פריקת זעם כתוצאה מביקור אצל הווטרינר

[Smiro]

הכלב שלי מטופל במקום שנקרא "בית חולים לחיות שדמה" שנמצא במושב שדמה אשר לא רחוק מאשדוד.

הכלב מטופל שם מגיא חודשיים וחצי ,כאשר הוא היום בן 4 ו5 חודשים. מגיל קטן מכירים אותו, מטפלים בו והכל נפלא. בטחתי בהם ב100 % כל הזמן. לאחרונה, לאורך תקופה אני שם לב שמנסים כל הזמן לדחוף תרופות ומשחות שלא בהכרח צריך, אלא סתם על מנת לעשות עליי קופה. אני די מתמצא במה צריך ומה לא צריך, ומסרב בנימוס לכל מה שלטעמי מיותר.

היום נכחתי לחוות ביקור נוראי ביותר במרפאה. הגעתי למרפאה, פגשתי ולחצתי ידו של הבעלים הווטרינר הראשי שם, כהרגלי בכל ביקור. הוא אמר לי שתכף יבדוק את הכלב. "תכף" - עברה כמעט שעה כאשר ברוב הזמן הווטרינר דיבר עם וטרינר אחר ושתה עמו קפה. שתקתי.

לאחר מכן יצאתי החוצה לחצר לשחק עם הכלב בינתיים כמו תמיד, הכלבים בחצר שלא רחוקה משם התחילו לנבוח. נאמר לי על ידו בצורה מתנשאת ומגעילה "הוא מלחיץ את הכלבים". נכנסתי אל תוך המרפאה.

לאחר מכן נבדק הכלב על ידו ונאמר כי צריך לעשות צילום, אך לא היה בזה הכרח אז ויתרנו. (לא אכנס לפרטים על בסיס מה ואיך אני יודע שלא היה צורך). נאמר ע"י הווטרינר מה זה יכול להיות - ואיזה תרופות ייתן. ניסיתי לברר עמו בצורה הגיונית (כמו תמיד) מה הסיבה לבעיה וממה עלולה להיווצר (אין פה מגוון גדול של סיבות).

ענה לי משהו בצורה של "נביא לו ככה וככה, תודה". בצורה מתנשאת תוך כדי הליכה ממני לחדר אחר וזלזול מוחלט.

לאחר מכן הלכתי לטייל עם הכלב והשארתי את זוגתי לשלם. באמצע הדרך אני מקבל שיחה עם סכום מופרך שרוצים לגבות ממני. אמרתי תחכו, אני אחזור ונברר מה קורה. נאמר לי בקצרה כי חלק מהסיבה היא כי הכלב צריך לקבל תרופות לבעיות כרוניות בעצמות ובסחוס. (להזכירכם, כלב בן 4 מטופל שם מגיל ממש צעיר - לעולם לא חווינו את הבעיה הזו קודם לכן). חזרתי, לוקח אותי הווטרינר לחדר נפרד ופונה "כן, מה אתה צריך שאני אסביר לך?" בצורה צינית ומזלזלת. שאלתי אותו על בסיס מה הניח כי לכלב בעיות כרוניות כאלו? התחיל לספר מה זה. שאלתי שוב, על בסיס מה אתה חושב שיש לו בעיה כרונית? אומר לי "אני רק 27 שנים רופא, אתה לא דקה אחת רופא". בקיצור. מתחמק. לאחר שנייה אומר, אין לו בעיה כרונית. שייקח, נראה אחרי חודש מה קורה. (הכדורים נמכרים רק בקופסא של 3 חודשים). לאחר מכן, איך שיצאתי מהחדר היה כלב במרחק מסוים שהתחיל לנבוח על הכלב שלי וסוג של לתקוף. הרגעתי את הכלב שלי אשר נשאר לשכב בשקט. אומר לי הווטרינר "תוציא אותו, אני לא יכול שהוא יאיים על כלבים אחרים פה". אמרתי לו "הוא רגוע, תראה. למה נראה לך שהוא זה שמאיים?". כאשר הכלב השני ממשיך לנבוח והוא אומר לי "תראה, הוא מאוים". שוב חזרתי "למה אתה חושב שהוא מאיים עליו? הוא זה ששוכב בשקט".

לאחר מכן אמר לי "כן? הוא רגוע?" ואמר לי לתת את הכלב למתלמד צעיר, ילד שבטוח לא היה מצליח להתמודד עם הכלב וככל הנראה בכך להוכיח טענתו שהוא צודק ושהכלב כן תוקף. לאחר שסירבתי בתוקף, התחיל לומר "לא, אני דואג לכלב שלך, אני לא רוצה שייפגע כי הוא עם מחסום. אני דואג לך". אמרתי לו שלא יגיד שהכלב שלי מאיים סתם ככה, כשזה מוכח בפניו באופן גלוי וברור שהבעיה היא לא בכלב שלי. אמר לי "אין בעיה, אל תשלם על כלום, תלך ואל תחזור". לאחר פאקינג 4 שנים! אמרתי אין בעיה. הלכתי.

 

שלא ישתמע אגב, שאני הצקתי לו ולא נתתי לו לבדוק את הבעיה וכו'. הכלב צולע קלות, דבר שבקלות יכול לנבוע מכך שהוא נדפק בקיר לפני מספר ימים. מה שעושים במצב כזה רוב הווטרינרים בודקים שאין שבר באמצעות מימוש וכו' (לא רנטגן) ומציעים כדורים שיכולים לעזור. כאשר שני וטרינרים שונים מיששו את הכלב במשך זמן רב ובדיקת הרנטגן הוצעה רק לצורך הסרת ספק מזערי.

ניסיון עם הכלב ועם מקרים כאלה יש לי, ולכן לא היה פה מצב שמנעתי מהווטרינר לעשות עבודתו ועוד הצקתי לו ובאתי אליו בטענות.

להתייעץ עם הווטרינר ולשאול שאלה זה משהו נורמאלי - לא משהו שאתה אמור לקבל בגללו יחס מזלזל והתעלמות.

שאגב ציינתי, היחס היה לכל אורך הדרך היום, גם קודם לכן.

 

בקיצור, אני עזבתי את המקום. לא אחזור לשם. התאכזבתי קשות! יחס מגעיל. לא מבין איך מתייחסים ככה ללקוח שמגיע כבר 4 שנים (אם כי לא נותן שיעבדו עליו, אולי זאת הסיבה) ומפקיד בידיכם את אחד הדברים החשובים לו מכל .

[סאפיר]

מזעזע מה שקורה בתחום הזה, זה הגיע למצב שטרינרים הפכו לסוג של מוסכניקים כי יש להם "לקוח שבוי" וכשמישהו חולה החשבון לא מעניין אף אחד. לא מזמן התייעצתי עם באגירה לגבי עיקור לחתולה שלנו וגם הוא לא היה ממש אופטימי באשר למצב הוטרינרים הארצישראליים המצויים.

 

תעשה בדיוק את מה שהוטרינר אמר לך. לך ואל תחזור. זה הזמן למצוא מישהו ישר שגם לא יתן לך תחושה כאילו אתה זה שעבר התעללות מינית בכל פעם שתצא מהמרפאה.

[yossy]

ממש מרגיז ומקומם,מאד הייתי רוצה לשמוע גם את הצד האחר,

הוטרינר שלנו איש אדיב ומקסים והוא כל הזמן עמוס בעבודה,

וגם ביקורי בית.

[iluxxxa]

כנראה שלא אוהבים לקוחות כמוך. שואל יותר מדי שאלות...

 

תודה על העדכון, נדע להתרחק.

[קאררה]

מחזק את מה שכתבו מעלי. תעזוב את הוטרינר ואל תחזור.

אנחנו מטפלים בוטרינר תורן הרצליה, מרוצים מאוד מהשירות שניתן לנו ולא דוחפים לנו כלום.

[Smiro]

לשמחתי הוריי חברים די טובים של הווטרינר הראשי של עיר מגוריי, אדם מוכר בתחום. נמנעתי מלפנות אליו כי עד עכשיו הייתי בטוח ומרוצה מהמקום בו טיפלתי בגיא.

 

ואגב, הבעיה היא בווטרינר הזה בלבד. יש עוד שני וטרינרים באותו בית חולים וטרינרי שאני מאוד מאוד מעריך. וזו אחת הסיבות שמבאס אותי לעזוב. אחד מהם ליווה את כלבי מאז שהיה גור.

חבל לעזוב. אבל כנראה שהשתן עלה לווט הראשי הזה לראש והוא החליט שהוא אלוהים בקטע הזה. אז שילך לחפש.

[נתנאל]

חייב לשתף משהו:

בשבת האחרונה התעוררתי מאוחר יחסית, הורי סיפרו לי שהכלבה שלנו (שיטצו בת 13) הקיאה את נשמתה ב9 בבוקר והיא איננה שותה\אוכלת או זזה מאז.

מיד סיפרתי להם שזה מוזר מכיוון שבשעה 4 בבוקר (לאחר חזרה מבילוי) היא ניגשה אלי ונתתי לה עוגייה.

כל השבת עד הערב, היא לא היתה מסוגלת לשתות, הרמנו אותה ושמנו אותה ליד קערת מים, היא ניסתה לשתות מכל מני זוויות אבל לא היתה מסוגלת לפתוח את הפה.

חשבנו שמדובר בקלקול קיבה (החלפנו לכלבים את סוג המזון 3 ימים לפני).

בכל אופן, עד הערב כבר לא יכלנו יותר, התקשרנו לוטרינר שלנו (מטפל בכל החיות שלנו כבר עשור) והוא החליט מיד שהיה לה אירוע מוחי, ביקש 500 שקל על מנת לפתוח את הקליניקה בשבת ו1000 ש"ח עבור התחלת טיפול, שוב אני מציין, הוא עוד לא בדק אותה, לא יודע מה הטיפול הנדרש אם נדרש, אבל את המחירים הוא ידע טוב מאד.

בכל מקרה, לא מיהרנו מכיוון שמדובר בשבת וגם ככה אין מכון צילום או בדיקות דם פתוחים ורצינו לדעת אם אפשר לחכות עוד קצת ולעשות את הכל מיידית, כלומר להתחיל טיפול מא' עד ת'.

התקשרנו לעוד וטרינרים ושאלנו אם יש להם איך לבצע בדיקות נרחבות בשבת, כולם נתנו לנו את אותה התשובה, ככל הנראה אירוע מוחי, ביקשו 500-600 שקל עבור פתיחת הקליניקה ו1000-1500 שקל עבור בדיקות ראשוניות (אינפוזיה וכו') וגם להם אין בדיקות דם וצילום בשבת.

אחותי החליטה לקחת אותה מיד לוטרינר שלנו (הראשון שהזכרתי), הגיעה אליו, ביצע בדיקות ראשוניות, בדיקת דם בסיסית (לא מדובר באותן בדיקות דם שהוזכרו קודם לכן) וטען שהכל בסדר, לאחר מכן ביצע בדיקות תפקודי כבד וכליות וקבע שמדובר באי ספיקת כליות וכבד.

חיבר אותה לאינפוזיה וביקש ממנה לחזור כל יום במשך 5 ימים על מנת לייצב את מצבה על מנת שיוכל לבצע בדיקות נוספות, שוב מדובר ב300 ש"ח ליום (עבור אינפוזיה בלבד!!) ורק על מנת לייצב אותה (כלומר, הטיפול עוד לא התחיל בכלל!).

ביום ראשון (למחרת הטיפול הראשוני) שם לב שהכלבה עומדת ומצבה הרבה, הרבה יותר טוב! וטען שיש חשד למחלת קושינג (הפרשת יתר של סטרואידים ע"י המוח, הגורם לאי ספיקת כליות וכו').

ואז הגיעה החוצפה הגדולה, ביקש לאחר ההתייצבות (נו מילא, התחלנו אינפוזיות, אז נסיים את הייצוב 5X300) להתחיל בדיקות, הכל טוב ויפה רק שהוא התחיל להסביר שצריך לעשות בדיקת דם, שתן, אולטרסאונד וביוכמיה ושרק בדיקה אחת הינה חד משמעית, כלומר בוא תשלם לי 500-1000 שקל על כל בדיקה רק בכדי שנגיע לבדיקה האחרונה והיחידה הנחוצה באמת על מנת לאשש את המחלה (מכיוון שכל השאר יכולות לצאת שליליות על אף שהמחלה קיימת) ואז אומר לך שיש לה את המחלה ואדרוש ממך עוד כסף עבור טיפול.

בקיצור, להתעלל בכלבה עד הסוף רק בכדי להתעשר יותר.

ביקשנו שידלג ישר לבדיקה החד משמעית ושיחסוך מהכלבה את ההתעללות.

לא אכפת לי להוציא 10000 ש"ח בכדי לטפל בכלבה, לא כדי לטפל בכיס של הוטרינר.

[roee]

נושא טיפול וטרינרי הוא מורכב. היה לי נסיון עם חתול שאימצנו בגיל חודשיים, והלך לעולמו בערך שבעה חודשים אחר כך, אחרי שהוצאנו בערך 8K בשביל לנסות לאבחן ולטפל בו. בסופו של דבר כנראה שהוא סבל ממחלה טרמינלית בשם FIP ולא היה הרבה מה לעשות, אבל זה השאיר אותי עם כמה תובנות:

 

1. טיפול וטרינרי הוא לא מקיף כמו טיפול באנשים. אין פרוטוקולים ברורים, אין מבחר גדול של תרופות ומחקרים כמו שנמצאים בבני אדם. זה אומר שהרבה מהדיאגנוזה היא מעורפלת ואפשרויות הטיפול מוגבלות. בבני אדם, יש בדיקות דפניטיביות לרוב המחלות, אצל חיות הרבה נעשה על בסיס השלילה, כך שאתה מתגלגל מבדיקה לבדיקה, על חשבונך, בלי מסקנות ברורות וזה גורם למתחים בין הוטרינרים לבעלים.

 

2. במרבית המקרים, למעט בקליניקות של וטרינר בודד, אין שיוך ברור של המטפל למטופל, מה שאומר שאתה עשוי להתגלגל בין כמה וטרינרים, תלוי באיזה יום תגיע. אין המשכיות טיפולית, מה שמפריע מאוד לקבלת טיפול יסודי בבעיות לא טריוויאליות.

 

3. אין מודעות ונכונות לרפואה מונעת כמעט בכלל, והסימנים לבעיות מגיעים מאוחר. החיות לא כלכך טובות בלהתלונן כמו בני אדם. זה מקשה עוד יותר על האבחון, ומייצר מנטליות טיפולית של "כיבוי שריפות", בלי מעקב ברור וסיסטמטי אח"כ.

 

4. אין ביטוחי בריאות ואין קופות חולים. במערכת הבריאות שלנו בישראל, עלויות הטיפול הן נושא שלרוב לא נחשפים אליו אלא במקרים חמורים. מערכת הבריאות הישראלית טובה מאוד בדיאגנוזה שוטפת ורפואה מונעת לעומת מדינות אחרות. לחיות אין קופת חולים, אין רפואה מונעת וכל נושא הטיפול הוא מוכוון עלות, מה שמודגש עוד יותר לאור כך שקשה למדוד את הצלחת הטיפול (הרי החיה, כאמור, לא מתלוננת) וקשה להגיע למסקנות חד משמעיות (מאחר והבדיקות והידע מפגרים אחרי אלו האנושיים).

 

5. בהמשך ל4, הנושא הכספי גורם לכך שיש לא מעט מתיחות מול הבעלים. זה משתקף בגישה של הוטרינרים ללקוחות, לפעמים. מההתרשמות שלי, וטרינריה הוא מקצוע קשה רגשית, אליו צעירים מגיעים כי הם אוהבים חיות אבל בעצם הם צריכים לטפל לא רק בחיות, אלא גם לנהל את בעליהן. אם אתה מוסיף לזה את הצורך להרדים חיות (לפעמים חולות, לפעמים עזובות), את כל מקרי הסעד שנוחתים על שולחנך בלי שיהיה מי שישלם על הטיפול ואת זה שבסופו של דבר אתה מטפל לאנשים בבן משפחה שחי 10-15 שנים ואין לו כיסוי בריאותי, מדובר במקצוע שהוא, לדעתי, נוראי וכפוי טובה ממש.

 

המסקנה העיקרית שלי היא שמעבר לבחירת וטרינר טוב ואכפתי, על הבעלים לרכז את נושא הטיפול בעצמו. לדאוג לחפש באינטרנט (באתרים מקצועיים ובפורומים), לנסות לדאוג לרצף של טיפול עם וטרינר בודד, להבין מי הוטרינר המתאים לטיפול ולדרוש כל הזמן להבין מה האופציות הטיפוליות ומה הבדיקות שצריך לעשות, כי אם לא תדאגו לכך בעצמכם, הוטרינר יחליט כראות עיניו. מה שמתאים לרוב המטופלים אולי לא יתאים לכם. זה נכון גם בטיפול בעצמך ובבני המשפחה ההולכים על שתיים, אבל עם חיות פשוט אין אפשרות להשאיר את הטיפול לחסדי המערכת כי אין מערכת. ההרגשה שלי היא, שלהוציא מכשור כמו MRI שעשה את דרכו גם לעולם החיות וכמה בדיקות מעבדה אקזוטיות, הוטרינריה נמצאת בערך איפה שהייתה הרפואה האנושית לפני 80 שנה.

 

מבחינת בחירת הוטרינר, אני טיפלתי בחתול (ועכשיו בכלב) בבית חולים הוטרינרי בהרצליה ומדובר באנשים נהדרים, אכפתיים ומקצועיים. ביליתי איתם המון זמן והם התנהלו בצורה הכי טובה שיכולתי לתאר, במסגרת המגבלות שפירטתי לעיל שהבנתי תוך כדי הטיפול. היה לי ברור שלכל הצוות אכפת ממה שקורה ושאף אחד לא מנסה, לרגע אחד, להרוויח מהאומללות שלנו.

[falou]

שלא ישתמע אגב, שאני הצקתי לו ולא נתתי לו לבדוק את הבעיה וכו'. הכלב צולע קלות, דבר שבקלות יכול לנבוע מכך שהוא נדפק בקיר לפני מספר ימים. מה שעושים במצב כזה רוב הווטרינרים בודקים שאין שבר באמצעות מימוש וכו' (לא רנטגן).

 

באופן מבודד משאר התקרית, אם יש חשש לשבר - דבר ראשון עושים רנטגן.

אחרת אי אפשר לדעת אם שבור או לא.

 

עשית טעות כשסרבת.

זה לא מצדיק את המשך היחס והטיפול, אבל כשמומחה מציע דרך טיפול/אבחנה מסויימת, שהיא מאוד טריוויאלית, ואתה מסרב, אתה ישר יוצר לו בעיה, כי אתה מחליף את שיקול הדעת שלו בשלך.

 

אז מה הוא אמור לעשות עם זה?

 

נ.ב. רק על זה שהיו מכריחים אותי לחכות שעה על כלום הייתי הולך...

 

נ.ב.נ. צליעה יכולה לנבוע גם מבעיה בעמוד השדרה, שגם רואים בצילום רנטגן. גם בעיות אגן שיוצרות צליעה רואים ברנטגן.