עוד הפעם שאלה לגבי עבודה

[Night Driver]

10 ק"מ זה קל"ב. במקרה הכי גרוע אם מישהו נדרס וסגרו את הכביש תגיע ל 20 דקות לכיוון שזה כלום.

מפה תבחר לפי העניין ותחושות הבטן.

[rev-Match]

לפני 4 שעות, rev-Match כתב:

איך שהצגת את זה , הייתי בוחר את ה800 מטר מהבית + עובד מין המניין.

אין פגישות עם הנהלה, אין מצגות שצריך להכין, אין טלפונים ישירים מהנהלה, 8-17 קלאסי ואתה גם אחד מתוך X אז אם בא לך יום חופש עם הבנות אף אחד לא ירגיש בחסרונך.

נכון שיש את הפן המקצועי אבל תמורת זמן עם הילדים הייתי מוותר על כמה שנים בקריירה.

 

אני עצמי נמצא בעמדה דומה ובחרתי בדומה למה שכתבתי מעלה, הילדים יגדלו, יהיו פחות זקוקים לי ואז יהיה אפשר להתקדם בסולם הדרגות (כנראה שאנחנו כבר נצא לפנסיה בגיל 70) עד אז החלטנו שיהיו לנו ילדים אז צריך גם להינות מהם ולא לחזור הביתה כל יום ב19:00 ולענות לשיחות מנהלים בתקופות לחוצות.

אם זה שוויץ ואני מאמין שחוקי המשחק שמה שונים מהארץ, 10 קמ מהבית זה באמת מרחק קצר והמשרה מציעה יותר.

הייתי הולך על זה.

לפני 3 שעות, vadim6385 כתב:

התגובה א' מגיעה מאנשים מבוגרים בד"כ, תגובה ב' מגיעה מאנשים צעירים

 

 

הייתי אומר שהתגובות מתחלקות לפי השלב בו כל אחד נמצא.

גבר עם תינוקות בבית זה לא גבר רווק וזה לא גבר עם ילדים בני 10.

 

שים לב שהוא גם ציין שאין הפרש גדול בשכר.

אחרי המשפט הזה, מי שיש לו ילדים וחשוב לו לבלות איתם יבחר במשרה של העובד הפשוט, למה לו להעמיס על עצמו בשלב הזה של החיים, במיוחד שאין לזה תועלת בסיסית של שכר גבוה יותר?

לחץ בעבודה מתורגם לעצבנות בבית בסופו של דבר (לא כולם יודעים להפריד בין הדברים)

[hans]

800 מטר קל"ב ו-10 ק"מ זה קל"ב. אם זה באופניים אז בכלל מדובר באותו משך של commute.

אן דן דינו?

[falou]

לפני 6 שעות, rev-Match כתב:

נכון שיש את הפן המקצועי אבל תמורת זמן עם הילדים הייתי מוותר על כמה שנים בקריירה.

 

 

הכל סבבה.

עד שצריך את הכסף

וכשאני אומר צריך אני לא מתכוון לחופשת סקי או לשלם על החתונה של הילדה. 

 

אני לגמרי מזדהה עם הרצון להיות עם הילדים. זו איכות חיים.

אבל גם כסף זו איכות חיים וכל אחד צריך לעשות את החשבון כמה יש לו ליום סגריר ועל כמה הוא מוכן לוותר בשוטף.

לוותר על השמנת (טיולים בחו״ל וכו׳) בשביל להיות עם המשפחה יותר - שווה.

לוותר על החיסכון שאתה יכול לשים בצד - סיכון.

 

לכן צריך להסתכל על העלות הכלכלית בהקשר הכולל של היכולת הכלכלית של המשפחה, כמה קשה למצוא עבודה בתחום וכו׳.

 

בגדול, נטיית הלב שלי אומרת ללכת על תפקיד שקרוב יותר לבית. לגבי יותר/פחות אחריות, זה כבר עניין אישי. אני בתפקידי ראש-קטן, נובל.

[sperial]

לפני שעתיים, falou כתב:

 

הכל סבבה.

עד שצריך את הכסף

וכשאני אומר צריך אני לא מתכוון לחופשת סקי או לשלם על החתונה של הילדה. 

.

לוותר על השמנת (טיולים בחו״ל וכו׳) בשביל להיות עם המשפחה יותר - שווה.

 

מניסיוני הטיולים בחו"ל הם הזמן האיכותי ביותר עם הילדים, כאשר אין מתחים של עבודה וכו', ודחוסים 24/7 בחדר וברכב, פשוט נפלא.

 

לכן כתבתי קודם - לבדוק מה משמעות אותם 100 אש"ח בשנה. אם זה רבע מההכנסה (נטו), ואם הנסיעות לא אוכלות חלק נכבד מזה, לא הייתי מוותר עליהם בקלות. וגם לא הייתי מוותר על אופק קידום. זה לא שהפריק בן 55 ועשן הפנסיה מבצבץ מעבר לאופק - אלא שהוא בשלב די מוקדם של קריירה, והדבר האחרון שהוא צריך זה dead end משעמם, כי התפקיד הנוח הזה יהיה מחסום ב-CV.

לפני שעתיים, falou כתב:

 

.

 

[Nakamichi]

ה-10 ק"מ זה קו אווירי? או מרחק נסיעה אמיתי?

 

כי אם זה מרחק נסיעה - זה ממש לא רחוק ואם אין פקקים משמעותיים מדובר פה בפחות מחצי שעה נסיעה בד"כ.

לדעתי בעמדה ניהולית אתה יכול יותר להביא מעצמך ומהידע שלך.

 

בהצלחה

 

[renaultfreek]

אז סוף כל סוף יש זמן להגיב :), אין לי בעיה להניח את כל הכלפים על השולחן

העבודה השניה היא כ10 ק"מ מרחק נסיעה אמיתי, ויש מסלול אופניים מסודר (בכל זאת זאת שווייץ)

בעבודה של ה10 ק"מ צריך לעשות ראורגניזציה, ולכאן אני נכנס (או אמור להיכנס).

מבחינת תנאי העבודה:

אני מרוויח כרגע 7700 (בפרנקים) והבונוס נע בין 20 אלף ל30 אלף פרנק (תלוי בביצועים אבל תמיד יש בונוס), יש לי 25 ימי חופש בשנה.

בעבודה על יד  הבית (של ה800 מטר) השכר הוא אותו שכר (פלוס מינוס 100 פנרק) יש בונוס מקסימלי של 5000 פרנק ויש כ35 ימי חופש בשנה ו40 שעות עובדה שבועיות (לרוב 39).

בעבודה אשר נמצאת 10 ק"מ, השכר הוא 8500 בלי בונוסים, ו"רק" 20 ימי חופש בשנה.

עכשיו לגבי ההוצאות:

לא אני ולא אישתי קופצים מעל הפופיק, יש לנו בית קטן, משכנתא יחסית קטנה, וההוצאות החודשיות שלנו  מסתכמות (כלל הכל) ב3500 פרנק (במקסימום).

אישתי עובדת 40 אחוז ובקושי יש לה הכנסה (כרגע בנטו בסביבות ה2000 פרנק).

אין לנו חופשות בחו"ל, רוב החופשות נעשות כאן בשווייץ, או באוסטריה ששם יש לנו דירה.

מסעדות אנחנו מרשים לעצמנו פעם בחודש, שזה אומר: או מקדונלדס כל המשפחה, או מסעדה או פעמיים פיצה בחודש (לרוב לא עוברים את ה200 פרנק), פשוט זורמים.

לגבי לעבוד על יד הבית, עבדתי 4 וחצי שנים על יד הבית (קילומטר וחצי) ואני יודע איך זה.

אני לא יכול להגיד שהכסף לא מפתה אותי, אבל הבנות בנות 7 ו5, הן כבר ב8 בערב הולכות לישון, לי יוצא להגיע בין 6 וחצי ל 7 וחצי, אני פשוט מרגיש את הזמן חומק לי מהיידים.

אז שעזבתי את העבודה הקודמת, הרשתי לעצמי לשבת 4 חודשים בבית, וזאת היתה תקופה קסומה בשבילי.

רשמתי למקום העבודה שנמצאת ממש על ידי, שאני אשמח להגיע ליומיים נסיון לראות איך זה לפני שאני קופץ למים.

[DareDevil]

לפני כשעה, renaultfreek כתב:

10 ק"מ מרחק נסיעה אמיתי

אז בעצם גג חצי שעה נסיעה ברכב.

משנה את הדעה שלי וממליץ ללכת דווקא על העבודה של 10 ק"מ.

אולי אם הם לא נוקשים מדי, להתחיל טיפה יותר מוקדם ולסיים יותר מוקדם.

[vadim6385]

לפני 4 שעות, sperial כתב:

מניסיוני הטיולים בחו"ל הם הזמן האיכותי ביותר עם הילדים, כאשר אין מתחים של עבודה וכו', ודחוסים 24/7 בחדר וברכב, פשוט נפלא

פשוט נפלא.

 

אם אני הייתי צריך להיות דחוס 24/7 בחדר וברכב עם ההורים שלי, הייתי תולה את עצמי בסבירות של 73%

[Night Driver]

זה כי אתה לא הבן של ספריאל. 

 

אישית כל זמן נטו עם המשפחה זה זמן איכות כיפי גם אם זה סתם לשבת יחד בסלון.

[flytomars]

לפני 4 דקות, Night Driver כתב:

זה כי אתה לא הבן של ספריאל. 

 

🤣🤣🤣

[sperial]

לפני 9 שעות, Night Driver כתב:

זה כי אתה לא הבן של ספריאל. 

 

אישית כל זמן נטו עם המשפחה זה זמן איכות כיפי גם אם זה סתם לשבת יחד בסלון.

נכון, אבל בטיול אין להם חדר ואיזה משחק מחשב לברוח אליהם. והכי חשוב - האחים נמצאים יחד צפופים צפופים. זמן האיכות שלהם כאחים חשוב לא פחות מהזמן שלהם איתך.

 

דרך אגב, לא צריך חו"ל. מספיק בית ספר שדה במצדה, אלא שזה בד"כ יותר קצר.

עריכה אחרונה ב-23 לדצמבר, 2022 על ידי sperial

[Night Driver]

אני דווקא בגישה שסיר לחץ לא יביא לתוצאות חיוביות.

 

גם היום שאנחנו 4 נפשות על 5 חדרים הבנות שלי הרבה יחד וכולנו יושבים לא מעט יחד בסלון. יחד עם זאת כשמישהו רוצה שקט יש לו את הפינה שלו.

[Derish]

לפני 13 שעות, vadim6385 כתב:

אם אני הייתי צריך להיות דחוס 24/7 בחדר וברכב עם ההורים שלי, הייתי תולה את עצמי בסבירות של 73%

 

משפחות רוסיות/מזרח אירופאיות עובדות על אלגוריתם אחר. לפי כל מדד עדכני, ההורים שלי לא חיבקו אותי מספיק ותיעדפו את העבודה מעל זמן איכות עם הילדים, ואז גם כשכבר היו בבית היו עייפים מכדי לעשות איתנו משהו. עם זאת, בעוד שהיחסים בינינו כיום קרים ו-transactional למדי ומבוססים יותר על תחושת חוב מוסרי מאשר על חיבה אישית, בינם לבין אחותי המצב הפוך והכל שם חמים ונעים.

 

אחותי שמאד חמה ו'ישראלית' עם הילדים שלה נכנסת לדיכאון קליני וחרדה שמחייבת טיפול פסיכולוגי כל פעם שצריך לעבור דירה, בעוד שאני יכול לעבור מדינה עם שתי מזוודות בהתראה של שבועיים. בגיל 45 היא חסרת מקצוע של ממש ועוברת מדי כמה שנים בין הייטק אחד למשנהו בסוג התפקידים הזוטרים שאף אחד (כולל אותה) לא מבין בשביל מה הם נחוצים. אני בניתי קריירה מרשימה למדי (אובייקטיבית, בשביל מישהו עם נתוני הפתיחה שלי) בחברה בינלאומית לפני גיל 30, וממשיך לטפס באיכות וברמת החיים בעוד שהיא דורכת במקום כבר משהו כמו 15 שנה. וזה לא שאני אומלל והיא מאושרת בגלל כל הזמן הזה עם הילדים, אלא די להפך... זה היה כיף בהתחלה, אבל עכשיו הילדים כבר גדלו ופתאום היא הרימה את הראש וקלטה שכולם מסביבה התקדמו בחיים ולה אין כיוון או שאיפות, מה שהכניס אותה למשבר קיומי.

 

פה באירופה אני מוקף באנשים שחיבקו אותם הרבה בילדות, אבל אני גם רואה לכמה חסרי עמוד שדרה זה הפך אותם ועד כמה הם לא מסוגלים להתמודד עם משברים או בלת"מים - בבית או בעבודה. בדומה להרבה אקספאטים, אני מצליח פה לא בגלל שאני כזה מוכשר אלא כי הם כאלה חלשים וחסרי אוטונומיה. זו תוצאה ישירה של 'איכות החיים' שכולם פה מדברים עליה, למרות שכמובן לא מחייבת ועדיין אפשר להיות חזק ועצמאי גם מבלי לבוא מבית שבור וכו'. אבל בסופו של דבר ילדות לא-מושלמת בונה אופי ויכולת התמודדות עם קשיים, וזה משהו שלדעתי לא מקבל מספיק הכרה כיום, בחברה (society) שמדברת על work-life balance אבל תכלס רוצה פשוט להישאר בבית ולא לעבוד בכלל.

 

תכלית דבריי פה היא שקשה לומר חד-משמעית מי מאיתנו חי 'נכון' יותר או תורם יותר לחברה כאינדיבידואל, לכן הכיוון העאלק-פרוגרסיבי שהדיונים האלה לוקחים בד"כ (ילדים זה טוב, עבודה זה רע) לא מבטיח שום דבר בטווח הארוך - זו פשוט רוח הזמנים ומה שנהוג לחשוב היום. כמו כן, אם אחותי ואני גדלנו באותו בית ויצאנו כ"כ שונים, זה רק מראה עד כמה לנסיבות שההורים יוצרים בשבילנו יש בסופו של דבר השפעה מוגבלת על התוצאה.

 

[falou]

לפני 23 שעות, rev-Match כתב:

אחרי המשפט הזה, מי שיש לו ילדים וחשוב לו לבלות איתם יבחר במשרה של העובד הפשוט, למה לו להעמיס על עצמו בשלב הזה של החיים

 

כי מאוחר יותר זה יכול להיות מאוחר מדי להתקדם מקצועית