הסתובבתי עם טלפון ביד בפרובינציה הטורקית

[Buki]

האמת שהתחלתי לכתוב סקירה על תעשיית רכב בטורקיה, איך בשנת 1960 נפתח מפעל Otosan, ב 1971 מפעל Tofas בשיתוף פיאט ומפעל Oyak Renault...

 

בערך אחרי 10 שורות הבנתי שזה משעמם ולא המשכתי. 

 

 

 הייתי לא מזמן בטורקיה במקום שהוא די חור, לא היה שם יותר מידי מה לעשות אז יצאתי עם טלפון ביד לצלם מכוניות.

 

בשדה התעופה פוגשות אותך מוניות פורד טורנאו, שני דורות קדימה מהדור שנמכר בארץ, ייצור טורקי מקומי. כולן דיזל ידני. 

 

 

 

הרכב שהוא הנפוץ ביותר בפריפריה, גם היום, הוא Tofas Shahin ו Tofas Dogan (אלו שתי רמות גימור של אותו דגם), הוא לא נמכר בטורקיה כבר קרוב ל 20 שנה ועדיין יש כמויות גדולות מאד ממנו, רובם אגב נראים מצויין.  מדובר בפיאט 131 שיוצרה בטורקיה ובשנות ה 80 קיבלה עיצוב שדומה לפיאט רגאטה, אבל נשארה עם המכלולים של 131 (הנעה אחורית).

 

 

 

 

 

 

 

Tofas Kartal - הסטיישן.

 

 

 

גרסה מוקדמת עוד עם העיצוב המקורי של פיאט 131.

 

מה שקדם לדגם הזה, היה פיאט 124 ייצור מקומי, שנקרא Tofas Serce.

 

רנו 12 ייצור מקומי, האדומה יותר מאוחרת.

 

 

 

הוחלפה בשלב כלשהו ברנו 9, ייצור מקומי כמובן.

 

עוד פיאט יצרה בטורקיה את פיאט פאליו, סוג של גרסה מוזלת של פונטו דור ראשון, זכור לי שהיה ניסיון למכור אותה בארץ. 

 

דומה לקורסה, פיאסטה או איביזה אבל לא. פיאט פאליו 3 דלתות. 

 

 

בהמשך ייצרו באותו מפעל את פיאט טיפו, טמפרה, אלבאה ולינאה והיום מיוצרת שם פיאט טיפו החדשה שנקראת בטורקיה FIAT EGEA, דובלו וקובו.

 

 

אפשר לראות פה ושם לאדות במצבי צבירה שונים.

 

 

 

רנו סימבול, גרסה טורקית לרנו לוגאן, מעט שונה ממנה. 

 

 

 

שאריות תוצרת Otosan שעוד אפשר לראות במצב נסיעה סביר בהחלט.

 

 

מסחרית BMC, לפני מתיחת פנים ואחורי.

 

 

פורד טרנזיט קאסטום, מיוצר במפעל פורד מקומי כמובן.

 

מגוון תוצרת מקומית בחניה ליד מרכז מסחרי.  פאליו, קובו, רנו סימבול, מגאן סדאן, טיפו.

 

מסחרית ענתיקה פיז'ו J9, גם כן ייצור מקומי, Karsan. פעם מוניות השרות באיסטנבול היו כאלה. 

 

מידיבוסים טורקיים "מסורתיים" שנבנים על בסיס משאית קלה כמו איסוזו, יש כמויות גדולות מהם. 

 

 

 

משאיות De Soto עייפות משהו...

 

 

אופנועי 125 סמ"ק בסיסיים מהמזרח, לא ברור למה אבל לרוב מעדיפים אותם על פני קטנועים אוטומטיים. 

 

 

ייצור בלתי מזוהה.

 

 

 

בגדול, נכון לשנת 2022, לא ראיתי שם רכב חשמלי או היברידי אחד. ועדיין כמעט הכל ידני. גם אוטובוסים.

 

 

[yohai71]

 תודה, בוקי. 

 

האחרון זה לא ווינבגו אמריקאי? או שה-W זו הסוואה? 😁

[Mike808]

פיאט פאליו הייתה אמורה להגיע לישראל יחד עם גרסת הסדאן אלבאה, אבל זה לא קרה בסוף, לא נראה שזה הפסד גדול לשוק הרכב הישראלי. 

 

אני חזרתי בשבוע שעבר מאיסטנבול, ממש הופתעתי מכמויות הטיפו שראיתי שם ורוב המוניות שנסענו בהן היו טיפו. איכשהו הן הרגישו ממש בסדר למרות שאצל רובן הספידומטר חצה את חצי מיליון הקילומטרים. לשם השוואה הייתה גם מונית קורולה דור קודם במצב מזעזע עם בולמים גמורים שהייתה חוויה מפוקפקת, וכמה יונדאי i25 שגם כן ממש עמדו להתפרק.

יצא לי גם לראות Tofas בודדות, יותר סטיישן, קצת רנו לוגאן, והרבה מגאן גראן קופה, בעיקר בגרסאות פשוטות ביחס למה שמשווק בישראל. נראה שזה שוק רכב שמזכיר קצת את ישראל של פעם עם חיבה לסדאן ומטראז'. הרכבים שמיוצרים שם פופולריים. לא שמתי לב למחירי הדלק אבל כנראה שהוא לא יקר כי קורולה למשל רואים בעיקר בגרסאות בנזין ומעט מאוד היברידיות.

[kobi_g]

בוקי נהנתי לקרוא ולהעשיר ידע.

 

תודה

[Buki]

כמה נתונים:

 

טורקיה היום היא יצרנית מכוניות מספר 5 באירופה ומספר 1 בייצור חלקי חילוף.

 

1.3 מיליון מכוניות בשנה. כ 75% מתוך זה מיוצא.

מה שנשאר, נמכר בשוק המקומי. 42% מהשוק המקומי - מכוניות שיוצרו בטורקיה. 

היתר יבוא. גודל שוק מקומי - כ 730 אלף ב 2021. 

 

 

ייצוא רכב הוא ענף הייצוא הגדול ביותר (16%) בטורקיה.

 

 

[לב טוב]

אז... במקום לכתוב סקירה, העדפת ליצור קומיקס🙄

 

אבל תודה, נהנתי. לא ידעתי שהתעשייה שם כ"כ ענפה.

[YNV]

אוטובוסים של BMC מסתובבים גם בארץ. כמה עשרות אוטובוסים ומידיבוסים יובאו בזמנו ע"י עפיפי מנצרת (הבעלים של נתיב אקספרס בין היתר).

בנוסף מסתובבות גם כמה משאיות BMC שיובאו על ידו, כנראה לצרכי תקינה. לא נראה לי שיבוא מסודר שלהן יצא אל הפועל.

[Buki]

לפני 1 דקה, YNV כתב:

כמה עשרות אוטובוסים ומידיבוסים יובאו בזמנו ע"י עפיפי מנצרת

הופעלו בקו נתניה - תל אביב בתקופה שהמפעיל היה "נתיב אקספרס". 

[sperial]

נראים גם בעכו.

 

ודרך אגב, גם הסימבול מוכרת כאן.

עריכה אחרונה ב-28 לנובמבר, 2022 על ידי sperial

[zaf]

 

טנדר אוטוסאן כזה נמכר פעם בארץ,  בתחילת שנות ה 90 עם פרסומת - הרכב שלא יחליד לעולם 😄, אם אני לא טועה היה על בסיס מנועי פורד. 

אז היה נסיון להביא הכל מהכל, כולל פולונז (פיאט פולני) לאדה, והיחידה ששרדה - סקודה. 

[לב טוב]

לפני 8 דקות, zaf כתב:

אז היה נסיון להביא הכל מהכל

כמו היום עם המבול הסיני, באמת מעניין מי תשרוד פה אחרי משבר המלאי בחברות המערביות.

[Buki]

לפני 13 דקות, sperial כתב:

ודרך אגב, גם הסימבול מוכרת כאן.

נמכרה בחלק מהשנים בדור 2 ו 3 של רנו קליאו כגרסת סדאן שלה. 

 

לפני 12 דקות, zaf כתב:

טנדר אוטוסאן כזה נמכר פעם בארץ

אני חושב שאתה מתבלבל. מה שבתמנה מטורקיה זה Otosan P100, טנדר עם קבינה של פורד טאונוס והיא לא מפיבר. ולא היו כאלה בארץ.

 

מה שכן נמכר בארץ בשנות ה 70 זה טנדר Anadol, דגם מוקדם יותר של Otosan, מנועים של פורד אבל גוף פיבר בסיוע Reliant, היה גם בגרסת סדאן.

להוכחה: 😁

[zaf]

לא דומה, אז הביאו "זבל טהור" העיקר שיהיה זול .

דצ'יה 1988 - זבל זו מחמאה עבור הצרה הזו.

כל מיני רכבים שהיו על בסיס פיאט - כמו הלאדה והפולסקי פיאט.

ואז גם הגיעו האוטוסאן, אם אני לא טועה היה גם רכב שלא היה טנדר, אבל בגלל שהיה מבוסס על מנועים של פורד, חשבו שיצליח.

 

הסינים דווקא יותר מוצלחים אם כי לא השתוו לאחרים, אבל MG לפני עידן החשמל הייתה "בסדר" . 

[borsood]

לפני 4 שעות, Buki כתב:

האמת שהתחלתי לכתוב סקירה על תעשיית רכב בטורקיה, איך בשנת 1960 נפתח מפעל Otosan, ב 1971 מפעל Tofas בשיתוף פיאט ומפעל Oyak Renault...

 

בערך אחרי 10 שורות הבנתי שזה משעמם ולא המשכתי. 

 

תנסה,

אתה כותב בדרך כלל יותר מעניין ממה שנדמה לך.

ומי שזה משעמם אותו יכול תמיד לדלג הלאה.

 

עריכה אחרונה ב-28 לנובמבר, 2022 על ידי borsood

[amosbmw]

על האוטובוסים לא סיפרת את העיקר - בקווים בינעירוניים יש דיילת שמגישה לך שתייה וכיבוד כמו במטוסים של פעם..

בשנת 1999 היה ליקוי חמה מלא. כידוע, על מנת לצפות בליקוי חמה מלא בימי חייך צריך לנסוע לנקודה בה הוא עובר. באותה שנה ליקוי החמה עבר בטורקיה, ואמרתי, עכשיו זאת ההזדמנות שלא צריך להפליג לאמצע איזה אוקיינוס.

הייתי צריך להגיע לעיירה קטנה 3 שעות צפונית לאנקרה. הגעתי יום לפני ויכולתי לנסוע באוטובוס, וככה התרשמתי מהשירות הנ"ל וכל האוטובוסים שהיו ממודלים חדישים הרבה יותר ממה שהיה בארץ באותו הזמן.

לאחר הליקוי (המדהים! שהיה שווה את המאמץ) הייתי צריך להספיק לתפוס טיסה מאנקרה באותו היום שכן הטיסה שלי לארץ יצאה בערב מאיסטנבול.

סגרתי מראש עם נהג מונית Tofas שהסיע אותי ספיישל שעתיים וחצי לאנקרה. המחיר לא היה נורא, משהו כמו $80, לא זוכר בדיוק. כל חצי שעה בערך - מחסום צבאי בדרך ששואל לאן מועדות פנינו, כמו מדינה בכיבוש. מכיוון שבאותו זמן יחסי ישראל-טורקיה היו טובים הראתי בשמחה דרכון ישראלי ומיד שוחררתי להמשך נסיעה. היום הייתי מראה דרכון זר.

וטוב שמיהרתי לברוח - באותו הלילה אירעה אחת מרעידות האדמה הקשות  ביותר שידע האיזור. ואני עוד ניסיתי לשכנע את המקומיים שליקוי חמה לא מביא מזל רע..