סקירה TESLA

[falul]

מצרף סקירה לטסלה מודל STesla.doc

[bencl100]

יפה מאוד, נשמע רכב מרשים.

עניין התאוצה מטמטם אותי כל פעם מחדש, במיוחד שחושבים שמדובר ברכב עם 5+2 מושבים ומשקל מעל 2 טון.

[shugiflex]

רכב חזק!

[אליהו שבת]

רשמים מטסלה מודל S - (מלבורן, אוסטרליה)

חלק חשוב מלהיות ילד בשנות ה-90 היה לשחק עם מכוניות פלסטיק שאפשר היה לקנות בזול במכולת או בספריית הוידאו. חלק אחר מאותה ילדות היה לבדוק עם הלשון אם "נשאר חשמל" בבטריה 9V. החלום האמיתי שרוב הילדים האמידים גם הגשימו היה לקבל בשלב מסוים מכונית עם בטריות בתוכה. רצוי שתהיה ספורטיבית ואדומה.

עשרים ומשהו שנים אחר כך חשבתי על זה, בעודי עוקב אחר הנציג של החברה שמייצרת, מייבאת, משווקת ונותנת שירות לרכב העתידי שהוצג כבר ב 2012. הרכב שבמבחן הוא טסלה מודל S 90D. כרגע, מודל S הוא הדגם היחיד שמייצרת החברה והוא שהחליף את דגם הרודסטר של טסלה (2008-2012).

 

[TABLE=width: 100%]

[TR]

[TD]1שלט הרכב. - ניתן לשלוט ברכב גם דרך הסמארטפון למרות שבמבחן זה לא בדיוק צלח

 

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

הדבר הראשון שנציג החברה ביקש להראות לנו משום מה הוא "מכסה המנוע" הארוך שבחזית. כשמרימים את המכסה ע"י לחיצה על השלט, ­­­מתגלית תמונה שמזכירה את מה שרואים מתחת למכסה הקדמי של פורשה 911 או של חיפושית. לא מנוע כי אם תא מטען בגודל של 150 ליטר שיכול להכיל כמות נכבדה של תיקים או אפילו מזוודה ותיק. אבל שלא כמו בחיפושית, כשפונים אל המכסה האחורי מגלים שגם מתחתיו לא מסתתר המנוע כי אם תא המטען הראשי של הרכב. תא מטען שמכיל מרחב עצום של 745 ליטר ועם קיפול המושבים האחוריים מגיע ל 1645 ליטר.

נציג החברה מצביע בהתעקשות על מיכל המים של המגבים ומציין שזה הדבר העיקרי שמטפלים בו "בטיפול התקופתי", מכיוון שכל שאר החלקים לא מצריכים כל טיפול. אין גיר, אין מזרקי דלק ומסננים וכו'. כך שעלויות האחזקה השנתיות שוליות בהשוואה לכל רכב אחר.

מבחוץ

סיבוב קצר סביב הרכב לא העלה התרגשות מיוחדת. מדובר על רכב שמבקש מצד אחד להיות סופרקאר או אם תרצו רכב ספורט/יוקרה, ומצד שני משפחתי ופונקציונלי. הדלתות נפתחות ככנפיים ללא מסגרת, דבר שאמור להיות נחמד ומרגש אבל משום מה תמיד מזכיר לי סובארו ג'אסטי. אני מודע לזה שזה כנראה רק אני אבל לא החרטום, לא הדפנות ולא הירכתיים הצליחו למשוך את עיניי ליותר מרגע. המידות גדולות כמקובל במדינת המוצא ובתג המחיר שעומד על כ 120,000 דולר.

תחת הכותרת של מודל S ישנם כמה תתי-דגמים כמו ה 70D "החלש" (0-100 קמ"ש ב 5.4), ה-90D שבחנו (0-100 קמ"ש ב 4.4 שניות) וה- P90D (performance) שמיועד לממהרים במיוחד ומאיץ מעמידה ל100 קמ"ש בהרף עין של 3 שניות. אסור להשוות אבל אם בכל זאת, מזארטי גרנטוריזמו עושה זאת ב-5.2 שניות.

מכיוון שאת האיבזור כל לקוח תופר לעצמו בעת ההזמנה, ההבדל המשמעותי בין הדגמים הוא בקיבולת הסוללה. דבר שעוד ידון בהמשך.

מבפנים

פתחתי את הנסיעה שהתחילה כנעימה ושקטה כנוסע במושב האחורי. לא ממש הספקתי לבחון לעומק את מושבי העור הבהיר והמינימליסטי ואת המרווח הנדיב לרגליים, כי די מהר מצאתי את עצמי נמשך לאחור באגרסיביות. מד המהירות מטפס תוך שניות למהירות לא חוקית והגוף נע בחוסר סינכרון מושלם עם ארוחת הבוקר שקדמה לנסיעה.

שלא כמו בתמונות הנפוצות באינטרנט, עיצוב הפנים של רכב המבחן היה שילוב של פשטנות והתאמצות. קו כסוף מרשים עובר לאורכה של הדלת ולוח הפיקוד, אבל לידו נמצאות כמויות נכבדות של פלסטיק שחור ומשעמם. במרכז לוח הפיקוד ממוקם צג מלבני בגודל 17 אינץ' שמזכיר מחשב נייח אפרורי. הצג מהווה את לוח השליטה הראשי של הרכב ומציג (באופן המצריך הסתגלות קצרה) את אפשרויות השליטה במערכת השמע (12 רמקולים), מערכת האקלים, הטלפון, הניווט, המצלמה האחורית, לוח שנה... ואת מסך ההגדרות של הרכב. במסך ההגדרות ניתן לכוון את רכות ההגה (ספורטיבי, רגיל או רך), גובה המתלים (היי סיטרואן) ואפשרויות מדליקות נוספות שקצרה היריעה מלהרחיב עליהן כאן. אומר רק שהמאפיינים השונים ניתנים לתכנות ושמירה כ"פרופילים", כך שכל נהג יכול לעצב לעצמו את חוויות הנהיגה, את המסכים השונים, וכמובן את מיקום ההגה ואת זויות הכיסא (שלא היה מבייש אף רופאת שיניים).

לוח המחוונים המסורתי נעדר ובמקומו קיים צג נוסף כהה ונעים לעין שמציג את מהירות הרכב, מצב הסוללה ואפשרויות נוספות בהתאם לבחירת הנהג.

לפני שנדבקתי שוב למושב רשמתי לעצמי להתייחס לנוחות בתא הנוסעים. אז כאמור הגימור מינימליסטי מאוד במונחים של רכבי יוקרה. מושבי העור היו נוחים אך ברכב המבחן לא נמצאו בכלל תאי איחסון, ידית התמיכה נעדרה מהספסל האחורי ובשלב מסוים תהיתי איך ה- C5 העדכנית של סיטרואן תתחרה בטסלה הזאת על הנוחות. כאן גם המקום להזכיר את הגג השקוף שלמעשה מתחיל מן השמשה ומגיע עד לגיבנת שנמתחת לקצה האחורי של המכונית. תא הנוסעים משובץ בכריות אויר כנהוג והרכב קיבל את חמשת כוכבי הבטיחות מ NCAPהאירופאי. בידוד הרעשים היה קרוב למושלם בנסיעה איטית ורגועה מכיוון שלא היו כל כך רעשים לבודד בהיעדר מנוע בנזין. כשמגיעים למהירויות גבוהות, סביר שניתן היה לעשות עבודה יותר מוצלחת אך הדבר מושפע בעיקר מרוחב והיקף הצמיגים (שכאמור ניתנים לשינוי עוד בשלב ההזמנה, ממש כמו בחירת ארוחה ומקום בטיסת לואו-קוסט).

הטייס האוטומטי.

לטייס האוטומטי ראוי להקדיש פרק נרחב בסקירה כי מעבר להשתאות מכך שטסלה מייצרים כבר שנים רכב אמיתי על בטריות! הם גם הוסיפו לו את האפשרויות העתידיות של הטייס האוטומטי. כדי להפעיל את מצב הטייס האוטומטי לוחצים פעמיים על כפתור סמוך להגה. לוחצים ושמים ידיים על ההגה רק כדי להוריד אותם מיד ולהסתכל ברכב נוהג את עצמו לבד. הדבר כולל כמובן לא רק בקרת שיוט מתקדמת שמאיצה ומאטה בהתאם למצב התנועה בכביש אלא גם הגה שזז ומפנה את הרכב בהתאם לנתיב הנסיעה ולעיקולים בדרך (בקרת נתיב אקטיבית). על הצג הרחב שמאחורי ההגה מוקרן שרטוט חי של הכביש שכולל את הרכבים הנעים במסלול ומסביב לרכב. כשמשאית עוקפת אותנו מימין מופיע מיד שרטוט של משאית שמתקדם מימין, כשהיא משתלבת מלפנים כך גם השרטוט. תוך כמה שניות מטשטש הקו המקוקו בין המציאות הוירטואלית למציאות שבה אנשים נפצעים ומתים בתאונות. הטייס האוטומטי מתקן בעדינות את כיוון הנסיעה והידים עדיין מחפשות את מקומן בסידור החדש הזה.

האמת היא שזה מגניב ואפילו מאוד! אבל אחרי דקה או שתיים מתחיל לשעמם. בעיקר בגלל שברור שלא ניתן להשאיר את הרכב לעצמו, ולקחת את הכיסא אחורה ולנוח - אבל מצד שני גם אין לך בדיוק מה לעשות בזמן שהקסם מתרחש. כולנו השתאינו ופערנו פיות אל מול הטייס האוטומטי אבל גם היה קונצנזוס שאם אתה כבר יושב בכסא הנהג, מתבונן בתנועה ושם את הרגליים בסמוך לדוושות – אז עדיף שתנהג.

 

[TABLE=width: 100%]

[TR]

[TD]2"לוח המחוונים"

 

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

 

הטייס האוטומטי יודע גם לנצל את שלל המצלמות והחיישנים כדי להחנות. למעשה כשמתכוונים לחנות, הרכב נוסע באיטיות עד שהוא מזהה מקום פנוי. וכשזה נמצא הטייס שאינו נראה מחנה את הרכב במקביל למדרכה אוטומטית. בקיצור, העתיד כבר כאן. כשמסתכלים על הצג הגדול שמראה את המפה ועל ההגה שמתקן באובססיביות את נתיב הנסיעה, לא ברור כל כך למה עדיין אי אפשר פשוט לסמן לאן רוצים להגיע ולהמתין עד שהרכב ימצא חניה ויציע לנו לרדת.

בעוד שמתחילים להיות יותר ויותר רכבים שמציעים את הדברים בתור פיצ'רים אופציונליים, כאן אלה לא פיצ'רים אלא במידה רבה - תמצית המהות של טסלה.

חווית הנהיגה הייתה מניה-דיפרסיבית מדי לטעמי. הרכב כאמור מאיץ בהרף עין אבל גם מאט כהרף וכמו במכונית על בטריות, כל עוד לא לוחצים על הכפתור שבמקרה הזה הוא דוושה, הרכב עוצר. למעשה כמעט ניתן לומר שאפשר לנהוג במכונית הזאת ע"י שימוש בדוושה אחת בלבד. נציג החברה ממהר להסביר שהרכב משתמש בכוח הבלימה כדי להטעין מחדש את הסוללות ולכן זה כל כך מורגש. אבל גם אחרי שינוי ההגדרות, דרך הצג הראשי, כדי שהדבר יעשה בצורה מינימלית, הכובד מורגש בהחלט. רצפת הטסלה מרוצפת בסוללות ושני המנועים שמניעים את ארבעת הגלגלים שוקלים משקל לא מבוטל. בהקשר הזה נראה שטסלה שאבו מאידיאולוגיית העיצוב של אפל; שעוד החל מדגם האייפון הראשון מוסתרת מעינינו הטכנולוגיה והמשתמש זוכה לראות רק את הפיצ'רים. כך, לא בדיוק ברור איפה המנועים נמצאים והסוללות הן דברים שרואים ציור שלהן בצג אך לעולם לא רואים אותן במציאות.

יכול להיות שחוסר היכולת למיין את המכונית הזאת לקטגוריה המתאימה גרם לי לצפות לרכב יותר מפנק ונוח ופחות אימפולסיבי. יותר מרצדס S קלאס ופחות לוטוס.. ההאצות והבלימות המהירות קוטעות את קו המחשבה ואת כל הניסיונות לספר בדיחות שיצחיקו על המערכת החשמלית.

נציג החברה שישב לידי היה מודאג מאוד מהמהירות ומכל רכב שדמה לניידת משטרה ברמה שקצת הדאיגה אותנו. ניסינו לשאול אם הוא כבר נשאל אם הרכב יכול לפעול במקרה של הפסקת חשמל באיזור, אם הוא נכבה ברמזורים אדומים או אם יש הגה כוח חשמלי וכאלה... אבל הוא היה מודאג ולחוץ מלהשיב. ואם כבר לדבר על ההיגוי החשמלי, התחושה הכללית של ההגה הייתה קצת שמנונית ומנותקת מהנעשה. אבל חשוב לסייג שבמסגרת נסיעת המבחן לא בחנו את הרכב בכבישים הררים ומעניינים כלל וגם לא במצב הספורטיבי של ההיגוי לאורך זמן.

הסוללות

באופן כללי ואם שוכחים מהדברים הקטנים, הנסיעה הייתה סוג של חגיגה והשתאות. אלא שאז פנתה השיחה לדיון על קיבולת הסוללות וההשוואות לאפל שינו כיוון להשוואות לאגסי. טווח הנסיעה המקסימלי בנסיעה חסכונית הוא 430 ק"מ. כך שלדברי נציג החברה, למי שנוהג לעשות מרחקים קצרים בשגרה ולהטעין את הרכב מדי לילה לא אמורה להיות כל בעיה. הרכב מגיע עם כבל הטענה מיוחד שדורש התקנה בבית שלא לגמרי הבנו במה היא כרוכה. לפי נתוני החברה, כל שעה של הטענה ביתית מאפשרת נסיעה של 94 ק"מ. טסלה פורסת גם נקודות הטענה חינמיות למשתמשים וזאת אומרת שכדי לנסוע למשל ממלבורן לסידני צריך לעצור בדרך ולהמתין המתנה הגונה עד שהסוללה תתמלא. במקרה שאין נקודת הטענה כזאת, כמו למשל בנסיעה ממלבורן לאדללייד, אפשר להטעין עם כבל נייד שמספק בין 5 ק"מ ל 50 ק"מ עבור כל שעה של הטענה(!!)

נציג החברה מתחיל לאבד ביטחון כאן כשמדברים על טווחי נסיעה וזמני הטענה. הוא אומר שזה תלוי בכמות הרכבים שיעלו לכביש וככל שיהיו יותר כך יהיו יותר נקודות הטענה מהירות. הוא מדבר על עידכוני תוכנה שהרכב עובר מפעם לפעם אבל אנחנו עדיין תוהים אם הוא באמת רציני כשאנחנו מתעקשים לנסוע ממלבורן לאדללייד (765 ק"מ) והוא מציע שנעצור ללילה באמצע הדרך כדי להטעין את הסוללות.

קנייה של רכב כזה היא אקט אקולוגי אם הברירה היא כמובן בין רכישה של טסלה לבין כל רכב אחר ששותה בנזין או סולר. מי שיקנה את הטסלה יחסוך אלפי ליטרים של דלק בשנה אבל גם הוא יתרום למערך הייצור העולמי, יעלה עוד רכב לכבישים, ועוד לא דיברנו על ייצור הסוללות ואופני ייצור החשמל השכיחים. כן, הטסלה נוסעת בזכות דלק מאובנים שמייצר לנו את מרבית החשמל, ועדיין כל לחיצה על הדוושה פולטת בעקיפין CO2 בכמות די דומה לזו של רכב משפחתי. רוצים להיות באמת אקולוגיים? אל תקנו רכב בכלל (ותמנעו גם מלעשות נסיעות מבחן).

לסיכום: מכונית על בטריות למבוגרים! אינספור פיצ'רים והגדרות שניתנות להתאמה אישית. יותר לאוהבי התאוצות וההיטק. פחות לאוהבי הנוחות והפינוקים (מכונית על בטריות? למבוגרים?). ציפיתי לחויה מחשמלת לחלוטין וזכיתי לחויה היברידית. רוכשים פוטנציאלים, מה שבטוח זה שבעלויות האחזקה והדלק שתחסכו, ניתן לשלם את הטיסה לאדללייד - כמעט מכל מקום בעולם.

 

באדיבות: falul

[fusion-x]

תודה רבה, סקירה מעניינית מאוד.

[shugiflex]

מתי בישראל?

[kobi_g]

שיביאו כבר לישראל

תודה על הסקירה

[bencl100]

יש כמה יחידות בודדות בארץ.

[falul]

בשמחה!

[Jeka.E]

סקירה מעולה תודה.

[ניקו פ.]

תודה רבה!

[בנצי]

אשמח לראות תמונה או 2, אני סקרן מאוד לגבי התקינה של הטסלה בישראל.

[Guest Mikelt89]

אם אני יתדלק אותה באוקטן 98 היא תנסע מהר יותר ?