שוק הרכב 2022 הגאות נמשכת...

[SlowRide]

לפני שעתיים, יוסי פרנקוס כתב:

והרבה פעמים הם לא מודעים להשלכות.
לדעתי צריך להיות בחוק שלפני שנותנים למישהו הלוואה, צריך להיות 100% בטוחים שהוא מבין מהי ריבית וכמה הוא ישלם על ההלוואה שהוא לוקח.
ראיתי יותר מדי אנשים נכנסים לצרות בגלל חוסר מודעות.

איך בדיוק? יעשו להם בוחן פתע?

אף אחד לא מכריח מישהו להתחייב על ההלוואות האלה. 

חוסר מודעות לא מבטל אחריות אישית.

 

[יוסי פרנקוס]

כמו שעושים לך מבחן תיאוריה כשאתה הולך לנהוג, ככה אפשר לעשות למישהו מבחן שמאשר שהוא מבין ברמה בסיסית את הריבית.

לא צריך שהבן אדם יידע לחשב את זה ברמת התרגיל אבל כן שיבין שאם הוא לוקח משכנתא על 700,000 ש"ח ב4%, מה שהוא יחזיר אחרי 30 שנה זה יותר ממליון וחצי.

[SlowRide]

יש מחשבוני משכנתא והלוואה ברשת בחינם, יש יועצים פיננסיים ויועצי משכנתאות בתשלום.

אדם שלא מבין ובכל זאת חותם על הלוואה בלי ללמוד על זה או להתייעץ עם אף אחד, בעיה שלו ולא צריך לייקר עבור כולם את השירותים האלה כדי לשמור עליו מעצמו.

[zaf]

"מחלת מדינה" שנקראת "אחרים אשמים" מבלי לקחת אחריות אישית ( מישהו אמר אחריות משורש א.ח.ר) זה המאפיין העיקרי.

כשאין תיכנון פיננסי או כל תיכנון לטווח ארוך כמעט בכל נושא בארץ, מה הפלא שאנשים נקלעים למצבים מאתגרים בעיותתזרים/חובות וכל השאר. החשיבה קיצרת הטווח וגישת "אני לא מבין בזה" ו"אבל זה כולה 1500 בחודש ויש לי אוטו חדש וההכנסה היא מתחת לממוצע. זה כבר לא ניתן לריפוי.

[יוסי פרנקוס]

לפני 11 דקות, SlowRide כתב:

יש מחשבוני משכנתא והלוואה ברשת בחינם, יש יועצים פיננסיים ויועצי משכנתאות בתשלום.

אדם שלא מבין ובכל זאת חותם על הלוואה בלי ללמוד על זה או להתייעץ עם אף אחד, בעיה שלו ולא צריך לייקר עבור כולם את השירותים האלה כדי לשמור עליו מעצמו.

ועדיין, הרבה פעמים תגיד לבן אדם שהוא ישלם מליון וחצי על 700,000 והוא יגיד שאתה מטורף או שהמחשבון לא נכון כי הוא לא מבין על מה מדברים איתו.

כמו שלפני הליך רפואי מחתימים אותך שאתה מודע להשלכות, ככה צריך לוודא שהבן אדם מודע להשלכות.
יש יותר מדי אנשים שבקשיים כלכליים במשך עשורים בגלל התנהלות לא נכונה.

 

רק דוגמה:

אשתי שאלה אותי בכמה תעלה לנו המשכנתא אם יעלו את הריבית, והיא נחרדה מהאפשרות שזה יעלה כל כך הרבה כי היא (ורוב האנשים) לא מבינה איך עובדת משכנתא ואיך לחשב ריבית.

ניסיתי גם לשכנע אותה שנעלה את ההחזר החודשי ונחסוך כמה עשרות אלפים ולא היה לה מושג כמה נשלם בסופו של יום.

היא לא סתומה.

היא אקדמאית עם ידע נרחב בהמון דברים והתנהלות כלכלית מעולה, והיא עדיין לא ידעה באמת.

 

אני מתאר לעצמי שבן אדם ממוצע לא מבין באמת כמה הוא משלם בסופו של יום, וזה יכול לדפוק הרבה אנשים.

 

בגלל זה צריך להיות הרבה יותר פיקוח, כי את המחיר כולנו משלמים בסוף, כחברה.

[SlowRide]

הנקודה היא שמי שרוצה לדעת ידע. מי שלא רוצה לדעת אבל רוצה לקרוע ניילונים יקשיב יפה להרצאה, יחתום שהוא מסכים ויכנס לחובות. וזה בסדר כי הוא היחיד שצריך לשאת בתוצאות.

אבל אם אתה רוצה להטיל פיקוח על כולם, זה מייקר לכולם ופוגע בכולם, וזה המחיר שהחברה משלמת על הגישה הפרנטלית שמסירה אחריות אישית.

[sperial]

הבעיה היא שאת החינוך צריך לתת בגיל 16 (או קודם) - ואפשכ להבין שאת בן התשחורת המשכנתא מעניינת כשלג דאשתקד.

[zaf]

יוסי, תואר אקדמי לא מעיד על יכולת הבננה פיננסית (בדגש פיננסי, לא מתמטיקה).

אתן לך דוגמא, אתה יכול להיות בעל תואר בחשבונאות וכלכלה, אבל אם תלך לעבוד בבנק התואר אולי יעזור אבל אתה תלמד בנקאות בבנק! קורסים והכשרות יעודיים לבנקאות. שם תלמד על נושאים פיננסיים ובנקאיים כמו הלוואות ואשראי וכאלו דברים. 

 

לצערנו, "מתמטיקה" זו מילת גנאי אצל הרבה מבני הדורות האחרונים ופיננסים זה בכלל מדע בידיוני לקהל הרחב.

 

 

[SlowRide]

אני חושב שהרבה לפני מתמטיקה או פיננסים צריך קומון סנס לא להתחייב על דברים שאתה לא מבין.

[zvit]

@sperial אין ספק שיש בורות גדולה בעניין עלויות האשראי, אבל בורות זאת משרתת גורמים חזקים מאד במשק, ובתוכם המדינה עצמה.

 

לכן אין שום סיכוי שיהיה שינוי חקיקה בנושא זה. מה גם שההלוואות  בריביות גבוהות של 15% ויותר לשנה, ניתנות בעיקר במגזר הערבי - שם החינוך הפיננסי  קיים עוד פחות.

[sperial]

אין בינינו ויכוח. הבעיה היא שהדרישות בתוכנית הלימודים בישראל רחבות מאוד, התלמידים - אם בכלל מתעניינים במשהו - מתרכזים במקצועות שיביאו להם תועלת מיידית, כלומר אלה שיופיעו בתעודות הבגרות, והשכלה הכללית נדחקת לשוליים, וזה כולל את ההדרכה הכלכלית. לדעתי מקומה בכלל בלימודי האזרחות, אבל גם בלעדיה אלה לימודים מורכבים, טעונים ואינם זוכים לשעות ההוראה הדרושות.

 

אחד הדברים שמוציאים אותי מדעתי הוא נושא ההלוואות הצרכניות של חברות כרטיסי האשראי. אחד הבנים שלי צילם לי השבוע את הטבלה של שניים מכרטיסי האשראי שלו - בכרטיס שופרסל הריבית בסד"ג של 12-13%, בכרטיס הייטקזון, שלכאורה מכוון לאנשים שמבינים קצת יותר ומבוססים קצת יותר (פחות מסוכנים כלווים) , היא "רק" 8-9%.

 

[SlowRide]

למה זה מוציא אותך מדעתך? אתה חייב הלוואות מחברת האשראי?

[דובצע]

הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם

[sperial]

כידוע לך בארץ מקובל שסוחר יחלק רכישות גדולות לתשלומים ללא ריבית. אבל לפחות פעם אחת נתקלתי אישית בכך שסוחר "חילק לתשלומים" ובדיעבד התברר כי מדובר בעסקת "קרדיט", והוא לא גילה זאת מראש. גם זו תחמנות שאני אפילו לא בטוח שהיתה מכוונת, כי לא נראה שהסוחר לא מרוויח מזה (אבל, מי יודע, אולי חברת האשראי נותנת איזה עצם לסוחרים שמשיגים ה את העסקאות האלה). 

 

ויש עניין נוסף שמחזק את התיחסותי - התקנות החדשות שמגבילות את האשראי בכרטיסים הבנקאיים לעומת הלא בנקאיים. לפחות בבנקאיים שלי ריבית הקרדיט היא פ+1.5 אחוז, בעוד שבחוץ בנקאיים פ+6-8%. אז מצד אחד בנק ישראל דוחף לקדם את החוץ בנקאיים "כדי לעודד תחרות" - אבל מהצד השני הצרכן הטיפה פחות מודע ייגרר בגלל המדיניות הזו לתשלום ריביות הרבה יותר גבוהות.

[daniel204]

לפני שעתיים, יוסי פרנקוס כתב:

 

ניסיתי גם לשכנע אותה שנעלה את ההחזר החודשי ונחסוך כמה עשרות אלפים ולא היה לה מושג כמה נשלם בסופו של יום.

 

אני מתאר לעצמי שבן אדם ממוצע לא מבין באמת כמה הוא משלם בסופו של יום, וזה יכול לדפוק הרבה אנשים

אני דווקא חושב אחרת, משקיעים ומי שיודע למנף כסף יאמר לך שלהגדיל את ההחזר במשכנתא זה לא בהכרח צעד חכם. את הכסף הפנוי עדיף להשקיע ולתת לכסף לעשות כסף.