אם שום דבר לא היה מעניין אתכם, מה הייתם עושים?

[Fluffy]

לשמחתי, לא הכרתי אדם שסובל מדכאון.

כדי שאבין, אדם בדיכאון שווה בהכרח לאדם שלא מתעניין בכלום?

 

טוב, אני מניח שאתה לא מכיר את גבריאל בלחסן. בלחסן היה חבר בלהקת אלג'יר שסבל מאשפוזים חוזרים ונשנים בבית חולים פסיכיאטרי. הוא טען בזמנו שבתחילת שנות האלפיים הוא לקח כדור אקסטזי שגרם להתפרצות של מחלה דו-קוטבית.

בכל מקרה הסיבה שאני מעלה את הסיפור שלו זה בשביל לנסות להקנות לך נקודת מבט שונה על אנשים שסובלים מדיכאון קליני, הוא מצליח לתאר בשיר פה למטה חוויה מאוד ציורית שקל יחסית להתחבר אליה ולהבין איך בן אדם שמתמודד עם דיכאון רואה את החיים.

 

 

פות"ש, מבין ללבך ומחזק אותך מרחוק. ההתמודדות שאתה עובר היא לא קלה וזה בלשון המעטה.

אני בא ממקום מאוד דומה למרות שהמצב אצלך לפי איך שאתה מתאר הרבה יותר מורכב מאצלי.

בכל מקרה, הנה ה2 סנט שלי:

השינוי מתחיל מבפנים

חתיכת מנטרה מזויינת, אבל זה פשוט ככה. שום דבר חומרי לא יספק לך משמעות או דרייב. לא אוטו חדש, לא שעון, לא בגדים, לא חברה יפה, לא מקבוק ולא כלום.

ברגע שאתה תולה את האושר שלך בדברים מסויימים אתה הופך אותו בעצם למטרה שהיא מרדף אינסופי. הרי אם אמרת לעצמך "אני אהיה מאושר כשאוציא אלפא ג'ולייטה תלתן ירוק מהסוכנות" ופתאום מגיע היום שבו הוצאת אלפא ג'ולייטה תלתן ירוק מהסוכנות - מה עכשיו? אתה מאושר? זיבי. זה ייתן לך אולי היי של יומיים במקרה הטוב אבל מהר מאוד אתה תחפש משהו אחר לתלות בו את האושר שלך - ושוב פעם אתה מכניס את עצמך למעין לופ שבו אתה בעצם לא באמת מאושר אף פעם ובסוף אתה מת.

זה יישמע קצת תלוש מהמציאות למי שלא חווה את זה אבל האושר נמצא כאן. עכשיו. בכל דבר קטן שאנחנו עושים. הכל עניין של איך אנחנו מסתכלים על הדברים ולאיזה כיוון אנחנו בוחרים לקחת את החוויות שלנו במשך היום יום.

 

דוגמא חיה מעכשיו - תוך כדי שאני כותב את ההודעה הזו אני מקבל שיחה ממספר לא מזוהה בטלפון. בצד השני נמצאת אורטל, נציגה מטעם סלקום שמנסה לשכנע אותי לעבור אליהם. מסביר לה בנימוס שאני מרוצה מהמחיר ומהשירות שאני מקבל בפרטנר ולא מעוניין לשמוע על המבצעים אבל עניין אותי לדעת מאיפה לעזאזל החברות האלה מקבלות את המספר שלי. מפה לשם דיברתי במשך רבע שעה עם אורטל על החיים, על הפוסט שאני כותב עכשיו, על זוגיות ועל העובדה שאני בן 22 והיא בת 25 ובאיזה תקופות מגניבות כל אחד נמצא כרגע בחיים שלו.

זה מבחינתי נקודת האור הקטנה שלי מהיום הזה. לא משנה איך יגמר היום הזה אני יודע שהיום הייתה לי אינטרקציה ממש מגניבה עם מישהי זרה לחלוטין וזה עשה לי טוב על הלב. אלה דברים שנראים מובנים מאליהם להרבה מאוד אנשים, יכול להיות שדברים כאלה קורים לכל אחד כאן במהלך היום ואתם פשוט נותנים לזה לעבור ליידכם בלי לייחס לזה שום חשיבות.

 

בכל מקרה נחזור אלייך - ראיתי בהודעה האחרונה שלא יצאת להסתובב בת"א. כמו שאנשים כבר מקודם המליצו לדעתי אתה חייב לקחת ולהכריח את עצמך לצאת.

אתה אוהב את הים? מוזיקה? אופניים?

קח את עצמך, רמקול קטן (או אוזניות) ותמצא איזה פינה נחמדה שתוכל לשבת בה בשעות שהשמש מתחילה לרדת ונהיה נעים להסתובב בחוץ. תבחן את הסביבה, תהנה מהבריזה שעוטפת אותך ומהרגע שאתה נמצא בו. תעריך את הנוף שאתה רואה ותנסה לקחת את מה שאתה עובר בפרופורציה מסויימת. לא קל, אני יודע. תנסה להכנס פנימה למחשבות ולהגיע לאט לאט לשורש הבעיות.

אתה צריך להתחיל להפנים שבשביל לייצר לעצמך דרייב לקום בבוקר ולשנות דברים אתה צריך לנבור עמוק בתוך עצמך ולהתחיל לשאול שאלות. כל הזמן לבקר את עצמך ולנסות להבין איפה אתה יכול להשתפר ולהביא יותר ממי ומה שאתה לידי ביטוי.

חומר למחשבה - באיזה דפוסי התנהגות אתה בוחר להשתמש ביום יום שלך ולמה?

אתה צריך לנסות למצוא את הדפוסים הבעייתיים ומשם בעצם להתחיל לנפות ולהבין למה אתה פועל כמו שאתה פועל. האם זה נובע מטראומה כלשהי - משפחה? טראומת ילדות? מערכות יחסים לא מוצלחות? חברים? הרגשה של חוסר הגשמה עצמית?

מן הסתם זה לא תהליך של יום או יומיים. לאט ובזהירות אתה מעלה את השאלות לתודעה ומתחיל לייצר לעצמך גם פתרונות. שוב, לוקח זמן, אבל זה קורה.

ממליץ לך בחום להכנס לכתבה הזו מטמקא שקראתי לא מזמן שנוגעת ממש על קצה המזלג בנושא מודע ותת מודע. כאן >>>

 

ועוד דבר - אתה איש של חיות מחמד? כי אם כן אני ממליץ בחום לאמץ עוד חבר למשפחה. היום אני מגדל 2 חתולים שאומצו בתור גורים מהרחוב וזה בין הדברים הכי טובים שעשיתי לעצמי באותה תקופה.

[Benor]

היי, תודה על התגובה הארוכה והמושקעת.

עשיתי טעות שהבאתי את האוטו, אשאיר אותו אצל ההורים ואנסה לצאת יותר מהבית.

[Benor]

מקפיץ - מישהו מעוניין לעשות צניחה חופשית?

[סיוויק 08]

ספר הדאו, הקאנוני לתורת הזן, אומר על הלב ש

״הוא נמלא מעצמו, נגדש מעצמו, נולד מעצמו, מתגבש ונשלם מעצמו.

הגורמים לאבדן השלמות הם

צער ואושר

שמחה וכעס

רצון ורדיפת תועלת״.

 

כשנפטרים מהם חוזר הלב לאיזונו ע׳פ הזן :

״אם לא תטריד, אם לא תסכסך (את/עם עצמך כלומר)

כי אז תתגבש ההרמוניה מעצמה״.

 

שום דבר (מבחוץ) לא מעניין אותך כי כמעט שום דבר לא מעניין ואין שום חפץ שיכול לשנות זאת.

הקיום הוא זמני, אתה תהיה בהלוויות של אהוביך והם בשלך ואי אפשר לדעת מי בתור,

כולנו קומפוסט ונישכח כמו שאיננו מכירים את הסבים של הורינו, וטוב שכך.

החיים מתחילים כשמשלימים עם המוות ונכנעים ומקבלים את המציאות :

ואז תכונותיך כפי שתיארת לא יראו בעיניך כמגרעות וה׳אי עשייה׳ (בסינית - וו ווי, מונח חשוב בזן)

הופכת להיות למשהו שונה לחלוטין, יותר כמו אי יצירת דיסהרמוניה.

 

שום מקום בו תגור או תבקר לא ישנה יותר מתפאורה כי אתה מביא את עולמך איתך,

שום סכום כסף לא יהיה רלוונטי לך שבוע אחרי הזכייה כשאתה לבד במקלחת.

 

אני ממליץ לך להכנע : לעצמך, למה שתיארת. תן לזה לקרות ואל תשפוט את זה:

כלום לא מעניין אותך ? מצבך טוב פי כמה מרוב האנשים שפחד המוות מוביל אותם למלא את עולמם

בהרבה ״עניין״,

בטלוויזיה אוכל חפצים מטרות נשגבות מהתחת מריבות רכילות תאוות בצע וכמעט כל מה שגורם

לחוליי האנושות. אנשים מקימים תנועות נגד נישואי גאים מרוב צדקנות מטומטמת והמציאו את

אלוהים מרוב פחד ויוצאים לרצוח בשמו או לחתוך את קצה הזין כי ככה הוא אמר.

 

מצבך טוב פי כמה כי אתה מתקרב נקי לנקודת ההתחלה שלך:

הפער שמטריד אותך הוא בין מי שאתה במציאות לבין מי שלכאורה היית יכול להיות -

דמות לא קיימת, מין פלקט שנוצר בראש בשל השפעות תרבותיות ויצר ציפיות שהגיעו עד כדי

אי הקבלה העצמית שאתה מתאר. ״בגילך כבר יכלת ל-״

ל מה ? יכלת לזכות בנובל או להידרס בגבעתיים, מה זה רלוונטי ?

 

תן ללב שלך להגדש מעצמו ומתוכו ונסה לראות את התיאורים שתיארת כאן באור חיובי:

תיארת התבגרות והתפכחות ואתה פשוט לא מאמין לעצמך שככה אתה חושב ושזה יכול להיות בסדר גמור.

תתבוסס בזה קצת אבל בלי ביקורת עצמית, זרום עם זה, אל תתעניין אם זה לא מעניין,

הרוב באמת הוא שיט שטחי.

 

יש משל זן שמתאר את החיפוש שלך כחיפוש אחר אבן יקרה (המיינד) בקרקעית בריכה:

האנשים חופרים בלי סוף מעלים בוץ מהקרקעית ומעכירים את המים,

נזיר הזן יושב על סלע מחוץ לבריכה, מניח לעכירות לשקוע ואז מנצנצת אליו האבן.

 

בין הדברים המעטים החיצוניים שיוצרים השפעות אמיתיות נמצאים אהבה -

לכלב או לאדם אחר וסיוע לאחרים. כלב נכון בעיתוי נכון יכול לשנות את החיים,

וכמובן גם לדפוק אותם היטב : גם כלב הוא מוצר שמגיע עם תאריך פג תוקף.

 

https://en.m.wikipedia.org/wiki/You%27re_Getting_Old

[ישה]

^^^

 

חצי לא הבנתי , אבל זה נשמע עמוק

[Benor]

טוב, יש עדכון קצר.

לקחתי חופש מהעבודה וחזרתי לאשרם הזה לשבוע ונשארתי גם לפסטיבל, חזרתי אתמול.

היה מאוד חוויתי ומשחרר. תוך שבוע הרגשתי שאני עובר סוג של תהליך ונהייה בנאדם רגוע יותר, תקשורתי יותר, יותר מחובר, יותר קליל עם ואנשים וגם התקשורת שלי עם נשים. מקום מאוד מכיל ותומך ובהחלט המקום הזה עשה לי טוב.

רק מה, עכשיו חזרתי למציאות (מה לעשות אני לא יכול להרשות לעצמי להשאר שם, יש אנשים שגרים שם מעל חצי שנה שנה ואף יותר)

אם לא הייתי עובד, נראה לי שהייתי נשאר שם גג חודש-חודש וחצי לשם החוויה.

יש הרגשה עכשיו שמשהו ריק, משהו חסר ואין את האנשים והסדר יום שהיה לי שם.

סתם לצורך העניין היה איזה יום שלא נרדמתי בו עד שעה מאוחרת, הסתובבתי ברחבי האשרם ומצאתי מישהו לדבר איתו ב-2 בלילה. או שמישהי הציעה לי להסתובב איתה במדבר ב-4 בלילה. (מקרה קיצון בד"כ אנשים ישנים בשעות האלה)

המסקנות שלי מכל זה, שאני צריך להיות יותר עסוק ולמצוא תעסוקה שאני אוהב.

עודף מחשבות, זמן פנוי ולהיות לבד כמעט כל היום זה אסון בשבילי.

בסביבה הנכונה ובתמיכה הנכונה, אני חושב שאני יכול לפרוח ולשגשג.

עריכה אחרונה ב-22 לאוגוסט, 2016 על ידי Benor

[בנצי]

מה לקחת???

 

Sent from my 6045O using Tapatalk

[Benor]

כלום, זה הוייב והאווירה העוצמתית של המקום שמשפיעה עליי חזק.

[liav12]

ממליץ גם להוסיף ספורט ואימונים בחיים, הסיפוק שזה משחרר לאחר מכן והתחושה הטובה שבאה עם זה שווה את המאמץ.

לי בכל אופן זה עוזר אחרי יום עבודה לחוץ ומייגע.

[SlowRide]

אף פעם לא הבנתי איך אנשים מסוגלים לעשות כושר אחרי יום עבודה לחוץ ומייגע.

[ישה]

המסקנות שלי מכל זה, שאני צריך להיות יותר עסוק ולמצוא תעסוקה שאני אוהב.

עודף מחשבות, זמן פנוי ולהיות לבד כמעט כל היום זה אסון בשבילי.

בסביבה הנכונה ובתמיכה הנכונה, אני חושב שאני יכול לפרוח ולשגשג.

 

אתה כבר בדרך הנכונה

[vadim6385]

אף פעם לא הבנתי איך אנשים מסוגלים לעשות כושר אחרי יום עבודה לחוץ ומייגע.

לא אחרי, במקום.

[אושריקו]

אף פעם לא הבנתי איך אנשים מסוגלים לעשות כושר אחרי יום עבודה לחוץ ומייגע.

 

כנראה יושבים כל היום מול מחשב והכושר היחיד המעייף אותם שהם עשו זה לרדת במדרגות כדי לשתות קפה.

 

לא להיעלב!

 

בגלל זה אני, את הכושר הבסיסי והפשוט שאני עושה בבית משאיר לסופש שזה לפעמים שישי אבל בד"כ זה שבת כי כל השבוע אני עובד פיזית ואין לי כח. בנוסף אני גר בבניין של 6 קומות ואני לא עולה במעלית של הבניין קרוב ל4 שנים עקב תקלות בלי הפסקה אז יוצא לי לעשות עוד כושר מעבר לעבודה ואחר כך אני מתפלא למה אני רזה אבל לפחות אני עושה כושר.

[SlowRide]

דווקא בתקופה שהייתי עובד בעבודה פיזית שקלתי הכי הרבה.

[אושריקו]