים מוקדמים לתת לצרוח. חייבים להראות נוכחות כשהילד בוכה, אחרת זה יוצר חרדת נטישה. זה מוכח וידוע, אם לא באים לילד, הוא מפסיק לבכות וגם מפסיק להתעורר בלילות, אבל זה לא טוב לא. לא להשאיר ילד בן 9 חודשים לצרוח. אפשר להתעקש להשאיר אותו במיטה, אבל לבוא כל 5-10 דקות, להרגיע ולצאת.

[BloodFist]

הוא לא מפסיק להתעורר בלילות, הוא שוכב במיטה שלו עם עיניים פתוחות, בשקט בשקט… כי הוא הבין שלא יגשו אליו גם אם יבכה

[vxlan]

אנחנו עבדנו באינטרוולים של שתי דק'.

 

שמים במיטה אומרים לילה טוב ויוצאים.

בכי קורע לב במשך 2 דק', נכנסים להרגיע למשך 30 שניות ואז שוב יוצאים לשתי דק'.

אם נרגע לבד לפני תום ה2 דק' לא נכנסים.

היום הראשון היה קשוח, לקח המון זמן עד שלא היה בכי בפחות מ2 דק'.

ביום השני זה לקח חצי שעה.

ביום השלישי 10 דק'.

ביום הרביעי לא היה בכי והירדמות עצמאית לחלוטין.

 

חשוב מאוד, הסביבה ומה שהתינוק רואה מול העיניים כשהוא נרדם - הוא יחפש לראות את זה במיני התעוררויות שיש לכולנו, לכן חשוב שכל הטקס יהיה במיטה שלו, ולא על הידיים שלכם בשום צורה, ועדיף עם אור מכובה לחלוטין. שיהיו את התנאים שאתם רוצים שיהיהו במשך כל הלילה(בין אם זה מזגן, או חלון פתוח).

 

בהצלחה.

 

נ.ב. אבא לשלוש, אצל שתיים מתוכן זה עבד,  הקטנה עוד לא הגיעה לגיל הבעייתי( רק בת חודש)

 

עריכה אחרונה ב-7 לספטמבר, 2023 על ידי vxlan