חלום של נופש - אני ועוד 4 בלונדות שוות .... + תמונות

[lior_baruch]

מובא לפניכם סיפור על נופש מלווה בתמונות

 

נופש של בטן/גב, בעיקר במלון, הרבה שמש, מים, אלכוהול ואווירה....

 

בוקר של חמסין אי שם בארץ נוכרית, יושבים בלובי המלון, מחכים לנירית שתגיע, היא עברה לילה קשה בטיסה, היא לא אוהבת לטוס....

 

 

כשהגיעה הוד רוממותה, הלכנו לכיוון הגן שמשקיף לים, בכדי לאכול ארוחת בוקר שווה ונירית הייתה מאושרת מזה שסוף סוף היא יכולה ללבוש את בגד הים השווה שהיא קנתה:

 

 

 

הייתי נחמד וצילמתי תמונה בשבילכם מהבריכה ולמרות שהיה חם בחוץ, היה קרררר לעמוד ולצלם:

 

 

מייק ונירית הביאו את ארוחת הבוקר לבריכה:

 

 

 

ליטל אומרת שהיא לא שמה לב כשהיא קנתה את הביקיני שהחזיה שלו קטנה מדי, לפי החיוך הזה שלה כשניר "העיר" לה על זה, נראה לי שהיא דווקא ידעה... :

 

 

בערב הייתה מסיבת בריכה קצת פלצנית, אבל תראו מי הסתובבו שם ותבינו למה זה לא היה ממש אכפת...אין לי מושג מי מצולמות בתמונה, אבל למי אכפת??!?

 

 

בכל מדינה כשעושים V עם האצבעות, יש לזה משמעות של ניצחון וכו'....מה לדעתכם הייתה המשמעות שניסתה מיכל להעביר?

 

יום למחרת, עוד יום "משעמם" בבריכה..... :

 

 

מכירים את זה שישראלים נדחפים לכל מקום?? אז גם שם הייתה קבוצה שניסתה להתחיל עם הבנות, אחד כמעט הצליח.... אבל חוץ מתמונה לידן לא נתנו להם להתקרב

 

ואז...

 

 

ואז...

 

 

 

 

 

 

ואז....

 

 

ואז השעון המעורר צלצל, התעוררתי... גיליתי שכל הנ"ל היה רק חלום ששאול מאיזה אתר שכוח אל....

 

 

תורכם תספרו אתם על "ואז התעוררתי" שלכם.... על יום אחד בחיים שלכם שבסופו גיליתם שאתם בעצם...חולמים...

 

ליאור.

[מצמץ]

לא זכור לי שהבאתי את ארוחת הבוקר לבריכה...אבל אולי שכחתי מזה כי הייתי מרוכז במשהו אחר

כמו כן לא זכור לי שכך אני נראה (מרוב שאני לומד כל-כך הרבה אזי כבר חודשים שלא היה לי זמן להציץ במראה...OH WELL אם היא מבסוטה מהמראה שלי אז זה העיקר ).

[Astro Power]

שיט כמעט האמנתי לך.

 

 

יאאלה איזה בנות.

[TaZoK]

אל אלוהים איזה בחורות שוות... אין לי פשוט מה להגיד חוץ מלהמשיך לבהות בתמונות

[or213]

בנות שכאלה לא רואים כל יום ובטח שלא במארז אחד .

 

ועכשיו לסיפור שלי .

בצהריי היום אני נכנס לאוטו מניע , האגזוז מפמפם בקול באסי ענוג ועמוק .

מחמם קצת את המנוע בנסיעה בשכונה ואז מתחיל לצאת מהמושבה לכיוון כביש מזכרת בתיה ביל"ו .

שם אמרתי לעצמי , נו יאללה יש לי סופרה אדומה חדשה ונוצצת עם שני מגדשים שורקים אז למה שלא ניתן לה קצת לנשום מהר .

אני מתחיל , ראשון , דוושה ברצפה , מגיע למנתק המהירות בערך 85 קמ"ש , שני דוושה לרצפה , מעביר הילוך בערך ב140 קמ"ש , שלישי , אני מדביק בשלישית ברזל לברזל , המהירות כבר מתחילה לעשות לי לא טוב בבטן , אבל טוב טוב על הנשמה , הנה אני מגיע לכיכר שלי צומת ביל"ו , שום דבר האוטו כמו דבוק לרצפה לוקח את הכיכר האימתנית על 170 . מסתובב בכיכר וחוזר לכיוון הבית , מנוע צורח בצליל שרק סופרה יודעת לתת . טוווווררווורווווווווווםםםםםםם . ואז התעוררתי !!

 

זה היה חלום אמיתי שלי לא מזמן . לכו תבינו .

[BMW]

הסיפור שלי קצת ארוך..

 

אני מגיע לבסיס הצבאי עם ג'ינס מדוגם שנקנה יום קודם לכן באחת מרשתות האופנה המובילות,

יחד עם חולצה תואמת בגזרה.

רגליי נועלות זוג נעליים אופנתיות חדשות שנקנו לפני שלושה ימים.

על עיני משקפיי שמש מהדגמים האחרונים שיצאו לשוק.

ג'ל בשיער, הכל עומד כמו שצריך (הקוצים, הקוצים בשיער)..

 

רבע שעה קודם לכן, אני מחנה את רכבי בחניה הגדולה שמחוץ לבסיס,

החברה שלי יושבת ברכב וכולה רועדת...

"רק תחזור לפה כמה שיותר מהר, אני מחכה לך כאן בינתיים"..

השארתי אותה ברכב לבד יחד שתשמור על התיקים החשובים שיש בבגאז'.

 

נחזור לשער הבסיס, אני מדוגם על בגדים אזרחים.

ביד אחת מחזיק צ'ימדאן צבאי ענק עם כל הציוד הצבאי שנמצא ברשותי ומה שנשאר ממנו.

 

ניגש לפקיד שעומד בחלון הקבלה,(חייל טירון צעיר) מגיש לו את התיק הצבאי, נותן לו גם את החוגר..

סידורים אחרונים ואני יוצא בריצה מטורפת מהבסיס,רץ כמו משוגע לרכב שלי תוך כדי שאני צועק ברחוב כאילו הצלחתי לברוח עכשיו מבית משוגעים...

 

מחוץ לרכב עומדת החברה בקוצר רוח,

אני מגיע מחוייך כולי, מדביק נשיקה קטנה על השפתיים..

נכנכס לרכב, מפנה את הראש לצד ימין, זוגתי מפנה את ראשה לשמאל, עוד מבט קטן של אושר מלא בחיוכים,

מניע את הרכב ומתחיל בנסיעה קצבית לפי המוסיקה המתנגנת ברכב בווליום גבוה.

ממשיך עוד כמה מאות מטרים לכיוון שדה התעופה נתב"ג.

נוסע כמו מטורף-מאושר-מסומם כדי לא לאחר את הטיסה לקאריביים....

 

 

 

תרררררררםםםםםםםםםםםםםם, תרררררררררררררםםםםםםםם, תתתתתתתתתתתתתרם

 

 

התעוררתי....

 

 

עוד בוקר מתחיל בשאלה הקבועה:

 

מתי כבר משתחררים מצה"ל ובורחים לגן-עדן...מתי????????????

[ramigt]

FUCK, איזה טירוף אני חייב לציין את זה.

עושה לי טוב על הלב לראות בחורה שלובשת רשת.

 

רמי

איזה תמונות, חשבתי שאתה שובב

[Drx]

נחזור לשער הבסיס, אני מדוגם על בגדים אזרחים.

ביד אחת מחזיק צ'ימדאן צבאי ענק עם כל הציוד הצבאי שנמצא ברשותי ומה שנשאר ממנו.

 

ניגש לפקיד שעומד בחלון הקבלה,(חייל טירון צעיר) מגיש לו את התיק הצבאי, נותן לו גם את החוגר..

סידורים אחרונים ואני יוצא בריצה מטורפת מהבסיס,רץ כמו משוגע לרכב שלי תוך כדי שאני צועק ברחוב כאילו הצלחתי לברוח עכשיו מבית משוגעים...

 

 

 

עוד בוקר מתחיל בשאלה הקבועה:

 

מתי כבר משתחררים מצה"ל ובורחים לגן-עדן...מתי????????????

לא רוצה לבאס אותך... אבל בצבא כמו בצבא, גם בבקו"מ, כן כן, גם כשתבוא להשתחרר אתה תחכה שם כמו מאנייק שיקבלו אותך... יש "שרשרת שיחרור"... עם עמדות ושאר השיט... אתה מוסר את החוגר, בדיקת ציוד (למרות שזה בד"כ איזה אפסנאי מילואימניק שממש איכפת לו אם החזרת נעליים ו3 חולצות או חולצה אחת ולא החזרת נעליים) וכו'... ואח"כ הכי גרוע! - ללכת ל"אולם המילואים" ולקבל את השיבוץ שלך למילואים...

א ב ל ... אין כמו באזרחות! (או שלא... ) אחרי שאתה יוצא משם אתה די מבסוט אבל את האמת זה לא היה כמו שדימיינתי, גם לא כזה התלהבתי כשיצאתי משם.

מקווה שלא הוצאתי לך את החשק להשתחרר...

[Padush]

מקווה שלא הוצאתי לך את החשק להשתחרר...

אל תדאג, לא הוצאת אותו בכלל...

והתמונות האלה רק גרמו לי לרצות עוד יותר!!!!!

[Clarion Man]

אל תדאג, לא הוצאת אותו בכלל...

והתמונות האלה רק גרמו לי לרצות עוד יותר!!!!!

אני מאמין לך שצריך הרבה יותר מזה כדי לדכאות את הרצון הזה להשתחרר...

 

ודרך אגב צא מהחלום מזה כל החמודות האלה במקום אחד....

[Aדי]

ואני חשבתי שאין צורך בסיסמה ושאף אחד לא יגיע לתיקיה שלי ב- PBASE, חשבתי לא נכון

[אור .ס.]

טוב אז הנה לכם קצת מאצלי בשחרור (אמיתי, לא חלום), אני משוחרר כבר שנה, לאחר תקופת זמן של חודשיים בלבד. (גוייסתי להיות נהג משאית ועקב סרבנות תוקפנית לשיתוף פעולה כלשהו, לאחר חודש החליטו להוציא אותי מהצבא), אחרי שכל הפרוצדורה הסתיימה, יום ראשון בבוקר, שעה 8:30 בבוקר, מדור שחרור בבקו"מ, מתחילים בשרשרת, את הנעליים דפקתי להם כביכול למילואים (האפסנאי לא יודע שאני משוחרר), אח"כ הלכתי שם לחדר שיושבים מקבלים את התעודת שחרור, מחזירים את החוגר, והולכים אל החופש, החלק הכי קל בצבא דווקא.

 

ועכשיו:

יום אחד, חבר הגיע אלי עם פורש קררה ג'יטי חדשה, שחורה נוצצת, ואומר לי "יאאלה, כנס, בוא אני אראה לך איך קורעים את הכביש" אני כמובן ללא היסוס, פותח הדלת, מתיישב בפנים, לרגע בדקתי אם אני יושב בתוך האוטו או על הרצפה, הרכב ממש נמוך...

טוב, עולים על כביש 1, כיון י-ם, והוא נותן בראש, נותן בראש, הגיע ככה 350 קמ"ש, הקווים שמפרידים את הנתיבים, נהפכו להיות פס לבן כבר...

הגענו לבית-שמש, הוצאתי אותו בכוח מהאוטו, ולקחתי את השליטה, הרכב הזה פשוט מדהים, דבק על הכביש, טס, טס, טס, טוב, הגענו לבית, אני במבט כזה של "כבר נגמר, אין עוד ?" הולך הביתה, אחרי 10 דקות אותו חבר צלצל והעיר אותי מהחלום.

[bender]

אחחח היופי הנוצרי!!!

 

אין יופי כזה בארץ!!

וזה מזכיר לי את בוסטון

 

ואז אני נזכר שאני כבר לא בבוסטון

[bender]

דרך אגב ליאור כמעט ושיכנעת אותי אבל זה היה קצת חשוד!!

 

נ.ב

מאיפה התמונות אולי יש שם קישורים......

[שמר]

ליאור , שאתחיל לשלוח לך את כל המצגות שאני מקבל למייל ? תוכל לעשות מהם אחלה סיפורים (לא תאמינו איזה לכלוך יש בעולם ההיי-טק... ).

 

רק בזכות זה מגיעה לך קסדה של משקיען , למרות שהבנות קצת לבושות מדי .

 

 

ולאור :

.

 

ועכשיו לסיפור שלי .

בצהריי היום אני נכנס לאוטו מניע , האגזוז מפמפם בקול באסי ענוג ועמוק .

מחמם קצת את המנוע בנסיעה בשכונה ואז מתחיל לצאת מהמושבה לכיוון כביש מזכרת בתיה ביל"ו .

שם אמרתי לעצמי , נו יאללה יש לי סופרה אדומה חדשה ונוצצת עם שני מגדשים שורקים אז למה שלא ניתן לה קצת לנשום מהר .

אני מתחיל , ראשון , דוושה ברצפה , מגיע למנתק המהירות בערך 85 קמ"ש , שני דוושה לרצפה , מעביר הילוך בערך ב140 קמ"ש , שלישי , אני מדביק בשלישית ברזל לברזל , המהירות כבר מתחילה לעשות לי לא טוב בבטן , אבל טוב טוב על הנשמה , הנה אני מגיע לכיכר שלי צומת ביל"ו , שום דבר האוטו כמו דבוק לרצפה לוקח את הכיכר האימתנית על 170 . מסתובב בכיכר וחוזר לכיוון הבית , מנוע צורח בצליל שרק סופרה יודעת לתת . טוווווררווורווווווווווםםםםםםם . ואז התעוררתי !!

 

זה היה חלום אמיתי שלי לא מזמן . לכו תבינו .

 

זה אתה שעקפתי אותו בכיכר עם הלאנטיס ? DAMN , עם סופרה אתה חייב ללחוץ קצת יותר גז , לא יכול להיות שתיתן לי לעקוף בכזאת קלות - בקריית עקרון לא יאהבו את זה.

 

 

אה , ולחלום שלי :

 

בצהרי היום אני מגיע הבייתה , ניגש בצעד בוטח אל המחשב , ולוחץ על שועל האש האימתני.

תוך שניות ספורות מתהווה מולי מסך בצבעים תכלת כחול , דף הבית שלי.

 

באצבעות רועדות אני מקיש את שם המשתמש והססמה שלי (טרם למדתי איך להפעיל את האופציה המאפשרת לזכור ססמאות לבד) , והאתר משגר אותי ישירות פנימה אל הפורום.

 

אני מתחיל , פורום כללי , פותח הודעות , גולל את ההודעה הראשונה , הקליק השמאלי מתכופף מהמאמץ.

 

עובר לפורום טכני. פותח את הנושא הראשון , הכדור של העכבר כבר אחוז סחרורת (מטעמי חסכון לא קנו לי עכבר אופטי , טענו שאני שוחק אותם בקצב גבוה מדי).

 

פתאום אני שם לב שיש לי עוד אופציות על המסך:

 

מחק

ערוך

חסום

 

 

איזה יופי . יש לי כוח בידיים.

אני יכול להוריד כל מה שלא מוצא חן בעיניי.

בחלומי אני נועל נושאים ומוחק הודעות ללא הכרה , מעצבן משתמשים וגורם להם לסנן קללות המזכירות את א-מא שלי וכיו"ב.

 

היכולת לעשות זאת עושה לי פשוט טוב . במכנסיי אני שם לב לבליטה אימתנית שמבצבצת לה. האגו שלי מתנפח למימדי ענק . בחצי שעה מחקתי שרשור שלם !

 

 

ואז התעוררתי...