פיצוץ אוכלסין בישראל בקרוב - זו עובדה מוגמרת

[sperial]

אור, המספרים שאני מכיר יותר גבוהים, ואל תשכח שמדובר במחיר לשנה. לתואר תכפיל ב-4.

אבל, עזוב. בוא נגיד שאוניברסיטה ישראלית שווה הרבה פחות (ואני מסופק עם זה המצב בלימודי תואר ראשון. סיפור שונה בתאריך מתקדמים, כאשר אתה זקוק לתקציבים לכלים למחקר), נניח רק 10000 דולר לשנה. זה מביא אותך לפי 4 מהעלות לסטודנט היום. בהחלט מוציא הרבה אנשים מוכשרים ממעגל הלימודים.

 

הטענה שלי הרבה יותר רחבה. יש שירותים יקרים שמדינה חפצת קיום צריכה לסבסד, אחרת היא תפסיד הרבה יותר. חינוך איכותי נמצא ביניהם. גם משטרה טובה. גם מערכת בריאות. גם תחבורה. והרשימה ארוכה. רוצה להפריט הכל? אולי נלך לאבסורד ונהפוך את רחוב המגורים שלך לכביש אגרה, כדי שהמדינה תפטר גם. אותו של זה?

עריכה אחרונה ב-19 לספטמבר, 2017 על ידי sperial

[oryo]

במכללה פרטית, שנת לימודים עולה בערך 30,000 ש"ח - כך שתואר 4 שנתי עולה בערך 160,000 (בשבילך אפילו נעגל ל 200,000)

 

אז איך הגעת לסכום הגדול פי 5, "אולי יותר"...?

 

... עלויות בivy league הם באזור ה40k דולר, קיצר אותו הסכום שאמרתי בדולרים [[ 160K $ , או 200 אם מתייחסים למעוגל ]], זה עדיין לא מגיע ל"מיליון ש"ח ויותר" וגם זה תחת ההנחה שהטכניון עם facilities ברמה של MIT סטנפורד ושות' (הוא לא, הלוואי)

 

(1)אל תשכח שמדובר במחיר לשנה. לתואר תכפיל ב-4.

אבל, עזוב. בוא נגיד שאוניברסיטה ישראלית שווה הרבה פחות (ואני מסופק עם זה המצב בלימודי תואר ראשון(2). סיפור שונה בתאריך מתקדמים, כאשר אתה זקוק לתקציבים לכלים למחקר), נניח רק 10000 דולר לשנה. (3)זה מביא אותך לפי 4 מהעלות לסטודנט היום. בהחלט מוציא הרבה אנשים מוכשרים ממעגל הלימודים.

 

1. אבל לא שכחתי.....

למה לכתוב דברים שאפשר להפריך בציטוט? למה לא 'סתם' להגיב לטקסט שנרשם? מה הקטע הזה בפורום אני לא מצליח להבין.

 

2. מה הקשר רמת לימודים? אני מניח שברור לך שהעלות המרכזית אינה קשורה לעלויות ההוראה אלא למו"פ והפסיליטיס. רמת ההוראה לא היתה השאלה כאן מלכתחילה.

 

3. או, סוף סוף אפשר להסכים - אתה צודק. אכן אם נחזל"ש סבסוד העלויות כנראה יקפצו לסד"ג של 4X. אולי זה המקום להזכיר שאתה דיברת על 20X (במקום עלות תואר 4-שנתי של ~50K, טענת ל1000K או יותר).

 

אולי זה המקום להזכיר לך שכבר לפני כמה עמודים אמרתי שגם אני לא מהמצדדים בחזלו"ש סבסוד להשכלה גבוהה ולכן אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אישית אני חושב כי מדובר באינטרס כלכלי לאומי ובדבר שמסייע לשוויון בהזדמנויות. אזכיר גם שלמרות שאני ממש לא בעד שוויון, אני בהחלט בעד שוויון הזדמנויות.

 

אבל זה שאני מתנגד לא אומר אפרגן לעמדה שלי עם נתונים 'לא מבוססים' בשביל להעביר פואנטה (קרי: אותם 20X), זה מה שנקרא poor practice.

 

בכ"א הטענה המקורית שלי היתה שאין הבדל, עבורי, בין דיון על סבסוד השכלה גבוהה לבין דיון על סבסוד ילודה. שניהם שאלה של מה האינטרס הלאומי. אני סבור שהאינטרס של ישראל זה פיתוח ההשכלה הגבוהה במקצועות היצרניים (כי זה +/- "משאב הטבע" היחידי / מרכזי שלנו), וסבור כי האינטרס אינו n-ילדים כאשר n שואף לאינסוף אלא יותר בסגנון של n=3,4 ככה - ולכן הסבסוד אמור, לדעתי האישית, לשקף זאת בהתאם.

עריכה אחרונה ב-19 לספטמבר, 2017 על ידי oryo

[arco1]

^^^

 

הבעיה היא שמי שמחליט מה הוא אינטרס של ישראל, לא חושב כמוך. או מעדיף פשוט לא לחשוב על העניין בכלל. קבוצת לחץ רוצה N שואף לאינסוף? סבבה, ניתן להם וככה נייצב את הקואליציה. מה יהיה בעוד XY שנים? למה שיהיה איכפת לנו.

 

אתה רואה סיכוי סביר שהתנהלות זו תשתנה?

[sperial]

אור, בסופו של דבר המדינה צריכה לקבוע את סדרי העדיפות. אני י מסכים אתך לגבי חינוך, אני פחות נחרץ לגבי ילודה, ולו כיוון שאני לא רוצה להגיע למצב של אירופה או סין או טאיוואן, שבהן חסר כוח אדם בגילאי העבודה כדי לקיים את המדינה. יש איזה נקודת איזון שאליה המדינה צריכה לשאוף ולתמוך בה, לא אפס וגם לא 8 ילדים, אלא משהו סביב 3 (ייסגרו הסטטיסטיקות). מעבר לכך הכל פוליטיקה.

 

התגובה שלי קודם כוונה לקורטקס, שמחזיק בדעות די קיצוניות לגבי תפקיד המדינה.

עריכה אחרונה ב-19 לספטמבר, 2017 על ידי sperial

[oryo]

הבעיה היא שמי שמחליט מה הוא אינטרס של ישראל, לא חושב כמוך. או מעדיף פשוט לא לחשוב על העניין בכלל. קבוצת לחץ רוצה N שואף לאינסוף? סבבה, ניתן להם וככה נייצב את הקואליציה. מה יהיה בעוד XY שנים? למה שיהיה איכפת לנו.

 

אתה רואה סיכוי סביר שהתנהלות זו תשתנה?

בהינתן שאני עובר לארה"ב בסוף השנה, ועושה זאת למרות שכושר ההשתכרות שלי עתיד לחטוף מכה (כן כן) - אני חושב שהמעשים שלי מבהירים מה אני חושב.

למען הסר ספק: אני חושב שמה שהממשלה עושה זה לגיטימי וחוקי ב100%, כמובן. אבל המדיניות הזו של "אחרי המבול" מטרידה אותי באופן אישי כשמדברים על טווחים ארוכים, ולכן בחרתי לבדוק אפשרויות נוספות. ייתכן שאגלה ש'מה שרואים משם לא רואים מכן' ואחזור לארץ, ייתכן שלא. לא יודע. נחיה ונראה.

 

אור, בסופו של דבר המדינה צריכה לקבוע את סדרי העדיפות. אני י מסכים אתך לגבי חינוך, אני פחות נחרץ לגבי ילודה, ולו כיוון שאני לא רוצה להגיע למצב של אירופה או סין או טאיוואן, שבהן חסר כוח אדם בגילאי העבודה כדי לקיים את המדינה. יש איזה נקודת איזון שאליה המדינה צריכה לשאוף ולתמוך בה, לא אפס וגם לא 8 ילדים, אלא משהו סביב 3. מעבר לכך הכל פוליטיקה

 

...

בכ"א הטענה המקורית שלי היתה שאין הבדל, עבורי, בין דיון על סבסוד השכלה גבוהה לבין דיון על סבסוד ילודה. שניהם שאלה של מה האינטרס הלאומי. אני סבור שהאינטרס של ישראל זה פיתוח ההשכלה הגבוהה במקצועות היצרניים (כי זה +/- "משאב הטבע" היחידי / מרכזי שלנו), וסבור כי האינטרס אינו n-ילדים כאשר n שואף לאינסוף אלא יותר בסגנון של n=3,4 ככה - ולכן הסבסוד אמור, לדעתי האישית, לשקף זאת בהתאם.

 

תשמע ספריאל, אני אודה: אתה אניגמה בעיני. מחד אתה מתוייג אצלי כאדם חיובי ומשכיל (גם אם אין לי הסכמות איתך בנוגע לדברים מסוימים), מנגד אתה פעם אחר פעם מגיב בצורה הנ"ל - צורה שמתאימה יותר למי שמנסה להטריל.

אני לא מבין מה הקטע הזה שאתה לא טורח לקרוא את ההודעות שלי אליהן אתה מגיב, אני לא מבין אם זה אישי או סתם עצלנות, אבל זה הזוי לגמרי.

[sperial]

אני לא מטרות. לפעמים קצת מתסיס, בדרך כלל כתגובה למשהו שמרגיז אותי.

 

ולכל, לפעמים אחרי כמה תגובות אני פונה לשם הלא נכון.

 

לגבי אמריקה - אין לי כל ספק שמצדדים מסויימים תהנה ומאחרים תסבול. קשה לחזות מה יהיה לך טוב ומה יהיה לך רע. אני מבין שאתה מתחיל בצורה מסודרת עם פרנסה סבירה ואופק להתפתחות ואני מניח שיש לך סבלנות לפני שתחליט היכן עתידך. אני לא אופתע לראות אותך הרבה שנים בשרשור החברים בניכר. אבל גם לא אופתע אם פרוייקט 150 משכורות יתחדש בעוד שנה או שנתיים. הכרתי אנשים שעברו לארה"ב לשנה וידיאו שני עשורים ויותר (חלקם חזרו לחלקם לא), וגם כאלה שיצאו לתקופה ארוכה יחזרו מוקדם מהצפוי.

[falou]

קשה לי קצת לענות על זה מכיוון שהדברים שלך הופכים ממש ללא-קוהרנטיים (קרא שוב את המשפט השני שכתבת). אין דבר כזה ״אמת אבולוציונית״, זה מושג מומצא (לא יודע אם על ידיך, אבל אם כן, שאפו). אין לו שום משמעות. תורת האבולוציה טוענת, בגדול, שמי ששורד הם הצאצאים של מי שמותאם ביותר לשרוד בסביבתו (זה ניסוח מאוד עילג, אני יודע, אבל זה מה יש כרגע). לא מתיימרת לומר מה התכלית שלנו, לא טוענת לאמת קדושה, לא כלום. רק מקשרת בין תורשה לאדפטציה, זה הכל.

 

 

לא הבאתי מושג (לא שלי, דרך אגב) מתורת האבולוציה, הסברתי מהי "אמת אבולוציונית". אנחנו עוסקים בבני אדם ובמוסר, לא באבולוציה. כשאתה שואל מה "קדוש" אתה דורש, למעשה, לקבוע סולם ערכי. אז נתתי סולם ערכי אפשרי, שמה שהוא ערכי הוא מה שמאפשר לך ולצאצאיך לשרוד. זה בהקשר של למה אני רואה בהעמדת צאצאים זכות אנושית אלמנטרית, כי זה אחד הדברים הכי בסיסיים בלהיות אנושי, ברמה הביולוגית. ההוויה שלנו מוכוונת לשם כך.

 

הביולוגיה שלי לא נועדה לשום דבר, היא תוצר של התפתחות שהתיאוריה האבולוציונית מנסה להסביר את עקרונותיה.

 

הביולוגיה שלך מכתיבה את מי אתה. זו ההוויה הבסיסית שלך, אלא אם אתה מאמין בהפרדה בין גוף לנפש.

 

תמיד טענתי שהתומכים הבאמת קנאים של תורת האבולוציה מתייחסים אליה כמו לדת. אתה הדוגמא החיה.

 

אני חושב שאין לנו עיקרון אחר, אלא אם אתה מאמין בכוח עליון. בסופו של דבר אני מאמין שאנחנו בע"ח שהתפתחו לכדי תודעה. כבעלי תודעה ההבדל הכי ברור ביננו לבין כל בע"ח אחר זו היכולת להבין את העולם במונחים של עבר-הווה-עתיד ושסופנו למות. מעבר לזה, אין לנו הגדרה מובנית, פיסיולוגית/ביולוגית של מה היא "תודעה". אולי תהיה בעתיד, כמו שפעם לא היתה לנו הגדרה ברורה מהם "חיים". אבל גם אם יש לנו תודעה, עיקר הפעילות המוחית/פיסיולוגית שלנו לא באה מהחלק במוח שחושב רציונאלית.

 

מכאן אני מניח שגם המוסר שלנו הוא תוצר של התפתחות החברה והאבולוציה, ומקורו עוד בהתהנהגות בע"ח. יש כל מיני דוגמאות של התנהגויות חברתיות/מוסריות אצל יונקים, והבסיס שלהם בוודאי איננו שכלתני. למשל, בניית היררכיות מורכבות של דומיננטיות/סמכות (לובסטרים מפרישים אותם הורמוני מצב רוח שמשפיעים עלינו כשהם מנצחים/מפסידים בקרבות שליטה), משחק הוגן (בין חולדות צעירות יש דפוסי משחק של תן וקח, בהן החולדה החזקה נותנת לחלשה לנצח לפעמים, אחרת החלשה מפסיקה להזמין אותה לשחק) ועוד.

 

אולי קצרה פה היריעה להיכנס לזה.

 

הבנתי, שאלות שלא נוח לך לענות עליהן או שהתשובה עליהן אולי תגרום לך, רחמנא ליצלן, להודות בוולידיות (אפילו חלקית) של טענות הצד השני הן ״תיאורטיות״.

 

אני לא יודע לענות לשאלות תיאורטיות על העתיד. אני מניח שהשאלות של העתיד ייפתרו בעתיד. פעם נשים ישבו בבית וטיפלו בילדים, כי לא היתה ברירה אחרת. היום פני הדברים והחברה השתנו לגמרי. גם זו אבולוציה. כשפני המציאות יישתנו, תשתנה גם החברה והמוסר שלה, כפי שקרה תמיד. אני רק מקווה שזה ייקרה במסגרת של חיים דמוקרטים, שייאפשרו חופש דיבור וקבלת החלטות, ולא במסגרת של חיים אלימים.

 

בהקשר הדיון שלנו, ניסיון אישי הוא לא טיעון וולידי סטטיסטית. ולכן לא ניתן ממנו להשליך על הכלל. זה הכל.

 

אני לא ראיתי פה כמעט נתון סטטיסטי אחד בכל הדיון. זו החלפת דעות.

 

נו באמת. ״צעיר אבולוציונית״... עכשיו זה הפך לשם תואר בדיון על תעסוקת נשים?

 

סטטיסטיקות מראות שבכל הענפים, והיטק ביניהם, משכורות הנשים נמוכות משמעותית משל הגברים. (קראתי גם איפשהו סטטיסטיקה שמראה שנשים צריכות יותר נסיונות כדי להתקבל לעבודה, אני אחפש ואתן לינק.)

 

זו תופעה מבוססת סטטיסטית, ונקודה כאובה עבור הרבה נשים שאני מכיר. אפרופו נסיון אישי, אני הייתי עד למקרים כאלה (שלא הצלחתי, לצערי, למנוע) מהצד המגייס.

 

 

צעיר, זה צעיר, מה לעשות.

מיליוני שנים הנקבות נשארו מאחור עם הצאצאים. זה היה כורח המציאות. נשים בילו בעיקר עם נשים וגברים עם הגברים. היום, בחברה המערבית, אנחנו מעורבבים יותר מבעבר, וזה עניין מאוד חדש.

 

כן. זה שמשכורות נשים נמוכות יותר, זו עובדה.

השאלה היא - למה?

וגם - האם זו בעיה?

 

אתה אומר שמניסיונך האישי זו "נקודה כאובה" עבור "הרבה נשים".

אני לא יודע... אולי. ואולי לא.

 

נניח שכן, האם השכר הנמוך יותר יכול לנבוע מכך שנשים פחות נוטות להתעקש על שכר גבוה יותר?

שהן פחות תחרותיות ויותר מחפשות שיתוף פעולה במקום העבודה?

 

סטטיסטית נמצא שיש תכונת אופי שמוגדרת - Agreeableness (אחת מ-5), שזה מימד האישיות שבצידו החיובי יש אמפטיה, שיתוף פעולה, אלטרואיזם וכו'. בקיצוניות מימד האופי הזה יכול להגיע עד כדי ביטול עצמי וכו' (אתה יכול לחפש את המושג).

השאלה שמעניינת, לדעתי, היא האם גבר ואישה שנמדדים באותה רמת Agreeableness משתווים ברמת השכר או לא (כאשר ברור שאצל נשים, בהכללה, מימד האופי הזה יותר דומיננטי מאשר אצל גברים).

 

כלומר, השאלה המעניינת היא לא ההבדל בין גברים ונשים, אלא ההבדל בין טיפוסי אופי שונים במקום העבודה. אם תראה שגברים ונשים שחולקים את אותו מבנה אישיות, עדיין קיימים ביניהם פערי שכר, אפשר יהיה להתחיל לדבר על אפלייה במונחים של מגדר.

 

הבנתי. אז לנסות להגביל ילודה של אשה זה חילול הקודש, אבל להחליט בשבילה איזה מסלול יהיה יותר מספק עבורה בחיים - זה לגיטימי ואף רצוי. הוא נדלג על כל הקטע המיותר הזה של השכלה, עבודה, מימוש עצמי. הרי ברור שהיא תהיה מאושרת יותר בבית עם הילדים, ועל הדרך שגם תעשה תריסים.

 

אני לא אומר להחליט. אני אומר בדיוק ההפך - לא להחליט. להגיד שהכל לגיטימי. למה אתה קורה לעבודה "מימוש עצמי" ומזלזל בגידול ילדים? למה אתה חושב שהשכלה זה יותר "מימוש עצמי" מלטפח בית?

אולי מישהי מעדיפה לטפח בית?

אתה חושב שהעיסוק באסתטיקה של הקיום היומיומי הוא משהו נלוז ונפסד?

איך אתה מרגיש כשאתה נכנס לבית יפה, נעים, נקי ומסודר?

כמה טוב זה עושה על הלב?

למה לזלזל בזה?

 

זה עניין של אינטלקטואלים, לחשוב שמהות החיים זה שיגולי דעת ויכולת ללהג רעיונות מורכבים, וששם מצוייה איזו אמת נכונה יותר. זה בכלל לא נכון.

 

יש לי קרובת משפחת, מסטרנטית בפיסיקה, ששמה רשום על שני פטנטים, אחד לגבי פיתוח מכונת MRI, השני בעניין אלגוריתם שבבסיס טכנולוגיית כיווץ קבצים (ZIP, JPG וכו'). המורה שלה למתמטיקה אמר פעם שחבל לבזבז מוח כמו שלה על אישה.

נורא ואיום.

רק כשנולדו לה הילדים היא נטשה את הקריירה המבריקה שלה לטובת גידולם, כי זה מה שהיה חשוב לה יותר, ובמקביל יצרה גם כאומנית.

אתה מכיר הרבה גברים שהיו עושים את הבחירה הזו?

היכן היא מימשה את עצמה יותר?

האם המורה שלה בתיכון צדק, אולי? אולי טעה?

 

ומי אנחנו שנחליט?

 

זה שגברים ונשים שונים, לא אומר שהם שונים בכל האספקטים. ואם באספקטים מסוימים הם די דומים, והאספקטים האלה הם הקריטריונים לקבלה למשרה, הרי שאין שום סיבה אובייקטיבית לקבל לעבודה אנשים פחות מוכשרים רק בגלל שהם דומים לך. לזה קוראים - אפליה. וזה מנוגד לחוק, לפחות בארץ. אבל כן, אני זוכר מדיונים קודמים שאתה בעד.

 

אני קודם כל לא מניח זדון, אלא רואה תופעה ומנסה להבין. ברגע שאתה אומר "אפליה" אתה מניח זדון, ואני חושב שזה עניין טבעי. מה עושים עם זה, זו שאלה מורכבת. אפליה אתה יכול להוכיח כשיש ראיות להעדפה לא ענינית ומכוונת. הטייה (bias) הרבה יותר קשה לנטרל.

 

יפה, פיתחת לך תיאוריה שלמה על הנשים המסכנות וחסרות האסרטיביות, שכ״כ קשה להן לבקש כסף ועדיף שישארו בבית. המציאות, לעומת זאת, שונה בתכלית. דווקא נשים כמו זו שאני תארתי הן בד״כ אסרטיביות יותר מהאישה הממוצעת ואף מהגבר הממוצע, בגלל שהן צריכות להיות כאלה כדי להצליח בעולם שמורכב רובו מגברים. וזה עדיין לא עוזר להן. אני יכול לתת לך המון דוגמאות קונקרטיות שאני מכיר (כן, גם הניסיון האישי שלי שווה משהו ) אבל זה סתם ישעמם.

 

אתה דמגוג לא קטן, כי מסכנות אני לא אמרתי וגם לא שלחתי אף אחת להיות בבית. אבל זה שנשים הן פחות אסרטיביות, זו עובדה. מה עושים עם זה, זו שאלה מורכבת. ושוב אתה גולש לאותו חטא שאתה מאשים אותי בו, לדוגמאות של נשים אסרטיביות.

סבבה, אני מכיר כמה וכמה נשים אסרטיביות מאוד במקום העבודה, חלקן היו לי מנטוריות מעולות. מאף אחת מהן מעולם לא שמעתי קיטורים על קיפוח, אם מדברים על ניסיון אישי.

 

אני לא מבין למה אתה מפריד בין ״תהליכים חברתיים טבעיים״ לבין שינוי מלמעלה. גם השינוי מלמעלה וא סוג של תהליך חברתי, שכן הוא מגיע מתוך צוך שנובע מהחברה ולא ממוחם הקודח של הפוליטיקאים.

 

כן, בחברה דמוקרטית שמתפקדת היטב, השינוי מלמעלה מבטא ערכים ורצונות שמגיעים מלמטה. לגמרי. אבל אם ח"כ מציעה שאחוז מסויים מכל המועסקים בסקטור מסויים תהיינה נשים... זו הכתבה מלמעלה של שינוי שלא הגיע. לא צריך, לדוגמא, לשריין מקומות לנשים בכנסת. צריך לעודד יותר נשים להגיע לפוליטיקה.

 

לשיטתך, חבל שהצפון ניצח במלחמת האזרחים בארה״ב וביטל את העבדות. היה עדיף אם היו מחכים האמריקאים כמה זמן שצריך עד שהאדונים היו משחררים את העבדים ״באופן טבעי״...

 

שוב אתה חוזר לדמגוגיה ויוצר אנלוגיה בין נשים לעבדים. נשים בחברה המערבית אינן תחת משטר עבדות. השינוי בחברה האמריקאית הגיעה, ולצער כולם נפתר לבסוף בקונפליקט אלים ביותר, כי הדרום לא יכול היה לוותר על כוח העבודה הזול בלי לשקוע בדלות מוחלטת. כאן נוצר קונפליקט ערכי מול מעשי שכנראה יכול היה רק להפתר בדם.

 

וזה בדיוק מה שקרה לדרום ארה"ב. אחת התוצאות של מלחמת האזרחים, מעבר להפיכת הדרום מחזק כלכלית לכישלון כלכלי מוחלט, הוא המעבר לחוקי הגזע של הדרום. עד למלחמת האזרחים היו גם בדרום אנשים לא לבנים שלא היו עבדים וחיו חיים די רגילים ומתקדמים. חוקי ההפרדה שנולדו לאחר המלחמה, הפכו את כל "הצבעוניים" לאזרחים סוג ב', ולקח עוד הרבה מאוד שנים עד שזה השתנה.

זה גם, דרך אגב, מה שיצר את הג'אז בניו אורליאנס, המפגש בין מוסיקאים קריאולים משכילים, חלקם עם השכלה קלאסית, לנגני הבלוז שבאו מהרקע ששל העבדות.

 

האם שחרור העבדים במלחמת אזרחים עקובה מדם היה דבר חיובי?

אין ספק שעדיף היה אם זה לא היה קורה במסגרת של מלחמה...

 

 

מה הקשר בין אחוז הנשים במשרות גבריות בשבדיה לאחוז הנשים בהיטק בארץ - רק לך (כנראה) הפתרונים. אתה יודע, זה שלפני שני מספרים מופיע הסימן % לא אומר שהם ברי השוואה... כפי שנאמר, הדרך לגיהינום רצופה באנשים שמשתמשים בסטטיסטיקה בצורות לא נכונות

 

מה לא ברור?!

 

במדינות בהן יש שיוויון הזדמנויות ושיויון בשכר בין משרות "גבריות" ו-"נשיות", נשים מעדיפות משרות "נשיות", קריירות חלקיות וכו'.

מה לא בר השוואה פה בכלל?

אחוזה המורות בשוודיה הוא 80%.

אחוז המהנדסות - 25%

 

כשמשווים את התנאים, ההבדלים האינהרנטיים בהעדפות בין גברים לנשים, בכל הקשור לתעסוקה, באים יותר לידי ביטוי.

 

 

זו דמגוגיה מהסוג הגרוע ביותר, שכן בין מה שאתה הגדרת לבין המושג ״אמת״ אין שום קשר.

 

גם אני יכול להגדיר כ״עוגת שוקולד״ את מה שיוצא לי מהת*ת, זה עדיין לא יהפוך אותו למתוק.

 

זהו.

אפשר לסגור את כל הפקולטות לפסיכולוגיה ופילוסופיה, התחת של מלכישוע יודע מהי האמת...

תגיד שלא הסברתי טוב, אני אסביר שוב, בתקווה שתבין.

[חן ג.]

אחרי ההסבר הזה אני יורד לסוף דעתך יותר בקלות.

 

אני רק שאלה: יש לך דוגמה מעבר לזו הסקנדינבית לטענה שלך בנוגע לבחירות מקצועיות של נשים? כדוגמה בודדת זה מדגדג לי בחוש הביקורתי, ופשוט נראה לי שאתה בונה תלי תלים על זה.

[oryo]

המשוכה מעליה במבי מדלג בקלילות היא עניין ההסללה - מגיל צעיר אנו למדים שיש דברים של בנים ודברים של בנות, וזה מאוד 'מערבב' את הנתונים ומקשה על ההבדלה בין 'אלמנטים ביולוגיים' ובין אלמנטים חברתיים.

למרות שהוא יכול להעיד עד מחר ש"ברור שזה ביולוגי", ולמרות שפמיניסטית X יכולה להעיד עד מחרתיים ש"ברור שזו הסללה" - האמת היא שפשוט אין מספיק DATA טהור בשביל לדעת. אני מניח שזה תמהיל של השניים, אבל בפן האישי אין לי מושג מי מהם הדומיננטי יותר.

 

בנוגע לפערי השכר - מי שפחות בקטע של פופוליזם ויותר חובב נתונים קונקרטיים, מוזמן לשמוע את הפרק של ערך מוסף

יש שם מישהי חריפה מאוד שמציגה את המחקר שלה, יחד עם כל הסימוכין שיטות המדידה וכו', בשפה הברורה מספיק גם להדיוט כמוני. פרק מרתק (ופודקאסט נהדר באופן כללי)

[ליין מן]

נראה שאתם מחפשים להתנגח, לא לראות את פרטי התמונה ולדון מדוע ואיך לשפר.

אני נהנה לקרוא את הדעות ומנסה לראות זויות שונות.

 

מראשית ימי האנושות היו הדילמות הללו - כוחות השוק (החברה), או החלטה מגבוהה.

האם החברה בתהליכים ארוכים משלה תקבע את הכיוון.

או הנחתות מגבוה יקבעו את כיוון החברה.

והמציאות מראה - כי החלטות לזרז תהליכים או לקבוע כיוון מגבוהה - לרוב לא הצליחו

ומגמות אשר התגלגלו בחברה , הן אשר התקבעו - וזה חומר למחשבה.

 

יש כאן תגובות המביעות דעה מוחלטת.. כאילו יש לכם את האמת המושלמת, וזהו.. די צרי מוחין.

ישר שוללים דעה אחרת, האם בוודאות בדעה האחרת אין קצת חומר למחשבה.

 

וחן, לא הכל צריך להיות מקועקע באבן, גם אם כרגע הסימוכין הוא רק משבדיה.

זה חומר למחשבה, סקרנות בריאה.

 

 

 

אייל.

[hans]

המשוכה מעליה במבי מדלג בקלילות היא עניין ההסללה - מגיל צעיר אנו למדים שיש דברים של בנים ודברים של בנות, וזה מאוד 'מערבב' את הנתונים ומקשה על ההבדלה בין 'אלמנטים ביולוגיים' ובין אלמנטים חברתיים.

אתה צודק בהחלט לגבי המחסור בנתונים (או נתונים טובים) כדי להוכיח או להפריך את החשיבות של ההסללה,

אבל באופן אישי לא הייתי מייחס לה עודף חשיבות. מזווית התצפיות הפרטית שלי על בני משפחה

שבהם לאם אין שום מאפיינים נשיים סטריאוטיפיים מובהקים, עדיין יצאו להן בנות שהן... בנות.

נלחמות עם דרקונים בחרב, אבל עדיין משכיבות את המכוניות לישון. משהו צרוב בכרומוזום, אין מה לעשות. וזה בסדר.

 

שוב, דעה ותו לא.

 

אגב, שוב בענייני נשים - ההיטמעות של נשים בכל הקשת החברתית היא תופעה מאוד-מאוד מאוחרת

ולכן קצת קשה לגבש סטטיסטיקה או לשרטט הוכחות חד-משמעיות.

עדיין.

ניצני הפמיניזם נטועים אמנם בסוף המאה ה-19 אבל מעוזי שוביניזם (לא מהסוג המצחיק, מהסוג הרע)

נותרו ניצבים בעקשנות בכל מיני תחומים. דוגמה קלאסית - תזמורות גרמניות ואוסטריות ותיקות.

רק בשנות ה-60 הותרה (!!) הצטרפות של נשים אליהם, למרות שמאז ומעולם היו קיימות מוסיקאיות מצטיינות.

וכמובן הדוגמה האולטימטיבית - זכות ההצבעה לנשים בכמה קנטונים עקשנים ושמרנים בשוויץ, אי-שם בסוף שנות ה-70.

[חן ג.]

ניצני הפמיניזם נטועים אמנם בסוף המאה ה-19 אבל מעוזי שוביניזם (לא מהסוג המצחיק, מהסוג הרע)

נותרו ניצבים בעקשנות בכל מיני תחומים. דוגמה קלאסית - תזמורות גרמניות ואוסטריות ותיקות.

רק בשנות ה-60 הותרה (!!) הצטרפות של נשים אליהם, למרות שמאז ומעולם היו קיימות מוסיקאיות מצטיינות.

 

דוגמה טובה, מלבד יוצא דופן אחד: הנבל שנתפס עוד הרבה לפני כן ככלי נגינה נשי.

 

מחכה שעפר יביא צידוק פסודו-אבולוציוני ללמה נשים אינהרנטית טובות יותר בלנגן על כלי פריטה מאשר על כלי קשת, נשיפה ומקלדות, ולמה כלי פליז, טימפני והקשה הם גבריים.

 

שלא לדבר על היום, כשכל הלחנה שניה דורשת תופי טייקו. זה תפקיד לגבר כי אבולוציונית הוא היה ציד וזה הרי תוף עם עור, דא!

עריכה אחרונה ב-19 לספטמבר, 2017 על ידי חן ג.

[malcishua]

לא הבאתי מושג (לא שלי, דרך אגב) מתורת האבולוציה, הסברתי מהי "אמת אבולוציונית". אנחנו עוסקים בבני אדם ובמוסר, לא באבולוציה. כשאתה שואל מה "קדוש" אתה דורש, למעשה, לקבוע סולם ערכי. אז נתתי סולם ערכי אפשרי, שמה שהוא ערכי הוא מה שמאפשר לך ולצאצאיך לשרוד. זה בהקשר של למה אני רואה בהעמדת צאצאים זכות אנושית אלמנטרית, כי זה אחד הדברים הכי בסיסיים בלהיות אנושי, ברמה הביולוגית. ההוויה שלנו מוכוונת לשם כך.

לא מושג שלך? אני אשמח מאוד להפניה.

 

תורת האבולוציה עוסקת בביולוגיה, ולא בערכיות. מה שמאפשר לי לשרוד הוא (כנראה, לפי התיאוריה הספציפית הזו) עקרונות ביולוגיים שאין לי שום שליטה עליהם (כרגע..). סולם ערכים הוא משהו שאני קובע לעצמי ואני מתנהג לפיו. הטעות שלך היא שאתה חושב שאם סולם ערכים מבוסס על עקרון ביולוגי זה הופך אותו לוולידי. זה פשוט לא נכון. אם זה סולם הערכים שאתה מאמין בו, זה אחלה, אבל תורת האבולוציה לא נותנת לו שום תוקף מוסרי.

 

הביולוגיה שלך מכתיבה את מי אתה. זו ההוויה הבסיסית שלך, אלא אם אתה מאמין בהפרדה בין גוף לנפש.

ברור, אבל היא לא ״נועדה״ לעשות את זה. על זה הגבתי.

 

אני חושב שאין לנו עיקרון אחר, אלא אם אתה מאמין בכוח עליון. בסופו של דבר אני מאמין שאנחנו בע"ח שהתפתחו לכדי תודעה. כבעלי תודעה ההבדל הכי ברור ביננו לבין כל בע"ח אחר זו היכולת להבין את העולם במונחים של עבר-הווה-עתיד ושסופנו למות. מעבר לזה, אין לנו הגדרה מובנית, פיסיולוגית/ביולוגית של מה היא "תודעה". אולי תהיה בעתיד, כמו שפעם לא היתה לנו הגדרה ברורה מהם "חיים". אבל גם אם יש לנו תודעה, עיקר הפעילות המוחית/פיסיולוגית שלנו לא באה מהחלק במוח שחושב רציונאלית.

 

מכאן אני מניח שגם המוסר שלנו הוא תוצר של התפתחות החברה והאבולוציה, ומקורו עוד בהתהנהגות בע"ח. יש כל מיני דוגמאות של התנהגויות חברתיות/מוסריות אצל יונקים, והבסיס שלהם בוודאי איננו שכלתני. למשל, בניית היררכיות מורכבות של דומיננטיות/סמכות (לובסטרים מפרישים אותם הורמוני מצב רוח שמשפיעים עלינו כשהם מנצחים/מפסידים בקרבות שליטה), משחק הוגן (בין חולדות צעירות יש דפוסי משחק של תן וקח, בהן החולדה החזקה נותנת לחלשה לנצח לפעמים, אחרת החלשה מפסיקה להזמין אותה לשחק) ועוד.

 

אולי קצרה פה היריעה להיכנס לזה.

לדעתי האישית, תמיכה בעקרונות מוסריים מסוימים רק בגלל שהם נצפים גם בהתנהגות בעלי חיים או שיש להם צידוק ביולוגי היא חסרת טעם. עקרונות המוסריים צריכים להיות מבוססים על איך אתה רוצה שדברים יהיו, לא על איך שהם קורים בכל מקרה (זה קצת פשטני, אבל מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה).

 

אני לא יודע לענות לשאלות תיאורטיות על העתיד. אני מניח שהשאלות של העתיד ייפתרו בעתיד. פעם נשים ישבו בבית וטיפלו בילדים, כי לא היתה ברירה אחרת. היום פני הדברים והחברה השתנו לגמרי. גם זו אבולוציה. כשפני המציאות יישתנו, תשתנה גם החברה והמוסר שלה, כפי שקרה תמיד. אני רק מקווה שזה ייקרה במסגרת של חיים דמוקרטים, שייאפשרו חופש דיבור וקבלת החלטות, ולא במסגרת של חיים אלימים.

כל הדיון כאן הוא סביב העתיד. אתה הצגת עיקרון מוסרי מסוים, ואני שאלתי איך לדעתך הוא יעמוד במצב שהוא אמנם תיאורטי, אבל מאוד סביר. למה להתחמק מתשובה?

 

אני לא ראיתי פה כמעט נתון סטטיסטי אחד בכל הדיון. זו החלפת דעות.

אתה עצמך הבאת נתונים סטטיסטיים, באותה ההודעה (ואפילו מצוטטים בהמשך ההודעה שלך פה למטה)...

 

צעיר, זה צעיר, מה לעשות.

מיליוני שנים הנקבות נשארו מאחור עם הצאצאים. זה היה כורח המציאות. נשים בילו בעיקר עם נשים וגברים עם הגברים. היום, בחברה המערבית, אנחנו מעורבבים יותר מבעבר, וזה עניין מאוד חדש.

אין שום משמעות להשוואות האלה. בהשוואה לגילו של היקום, הכל חדש. אז מה?

 

כן. זה שמשכורות נשים נמוכות יותר, זו עובדה.

השאלה היא - למה?

וגם - האם זו בעיה?

עבורך - לא. עבור נשים - כן.

 

אתה אומר שמניסיונך האישי זו "נקודה כאובה" עבור "הרבה נשים".

אני לא יודע... אולי. ואולי לא.

 

נניח שכן, האם השכר הנמוך יותר יכול לנבוע מכך שנשים פחות נוטות להתעקש על שכר גבוה יותר?

שהן פחות תחרותיות ויותר מחפשות שיתוף פעולה במקום העבודה?

יכול לנבוע, ויכול שלא. אז מה? נעזוב את זה, בהנחה שכן?

 

סטטיסטית נמצא שיש תכונת אופי שמוגדרת - Agreeableness (אחת מ-5), שזה מימד האישיות שבצידו החיובי יש אמפטיה, שיתוף פעולה, אלטרואיזם וכו'. בקיצוניות מימד האופי הזה יכול להגיע עד כדי ביטול עצמי וכו' (אתה יכול לחפש את המושג).

השאלה שמעניינת, לדעתי, היא האם גבר ואישה שנמדדים באותה רמת Agreeableness משתווים ברמת השכר או לא (כאשר ברור שאצל נשים, בהכללה, מימד האופי הזה יותר דומיננטי מאשר אצל גברים).

 

כלומר, השאלה המעניינת היא לא ההבדל בין גברים ונשים, אלא ההבדל בין טיפוסי אופי שונים במקום העבודה. אם תראה שגברים ונשים שחולקים את אותו מבנה אישיות, עדיין קיימים ביניהם פערי שכר, אפשר יהיה להתחיל לדבר על אפלייה במונחים של מגדר.

מסכים אתך שזה יהיה מאוד מעניין לבחון את זה, אם כי נשמע לי קשה מאוד לוגיסטית.

 

אני לא אומר להחליט. אני אומר בדיוק ההפך - לא להחליט. להגיד שהכל לגיטימי. למה אתה קורה לעבודה "מימוש עצמי" ומזלזל בגידול ילדים? למה אתה חושב שהשכלה זה יותר "מימוש עצמי" מלטפח בית?

אולי מישהי מעדיפה לטפח בית?

אתה חושב שהעיסוק באסתטיקה של הקיום היומיומי הוא משהו נלוז ונפסד?

איך אתה מרגיש כשאתה נכנס לבית יפה, נעים, נקי ומסודר?

כמה טוב זה עושה על הלב?

למה לזלזל בזה?

איפה ראית שאני מזלזל? או שאפילו רמזתי שגידול ילדים לא נחשב למימוש עצמי? ממש לא.

 

סה״כ אמרתי בדיוק את מה שאתה עכשיו כותב - שהחלטה צריכה להיות ביד האישה. אבל זה ממש לא מה שאתה אמרת בהודעות קודמות שלך. למשל, טענת שאי-קבלת נשים לעבודה היא דווקא לטובתן, בגלל שבטווח הארוך אישכהו החיים שלהן יהיו טובים יותר (הודעה מס׳ 146). למה לא לתת להן להחליט?

 

זה עניין של אינטלקטואלים, לחשוב שמהות החיים זה שיגולי דעת ויכולת ללהג רעיונות מורכבים, וששם מצוייה איזו אמת נכונה יותר. זה בכלל לא נכון.

 

יש לי קרובת משפחת, מסטרנטית בפיסיקה, ששמה רשום על שני פטנטים, אחד לגבי פיתוח מכונת MRI, השני בעניין אלגוריתם שבבסיס טכנולוגיית כיווץ קבצים (ZIP, JPG וכו'). המורה שלה למתמטיקה אמר פעם שחבל לבזבז מוח כמו שלה על אישה.

נורא ואיום.

רק כשנולדו לה הילדים היא נטשה את הקריירה המבריקה שלה לטובת גידולם, כי זה מה שהיה חשוב לה יותר, ובמקביל יצרה גם כאומנית.

אתה מכיר הרבה גברים שהיו עושים את הבחירה הזו?

היכן היא מימשה את עצמה יותר?

האם המורה שלה בתיכון צדק, אולי? אולי טעה?

 

ומי אנחנו שנחליט?

אני נוטה להאמין שמהות החיים שלך היא מה שאתה מחליט שהיא.

 

ושוב, אני לגמרי בעד זכות החלטה מוחלטת. אבל היא צריכה לבוא גם עם שוויון הזדמנויות, אחרת איך אפשר לקבל החלטה אמיתית?

 

אני קודם כל לא מניח זדון, אלא רואה תופעה ומנסה להבין. ברגע שאתה אומר "אפליה" אתה מניח זדון, ואני חושב שזה עניין טבעי. מה עושים עם זה, זו שאלה מורכבת. אפליה אתה יכול להוכיח כשיש ראיות להעדפה לא ענינית ומכוונת. הטייה (bias) הרבה יותר קשה לנטרל.

אז זהו, שלא. אפליה יכולה להגיע בלי שום כוונת זדון, ואפילו בלי כוונה. אתה רוצה לקרוא לזה ״הטייה״ - בסדר.

 

אתה דמגוג לא קטן, כי מסכנות אני לא אמרתי וגם לא שלחתי אף אחת להיות בבית. אבל זה שנשים הן פחות אסרטיביות, זו עובדה. מה עושים עם זה, זו שאלה מורכבת. ושוב אתה גולש לאותו חטא שאתה מאשים אותי בו, לדוגמאות של נשים אסרטיביות.

סבבה, אני מכיר כמה וכמה נשים אסרטיביות מאוד במקום העבודה, חלקן היו לי מנטוריות מעולות. מאף אחת מהן מעולם לא שמעתי קיטורים על קיפוח, אם מדברים על ניסיון אישי.

הבאתי דוגמאות אישיות רק כדי להראות שגם אני יכול

 

לא שלחת אף אחת להיות בבית? אולי לא בפירוש, אבל ברגע שהתיימרת לדעת עבורן מה יותר טוב להן (שולח אותך שוב להודעה 146), עשית את זה דה-פקטו.

 

כן, בחברה דמוקרטית שמתפקדת היטב, השינוי מלמעלה מבטא ערכים ורצונות שמגיעים מלמטה. לגמרי. אבל אם ח"כ מציעה שאחוז מסויים מכל המועסקים בסקטור מסויים תהיינה נשים... זו הכתבה מלמעלה של שינוי שלא הגיע. לא צריך, לדוגמא, לשריין מקומות לנשים בכנסת. צריך לעודד יותר נשים להגיע לפוליטיקה.

תראה, אם ח״כים היו נבחרים ישירות ע״י העם הייתי מסכים אתך לגמרי. במקרה כזה נשים היו יכולות פשוט לבחור בנשים לכנסת אם זה היה מספיק חשוב להן. הבעיה שבדרך להיות ח״כ אתה הרבה פעמים עובר דרך מנגנונים שבהם אתה לא נבחר בבחירות שוויוניות אלא ע״י ועדה או אפילו אדם אחד ספציפי. ושם יכול להיות (אולי, אני באמת לא יודע) שקיים חוסר שוויון. אבל שוב, בעיקרון אני מסכים.

 

שוב אתה חוזר לדמגוגיה ויוצר אנלוגיה בין נשים לעבדים. נשים בחברה המערבית אינן תחת משטר עבדות. השינוי בחברה האמריקאית הגיעה, ולצער כולם נפתר לבסוף בקונפליקט אלים ביותר, כי הדרום לא יכול היה לוותר על כוח העבודה הזול בלי לשקוע בדלות מוחלטת. כאן נוצר קונפליקט ערכי מול מעשי שכנראה יכול היה רק להפתר בדם.

 

וזה בדיוק מה שקרה לדרום ארה"ב. אחת התוצאות של מלחמת האזרחים, מעבר להפיכת הדרום מחזק כלכלית לכישלון כלכלי מוחלט, הוא המעבר לחוקי הגזע של הדרום. עד למלחמת האזרחים היו גם בדרום אנשים לא לבנים שלא היו עבדים וחיו חיים די רגילים ומתקדמים. חוקי ההפרדה שנולדו לאחר המלחמה, הפכו את כל "הצבעוניים" לאזרחים סוג ב', ולקח עוד הרבה מאוד שנים עד שזה השתנה.

זה גם, דרך אגב, מה שיצר את הג'אז בניו אורליאנס, המפגש בין מוסיקאים קריאולים משכילים, חלקם עם השכלה קלאסית, לנגני הבלוז שבאו מהרקע ששל העבדות.

 

האם שחרור העבדים במלחמת אזרחים עקובה מדם היה דבר חיובי?

אין ספק שעדיף היה אם זה לא היה קורה במסגרת של מלחמה...

אני לא בטוח אם אתה באמת לא מבין את הנקודה שלי או שאתה פשוט מתעלם... אין כמובן שום אנלוגיה בין נשים לעבדים. אתה כתבת שצריך לתת לתהליכים חברתיים להתרחש באופן טבעי, ואני נתתי דוגמא לתהליך חברתי כזה שספק אם היה קורה באופן טבעי. זה הכל. ואם יש תהליכים כאלה שלא מתרחשים באופן טבעי, איך מאפיינים אותם? ואיך אתה יודע מראש שתהליך כזה אכן יתרחש באופן טבעי?

 

מה לא ברור?!

 

במדינות בהן יש שיוויון הזדמנויות ושיויון בשכר בין משרות "גבריות" ו-"נשיות", נשים מעדיפות משרות "נשיות", קריירות חלקיות וכו'.

מה לא בר השוואה פה בכלל?

אחוזה המורות בשוודיה הוא 80%.

אחוז המהנדסות - 25%

 

כשמשווים את התנאים, ההבדלים האינהרנטיים בהעדפות בין גברים לנשים, בכל הקשור לתעסוקה, באים יותר לידי ביטוי.

לא ״מדינות״, אלא מדינה ספציפית אחת. אולי במדינות אחרות המצב הפוך? ומה הקשר בין התרבות השוודית לישראלית? אולי יש משהו אינהרנטי בתרבות השוודית שקשור לממצאים האלה? אולי סביבת העבודה בהיטק בשוודיה לא מתאים לנשים שוודיות?

 

מה לא בר השוואה? אני לא אכנס פה לדיונים על סטטיסטיקה. אבל בגדול, אתה משווה שתי תתי-אוכלוסיות של תתי-אוכלוסיות, באחוזים, מבלי לדעת שום דבר על תתי האוכלוסיות או האוכלוסיות שהן נלקחו מהן. הרבה דברים יכולים לשנות כאן: אחוז הנשים באוכלוסיה, למשל. או אחוז העובדים בהיטק באוכלוסיה. שלא לדבר על כל מיני משתנים חבויים, כמו למשל היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי התואר בהנדסה באוכלוסיה. שוב, זה ששני מספרים מופיעים עם סימן אחוז לפניהם לא אומר שהם אוטומטית ברי השוואה.

 

זהו.

אפשר לסגור את כל הפקולטות לפסיכולוגיה ופילוסופיה, התחת של מלכישוע יודע מהי האמת...

תגיד שלא הסברתי טוב, אני אסביר שוב, בתקווה שתבין.

לפי התגובה שלך נראה שדווקא אני זה שלא הסביר טוב. השימוש במילה ״אמת״ במושג שלך ״אמת אבולוציונית״ (או לא שלך? מחכה להפניה) הוא מטעה. זה הכל. ראה ההערה הראשונה שלי בהודעה זו.

עריכה אחרונה ב-19 לספטמבר, 2017 על ידי malcishua

[RK]

המשוכה מעליה במבי מדלג בקלילות היא עניין ההסללה - מגיל צעיר אנו למדים שיש דברים של בנים ודברים של בנות, וזה מאוד 'מערבב' את הנתונים ומקשה על ההבדלה בין 'אלמנטים ביולוגיים' ובין אלמנטים חברתיים.

למרות שהוא יכול להעיד עד מחר ש"ברור שזה ביולוגי", ולמרות שפמיניסטית X יכולה להעיד עד מחרתיים ש"ברור שזו הסללה" - האמת היא שפשוט אין מספיק DATA טהור בשביל לדעת. אני מניח שזה תמהיל של השניים, אבל בפן האישי אין לי מושג מי מהם הדומיננטי יותר.

 

אתה צודק בהחלט לגבי המחסור בנתונים (או נתונים טובים) כדי להוכיח או להפריך את החשיבות של ההסללה,

אבל באופן אישי לא הייתי מייחס לה עודף חשיבות. מזווית התצפיות הפרטית שלי על בני משפחה

שבהם לאם אין שום מאפיינים נשיים סטריאוטיפיים מובהקים, עדיין יצאו להן בנות שהן... בנות.

נלחמות עם דרקונים בחרב, אבל עדיין משכיבות את המכוניות לישון. משהו צרוב בכרומוזום, אין מה לעשות. וזה בסדר.

 

התצפית שלי על שתי בנותיי הפרטיות מביאה בדיוק לאותה המסקנה. אף אחת מהן לא "הוסללה" ועדיין, שתיהן מאד "בנות", מבטן ומלידה. אז אג'נדה לחוד ומציאות לחוד.

[falou]

המשוכה מעליה במבי מדלג בקלילות היא עניין ההסללה - מגיל צעיר אנו למדים שיש דברים של בנים ודברים של בנות, וזה מאוד 'מערבב' את הנתונים ומקשה על ההבדלה בין 'אלמנטים ביולוגיים' ובין אלמנטים חברתיים.

למרות שהוא יכול להעיד עד מחר ש"ברור שזה ביולוגי", ולמרות שפמיניסטית X יכולה להעיד עד מחרתיים ש"ברור שזו הסללה" - האמת היא שפשוט אין מספיק DATA טהור בשביל לדעת. אני מניח שזה תמהיל של השניים, אבל בפן האישי אין לי מושג מי מהם הדומיננטי יותר.

 

זה שלא מדובר רק "בהסללה" זו עובדה מדעית מקובלת, עוד משנות ה-60'. אף מדען רציני בתחום מדעי ההתנהגות או המוח לא יגיד אחרת בלי לצאת אידיוט.

 

אני אקשיב מאוחר יותר לפודקאסט שהעלית, רק מסייג שעם כל הכבוד, סוציולוגים (וזה כולל כלכלנים) יודעים למדוד סטטיסטית, הם לא מבינים (או לא רוצים להבין) מספיק בהבדלים פסיכלוגים/נוירולוגים/ביולוגים, שנובעים מרמת הפרט.

בינתיים קראתי את זה:

https://www.haaretz.co.il/blogs/orikatz/1.3917828

 

הכתבה הזו ממחישה איך מעבירים מסרים לא מבוססי עובדות. החלק הראשון הוא עבודה של פוקס. החלק השני... דברים שהעיתונאי "משוכנע" שהם נכונים, אבל הם רק תחושות בטן...