ושוב נשכחה תינוקת ברכב - ולמרבה הצער נפטרה.

[שביט]

דיון בנושא זה עם אדם ללא ילדים זה כמו שיחה בין סיני וערבי כאשר כל אחד מדבר בשפת האם שלו.

אתה לא באמת מבין מה זה עד שאתה שם

אני מבין את הראש שלך ולאן אתה חותר, אבל מכלול הדברים שמשחקים פה כל כך שונה מ"קניות בסופר" או "כדור בראש" ורק אב יכול להבין אותם.

בדרך כלל אני מסכים עם המשפט "כשיהיו לך ילדים, תבין" אך לא הפעם.

אני לא חושב שזה עקרוני לדעת מה זה לגדל ילד, כדי להצליח להבין איך אפשר לשכוח משהו, משהו גדול יחסית, גם מבחינה פיזית ובטח מבחינה רוחנית, באוטו לכל כך הרבה זמן.

קח שוב את הדוגמה של בגירה- כשאדם חוזר הביתה מהסופר, איך הוא זוכר שהוא חזר דווקא מהסופר ולא מתבלבל וחושב שחזר מהעבודה? אז הוא כן מצליח לזכור שהוא חזר מהסופר, וזה אומר שיש כמה פעולות שהוא צריך לבצע.

כשאותו אדם אסף את בנו מהגן וחזר הביתה, הוא זוכר שהוא חזר מהגן, ושיד עוד פעולה אחת שצריך לבצע, או כשהוא יוצא מביתו וצריך לזכור לעבור דרך הגן.

אדם שנכנס לאוטו ו"על אוטומט" ממשיך לעבודה הוא אדם לא מרוכז, וזה מתבטא גם בנהיגה שלו, ולא רק אם הוא שוכח את בנו ברכב. זה אדם שהראש שלו טרוד בדברים אחרים, אבל הוא לא עוצר וחושב לעצמו "רגע, עכשיו אני נוהג ואני צריך להיות מרוכז" למה??

הדעה שלי בנושא הזה היא שזה עלול לקרות (כמעט) לכל אחד, ואני נזהר מאוד בלשוני. לצערי רובנו מעופפים, לא מרוכזים, מקדישים יותר מידי תשומת לב לדברים שלא צריך להקדיש להם תשומת לב באותו רגע.

נוהג? תנהג- אל תסמס, אל תוואטצאפ, אל תתגלח

יושב להאכיל את הילד? אל תחזיק את האייפון ביד השנייה, תקדיש לילד את מלוא תשומת הלב.

הגענו למצב שבכל דקה אנחנו "חייבים" (לא באמת, אנחנו סתם מלחיצים את עצמנו) לבצע 15 פעולות, והתוצאות עלולות הרסניות.

[ExoduS]

קח שוב את הדוגמה של בגירה- כשאדם חוזר הביתה מהסופר, איך הוא זוכר שהוא חזר דווקא מהסופר ולא מתבלבל וחושב שחזר מהעבודה? אז הוא כן מצליח לזכור שהוא חזר מהסופר, וזה אומר שיש כמה פעולות שהוא צריך לבצע

 

להבדיל אלפי הבדלות אבל אתה רוצה להגיד לי שבחיים לא שכחת משהו ברכב?

[שמר]

אני אשאל אותך אחרת, מ"פ משקשק נשק אחרי מטווח, נוקר ובטעות מוחלטת דופק לחייל כדור בראש, זה גם נופל אצלך תחת "יכול לקרות לכל אחד ואין קשר לרשלנות או אחריות"?

 

מטווח הוא פרק זמן מוגדר וקצר יחסית בו המפקד נדרש לגלות עירנות מוגברת.

בשגרת היום-יום המצב שונה ואתה לא נמצא בדריכות 24/7.

 

כמו שאמרת, פיתחת הרגל לסרוק את האוטו אחרי סופר וכו', בדיוק מה שהתכוונתי בהודעתי הקודמת - למעשה "אילפת" את עצמך, וזה משהו שצריך ללמוד.

 

אני(שלא פעם אמרו עליי שמזל שהראש מחובר לכתפיים, אחרת היית משאיר גם אותו איפשהו), עבדתי על עצמי המון כדי לא לשכוח דברים חשובים באוטו או במקומות אחרים. כמובן שבראש וראשונה וללא פרופורציה לשאר זה הילדים, אח"כ חומוס, בכל פעם שמתחשק לו לבוא לטיול, אבל גם מחשב נישא ודברים דומים (למרות שאת הטלפון הנייד אני משאיר לא פעם, אבל זה כנראה מחמת המיאוס...).

 

זה עובד, אבל צריך המון מודעות, שלא לכ"א יש אותה, ללא קשר לרמת ההשכלה שלו.

 

באמת שאי אפשר לשפוט עד שיש ילדים, בוודאי אם זה יותר מאחד וכאשר מופעל לחץ צולב (נניח אשה/ילד אחר/עבודה, אני כבר לא מדבר על מאהבת...). רמת וכמות המידע שמגיע אליך בימינו היא פשוט גדולה מיכולת ההכלה של חלק מהאנשים ובלי מיקוד ואימון על תשומת לב לדברים החשובים יותר, קל מאוד להתפזר ולשכוח אפילו ילד. אתה הרי לא מעלה על דעתך שהאנשים האלה מזלזלים בחיי הילדים שלהם ו/או שתחת השגחתם.

[שביט]

להבדיל אלפי הבדלות אבל אתה רוצה להגיד לי שבחיים לא שכחת משהו ברכב?

ברור. כל אחד שוכח, כל מיני דברים. לפעמים בבית, לפעמים בעבודה, לפעמים באוטו, לפעמים בים, לפעמים בלימודים.

ילד????

יצור חי???

באמת?

לשכוח תינוק???????? באוטו???

הנה, שמר אמר את הדבר בצורה הכי נכונה שיש- בראש ובראשונה ללא פרופורציה לשאר. זה מה שאני לא מצליח לתפוס.

ועוד משפט קולע שלו- "בלי מיקוד ואימון על תשומת לב לדברים החשובים ביותר"

רבותיי- כולם כבר כתבו בפייסבוק שזה עצוב אבל זוהי המציאות בה אנו חיים, ואם זהו המצב- כולם ללא יוצא מן הכלל צריכים לנער את את עצמם ולהתאפס, לפני שבאמת תתחיל כאן מגיפה.

ולאור כל ה"הצדקה" של המעשים האלה, אסכם ואומר- "הפשרות של היום הן הנורמה של מחר".

 

זה המקום לציין שאין לי ילדים.

[michaelbe6]

שביט.. זה שאתה מגדיל את הפונט זה לא משנה את העובדה שלכל אחד, גם לך זה יכול לקרות וכל אחד חייב להפנים את זה ולא להיות שאנן, אני חושב ששמר תיאר יפה מאוד את הסיטואציה בחלק האחרון שלו בתגובה....

אף אחד לא מאחל לעצמו שדבר נורא כזה יקרה לו אבל החיים לא תמיד הוגנים.

[edan82]

אני יודע שלא תסכים, אבל אולי שאר אבות הפורום יחזקו את דעתי.

דיון בנושא זה עם אדם ללא ילדים זה כמו שיחה בין סיני וערבי כאשר כל אחד מדבר בשפת האם שלו.

ילד וחווית גידלו הוא משהו שפשוט לא ניתן להעביר במילים, אבות אחרים יעידו.

אתה לא באמת מבין מה זה עד שאתה שם, לא ממקום של התנשאות אלה ממקום של חוויה מאוד יחודית.

אני מבין את הראש שלך ולאן אתה חותר, אבל מכלול הדברים שמשחקים פה כל כך שונה מ"קניות בסופר" או "כדור בראש" ורק אב יכול להבין אותם.

תחשוב על זה כמו להסביר לאדם עיוור מלידה איזה צבע יש לשמיים, יש דברים שפשוט אי אפשר לסכם במילים או להבין עד שרואים אותם.

 

מסכים לגמרי, קשה להבין את זה מבלי להיות הורה.

כמו שכתבתי כבר, אם חס וחלילה (x מליון..) היה קורה לי אסון כזה- אני באמת לא יודע איך הייתי שורד אותו, הכלא לא היה מדגדג לי, נהפוכו, הוא היה גורם יותר צער למשפחה שעכשיו לא רק איבדה ילד אלא גם איבדה בעל\אבא.

אז מה עשית בענישה?

 

תפנימו, אין צער\עונש גדול יותר להורה מתאבד את ילדו, בטח ובטח ילד כל כך קטן, ובטח בצורה כל כך נוראית כשאתה יודע שזו אשמתך הישירה.

 

כשאומרים ״צריך להיות הורים כדי להבין״ לא מדובר מהבחינה של לדעת לגדל ילד, זה לא משהו מולד, זה משהו נרכש.

מדובר על החוויות המשותפות והחיבור הנפשי הבלתי מתפשר ועם אהבה ללא גבולות.

 

אני לא מכיר את האבות\משפחות מהמקרים הנוראיים האלה אבל אישית- נשבר לי הלב כל פעם שאני שומע על מקרה כזה, פעם אחת על התינוק שמת ופעם שניה על המשפחה (כולל ובייחוד האבא) שנפל עליהם אסון כזה.

 

אין פה מה לחפש אשמים כי מובן לכל באשמת מי קרה האסון, אבל לא צריך לעשות מזה סימפוזיון ולטחון את זה שוב ושוב, גם ככה המשפחות האלה מרוסקות.

 

זה נורא אבל יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, עם כל הצער שבדבר.

[ExoduS]

תראה שביט, אני בטוח שביום 209348 אנשים שוכחים את הפלאפון שלהם ברכב.

לעומת זאת ילד (באמת שעניין הפונט מיותר) שנשכח ברכב זה אירוע שקורה פעם ב...

ולכן כמו שאמרת, ילד, יצור חיי וכו' זה שונה מפלאפון או מצרכים, אבל עדיין יכול לקרות לכל אחד.

אחזור ואומר, מי שאין לו ילדים באמת לא יכול לצפות להיות צד רלוונטי בוויכוח הזה.

היית מתווכח איתי על סגנון נהיגה אם לא היה לך רישיון ומעולם לא נהגת ברכב?

[שביט]

האמת שאני מופתע מהסלחנות של ההורים כאן, ובכלל.

הייתי מצפה דווקא מהחבר'ה בלי הילדים שיקלו ראש ויגידו "מה, זה יכול לקרות לכל אחד. הראש לא תמיד מחובר למה שקורה", ושההורים, בעלי הניסיון, יסבירו שהחיבור הזה, שהוזכר כאן, הוא משהו שאי אפשר לנתק אותו.

[שמר]

לא סלחנות. זו הבנה טוב יותר על האופן בו סיטואציה כזו עלולה להתרחש. בין להבין ובין להצדיק המרחק רב.

[edanj]

בתור אבא לשתי בנות קטנות (4 ושנה) הנושא של שכיחת הילדים ברכב הוא המפחיד אותי מכל.

נוח לי לחיות בהרגשה של "לי זה לא יקרה" אבל האמת שזה יכול לקרות לכל אחד ומכאן הפחד.

אם תנתחו את העובדות של כל מקרה תגלו מכנה משותף די מובהק:

שינוי הרגלי החיים- כוונתי היא שאם האישה לוקחת את הילדים לגן יום יום ופעם במליון שנה מבקשת מהבעל זה מתכון לצרות.

אנחנו חיים על אוטומת רב חיינו, לפעמים אני מגיע לעבודה ולא זוכר בכלל איך נסעתי מרב שהשיגרה היא כ"כ יום יומית.

אם הילד נרדם ייתכן ותגיע איתו לעבודה במקום לגן.

כשעבדתי בנטוויז'ן כנציג מכירות אי שם לפני 10 שנים עבד איתי בחור מצחיק וטוב לב.

כמה שנים אח"כ קראתי בעיתון שהוא לקח את הילדה לגן ובדרך עצר לשניה במוסך, נכנס שם לאיזה עניין שהתארך לכמה שעות והילדה נפטרה.

בקיצור- הדרך לטעמי להילחם בתופעה היא לסגל הרגל מאוד פשוט: אחרי שנועלים את הרכב לעשות סיבוב ולהציץ פנימה.

אל תגידו לי זה לא יקרה, תסגלו הרגל שגם אם זה קרה יציל אתכם ואת היקר לכם מכל.

 

עידן

[wil]

לא קשה "להשחיל" לפוליסת הביטוח התקנת חיישנים .

בטוח שזה יפתור המון בעיות

לא יקרה.

מה קשור ביטוח לרכב להתקנת חיישנים לשכחת ילדים?

הביטוח לא נדרש לשלם כלום. זו אפילו לא ת"ד.

 

כן אך ענישה היא מיותרת לחלוטין כאן. איזו מטרה זה ישיג? התעללות במשפחה?

מעבר לכך, באין פתרון אחר (לצורך העניין), ענישה אינה בבחינת עדיף משהו על פני לא כלום, לא במקרה הזה.

 

*כל זה נאמר כל עוד אנחנו מתייחסים לאב/אם אשר שכחו את בנם/בתם בתום לב.

מסכים לגמרי. אין שום תועלת בענישה במקרים האלו.

הפתרון הוא רק הסברה. במדיה, בטיפת חלב וכו'.

אף אחד לא רוצה לשכוח ילד ברכב. רק צריך לתת לאנשים את הכלים למנוע את זה.

 

מה אכפת לחברות הביטוח? זה לא שהרכב נפגע והם צריכים להוציא עוד כסף מהכיס שלהם.

 

האינטרס הוא של משרד הבריאות \ תחבורה.

מה אכפת למשרד הבריאות או התחבורה?

האינטרס הוא רק של ההורים ולכן זה תפקידם הבלעדי למנוע שכחת ילדים.

למדינה אין שום סיבה להתערב פה. מיותר.

 

תפנימו, אין צער\עונש גדול יותר להורה מתאבד את ילדו, בטח ובטח ילד כל כך קטן, ובטח בצורה כל כך נוראית כשאתה יודע שזו אשמתך הישירה.

למה אתה חושב שזה יותר נורא לאבד ילד קטן מאשר גדול?

אני דווקא מנחש שהפוך.

[locomotive]

דרך אגב,היום שמעתי לראשונה תשדיר של סופר נני מיכל דליות ברדיו שמזכירה להורים

לא לשכוח ילדים ברכב.

[Cuore Sportivo]

^

ואחרי שיפסיקו להתעניין בזה כי עבר מספיק זמן? אם הממשלה תתערב בדמות קמפיין מסוג כזה או אחר, אני מקווה שזה לא יהיה קמפיין הפחדה חסר תועלת.

[liran123]

הגרסא האמריקאית

XNDWN8KDVSM דרך יוטיוב

[Ron Poh]

אז יש קמפיינים ויש תזכורות.

ואתמול... השארו בכוונה תינוקת ברכב, האם "חשבתי שאני אעדר רק למספר דקות"

במזל שמו לב שברו את החלון וחילצו את התינוקת קצת אדומה וחמה אבל בריאה.