עוד הפעם שאלה לגבי עבודה

[Night Driver]

דריש,

 

אנשים זה לא מכונות וילד לא מגדלים לפי ספר הוראות כי פשוט אין שני אנשים זהים.

 

אחותך ואתה גדלתם באותו הבית להיות אנשים שונים כי אתם פשוט שונים בבסיס וכל אחד ממכם לקח את הדברים לכיוון שמתאים לאישיות שלו .

 

 

 

 

אני רואה סביבי אנשים שגדלו בבתים קשים מאוד וגדלו להיות כלומניקים ואנשים שגדלו בבתים דומים וגדלו להיות מובילים ומצליחים.

 

אתה רואה סביבך אירופאים עם מנטליות אירופאית לטוב ולרע. מצד אחד הם לא יודעים לגשת לבעיות כמונו אבל מצד שני אנחנו לא יודעים לעבוד בצורה סיסטמטית לפי הוראות מלמעלה בלי לשאול שאלות כמוהם.

 

[Potato]

לפני 14 שעות, Night Driver כתב:

 

אישית כל זמן נטו עם המשפחה זה זמן איכות כיפי גם אם זה סתם לשבת יחד בסלון.

זה מאוד תלוי בקשר המשפחתי אבל אני גם נהנה מזה.

 

בסוף זה זכרונות עם המשפחה ובמבט לאחור זה מאוד נחמד למרות שבגיל 14 לא עניין אותי שוויץ והולנד ורציתי להיות בחודש טיול הזה בקייטנת כדורסל.

[Night Driver]

לפני 5 דקות, falou כתב:

 

כי מאוחר יותר זה יכול להיות מאוחר מדי להתקדם מקצועית

מעבר לזה שזה מאוד נכון אנחנו חיים במערכת של אילוצים ופשרות וצריך לאזן ביניהם.

 

מותר לנו להנות מהעבודה ומותר לנו לקבל ממנה סיפוק. השאלה היא כמה משלמים עבור כמה הנאה וסיפוק. פשוט צריך למצוא את האיזון 

 

כאחד שעובד הרבה שעות כשהבנות היו קטנות לא היה מצב שאגיע הביתה כשהן ישנות. הייתי מסוגל לבוא בחמש הביתה וב 8.30 כשהן הלכו לישון לחזור לעבודה לעוד כמה שעות. היה קשה אבל לא מצטער על דקה של קושי לא מבחינת המשפחה ולא מבחינת העבודה. 

[vadim6385]

לפני כשעה, Derish כתב:

משפחות רוסיות/מזרח אירופאיות עובדות על אלגוריתם אחר. לפי כל מדד עדכני, ההורים שלי לא חיבקו אותי מספיק ותיעדפו את העבודה מעל זמן איכות עם הילדים, ואז גם כשכבר היו בבית היו עייפים מכדי לעשות איתנו משהו. עם זאת, בעוד שהיחסים בינינו כיום קרים ו-transactional למדי ומבוססים יותר על תחושת חוב מוסרי מאשר על חיבה אישית, בינם לבין אחותי המצב הפוך והכל שם חמים ונעים

גם אצלי המצב דומה, רק שאני בן יחיד.

 

כן, גם אני מאוד עצמאי (אפילו יותר מדי עצמאי) ועובד בחברה בינלאומית ורק ממשיך להתקדם.

 

והרבה מזה אכן בזכות זה שאני יודע להסתדר לבד, מגיל די צעיר. בזמן שאחרים מתבחבשים, בוכים, ומחפשים למי להציק עם שאלות, אני כבר על הרגליים עובד על פתרון לבעיה.

 

האם זה דבר טוב? לא בהכרח.

יש לי סינדרום של עצמאות יתר, שזה יותר קללה מאשר ברכה.

 

שורה תחתונה - נצרב לי במוח שאני יכול לסמוך אך ורק על עצמי. לא על משפחה, לא על חברים, לא על קולגות, רק על עצמי.

 

ממליץ לקרוא כאן:

https://www.verywellmind.com/hyper-independence-and-trauma-5524773

 

לפני 42 דקות, Night Driver כתב:

אנשים זה לא מכונות וילד לא מגדלים לפי ספר הוראות כי פשוט אין שני אנשים זהים.

אין ספר, אבל יש כלל אחד מאוד ברור - ילד צריך לקבל אהבה, נקודה.

 

לא פינוק, אהבה.

 

אם אתה לא יכול/רוצה לתת לילד שלך את האהבה שמגיעה לו, אל תעשה ילדים.

עריכה אחרונה ב-23 לדצמבר, 2022 על ידי vadim6385

[Night Driver]

לפני 10 דקות, vadim6385 כתב:

אין ספר, אבל יש כלל אחד מאוד ברור - ילד צריך לקבל אהבה, נקודה.

 

לא פינוק, אהבה.

 

אם אתה לא יכול/רוצה לתת לילד שלך את האהבה שמגיעה לו, אל תעשה ילדים

בזה אין ספק אבל גם פה הסריטה משתנה מילד לילד.

 

אם נלך לדוגמא הכי קיצונית, בתי הילדים בקיבוצים. כל אחד שם לקח את זה למקום אחר.

[Derish]

לפני כשעה, vadim6385 כתב:

יש לי סינדרום של עצמאות יתר, שזה יותר קללה מאשר ברכה.

 

שורה תחתונה - נצרב לי במוח שאני יכול לסמוך אך ורק על עצמי. לא על משפחה, לא על חברים, לא על קולגות, רק על עצמי.

 

אני לא חושב שזה סינדרום אמיתי, אלא precondition וגישה סקפטית בריאה לחיים שאפשר למנן אם וכאשר פוגשים אנשים אמינים. מנסיוני האישי והמקצועי, אין משימה פשוטה מכדי שאפשר יהיה לדפוק אותה איכשהו, וכל דבר שאתה עושה לו מיקור חוץ או דלגציה צריך לבדוק בשבע עיניים - כי בסופו של דבר זה המוניטין שלך שיפגע אם הביצוע יהיה רופף.

 

זו לדעתי גם אחת הבעיות עם המנטרה של רב-תרבותיות, עוד סלוגן שהדור שלנו מקדש ללא הבנה אמיתית ברוב המקרים. אתה אוסף חבורה של אנשים עם ערכים וסדרי עדיפויות שונים בתכלית, ומצפה שהם יצליחו לעבוד ביחד כי על 'הדברים החשובים' ועל ה'קומון סנס' כולם מיושרים. אז זהו שלא, ויש לי אלף דוגמאות לחיכוכים קטנים כאלה שלעולם לא יעלמו, אשר פוגעים באיכות השירות או המוצר ובסופו של יום רק מאמללים את החיים לכל המעורבים.

 

כל מה שכתוב בלינק שצירפת נכון לגביי, עד שמגיע הזמן לעבוד עם הקולגות במזרח אירופה, ושם לפתע אני לא 'חולה' ולא פגום ולא סובל משום סינדרום אלא יכול לסמוך עליהם בלי בעיה. במערב אירופה, ארה"ב או אפילו ישראל אין לי תחושה כזאת. ואם פרוייקט כלשהו לא יכול לצאת לפועל כי קשה לי לסמוך על אחרים, אז הוא לא יצא. זה עדיף על להיכנס למשהו שאין לי שליטה עליו, להוציא תוצר חצי-אפוי, ואז לשרוף זמן ואנרגיה על מקצי שיפורים תו"כ נסיונות כושלים לשמור על השם הטוב שלי בתעשייה.

 

[adi89]

אחרי הקורונה החלטתי שאני מחפש רק עבודה במרחק הליכה ברגל מהבית, שמע, זה פשוט איכות חיים שלא תאומן, אתה לא תלוי בתחבורה ציבורת, אתה לא תלוי בפקקים, אתה שוכח מה זה הסטרס של להגיע אחרי שעה של קרבות על הכביש בבוקר, פשוט עולם אחר ואני לא חושב שאוכל אחרת אי פעם.

[vadim6385]

לפני שעה, Derish כתב:

כל מה שכתוב בלינק שצירפת נכון לגביי, עד שמגיע הזמן לעבוד עם הקולגות במזרח אירופה, ושם לפתע אני לא 'חולה' ולא פגום ולא סובל משום סינדרום אלא יכול לסמוך עליהם בלי בעיה

גם אני, באופן מפתיע, מסתדר יותר טוב עם מזרח אירופאים למיניהם.

 

אולי בגלל גישת "ישר ולעניין", וזה שהם לא מנסים לחרטט אותך או להיות פוליטיקלי קורקט בכח.

 

אולי זה שבגלל עשרות שנים של חיים תחת שלטון קומוניסטי, אנשים רואים את האמת וחופש הביטוי כערך עליון, בלי toxic positivity.

[יבגניפ]

אישית הייתי מעדיף עבודה כמה שיותר קרובה לבית כמעט בכל סיטואציה, וכל עוד זה מתאפשר אני גם לא מחפש עבודה במקומות שאני לא יכול להגיע אליהם בחצי שעה נסיעה באוטובוס לכל היותר. שונא להרגיש שאני מבזבז את החיים שלי על יוממות, אלא אם אני יכול איכשהו להנות מהדרך. בשנים האחרונות למזלי מתאפשר לי ללכת חלק מהדרך או את רובה, ומבחינתי זה עוד יתרון גדול. הרבה יותר כיף להתחיל את הבוקר בלי לחץ, כשאתה יודע כמה זמן אתה צריך ולא מופתע מפקקים או עוד אוטובוס שלא הגיע. אבל אני חושב שקשה להשוות את בעיות היוממות במדינות שונות.

...

ואדים 6385, אם אתה עובד בהייטק סביר להניח שאתה פוגש מזרח אירופאים בעלי מנטליות יותר קרובה למערב מהדור של ההורים שלנו, שבגדול חינכו אותם שאת האמת עדיף לשמור לעצמם. 

 

באופן כללי זה מצחיק עצוב שפליטי ברה"מ למיניהם מבקרים את המערב הרכרוכי כבר איזה 70 שנה. 

[rev-Match]

בקיצור דריש וואדים דוגמאות ל: 

 

Hard times create strong men. Strong men create good times. Good times create weak men. And, weak men create hard times.

 

מסכים עם הציטוט מאוד ומזדהה עם מה שנאמר ע"י ואדים ודריש אבל, להיות בבית עם הילדים זה לא לשבת על הספה להשכיב אותם על הירך וללטף אותם כמו חתול גם לא להאכיל אותם עם כפית בארוחת ערב כשהם כבר מזמן מסוגלים לעשות זאת לבד. 

 

זה כן להרכיב פאזל , לגו, לדפדף באיזו אנציקלופדיה לילדים ואפילו לראות סרטון מעניין ביוטיוב שמראה את עוצמת הנזק שהטורנדו שראינו הרגע בתמונה עושה במציאות מה שגם נותן לילד כלים להיות עצמאי ולהכיר את הדברים הטובים באינטרנט. 

[vadim6385]

לפני כשעה, יבגניפ כתב:

באופן כללי זה מצחיק עצוב שפליטי ברה"מ למיניהם מבקרים את המערב הרכרוכי כבר איזה 70 שנה. 

אני לא מבקר את המערב הרכרוכי, בכל מקום יש את הדברים הטובים והרעים.

ואני עדיין מעדיף לחיות במערב ה"רכרוכי" מאשר במדינה פוסט סובייטית הארדקור.

 

אני רק אומר שיצאו גם דברים טובים ממנטליות פוסט סובייטית, רק שזה כמו עם בני ישראל בסיני, היה צריך לקום דור שישלח לעזאזל את חינוך הסובייטי של ההורים שלו ויבנה את העתיד שהוא רוצה.

 

אותו דבר נראה ב(מערב) גרמניה ויפן בשנות ה60-80, כשקם דור חדש שהביא את המדינות האלה למה שהן היום, אותו דבר דרום קוריאה שהעיפה את השלטון הטוטליטארי בשנות ה80 (כי, גם הם היו דיקטטורה) והתפתחה בשנות ה00-10, הודו העיפה את הlicensing raj בשנת 90, והיום גדל דור שעוד יגרום לה להיות הכלכלה השניה, אם לא הראשונה בעולם, זה מה שקרה בסין כ-30 שנה אחרי מותו של מאו, והיום גדל דור שאומר "עד כאן".

 

לפני כשעה, rev-Match כתב:

מסכים עם הציטוט מאוד ומזדהה עם מה שנאמר ע"י ואדים ודריש אבל, להיות בבית עם הילדים זה לא לשבת על הספה להשכיב אותם על הירך וללטף אותם כמו חתול גם לא להאכיל אותם עם כפית בארוחת ערב כשהם כבר מזמן מסוגלים לעשות זאת לבד. 

נכון.

 

פינוק ואהבה זה שני דברים שונים. פינוק זה כשמאכילים עם כפית, אהבה זה כשאבא אומר לך "אתה גבר, נתתי לך את הכלים, עכשיו לך תמצא דירה וזד**ן לי מהבית".

 

אבל סטינו מנושא השירשור.

 

גם אני מסכים שלגור קרוב לעבודה זה שיפור מטורף באיכות חיים.

[יבגניפ]

לפני כשעה, vadim6385 כתב:

אני רק אומר שיצאו גם דברים טובים ממנטליות פוסט סובייטית, רק שזה כמו עם בני ישראל בסיני, היה צריך לקום דור שישלח לעזאזל את חינוך הסובייטי של ההורים שלו ויבנה את העתיד שהוא רוצה.

אני לא חושב. אני חושב שאנשים שאנחנו פוגשים בהייטק מייצגים מיעוט שפונה למערב. כמו שגם ההייטקס בישראל מייצגים את ההייטקס בישראל ולא את כל המיליונים האחרים שחיים פה. אבל לא משנה, זה לא השרשור לזה גם ככה

[renaultfreek]

אני נהנה להיות עם הילדים, אנחו תמיד מוצאים מה לעשות עם זה טיול ביער על יד הבית, לקפוץ בבוץ, לאסוף עלים, עצים וכל מה שמוצאים, ושחוזרים הביתה מקלחת ורואים סרט ביחד, או פאזלים ולגו, או סתם הולכים לעיר ויושבים לשתות שוקו חם או גלידה.

לא חסר לי איך להעביר את הזמן איתן, ואני גם נהנה מאוד

העבודה גם חשובה לי מאוד שלא תבינו לא נכון, אבל סדר העדיפויות שלי כבר לא כמו פעם.

ובשווייץ השכילו להבין את, היום רוב המשרות הן משרות של 80 או 90 אחוז, במיוחד לאלו אשר רוצים להיות יותר עם המשפחה.