רגע לפני שהן נעלמות סופית - מה כדאי לשמור ? מדריך לאספן העתידי.

[חן פרחי]

מכוניות מתחילת שנות ה 90' כבר בנות 20, מה שאומר שאו שהזמן רץ מהר (ככה זה כשנהנים) או שאנחנו מזדקנים מהר..

אורך חיים ממצוע של מכונית בישראל נע סביב ה 20 לערך, פלוס מינוס, מה שאומר שבקרוב (מאד) רובן המוחלט של מכוניות תחילת שנות ה 90' יעלמו מהכבישים, ואם רוצים שישאר לנו משהו לדורות הבאים, אפרט בקצרה על מה כדאי לשמור, על מה לא ומה שכבר נעלם מזמן..

על מכוניות שנות ה 80' חבל להתעכב; רובן עברו די מזמן לעולם שכולו טוב או עברו אל מעבר להרי החושך, אצל בני דודינו מעברו השני של הקו הירוק.

את רובן ניתן לרכוש בסכומים נמוכים יחסית, ולרובן זמינות חלפים טובה יחסית, מה גם שניתן תמיד לרכוש עוד "תורמת איברים" אלת או שתיים.

נתחיל מ א' עד ת'.

 

אודי - רוב ההיצע כולל את האודי 80, מכונית נאה מאד למראה, אמינה ופשוטה מאד לתחזוקה עצמית.

למרות שלא היתה מכונית מהנה לנהיגה או מעניינת במיחוד, מומלצת בהחלט בעיקר בשל הסיבות שפורטו להלן.

מדגמי ה 100 שרדו מכוניות בודדות, והן מסובכות ויקרות בהרבה לתחזוקה.

 

אוסטין - לצערנו המטרו נעלמה כליל, ולשמחתנו כך גם המאסטרו והמונטגו.

 

אוטוביאנקי - ה Y10 מומלצת למדי, בתנאי שהמכונית הנרכשת במצב טוב, וזו משימה לא קלה למצוא מכונית כזו שלא התפרקה למוות.

דגמי 90' מעלה מפגינים איכות ייצור עדיפה.

זמינות החלפים מצויינת הומכונית קלה לתחזוקה ושיפוץ, מה גם שהדגם הראשון שלה כבר נושק לגיל אספנות.

 

אופל - הקאדט והקורסה מומלצות בהחלט, למרות שלא היו מכוניות מעניינות או חשובות במיוחד.

העדר חלודה, איכות ייצור טובה וזמינות חלפים טובה הופכות אותן לקלות לתחזוקה.

הווקטרה לא שרדה וכך גם האומגה, לא הפסד גדול.

 

אלפא רומיאו - למרות שה 33 היתה האלפא היותר נפוצה בתחילת שנות ה 90', ה 164 מומלצת לשימור.

מכונית יפיפיה, בעלת ביצועים טובים ומאובזרת כיאות.

למרות המוצא האיטלקי, שרדו לא רע את השנים, וגם התחזוקה השוטפת לא בשמיים.

בעלי סבלנות ירוויחו מכונית טובה ומעניינת.

ה 75 מומלצת אף היא, ומזכירה את דגמי אלפא הישנים, לטוב (בעיקר) ולרע (מעט), ומומלצת בעיקר לאלפיסטים מכורים.

 

ב.מ.וו - עיקר הדגמים ששרדו הינם דגמי סדרה 3, E30 ן E36, ה E30 קלה בהרבה לתחזוקה ובעלת איכות מצויינת, אך כמכונית ה E36 היתה טובה לעין שיעור, אך סבלה מאיכות נמוכה יותר ומתחזוקה יקרה.

המומלצת ביותר היא סדרה 5 (E34) מתחילת שנות ה 90', מכונית סאלון נהדרת ואיכותית ששרדה היטב את השנים, ולמרות גילה מציעה ביצועים טובים והתנהגות כביש מצויינת, ובנוסף קלה למדי לתחזוקה, בהחלט ראוייה לשימור.

דגמי סדרה 7 יקרים מאד לתחזוקה ושיפוץ ומיועדים לבעלי עצבים חזקים והרבה זמן פנוי להזמנת חלפים מחו"ל.

 

דייהטסו - הקורה הנהדרת נעלמה מזמן, כך שנותרנו עם דגמי השרייד והאפלאוז, מכוניות לא מעניינות במיוחד, אך אמינות למדי ופשוטות לתחזוקה, ולכך נוספת העובדה שקיים היצע ענק של מכוניות שמיועדות לפירוק, מה שמקל על מציאת חלפים.

 

הונדה- ההיצע מורכב ברובו מדגמי הסיוויק, החל משנת 90' ועד הדגם הבא שיוצר על 95'.

ביצועים מצויינים, איכות טובה ואמינות בסיסית גבוהה.

אם לא נאנסו באכזריות, מומלצות למדי, כשבניגוד לרוב ההיצע היפני באותה תקופה, לפחות היו מהירות ומהנות לנהיגה.

האוקרד והלג'נד נעלמו, לא הפסד גדול.

 

וולבו - ה 940 היא המומלצת ביותר, למרות שה 850 עדיפה עליה בכל.

תחזוקתה של ה 940 פשוטה וזולה וזמינות החלפים מצויינת.

ה 850 מורכבת יותר לתחזוקה ואיכות הייצור נמוכה יותר, אך דגם ה T5 הייחודי מומלץ לבעלי ידיים טובות.

גם ה 960 כדאית, ובמחירים בו היא נסחרת כיום, היא בהחלט כדאית לשימור.

 

לנצ'יה - התמא היא הלנצ'יה היחידה שעוד איכשהוא שרדה, מכונית נהנדרת לזמנה, אך דורשת זוג ידיים טובות והרבה סבלנות.

בהחלט ראוייה לשימור.

דגמי הדלתא והפריזמה נעלמו, למעט כמה אקזמפלרים שברור שיגיעו לשיבה טובה.

 

מיצובישי - הדגם היחיד שעוד נותר במספרים גדולים הוא הלאנסר 89' - 93', מכונית טובה לזמנה אך לא מעניינת במיוחד, למרות שתזכר בתור זו שהדיחה את הסובארו לאונה מכס המלכות.

בכל זאת ראוייה לשימור, בשל העובדה שהיתה מכונית איכותית ואמינה.

הגאלנט נעלמה וכך גם הסיגמא, מכונית סאלון גדולה שיובאה במספרים קטנים.

 

מרצדס- כל דגמי מרצדס ראויים לשימור, דגמי ה 190 קלים לתחזוקה וכך גם דגמי ה E, דגמי ה S מיועדים לבעלי אמצעים, שיהנו ממכונית סאלון יוקרתית ומרשימה.

 

סובארו - כנראה השורדת האולטימטיבית של כל הזמנים, היצע ענק, אמינות מעולה ותחזוקה פשוטה, אך המומלצת מכולם היא דווקא הלאגסי, שהיתה הסובארו הראשונה שניתן היה לדבר עליה במונחים של הנאה מהנהיגה.

שווה בהחלט להניח עליה יד בטרם תעלם.

 

סוזוקי - רק הויטארה ראוייה לשימור, כל השאר סתם לא מעניין בחריג אחד - דגם ה 1.6 של הסוויפט סאדן, שהיתה מכונית זריזה ומהנה.

 

סיאט- שום דבר מעניין או ראוי לשימור, נדלג הלאה.

 

סיטרואן - לצערנו ה BX הנהדרת כבר הספיקה להעלם לבלי שוב, ונשארנו רק עם ZX מתחילת דרכה ומעט AX.

מכוניות חביבות וראויות לשימור.

 

סקודה- הפייבוריט עוד שרדה איכשהוא, הויא דווקא מומלצת לאספן המתחיל, למרות שסבלה מאיכות נמוכה.

מכונית קלה ופשוטה לתחזוקה.

 

פולקסווגן - איכות גבוהה ואמינות טובה גרמו לאורך חיים גבוה, אך ההיצע די משעמם, אך כולן ראויות לשימור וניתן בקלות למצוא מכונית מקורית וטובה, מה גם שהשיפוץ והתחזוקה קלים וזולים.

 

פורד - ההיצע העיקרי מורכב בעיקר מהפיאסטה.

הסיירה כמעט ונעלמה, וחבל, על הסקורפיו המגודל לא חבל ועוד יותר לא חבל על האסקורט האיומה.

[ירון פ]

הייתי מוסיף לרשימה גם את הסמוראי והדייטסו רוקי...ובעצם כל רכב 4 על ארבע.

 

חסרה רנו.

 

והערה - קצת קשה להגדיר מה כדאי ומה לא כדאי לאסוף או לשמור. האספנות כוללת בחובה הרבה אמוציות וזכרונות, וזה כל היופי באספנות, אחד משפץ ומשמר פרינץ 4 והאחר מרצדס S קלאס.

[kanfi]

שכחת לא מעט מכוניות לטעמי:

 

שברולט קפריס קלאסיק של שנות ה-90 - "האמבטיה", רכב ענק ומכוער, אך מעניין וייחודי

 

פורד טאורוס - הדור הראשון, רכב מעניין לטעמי

 

פונטיאק גרנד-פרי - בייחוד גרסת הקופה

 

קרייזלר ויז'ן - רכב עם עיצוב ייחודי

 

ביואיק פארק אווניו - אחת המכוניות היפות של שנות ה-90

 

אופל אסטרה GSI - כבר לא נותרו הרבה כאלה

 

פיג'ו 605 (היה רכב של אלופים), פיג'ו 405 (בגרסת 2000 SR)

 

שברולט ספורט-ואן או GMC ראלי - יש ואן יותר יפה מזה ?

 

טויטה סליקה

 

מאזדה MX3

 

מיצובישי קולט

 

פיאט טיפו (ביחוד ה-DGT)

[חן פרחי]

עדיין לא סיימתי..

 

פיאט- הטונו והטיפו מועמדות מצויינות לשימור - מכוניות פשוטות לתחזוקה ובעלות זמינות חלפים מצויינת.

דגם ה 70 של האונו הוא המעניין ביותר, כמו גם דגם ה DGT של הטיפו.

מדגמי הטמפרה, ה 2.0 היא המעניינת ביותר, כמו גם הטיפו GT.

 

רנו - הקליאו היא הפופולארית ביותר והפשוטה ביותר לתחזוקה, וכנראה הרנו הנפוצה ביותר בשנתונים אלו.

כמובן שדגם ה RSI הוא המעניין ביותר, כמו גם דגמי ה 1.7\1.8 של ה 19.

מה 21 אפשר להתעלם, סתם מכונית לא מעניינת.

 

פיג'ו - כל מכוניות פיג'ו מתחילת שנות ה90' היו אמנם נוחות מאד ומהנות לנהיגה, אך סבלו מאיכות נמוכה (205) עד ירודה (309,405), ורק באמצע שנות ה 90' החלו להיות איכותיות.

כולן מומלצות, כולל הדגמים הראשונים של ה 306, שהיתה אחת הקומפקטיות הטובות ביותר בכל הזמנים.

 

שברולט - המעניינת, לפחות למראה, בהיצע של שברולט היא הברטה, שהיתה גירסת הקופה של הקורסיקה, והקאפריס המגודלת, שהיתה אחת האמריקאיות האמיתיות האחרונות - מנוע V8 והנעה אחורית.

[A900]

הייתי מוסיף לרשימה את הסאאב 900,רנו 21,פיג'ו 405, רובר לדעתי כול הרובים רואים לשימור בעיקר סדרה800,400 ו216 קבריולה

ואם סיאט אז טולדו הראשונות שיגיעו לארץ הם ממש נדירות כבר

[koka]

רנו טווינגו.!

[נמרוד רחמימוב]

ג'יפ סופה מהדגמים הראשונים 92-93. זה עם הפרצוף שרק אמא יכולה לאהוב.

 

נמרוד

עריכה אחרונה ב-30 למרץ, 2014 על ידי נמרוד רחמימוב

[היונימוג האדום]

רנו טווינגו - רכב מעניין ומיוחד , אמין מאוד בגרסה הידנית .

מגוון פתרונות יוצאי דופן לבעיית הגודל ( קוטן ) .

מכיר לפחות שני אספנים אשר לכל אחד מעל עשרה פריטים .

 

אילן

[Fazer]

הזכרת לי שכבר שנים לא ראיתי אוסטין מטרו.

[dorsht]

מעניין אותי לראות מה יהיו ההצעות לאספנות עוד 5-10 שנים. על מה ימליצו שם? פאביה? קסארה? מגאן? לגסי?

[renault5]

אני אישית משמר פונטיאק טמפסט 92.

כבר לא נשארו הרבה וגם יש לי די קשר אל הרכב.

[אושרי]

טוב שלא הזכרתם את המיאטה דור ראשון,סתם אוטו שלא ראוי לשימור.

[avizaz]

האקורד 94-95 לא ראויות בעוד הסיוויק כן?

בעוד יש אין ספור סיוויק על הכביש האקורד והלג'נד נכחדות ויש להן בסיס ענק של אוהדים בחו"ל, ובסיס קטן יותר בישראל כששניים מחובבי הדגם נמצאים כאן בפורום.

הלג'נד, נדירה עוד יותר ואין ספק שהייתי שמח לצמד שכזה בחנייה, עם מנועים עתירי כ"ס כסטוק.

[system_x]

חן ברשותך, דייהטסו שרמנט, עדיין ניתן לראות חתיכה פה ושם.

הונדה סיויק שפיץ בהחלט בעלת חן משלה (או שזה רק אני).

 

כתבת ממש סיכום יפה! ישר כוח!

[orenuchx]

אני משמר פיאט פנדה משנת 90.

רכב אקזוטי קלאסי פר-אקסלנס !!

 

מעבר לזה -אחלה שרשור.