ושוב נשכחה תינוקת ברכב - ולמרבה הצער נפטרה.

[Alon_A]

אנחנו עדיין עם מטפלת לקטנה, אבל אין לי ספק שאני אאמץ את כל ההרגלים האלה

 

הנה דוגמה (להבדיל מיליון הבדלות, אבל עדיין - שורש הבעיה והפתרון הפשוט הם דוגמה מצויינת):

היתה לי נטייה לשכוח האם נעלתי או לא נעלתי את הדלת של הבית, פתאום באמצע היום הייתי נלחץ שהדלת פתוחה. מאז שאימצתי לעצמי הרגל של לנסות לפתוח את הדלת שלוש-ארבע פעמים אחרי שנעלתי אותה, אני תמיד זוכר שנעלתי אותה. התנועה הזאת של שלוש פעמים לסובב את הידית של הדלת כשהיא נעולה "נועצת" לי משהו במוח ואני יודע להגיד בוודאות - נעלתי את הדלת.

 

מודעות, כל כך פשוט.

 

מעבר לזאת, כשהילדה ברכב, לא מעניין אותי כלום חוץ ממנה, פשוט כלום. לא צפירות, לא פקקים, לא בעיות, לא טענות ולא מענות... כלום. יכולים לשלוח לי טריליון הודעות בוואטסאפ ולהתקשר מהמשרד של אובמה (בקרוב של דונלד ), בזמן שהיא ברכב איתי זה לא מעניין אותי, רק הבטיחות שלה חשובה וזהו.

עריכה אחרונה ב-31 למאי, 2016 על ידי Alon_A

[bagira]

אתה פשוט לא מבין איך המקרים הללו קורים, ולמה.

 

כל אחד גם יכול לעבור בטעות באור אדום. המוח שלנו מתוכנת לעבור לאוטומט, בביצוע משימוש רוטיניות, חשובות ולא חשובות.

לכן הפתרון הוא להכניס הרגל קבוע שיאבטח אותנו.

למשל, תמיד לבדוק את הצומת, גם כשהאור ירוק.

ככה, אם תעבור בטעות באדום, לפחות ההרגל יעזור לך לשים לב שיש עוד מכוניות שנכנסות לצומת. קרה לי, כששמו רמזור חדש בצומת שלא היה, ישר אחרי רמזור קיים, ואני ראיתי/קלטתי רק את הראשון. אבל בגלל שאני תמיד מחפש בצומת, קלטתי שיש עוד מכונית שנכנסת ועצרתי בזמן.

במקרה שלנו, צריך להכניס הרגל אוטומטי פשוט, לגעת במושב האחורי לפני כל יציאה מהרכב. אולי גם להגיד לעצמך משהו. מין טקס קבוע של אמונה טפלה. אולי מרגיש דבילי, אבל אפקטיבי.

 

מה שנקרא, מ.ש.ל.

עצוב מאוד, ואני ממליץ לכל אנשי ה"לי זה לא יקרה" (שלא נדבר על "צריך להכניס אותה לכלא ל20 שנה ולקנוס ב20 מליון...) לשמוע ולחשוב עם עצמם אם עדיף להיות צודקים או חכמים.

 

כשדובר על עונשין מקודם חשבתי שהעונש האפקטיבי היחידי שאני חושב עליו באופן מיידי זה עבודת שירות שהיא הרצאה/שיחה על המקרה שקרה לך מול אנשים אחרים, אבל מנגד לאלץ אנשים לעשות את זה... לא באמת בר ביצוע.

 

שניכם לחלוטין מפספסים את הפואנטה.

 

עצם העובדה שאתם אנשים תבוניים ומשכילים(טוב, במקרה של פאלוס אני בספק...) ואתם מאמצים לכם הרגלים לפני כניסה לצומת ולפני יציאה מהרכב, זה כבר גורם לכך שלכם זה לא יקרה.

 

למה אתם חושבים שאני מתכוון ב"לי זה לא יקרה"? שיש השגחה עליונה שאני מאמין ששומרת על המשכילים והעשירים? גילינו מזמן שלא רק שהיא לא קיימת, היא גם בטח לא שומרת (במקרה הספציפי הזה) על המאמינים בה.

 

למי זה כן קורה, למי שחי את החיים שלו על טייס אוטומטי, למי שנכנס לאוטו, משלב לרוורס ודורס את הילד, למי ש"שוחה עם הזרם" וכמו שהר"מ (ראש מיספן, לא ראש הממשלה) שלי היה אומר, "רק דגים מתים שוחים עם הזרם".

 

רק "דגים מתים" משאירים ילדים באוטו.

רק "דגים מתים" נכנסים לאוטו, משלבים לרוורס ודורסים את הילד.

רק "דגים מתים" מנקים את הנשק באוהל ופולטים כדור והורגים חבר (רק למען גילוי נאות, גם אני פלטתי כדור פעם בבית, רק הפלא ופלא, בצירוף מקרים מוזר הקפדתי משום מה תמיד לנקות נשק כשאני לבד בחדר).

[falou]

למי זה כן קורה, למי שחי את החיים שלו על טייס אוטומטי, למי שנכנס לאוטו, משלב לרוורס ודורס את הילד

 

למי שחי חיים פחות מאורגנים, הם גם פחות בטוחים והוא הרבה פעמים גם פחות אינטלגנטי.

נכון, אנשים שחיים בחרא אוכלים יותר ממנו, ממגוון סיבות, בין אם אתה חושב ששמו אותם שם או שהן חרבנו את החיים בעצמם.

 

כך או כך, זה לא נובע מזה שהם לא איכפתיים, אם הם קשי גורל או קשי תפיסה, ולא מגיע להם עונש. הם אוהבים את הילדים שלהם לא פחות, גם אם החיים שלהם פחות יפים ומוצלחים, ובגלל זה קורים להם יותר דברים רעים.

 

אם אתה לא ממש חכם, גדלת בשכבה סוציו אקונומית נמוכה ולא משכילה, חיית כמו כולם ועשית 10 ילדים, יש הרבה יותר סיכוי שתשכח אחד מהם בכל הברדק של החיים הקשים שלך.

וזו לא תמיד בחירה חופשית, החיים הללו.

ואתה עדיין כואב את אובדן הילד שלך לא פחות מאחרים.

וזו עדיין רק טרגדיה שקורית, בד"כ עם סיכוי יותר גבוה לפגוע בעלובי החיים.

[bagira]

 

וזו עדיין רק טרגדיה שקורית, בד"כ עם סיכוי יותר גבוה לפגוע בעלובי החיים.

 

אבל זה בדיוק מה שטענתי...

 

זה לא ברור לך? הדברים האלה קורים לטריילר טראש בוורסיה הישראלית שלו. ואין קשר לעדות.

[oryo]

שניכם לחלוטין מפספסים את הפואנטה.

 

עצם העובדה שאתם אנשים תבוניים ומשכילים(טוב, במקרה של פאלוס אני בספק...) ואתם מאמצים לכם הרגלים לפני כניסה לצומת ולפני יציאה מהרכב, זה כבר גורם לכך שלכם זה לא יקרה.

 

למה אתם חושבים שאני מתכוון ב"לי זה לא יקרה"? שיש השגחה עליונה שאני מאמין ששומרת על המשכילים והעשירים? גילינו מזמן שלא רק שהיא לא קיימת, היא גם בטח לא שומרת (במקרה הספציפי הזה) על המאמינים בה.

 

למי זה כן קורה, למי שחי את החיים שלו על טייס אוטומטי, למי שנכנס לאוטו, משלב לרוורס ודורס את הילד, למי ש"שוחה עם הזרם" וכמו שהר"מ (ראש מיספן, לא ראש הממשלה) שלי היה אומר, "רק דגים מתים שוחים עם הזרם".

 

רק "דגים מתים" משאירים ילדים באוטו.

רק "דגים מתים" נכנסים לאוטו, משלבים לרוורס ודורסים את הילד.

רק "דגים מתים" מנקים את הנשק באוהל ופולטים כדור והורגים חבר (רק למען גילוי נאות, גם אני פלטתי כדור פעם בבית, רק הפלא ופלא, בצירוף מקרים מוזר הקפדתי משום מה תמיד לנקות נשק כשאני לבד בחדר).

נו יא מצחיק, אז על מה בכלל אנחנו מתווכחים ... ?

אני מזכיר לך מאיפה זה התחיל: מהטענה ש"זה לא קורה לכל אחד" - שהיא לכאורה משקל נגד לטענה "זה יכול לקרות לכל אחד ולכן צריך שלכולנו תהיה מודעות".

המשפט האחרון שלך, שהוא אירוני בטירוף היות ונדמה לי שממש התייחסתי למקרה הספציפי הזה בדוגמא שהעלתי קודם לכן - מדגים זאת הכי טוב.

מהעולם שלך: מי יותר חכם, המקצוען שפורק את נשקו בידיעה שהוא אלוף ולכן הסיכוי שמשהו יקרה אפסי, או זה שמשאיר מקום לספק אישי ופורק רק בחדר ריק בגלל שלמרות שברור לו שהוא פרק את הנשק ואין תחמושת זמינה - עדיין מעדיף להימנע מהמקרה המאוד לא סביר שהוא עשה טעות?

אני לא יודע אם שמת לב או לא, אבל אתה אומר את אותם הדברים שאנחנו אומרים בדיוק, פשוט אתה אומר "זה לא קורה לכל אחד --> לאנשים עם מודעות / הרגלים נכונים זה לא קורה",

ואנחנו אומרים "זה עלול לקרות לכל אחד --> כולנו צריכים מודעות / הרגלים נכונים".

 

עכשיו - יש הסכמה?

עריכה אחרונה ב-31 למאי, 2016 על ידי oryo

[bagira]

בגדול, כן, בהחלט יש הסכמה. אבל שוב אתה לא יורד לסוף דעתי.

כן, כל אחד יכול לפלוט כדור (כולל עבדך הנאמן), אבל רק אהבלים/ טראש/ "דגים מתים" עושים את זה בחדר עם אנשים והורגים מישהוא (אגב, הפליטה לא הייתה כתוצאה מרשלנות שלי אלא כתוצאה משן חולצת שנשברה בזמן השיקשוק של הנשק, הוצאתי מחסנית, שיקשקתי פעמים, נקרתי והכדור שהיה בקנה (ולא נחלץ כי השן הייתה שבורה) נורה.

תגיד שעדין אני אשם כי לא הגנבתי מבט לתוך בית הבליעה שאין כדור תקוע בקנה? צודק! אבל למרות שעשיתי את זה מאות פעמים, טרחתי להוציא זוג חברים מהחדר כשעשיתי את זה וזה כל ההבדל!

אני ביצעתי את הפעולות הנדרשות בשביל שאם חו"ח כן קורה משהוא, לא יהיו נפגעים.

 

כן, אתה יכול לשכוח את הילד באוטו, אבל אם יש לך הרגל מסויים, אתה שוכח מזהה את השיכחה עוד בעודך באוטו.

 

כן, אתה יכול להכנס לאוטו ולשלב לרוורס, אבל אתה גם יכול לבדוק לפני שאין ילד מאחורה.

 

מקווה שעכשיו זה יותר מובן.

 

מה שאני מנסה להגיד הוא שבדיני חיים, אין מקום ל"טיס אוטומטי" ולכן יוצא נגד ההצהרה "זה יכול לקרות לכל אחד".

זה יכול לקרות רק ל"רשלן" וה"רשלנים" האלה, לא יעזור כלום, בדוק את הסטטיסטיקה, באים מנתח אוכלוסיה מאוד ספציפי.

 

קח סביבה של סיכון חיי אדם כמו מפעלי תעשיה כבדה, מטווחי צהל, מנופאים, מלגזנים וכו' ותאר לך אם אנשים שם היו מתנהלים לפי "טיס אוטומטי".

כל יומים היה לנו חופן הרוגים.

 

דוגמא נהדרת הפוכה היא אתרי בניה ששם כל יומיים מת איזה פועל בנין.

[eliran769]

בגירה - כתבה מעיתון ה'ארץ' מ-2013 לגבי שכחת ילד במכונית, קישור לכתבה המלאה תמצא פה:

http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.2072587

תמצית של הכתבה:

אף על פי שטרם נעשה מחקר מעמיק על מאפייניהם של הורים ומבוגרים אחרים הנוטים לשכוח את תינוקותיהם ברכב, בדיקת המקרים המתפרסמים בתקשורת מעלה כי אלו מבוגרים מתפקדים העובדים למחייתם ולא בהכרח אנשים הסובלים במקור מהפרעה נפשית הפוגעת בתפקוד. בקהילה הרפואית כבר קיים שם לתופעה, ”תסמונת הילד הנשכח” (FBS: Forgotten Baby Syndrome), אם כי לא מדובר עדיין בתסמונת רשמית בספר האבחנות הפסיכיאטריות. “אינני יודע אם כל הורה מסוגל לשכוח את ילדו במכונית, אך בנסיבות מסוימות אירוע טרגי שכזה בהחלט יכול לקרות גם להורים נורמטיביים וללא רקע של הפרעת נפש”, אומר מנהל בית החולים הפסיכיאטרי גהה, פרופ’ צבי זמישלני. “על פניו נראה שההורים המעורבים במקרים כאלה הם אנשים נורמטיביים ללא הפרעות, ועובדה שהם ממהרים לעבודה או למקום אחר כשהם שוכחים את הילד, ולכן מתפקדים, עובדים ואפילו אנשים עסוקים בחייהם. גם ברור שהם אינם מתכוונים להזיק לילדיהם במזיד”. לדבריו, אורח החיים המערבי עשוי לתרום לעלייה בהיקף התופעה, שכן “אנשים רבים מעבירים את חייהם בהתעסקות יומיומית ואובססיבית בחרטה על מה שקרה או בדאגה למה שיהיה, ומצב התודעה הרגיש הזה, בשילוב חיים אינטנסיביים בקצב מהיר, יכול גם הוא להשפיע לרעה”

הפרעה פסיכיאטרית שעשויה במצבים מסוימים להוביל לשכחת תינוק או ילד ברכב היא הפרעת קשב וריכוז, אך לדברי זמישלני, “זו יכולה להיות גם הפרעה קלה שפוגעת בריכוז, כשהמידע על הילד שיושב ברכב יוצא מהמודעות. ילד הוא אמנם לא חפץ, אבל השכחה במקרה הזה דומה למי ששוכח תיק עם טלפון סלולרי או מישהו שיוצא מהבית בלילה ושוכח את הכרטיסים למופע. בכל המקרים הללו אין כוונה של האדם לשכוח ויש לו ידע ברור שהשכחה איננה טובה”. זמישלני מסייג ומבהיר כי “הנתונים על היקף התופעה מתקבלים רובם ככולם מהתקשורת, וחשוב לדעת אם הפרסומים על שלושה מקרים בחודש החולף הם בטווח הפיזור המקובל או שהם יוצאי דופן. צריך לזכור שישראל כבר גדלה למדינה של 8 מיליון איש וכל יום ילדים מוסעים בכלי רכב שנוהגים בהם מבוגרים”

[edan82]

שמעתי עד הקטע שהוא מגיע למכונית. אז סגרתי את הרדיו. יותר מדי...

פירקת אותי עם ההקלטה הזאת.

גם אני עצרתי את ההקלטה באותה נקודה, לאחר מכן האזנתי שוב ושמעתי את ההמשך והצטערתי על כך.

 

 

שניכם לחלוטין מפספסים את הפואנטה.

 

עצם העובדה שאתם אנשים תבוניים ומשכילים(טוב, במקרה של פאלוס אני בספק...) ואתם מאמצים לכם הרגלים לפני כניסה לצומת ולפני יציאה מהרכב, זה כבר גורם לכך שלכם זה לא יקרה.

 

זה לא גורם לכך שלהם זה לא יקרה, זה רק מקטין את הסבירות שזה כן יקרה.

 

גם העניין הזה שבמגזרים מסוימים יש יותר מקרים של דריסת ילדים בעת נסיעה לאחור, גם לזה אולי יש הסברים רבים, תרבות שונה, סביבה פחות מסודרת שאולי פוגמת בשדה הראיה, שימוש ברכבים פחות מודרניים שלא מצוידים בחיישני רוורס ועוד.

 

לפני איזה 9 שנים ביליתי עם משפחתי בצומת ביל"ו, אחיינית שלי היתה אז בת 3, בעת שאחי ואישתי העמיסו ברכב את הקניות היא פתאום הלכה על הכביש בין החניות במקביל לתאי המטען של הרכבים החונים.

אני קלטתי את זה ומיד רצתי לתפוס אותה, שניה אחרי שתפסתי אותה רכב יצא מהחניה ברוורס.

הרכב בוודאות היה פוגע בה כי היא היתה נמוכה מדי מכדי שיראה אותה וללא חיישני רוורס.

 

אני לא אדם מאמין, להשקפתי אני זה שאחראי למעשיי ואני משתדל להקפיד איפה שנדרש, אבל אני גם יודע שעם כל הרצון וההשתדלות שלי המציאות היא כזו שלעתים דברים משתבשים כי הסביבה אינה סטרילית, מיום ליום יש יותר גורמים מסיחי דעת וכאמור מספיקה הסחת דעת אחת בטיימינג "רע" כדי להוביל לאסון.

 

יש לו מעט רוטינות שאפשר לאמץ כדי להקטין סיכון, אחת פשוטה שעולה לי עכשיו בראש-

בתום נסיעה עם הילדים ברכב תנעל את הרכב ידנית באמצעות המפתח ורק אז תפעיל את האזעקה.

הנעילה הידנית תעכב אותך כמה שניות ותחייב אותך להפנות את המבט לכיוון הרכב בניגוד לנעילה באמצעות השלט שלעיתים מתבצעת כמה צעדים מהרכב וללא הפניית מבט.

 

בנוסף, מי שהוריד את הילדים בגן מתקשר לבין הזוג לדווח שהכל בסדר.

אישתי ואנוכי נוהגים כך למרות שכאשר אנחנו לוקחים את הילדים לגן באמצעות הרכב אנחנו משאירים שם את הרכב בחניה תת קרקעית עם תנועה קבועה של אנשים מהקהילה.

 

מעבר לזה, כשאני חונה תחת כיפת השמיים ביום חם אני תמיד משאיר חריצים בכל ארבעת החלונות וכן בסאנרוף, המטרה העיקרית היא כדי לשמור על פנים הרכב שפחות יתחמם, לא יודע אם זה יציל ילד שישאר ברכב לאורך שעות אבל זה בהחלט לא יזיק.

[ישה]

כדאי לשמוע את ההקלטה עד הסוף

 

היא קשורה בדיוק לויכות שמתנהל פה

 

לי זה לא יקרה / כן יקרה.

 

אפשר לצמצם תאונות אי אפשר להגיע לאפס תקלות.

[oryo]

בגירה, שוב, אנחנו אומרים את אותו הדבר בניסוח שונה.

 

אני (ואחרים) קורא לאנשים לעשות פעולות אקטיביות בשביל להיות במצב שאתה חושב שכולם צריכים להיות בו by default.

המצב בו אתה לא פוטר את עצמך ב"לי זה לא יקרה", אלא נוקט בפעולות בשביל לצמצם את ההסתברות שזה יקרה לך.

אם אתה אומר מראש "לי בחיים לא ייפלט כדור כי אני מקצוען", אין סיבה שתעשה את זה בחדר ריק.

אתה עושה את זה בחדר ריק, בדיוק מהסיבה שאתה פיכח - ולא סומך על עצמך "בליינד" אלא לוקח אקסטרה fail safe precautions.

ולכן אם חלילה קורא לך אירוע - ההסתברות לפגיעה הצטמצמה משמעותית.

 

לכן כשלי יהיה ילד, הלפטופ שלי ישב איתו מאחורה, ייתכן שיחד עם נעל.

ולכן אם היה לי נשק, הייתי פורק אותו אך ורק בחדר ריק.

 

במקרה של פאלוס ...)

רק עכשיו קלטתי את זה,

תזכור איפה שמעת את זה לראשונה! XD

[Alon_A]

תגיד שעדין אני אשם כי לא הגנבתי מבט לתוך בית הבליעה שאין כדור תקוע בקנה? צודק! אבל למרות שעשיתי את זה מאות פעמים, טרחתי להוציא זוג חברים מהחדר כשעשיתי את זה וזה כל ההבדל!.

 

אם כבר דיברנו על טריקים פשוטים - הנה משהו גאוני, all rights reserved - אם תשתמשו אתם חייבים לי דולר על כל "אי פריקת נשק"

 

כשעבדתי באבטחה במעונות האוניברסיטה היה לי אקדח וטריק מאוד פשוט - סימנתי את הכדור העליון במחסנית בטוש. לא צריך לפרוק ולא צריך כלום - מגיע הביתה, בודק שהכדור הראשון במחסנית מסומן בטוש - end of story.

 

טריק שגם בצבא השתמשתי בו לבדיקת כוננות - כולם דחפו אצבעות למחסניות - אני פשוט הסתכלתי שהכדורים הראשונים שלי מסומנים, אף פעם לא קיבלתי שבת על FUCK בכוננות

עריכה אחרונה ב-31 למאי, 2016 על ידי Alon_A

[bagira]

הערה אחרונה בנושא, גם כל השיטות המבורכות לגרום לכם לזכור שהילד מאחור לא יעזרו כלום כי מי שגם ככה לא ישכח ילד מאחור, הוא גם זה שיוריד את האפליקציות הנחוצות, יתלה נעל של ארנב על המראה ויחבר את הילד עם סקוצ ללפ טופ.

 

אלה שגם ככה שייכים לאוכלוסיה ששוכחת ילדים לא יעשו כלום מהשיטות הנ"ל.

[Alon_A]

גם באוכלוסיות "מועדות לפורענות" אפשר להחדיר מודעות. בסופו של יום ומתחת לכל הסטטיסטיקות זה תלוי אדם ספציפי.

[bagira]

וכצפוי, וכפי שקורה ברוב המוחלט של המקרים האלה, ההורים הם דתיים.

שאמת שלא יודע מה זה אומר, לא יודע למה דווקא הם, אבל זאת עובדה.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4810076,00.html

[hans]

וזאת לא תמיד בחירה חופשית, החיים הללו.

 

או-הו, זה נושא לשרשור-על.

לדעתי, כשזה מגיע לשלב של יצירת ילדים,

כבר אי אפשר להאשים שום גורם סביבתי. זאת הבחירה המודעת שלך (נוציא את מקרי הקצה של חסרי-ישע עם קבלות).