לאן כולם ממהרים?

[c1204629]

הרבה פעמים אני מוצא את עצמי "ממהר לרמזור אדום" כי זאת הזדמנות בטוחה לבדוק הודעות בטלפון.

האם עדיף לשייט בנונשלנטיות לכיוון רמזור אדום תוך כדי משחק בטלפון?

[חן ג.]

רמזור אדום זה באמת זמן טוב לדברים כאלו, אבל רוב הזמן אני מעדיף להאט לקראת רמזור יחסית מוקדם, כך שהרכבים מאחורי ״ידביקו״ אותי עוד לפני העצירה.

 

זה פתרון טוב למניעת קולונוסקופיה מוטורית, וגם חוסך דלק ומקצר עמידה בסיבובי סרק.

 

אם כל כך לחוץ משהו בטלפון, אפשר ליזום עצירה (במקום בטוח) בלי קשר לרמזור אדום.

 

אם יש נתיב אחד לכיוון, אין מה לעשות עם נהג שנוסע לאט. פשוט שומרים מרחק וזהו. יש כאלה שנצמדים ואז הנהג עלול להגדיל את המרחק ולנסוע עוד יותר לאט.

 

לא רק שהנהג עלול, אלא זה מה שמצופה ממנו. זו הדרך היחידה לשמר את מעטפת הבטיחות במצב כזה.

[leon1.8]

היום בבוקר. כביש 4 לדרום. ערס זקן בניסאן ג'וק אדומה על שמאלי במהירות 65 עם מרווח של 400 מטר ממכונית לפניו.

לא מגיב להבהובי אורות. פשוט ככה בא לו.

מה איכפת לו לאן אני ממהר וזה לא עניינו שיש לפנינו פקק. שחרר לי את הנתיב.

 

אכן, לפעמים הגובה של הרכב מלפנים חוסם שדה ראייה וגורם לרצון לעקוף.

עוד דבר שגורם לרצון לעקוף בפקקים זה חוסר התאמת מהירות הילוך ידני לזחילה.

[netco]

אין ספק שהמזגזגים, הנדחפים, ואלו שבכללי חסרי נימוס בסיסי ואדיבות הם מציקים, אבל למעט אלו שעוקפים תור לפניה/רמזור אחרי שכולם מחכים בסבלנות ואז אני לגמרי זורם עם הגישה של צמצום רווחים ככה שלא יוכלו להיכנס, את כל השאר מזהים מקילומטר ככה שזה די צפוי ולא ממש מעצבן.

 

מי שכן מעצבן, אלו האנשים שכל הווית הנהיגה שלהם משדרת הלם והפתעה מוחלטת מהקונספט החדשני של לנהוג ברכב.

אלו שזוחלים באמצעי על 20% פחות ממהירות התנועה, אלו שעוברים לנתיב שמאלי 2 ק"מ לפני פנייה וזוחלים גם שם, אלו שפונים שמאלה מנתיב ימני (כשיש אי תנועה) ולא לוקחים קשת רחבה מספיק וחותכים לך את כל הנתיב, וכל חסרי התמצאות הבסיסית בתנועה וההתנהלות בה.

אלו הרבה יותר מעצבנים אותי, כי הם פשוט לא יודעים לנהוג.

 

אגב לגבי מהירות, כשתנועה זורמת ופתוחה, אני לגמרי מעדיף ליסוע מהר יותר מקצב התנועה גם אם זה מכריח אותי לזגזג לעתים בין נתיבים, כמובן שללא הפרעה

לנהגים אחרים (דהיינו לא גורם לאף אחד לבלום בגללי).

זו אסטרטגית הישרדות שמלמדים בקורסי רכיבה, ואחרי שפעמיים נכנסו בי מאחורה נהגים חולמניים, אז אני לגמרי מאמץ אותה גם ברכב,

מעדיף להיות תמיד עם הפנים קדימה ולחפש שם הפתעות, מאשר לדאוג מנהגים סתומים שייכנסו בי מאחורה כי הם לא מסוגלים לקרוא את התנועה, או שהם עסוקים בלקרוא סמסים בוואטסאפ.

אם זה עושה אותי "בבון אנטי סוציאלי" סו בי איט.

[bagira]

בסופו של דבר, אין על מה להתפלא על ההתנהגות בכביש, אתה בא לצאת מהמעלית ולא מצליח בגלל שתף האנשים שנדחפים פנימה.

כנ"ל ברכבת.

 

אנקדוטה מצחיקה (עבורי) שהייתי עד לה בשבוע שעבר היא איזה ערסון צעצוע עם הונדה סיוויק ש 2 רמזורים רצוף נדחף ברווח צר בכדי להיות ראשון ברמזור.

 

זה היה בכביש 65 שמשופע מאוד במשאיות.

ברמזור השלישי הוא עקף אותי ומשאית מהשוליים, נכנס לפני המשאית רק שאז הרמזור נהיה אדום.

 

הוא בלם חרום ונעצר על קו העצירה.

המשאית בלמה חרום ונעצרה קצת אחרי תא המטען שלו, בשניה אחת הסיביק שלו הפכה לסיביק האצבק

 

למזלו של נהג המשאית, הכל מצולם במצלמת הדש (עצרתי להציע עזרה ועדות).

[חן ג.]

טוב, בהקשר של לחלוק את הכביש עם רכב כבד, להרבה אנשים פשוט אין תפיסה של הקשיים של נהג הרכב הכבד. הם לא חושבים "אה, הוא יותר גדול וכבד אז לוקח לו יותר זמן לעצור."

 

אגב לגבי מהירות, כשתנועה זורמת ופתוחה, אני לגמרי מעדיף ליסוע מהר יותר מקצב התנועה גם אם זה מכריח אותי לזגזג לעתים בין נתיבים, כמובן שללא הפרעה

לנהגים אחרים (דהיינו לא גורם לאף אחד לבלום בגללי).

זו אסטרטגית הישרדות שמלמדים בקורסי רכיבה, ואחרי שפעמיים נכנסו בי מאחורה נהגים חולמניים, אז אני לגמרי מאמץ אותה גם ברכב,

מעדיף להיות תמיד עם הפנים קדימה ולחפש שם הפתעות, מאשר לדאוג מנהגים סתומים שייכנסו בי מאחורה כי הם לא מסוגלים לקרוא את התנועה, או שהם עסוקים בלקרוא סמסים בוואטסאפ.

 

אני יודע שמלמדים לרכוב כך, אבל אני לא בטוח שזה מתאים לרכב כמו שזה מתאים לדו גלגלי. רכב בולט יותר בגלל גודלו ותופס את רוב שטח הנתיב, ולכן כמעט שאין התנגשויות מאחור בזמן שיוט בין רכבים.

 

לרוב, התנגשויות כאלו נגרמות בגלל האטה חדה (וחוסר שמירת רווח של הרכב העוקב) או כשהרכב נעצר והנהג שמאחוריו לא שם לב וממשיך לנסוע. למצבים האלו יש פתרונות אחרים.

 

ברכב מוטב לנסוע במהירות התנועה.

עריכה אחרונה ב-28 לפברואר, 2017 על ידי חן ג.

[Liit2104]

בסופו של דבר, אין על מה להתפלא על ההתנהגות בכביש, אתה בא לצאת מהמעלית ולא מצליח בגלל שתף האנשים שנדחפים פנימה.

כנ"ל ברכבת.

 

אנקדוטה מצחיקה (עבורי) שהייתי עד לה בשבוע שעבר היא איזה ערסון צעצוע עם הונדה סיוויק ש 2 רמזורים רצוף נדחף ברווח צר בכדי להיות ראשון ברמזור.

 

זה היה בכביש 65 שמשופע מאוד במשאיות.

ברמזור השלישי הוא עקף אותי ומשאית מהשוליים, נכנס לפני המשאית רק שאז הרמזור נהיה אדום.

 

הוא בלם חרום ונעצר על קו העצירה.

המשאית בלמה חרום ונעצרה קצת אחרי תא המטען שלו, בשניה אחת הסיביק שלו הפכה לסיביק האצבק

 

למזלו של נהג המשאית, הכל מצולם במצלמת הדש (עצרתי להציע עזרה ועדות).

חחחחחח, יש את הסרטון?

[bagira]

לא, הסרטון צולם במצלמת הדש של המשאית.

[Meirizon]

בסופו של דבר, אין על מה להתפלא על ההתנהגות בכביש, אתה בא לצאת מהמעלית ולא מצליח בגלל שתף האנשים שנדחפים פנימה.

כנ"ל ברכבת.

 

אנקדוטה מצחיקה (עבורי) שהייתי עד לה בשבוע שעבר היא איזה ערסון צעצוע עם הונדה סיוויק ש 2 רמזורים רצוף נדחף ברווח צר בכדי להיות ראשון ברמזור.

 

זה היה בכביש 65 שמשופע מאוד במשאיות.

ברמזור השלישי הוא עקף אותי ומשאית מהשוליים, נכנס לפני המשאית רק שאז הרמזור נהיה אדום.

 

הוא בלם חרום ונעצר על קו העצירה.

המשאית בלמה חרום ונעצרה קצת אחרי תא המטען שלו, בשניה אחת הסיביק שלו הפכה לסיביק האצבק

 

למזלו של נהג המשאית, הכל מצולם במצלמת הדש (עצרתי להציע עזרה ועדות).

 

ועל זה נאמר

You reap what you sow

[bagira]

אישית יותר מתחבר לגירסאת המקור בעברית, "הזורע רוח, יקצור סופה".

[יבגניפ]

בחניה של העבודה שלי יש 4 קומות של חניון תת קרקעי.

כמובן, כמו כל חניה מכובדת, יש נתיב אחד ונוסעים עם כיוון השעון.

בכל פעם שאני יוצא משם, כמעט ומתנגשים בי נהגים שחותכים ופונים נגד כיוון השעון, כדי לחסוך את ה-50 מטר בדיוק שיש שם.

בפעם היחיד שמישהו עלה אחרי ולא פנה נגד כיוון התנועה, הוא ״חזר לעצמו״ וניסה לעקוף אותי דרך המפרצים.

זה מסכם את המדינה ואת העם שיושב בה יותר מכל שרשור פוליטי עם 400 עמודים.

זה הכל ואין שום כלום מעבר לזה.

לצערי, רוב האנשים שאני מכיר גם מתנהגים ככה, וגם פוסלים כל טעון כזה נורא מהר כי ״מה אתה כבר ככ מתעצבן מזה? החיים כאן נפלאים ואין שואה״.

בהצלחה לכולנו.

[SlowRide]

אני משתדל לנסוע במהירות כמה שיותר אחידה בלי בלימות והאצות. אין לי שום בעיה עם ממהרים ושום בעיה עם איטיים. היחידים שמפריעים לי הם אלה שלא מאפשרים לי לעקוף את האיטיים ממני ואלה ש"מאלצים" אותי לעקוף אותם מהנתיב הימני.

אני נוהג כך בעיקר כשאני נוהג בוולוו.

לא שווה שמישהו ידפוק לי את האוטו; אני אצטרך לרוץ לחפש חלפים ולבזבז ימי עבודה.

וחוץ מזה, אלא שעוקפים אותי מגיעים על פי רוב יחד איתי לרמזור.

נראה לי שהתבלבלת, הם אלה שיצטרכו להזמין גרר ולבזבז ימי עבודה כי הרכב שלהם יושבת.

[חן ג.]

בחניה של העבודה שלי יש 4 קומות של חניון תת קרקעי.[...]בכל פעם שאני יוצא משם, כמעט ומתנגשים בי נהגים שחותכים ופונים נגד כיוון השעון, כדי לחסוך את ה-50 מטר בדיוק שיש שם.

בפעם היחיד שמישהו עלה אחרי ולא פנה נגד כיוון התנועה, הוא ״חזר לעצמו״ וניסה לעקוף אותי דרך המפרצים.

זה מסכם את המדינה ואת העם שיושב בה יותר מכל שרשור פוליטי עם 400 עמודים.

זה הכל ואין שום כלום מעבר לזה.

לצערי, רוב האנשים שאני מכיר גם מתנהגים ככה, וגם פוסלים כל טעון כזה נורא מהר כי ״מה אתה כבר ככ מתעצבן מזה? החיים כאן נפלאים ואין שואה״.

 

אני משער שלפחות פעם אחת אמרו לך ש"כולם נוהגים ככה", נכון? אני חושב שהעובדה שהחברה הישראלית די קונפורמיסטית (כי יש שלב מסוים אחד בחיים של כל ישראלי שבו הוא מחויב להתנהג בצורה מאוד מסוימת), גורמת לכך שכולם מיישרים קו עם סטנדרט קלוקל כזה של נהיגה.

 

בכל פעם שאני מציע למישהו לנהוג אחרת, לשמור רווח, לעצור מוקדם ולשים לב לתנועה מאחור, לעבור נתיב בזווית קהה יותר, הם לא מעלים טיעונים ברמה הרציונלית ("אני אתעכב", "יידחפו לי לדרך") אלא "אבל אף אחד אחר לא נוהג ככה" כאילו זו אמת מידה למשהו.

 

מאחר ואנחנו מדינה עם כבישים יחסית עמוסים, אנשים מרגישים שאם הם לא יתנהגו בכוחניות בדרכים, מישהו אחר "ירוויח" על חשבונם והם, לעומת זאת, אף פעם אבל אף-פעם לא יגיעו ליעד. אז לא, גם אם תהיו ה"פראיירים" הכי גדולים בכביש - אתם תגיעו ליעדכם, ממש כמו שאמרו חז"ל.

עריכה אחרונה ב-28 לפברואר, 2017 על ידי חן ג.

[bagira]

מה חניון? אתה רציני? כל מי שגר בקצה רחוב חד סיטרי יודע שהרבה ממי שגר ליד הצד שממנו אין כניסה במקום לעשות סיבוב באופן קבוע חותכים דרך האין כניסה, גם אם הם גרים בניין רביעי חמישי מהאין כניסה.

[arco1]

מאחר ואנחנו מדינה עם כבישים יחסית עמוסים, אנשים מרגישים שאם הם לא יתנהגו בכוחניות בדרכים, מישהו אחר "ירוויח" על חשבונם והם, לעומת זאת, אף פעם אבל אף-פעם לא יגיעו ליעד. אז לא, גם אם תהיו ה"פראיירים" הכי גדולים בכביש - אתם תגיעו ליעדכם, ממש כמו שאמרו חז"ל.

 

נו, אבל לא לצאת פראייר זה המוטו של המדינה הזו..