שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[יבגניפ]

במה לדעתך אמור לבוא לידי ביטוי הפיקוח של הרשויות על הרשות השופטת?

לא יודע. שינוי שיטת מינוי שופטים נשמע אחלה. מצד שני גם זה גורם לבעיות.

 

הנקודה היא כזו: משפטים כללים כמו ״דמוקרטיות עובדות״ זה אחלה. לפעמים הן גם נכשלות, כי זה לא מדע מדויק.

אני לא אומר שאנחנו נמצאים בנקודת איזון מושלמת ואני לא אומר שאם כוחו של בית המשפט יצומצם, אז תהייה פה דיקטטורה ויקרה לכל הג׳ינג׳ים מה שנטקו מתאר.

אני כן אומר שאני לא סומך על נבחרי הציבור מהימין שמה שמעניין אותם זו ״דמוקרטיה״. מעניין אותם להעביר חקיקה שהם מאמינים בה -בין אם היא פרסונלית לבין אם היא אידיאולוגית. זה אחלה. אני לא מאמין בריסון העצמי שלהם ואני לא מכיר מנגנון אחר שיכול לרסן אותם, אז אני שואל: מה אתם מציעים?

 

לפני שתחזיר את הכדור אלי - אני מודה שאני לא יודע מה הפתרון. לכן שואל אותכם ללמוד מה אני מפספס.

 

נטקו, חשבתי שאתה נגד סיסמאות. הנה, אני בצד הפוליטי שאתה מתייחס אליו לא חושב ש״גנבו לי את המדינה״.

[m3x7r3m3]

אתה מאמין בריסון העצמי של נבחרי הציבור משמאל?

ואתה סומך על נבחרי הציבור מהשמאל שמה שמעניין אותם זה "דמוקרטיה"?

[oryo]

ייאמר להגנתו שיש כאן צד שלם במפה הפוליטית שכבר 40 שנה משוכנע שגנבו לו את המדינה, ככה שהוא לא המציא שום דבר.

 

לא המציא שום דבר הא?

כי כשעלו חשדות מול רבין - הוא טען שהמשטרה מושחתת?

וכשתבעו את אולמרט, כל השמאל התאגד במפגני תמיכה בו ויציאה נגד מערכות המשפט?

 

ההיתממות הזו שניה רק להתקרבנות.

 

השמאל אכן בטוח כבר שנים שגנבו לו את המדינה, והימין אחרי למעלה מעשור בשלטון עדיין מוכר את האג'נדה שהשמאל שולט במוסדות המדינה. כל צד מתבכיין - זה מנגנון פסיכולוגי וזה סביר (ואנושי).

ההבדל המרכזי בין ביבי לקודמיו, או בשפתך "מה שהוא המציא", זה אובדן כל זכר לממלכתיות ותקיפת מוסדות השלטון עצמם. מע' המשפט, המשטרה, הפרקליטות - ולאחרונה את מע' הבחירות עצמה.

ובזמן שהוא עושה את זה מריעים לו מהיציע, אשכרה מלך ישראל.

 

לא המציא כלום, אעלק. הבן אדם גאון פוליטי, ולגנוב לו את הקרדיט למהלכים שהוא מבצע במשך שנים זה ממש לא חברי.

 

כמו כן הוא המציא מנגנון הלבנת כספים פומבי, זה לכשעצמו מצדיק פרס. הבן אדם חריף, אין ספק, נותן לו הרבה קרדיט על כך.

[m3x7r3m3]

ממלכתיות זה משהו שתמיד מצופה מנבחרי ציבור ימניים, אף פעם לא משמאלניים משום מה.

שם לגיטימי להיות לוחמניים כלפי כולם, ומי שמפריע לבצע את האג'נדה זורקים אותו הצידה בלי שאלות ובלי סיקור עיתונאי.

[פינדר]

מה עוד שהטיעון הזה לא ממש מחזיק מים, בהינתן שאנחנו לא הדמוקרטיה היחידה בעולם, וכמעט באף אחת אין מערכת משפט עם כ"כ הרבה כח כמו כאן.

שואל בכנות, איזו דמוקרטיה היא מודל מבחינתך, מבחינת הכח של מע' המשפט?

במקרים שאני מכיר (ואני לא מומחה), הגבלת הכח של מע' המשפט מגיעה בד"כ עם חוקה ועם הפרדת רשויות.

אצלנו אין חוקה.

וההפרדה בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת, כמעט לא קיימת, בהינתן שהממשלה, בהגדרה, נהנית מרוב בכנסת.

לכאורה, הדבר היחיד שעומד בין ראש ממשלה שיש לו רוב יציב, לבין לעשות מה שבא לו, זה בית המשפט העליון.

[sperial]

פינדר - המצב עוד יותר גרוע, כיוון שהבעיה המבנית של שליטת הממשלה בכנסת הופכת גם חוקה ללא יעילה, שכן הממשלה, השולטת בכנסת, תוכל לבצע כל שינוי בחוקה כאוות נפשה.

 

m3 - יש לי עוד חוב קטן לפוסט שלך מהבוקר: מצלמות מהוות גורם מרתיע, כאשר במגזרים שבהם יש איומים על המצביעים יעלה חשד לזליגת צילומים ממצלמות הקלפי. ומצלמות כאלה, בידיים של גורמים פוליטיים (כולל חברי ועדת הקלפי) יכולות לגרום לדיווחים סלקטיביים. אם בכלל רוצים מצלמות הן חייבות להיות מוצבות על ידי גורם רשמי (נניח מזכיר הועדה), לפי כללים ברורים, שידור הצילומים לשרת מאובטח שרק לאנשי ועדת הבחירות המרכזית גישה אליו, ועם כללים ברורים באיזה מקרים ומתי מותר לפתוח את הסרטים, ומי רשאי לצפות בהם (VAR, אמרנו?).

עריכה אחרונה ב-10 לספטמבר, 2019 על ידי sperial

[m3x7r3m3]

שואל בכנות, איזו דמוקרטיה היא מודל מבחינתך, מבחינת הכח של מע' המשפט?

במקרים שאני מכיר (ואני לא מומחה), הגבלת הכח של מע' המשפט מגיעה בד"כ עם חוקה ועם הפרדת רשויות.

אצלנו אין חוקה.

וההפרדה בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת, כמעט לא קיימת, בהינתן שהממשלה, בהגדרה, נהנית מרוב בכנסת.

לכאורה, הדבר היחיד שעומד בין ראש ממשלה שיש לו רוב יציב, לבין לעשות מה שבא לו, זה בית המשפט העליון.

 

פינדר - המצב עוד יותר גרוע, כיוון שהבעיה המבנית של שליטת הממשלה בכנסת הופכת גם חוקה ללא יעילה, שכן הממשלה, השולטת בכנסת, תוכל לבצע כל שינוי בחוקה כאוות נפשה.

 

הרשות המבצעת (למעט מקרים ספציפיים) נהנית מרוב בבית המחוקקים, ככה זה (למעט בארה"ב שם יש בחירות לחלק מהנציגים, לאחר שנתיים לחלק אחר מהנציגים וכו') בכל דמוקרטיה שאני מכיר.

 

בעיית ההפרדה אצלנו היא לא שהרשות המבצעת נהנית מרוב קולות ברשות המחוקקת, אלא שלאותם אנשים יש 2 כובעים, ראש ממשלה, שר, סגן שר, ובמקביל ח"כ, שזה משהו שלמיטב ידיעתי נמצא רק בבריטניה ומדינות שהיו תחת שלטון בריטי.

כלומר בהקבלה זה זהה לכך שטראמפ יהיה גם סנאטור במקביל לתפקידו כנשיא, מקרון יהיה חבר פרלמנט, כנ"ל אנגלה מרקל וכו'.

 

שזה אומר הלכה למעשה לא שהרשות המבצעת נהנית מרוב קולות ברשות המחוקקת, אלא שהרשות המבצעת היא (למעט החוק הנורבגי*) תת-קבוצה של הרשות המחוקקת.

 

m3 - יש לי עוד חוב קטן לפוסט שלך מהבוקר: מצלמות מהוות גורם מרתיע, כאשר במגזרים שבהם יש איומים על המצביעים יעלה חשד לזליגת צילומים ממצלמות הקלפי. ומצלמות כאלה, בידיים של גורמים פוליטיים (כולל חברי ועדת הקלפי) יכולות לגרום לדיווחים סלקטיביים. אם בכלל רוצים מצלמות הן חייבות להיות מוצבות על ידי גורם רשמי (נניח מזכיר הועדה), לפי כללים ברורים, שידור הצילומים לשרת מאובטח שרק לאנשי ועדת הבחירות המרכזית גישה אליו, ועם כללים ברורים באיזה מקרים ומתי מותר לפתוח את הסרטים, ומי רשאי לצפות בהם (VAR, אמרנו?).

 

באיזה מגזרים יש איומים על המצביעים על עצם ההצבעה?

הרי אף אחד לא יודע מה שמו מאחורי הפרגוד.

 

והרי כבר היום לאותם חברי ועדת הקלפי יש גישה למידע - מי הצביע - כלומר מי מסומן בפנקס הבוחרים.

איזו בעיה חדשה זה יוצר?

 

דיווחים סלקטיביים זה תקין לגמרי, כל עוד המצב החוקי פתוח לאפשר לכל חברי הקלפי והמשקיפים (שכל אחד שייך למפלגה אחרת) לצלם ולדווח, לכל אחד יהיה אינטרס לחשוף את הדיווחים שמראים זיופים מצד מפלגות אחרות, הרתעה הדדית. על זה מבוסס כל הקונספט של ועדות הקלפי.

 

למה הצילומים צריכים להיות נגישים רק לאנשי ועדת הבחירות המרכזית? כדי שיוכלו כמו תלונות הזיופים להחליט איזה סרטונים הם משחררים ואיזה לא?

אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר לא?

עריכה אחרונה ב-10 לספטמבר, 2019 על ידי m3x7r3m3

[sperial]

תראה, במדינות אחרות לפרלמנט יש בקרה על פעולות וגם על מינויים של הממשל. הבולטת בעניין הזה היא ארה"ב, שם כל מינוי של הנשיא עובר חקירה צולבת על ידי חברי הקונגרס לפני שהמינוי מתקבל. אמלנו יש הגדרה של "משרות אמון" שהבקרה עליהן די רופפת. כן, יש ועדה של שירות המדינה, אבל גם היא די בשליטת הפוליטיקאים. השיא האחרון הוא מבקר המדינה, תפקיד שאמור להיות מכסח הממשלה, אבל לפנימספר חודשים מונה אליו אדם שרואה את תפקידו רק בהגנה על ראש הממשלה.

 

היה אצלנו ניסיון להפרדת הבחירות לראשות הממשלמה מהבחירות לכנסת, אחרי 2 קדנציות הסיפור הזה נגמר.

 

ולגבי "גניבת המדינה" - לא זכור לי אף ראש ממשלה, עד נתניהו, אשר נאחז בציפורניו בתפקיד. מבן גוריון עד אולמרט אף ראש ממשלה לא נשאר בתפקידו ברגע שהבין שהוא מואשם במשהו - אם כשלון כמו גולדה מאיר, ואם עבירות כמו רבין. עד כמה שזכור לי כאשר עלתה פרשת חשבון הבנק של לאה רבין הזמן שלקח לרבין לפרוש היה שעות בודדות. נתניהו מואשם ("בכפוף לשימוע") בעבירות חמורות בהרבה, אבל מבחינתו המדינה היא רכושו, והוא לא מאפשר לה להנות מראש ממשלה ללא חשדות פליךיים.

[m3x7r3m3]

תראה, במדינות אחרות לפרלמנט יש בקרה על פעולות וגם על מינויים של הממשל. הבולטת בעניין הזה היא ארה"ב, שם כל מינוי של הנשיא עובר חקירה צולבת על ידי חברי הקונגרס לפני שהמינוי מתקבל. אמלנו יש הגדרה של "משרות אמון" שהבקרה עליהן די רופפת. כן, יש ועדה של שירות המדינה, אבל גם היא די בשליטת הפוליטיקאים. השיא האחרון הוא מבקר המדינה, תפקיד שאמור להיות מכסח הממשלה, אבל לפנימספר חודשים מונה אליו אדם שרואה את תפקידו רק בהגנה על ראש הממשלה.

 

חצי אמת גרועה משקר, אם לקחת מארה"ב אז לקחת קומפלט, לא רק מה שנוח, למה שמינויי השופטים לא יהיו גם כמו ארה"ב אם כבר?

הרשות המבצעת בוחרת את המועמדים, הרשות המחוקקת מאשרת אותם.

 

אם מדברים על בעיות הפרדה בין רשויות, הבעיה מס' אחת לדעתי היא שהשופטים נמצאים בוועדה לבחירת שופטים, ועוד 3 כאלה מתוך 9.

כוח בלתי מוגבל מתחיל משם, לא מהממשלה.

 

היה אצלנו ניסיון להפרדת הבחירות לראשות הממשלמה מהבחירות לכנסת, אחרי 2 קדנציות הסיפור הזה נגמר.

 

וטוב שכך, גם במדינות האירופיות אין בחירות נפרדות.

מה שכן צריך לעשות זה הפרדה מוחלטת בין חברי ממשלה ובין ח"כ, הם לא צריכים להיות עם 2 כובעים.

יותר משכורות - נכון, אבל דמוקרטיה זה לא בחינם, יש עמים ששילמו על הדמוקרטיה בדם, אנחנו רק בכסף, יצאנו בזול.

 

ולגבי "גניבת המדינה" - לא זכור לי אף ראש ממשלה, עד נתניהו, אשר נאחז בציפורניו בתפקיד. מבן גוריון עד אולמרט אף ראש ממשלה לא נשאר בתפקידו ברגע שהבין שהוא מואשם במשהו - אם כשלון כמו גולדה מאיר, ואם עבירות כמו רבין. עד כמה שזכור לי כאשר עלתה פרשת חשבון הבנק של לאה רבין הזמן שלקח לרבין לפרוש היה שעות בודדות. נתניהו מואשם ("בכפוף לשימוע") בעבירות חמורות בהרבה, אבל מבחינתו המדינה היא רכושו, והוא לא מאפשר לה להנות מראש ממשלה ללא חשדות פליךיים.

 

רבין פרש תחת איום תמורת זה שיסגרו את התיק, ורק תמימים ומערכניקים מאמינים שהחשבון היה של לאה. כאילו שזו הלכה ועשתה הרצאות בארה"ב.

 

ואל תטעה, אני ממש לא תומך נתניהו, לא הצבעתי לו בבחירות האחרונות, לא אלו שלפני כן וגם לא אלו שלפני כן

[Night Driver]

וכמו שכתבתי, שניהם שייכים למפלגות.

 

 

 

חברי הועדה והמשקיפים לא עברו שום סינון ושום בקרה? אתה סתם ממציא

 

אמרתי שהמשקיפים לא עוברים שום סינון (נשלחים על ידי המפלגות בלבד). חברי הועדה ועוד איך עוברים סינון וזה ההבדל הגדול בין שניהם.

 

לכל אדם יש דיעות פוליטיות אבל יש אנשים שיודעים להשאיר אותם מחוץ לעבודה ויש כאלה שלא. לגבי חברי הועדה אני מאמין שישאירו אותם בחוץ אבל בכלל לא בטוח לגבי המשקיפים (וזה נכון לכל המפלגות).

[m3x7r3m3]

אתה בטוח שמשקיף לא עובר שום סינון?

 

תקנה 20 לתקנות הבחירות:

מינוי משקיפים [תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט](א)

הוגשה רשימת מועמדים בידי מפלגה שאינה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, רשאי בא כוחה למנות מטעמה משקיף אחד לועדה המרכזית ומשקיף אחד לכל ועדה אזורית.

(ב)

מרכז סיעה באזור או ממלא מקומו רשאי למנות משקיף אחד לועדת קלפי שבה סיעתו איננה מיוצגת על ידי חבר הועדה; מינוי משקיף ייעשה לפי טופס 8 שבתוספת.

(ג)

בא־כוח רשימת מועמדים, כאמור בתקנת משנה (א), או המשקיף שמונה לועדה אזורית, רשאי למנות משקיף אחד לכל ועדת קלפי; מינוי משקיף ייעשה לפי טופס 8 שבתוספת.

(ד)

כתב מינוי למשקיף בועדה המרכזית או בועדה אזורית יוגש ליושב ראש הועדה המרכזית, שיאשר את קבלתו לבא כוח הרשימה; יושב ראש הועדה המרכזית יודיע על מינוי משקיף בועדה האזורית ליושב ראש שלה.

(ה)

(בוטלה).

(ו)

(בוטלה).

(ז)

אדם אחד יכול להתמנות כמשקיף מטעם רשימה במספר מקומות קלפי, אשר מספריהם יצויינו בכתב המינוי.

(ח)

לא יתמנו משקיפים מטעם רשימה אחת יותר משני אנשים למקום קלפי אחד; בשום זמן מן הזמנים לא יהיה נוכח בישיבת ועדת קלפי מטעם רשימה אחת יותר ממשקיף אחד.

(ט)

משקיף יהא רשאי להיכנס למקום הקלפי לאחר רישום פרטיו האישיים בפרוטוקול ועדת הקלפי.

 

יש גם תמונה לדוגמה של טופס 8, בו מופיעים כל הפרטים של הממנה והממונה

 

ולגבי חברי ועדה שמשאירים את הדעה הפוליטית שלהם בחוץ מבית קלמן ליבסקינד, משום מה אולי העיתונאי היחיד שמרים את הכפפה בנושא הזיופים בבחירות האחרונות:

הסיפור הזה רק מחמיר, כשלוקחים בחשבון שכמעט בכל המקרים, העבריינים הם אנשים שנמצאים בקלפיות במימון מלא של המדינה, שמשלמת להם את שכרם.

בשבוע האחרון אספתי עדויות מעשרות חברי ועדות קלפי ששובצו במגזר הערבי, הדרוזי והבדואי. הסיפורים מסמרי שיער, והם מציירים תמונה של מדינה שעוצמת את עיניה, כשהבחירות בקרב מרכיב חשוב באוכלוסייה שלה הן פיקציה. על עובדה אחת יהיה קשה לחלוק. הנוכחות של אותם נציגים, שנשלחו על ידי הליכוד לקלפיות במגזר הערבי, הקשו עד מאוד, כפי שתיווכחו, על היכולת לזייף. בלעדיהם, אין שום ספק, היקף העבריינות היה גבוה בהרבה. למה את העבודה הזו צריכים לעשות שליחי הליכוד ולא אנשי משטרת ישראל? שאלה מצוינת.

"הייתי היהודי היחיד בקלפי. כל השאר היו ערבים. באזור שבע בערב, כשהיינו בערך על 40% הצבעה, בא אלי אחד מחברי הוועדה והציע שהם יכפילו לי את הכסף שאני מקבל על היום הזה, ובתמורה אני אאפשר להם להתחלק בשאר הקולות, של אלה שלא הצביעו. זה כבר הגיע לרמה שהתחילו לשאול אותי, בשיא הרצינות, כמה אני רוצה. מה שהדהים אותי היה שכל חברי הוועדה היו בתוך הדיון הזה. היו שם שלושה חברי ועדה ועוד משקיף אחד או שניים. הייתי די מופתע. אמרתי להם שזה לא חוקי ושאני בעד דמוקרטיה, שבה כל אחד בוחר בעצמו. כל כמה דקות ניגש אלי מישהו והציע לי את זה שוב. 'אולי בכל זאת אתה רוצה', 'זה לא באמת ישפיע על התוצאה הכללית', 'ממילא כולם משקרים'. אמרתי להם שזה לא בסדר. במהלך ספירת הקולות היו אצלנו שוטרים. גם הם היו ערבים, אבל אם הבנתי נכון, לא מהכפר עצמו. מה שהדהים אותי היה שגם אז ההצעות נמשכו, והשוטרים שמעו את זה ולא אמרו כלום".

"היו, במהלך היום, הרבה ניסיונות לעגל פינות. מתישהו, בשעות אחר הצהריים, יצאתי מהקלפי להצביע בקלפי נגישה בכפר, שני רחובות מהקלפי שלי. בחוץ תפס אותי איש בשם נימר, שנאמר לי שהוא סגן ראש הכפר או סגן ראש המועצה, ובהתחלה פנה אלי יפה. הוא הציע לי לאכול, ושאל אותי עד איזו שעה אני נשאר בקלפי. כשאמרתי לו שאני נשאר עד אחרי הספירה, הוא שאל 'אתה מהליכוד, נכון?', אמרתי 'כן'. הוא שאל 'אתה רוצה שביבי ינצח, נכון?', אמרתי 'כן'. אז הוא אמר לי 'תשמע, לי לא אכפת שהוא ינצח, כי ממילא זה מה שיקרה, אבל אני רוצה שהמפלגה שלי תקבל כמה שיותר קולות, כי ככה אני מקבל יותר תקציבים'. הייתי בטוח שהוא צוחק עלי, ואז הוא הציע לי: 'בסוף היום, בוא נחלק את הקולות. חצי חצי בקולות שיישארו. חלק לליכוד וחלק לנו'. היו איזה 200 קולות שלא הצביעו. אמרתי לו, 'אתה צוחק עלי?'. ראיתי שיש לו תג של ועדת הבחירות. אחר כך אמרו לי גם חברי הקלפי שהוא בוועדת הבחירות האזורית. אמרתי לו שאני לא עושה דברים כאלה".

אום אל־פחם, סגן יו"ר קלפי: "באזור שעה שמונה בערב נכנס לקלפי אדם בגיל 50־60, לא בעל תפקיד, וביקש ממני לבוא איתו רגע לדבר בצד. הוא שאל אותי 'אתה יודע למה הוצאתי אותך?'. אמרתי לו 'לא'. הוא אמר לי: 'שמע, יש פה אחוזי הצבעה נמוכים, בוא נעלה אותם'. שיחקתי אותה כאילו אני לא מבין. הוא אמר לי: 'אני הולך לעשות סיבוב בעוד כמה קלפיות, עוד חצי שעה אני אחזור אליך'. עברה עוד איזה רבע שעה, ובא מישהו אחר. שאל אותי: 'תגיד, אתה פה בשביל הכסף או בשביל האידיאולוגיה?'. אמרתי לו 'באתי לעבוד'. כולם שמעו את השיחה הזו מסביב, כולם ידעו למה הוא בא, ולאף אחד זה לא היה נראה בעייתי או מוזר. אמרתי לו שאני לא מבין מה הוא רוצה. הוא ענה לי: 'יש פה אנשים שלא הצביעו, בוא נצביע במקומם ונחלק בינינו את הקולות'. היו אז אולי 50%. אמרתי לו: 'אני לא מעוניין, זה נגד החוק'. "חזרתי לקלפי, ואז כולם התחילו לנסות להוציא אותי החוצה. הייתי היהודי היחיד שם. קודם הגיע הראשון שהוציא אותי, ושחזר בינתיים. הוא אמר לי: 'בוא נלך לאכול, בוא אלי הביתה'. אמרתי לו תודה וחזרתי פנימה. ואז עוד מישהי לקחה אותי החוצה. 'בוא אני אראה לך איפה אני עובדת כאן באזור'. כשניסיתי לחזור שוב פנימה, אני רואה עשרות אנשים, משהו כמו 30 איש, חוסמים לי את הכניסה לקלפי. אמרו לי: 'אי אפשר להיכנס עכשיו, כי יש שם אשה שמתלבשת בפנים'. היה ברור לי מה קורה שם בפנים. היה לי ברור שמכניסים שם מעטפות. ברור שאף אחת לא מתלבשת בקלפי, בטח לא כשכמעט כל מי שנשארו בפנים היו גברים. אחרי כמה זמן נתנו לי להיכנס. מאוחר יותר, במהלך הספירה, שוב ניסו להוציא אותי החוצה".

אכסאל, משקיף: "היה אצלנו בקלפי עניין כזה שהמשקיפים והיו"ר, שהיה מרע"ם־בל"ד, היו נכנסים מאחורי הפרגוד ומביאים למצביעים את הפתק שהם צריכים להצביע. כששאלתי מה זה, הסבירו לי שהם צריכים עזרה. היו אולי 20 מצביעים שהיו"ר נכנס איתם אל מאחורי הפרגוד והצביע איתם. הוא ואחד משני המשקיפים. חוץ מזה, חברי ועדת הקלפי לא נתנו לי לבדוק תעודות זהות, כשהיו דברים חשודים. הם לא הרשו לי. "לקראת הערב, יושב ראש ועדת הקלפי אמר לי ללכת הביתה. הלכתי. פחדתי על החיים שלי. ראיתי איך איימו בבוקר על חבר שלי, שבא לקלפי סמוכה ויצא בליווי משטרה, והחלטתי לא לקחת סיכון. ממה שאני זוכר, עד שאני יצאתי הצביעו בקלפי שלנו בערך 200 איש. אחר כך נכנסתי לאתר של ועדת הבחירות וראיתי שהצביעו שם כמעט 500. בוא נגיד שאין שום סיכוי שכל כך הרבה אנשים הגיעו בשעתיים וחצי שהשארתי את הקלפי אחרי שהלכתי".

רהט, חבר ועדה: "יו"ר הוועדה, שהיה איש כריזמטי עם מעמד, כך זה נראה, היה מטעם רע"ם־בל"ד. כבר מתחילת היום הוא התחיל לרמוז לי לגבי האפשרות לחלק בינינו את הקולות. קצת לפני סוף ההצבעה, בערך ברבע לעשר בערב, הוא סימן לי לצאת מהכיתה שבה הייתה הקלפי, ולבוא איתו לכיתה אחרת, סמוכה. עד אז הגיעו להצביע רק 248 איש מתוך 607 שהיו זכאים. הוא שאל אותי: 'מה אתה מציע לעשות עם כל אלה שלא באו'? אמרתי לו 'כלום'. ואז הוא הציע לי שהוא ייקח 340 מהקולות שנשארו לדע"ם (רע"מ־בל"ד – ק"ל), וכדי שאני לא ארגיש פראייר הוא ייתן לי את מה שנשאר. אמרתי לו שזה לא חוקי".

ג'סר א־זרקא, חבר ועדה: "יו"ר הקלפי אצלנו היה תושב המקום. באמצע היום הוא פנה אלינו והציע לסגור את הדלת. הוא אמר לנו: 'בואו נראה כמה אנשים עדיין לא הצביעו, נחלק את הקולות בינינו, כל אחד ייקח 50 ונסגור את הסיפור'. אנחנו סירבנו כמובן, אבל הוא חזר והציע את זה עוד כמה פעמים במהלך היום. יותר מאוחר הגיע אלינו מזכיר הקלפי שלידנו, בחור יהודי, שבא לעדכן אותנו שיושב הראש שלנו הציע את זה גם בקלפי שלו. ראיתי שהוא קצת חושש. בכל מקרה, אנחנו דחינו אותו בכל פעם שהוא העלה את הרעיון".

ירכא, חבר ועדה: "במהלך היום היו כל מיני אירועים שהיו מנוגדים לחוק. אנשים שנכנסו להצביע בזוגות. אבא ובן שהצביעו יחד. הייתה אישה אחת שהגיעה להצביע שלוש פעמים, כל פעם עם תעודת זהות אחרת, אפילו לא החליפה בגדים, ובכל פעם החברים בוועדת הקלפי אמרו לי: 'זו לא היא, זו אחותה'. הערתי להם על זה כל פעם, אבל החלטתי לא להתכתש על דברים כאלה. הבלגן הגדול התחיל לקראת ספירת הקולות. כשנגמרה ההצבעה, עשינו הפסקה של חמש דקות, ואז חברי הוועדה סגרו את הדלת והתחילו לדבר ביניהם בערבית. שאלתי את אחד המשקיפים, בחור דרוזי שהיה מטעם ש"ס, מה הסיפור? אמר לי שנשארו 350 קולות ושרוצים לחלק את זה בין הנציגים. בשלב הזה היה נראה לי, ממהלך העניינים, שהמזכיר היה נגד, אבל לא לגמרי הבנתי מה קורה. אמרתי להם: 'אתם יודעים שזה פלילי'. אמרו לי: 'כך המנהג פה, תמיד עשינו את זה'. אחר כך דיבר איתי הנציג של חד"ש, שניסה לשכנע אותי. הוא לא התייאש. 'כל הנציגים מסכימים, אז למה לא לחלק?'. הם חזרו כל הזמן על זה שזה המנהג במגזר, ושככה עשו אצלם תמיד. כולם שם רצו לחלק את הקולות. בסוף הם הבינו שזה לא ילך איתי".

רהט, יו"ר ועדה: "הבוקר התחיל עם אווירה מצוינת, אחר כך נוצרו חיכוכים, שהגיעו לצעקות, לאלימות, ולזה שנאלצתי להזמין משטרה, כשהתברר לי שהחברים בוועדה לא מוכנים שאני אסתכל בתעודות זהות של נשים. היו ארבעה חבר'ה שאיימו עלי: 'אם אתה תתעקש להסתכל על תעודות זהות של נשים, או שנזרוק אותך מפה, או שלא תצא מפה חי'. בצהריים התחילו כל מיני ניסיונות לתחמן. אנשים נכנסו וצילמו את המספר הסידורי של כאלה שהם יודעים שלא מצביעים, ואז נכנסו משהו כמו 40 איש יחד וניסו לתפוס טרמפ ולהצביע על המספרים שלהם. כשדרשתי לבדוק בעצמי את תעודות הזהות כדי לא לאפשר להם לרמות, לקחו אותי הצדה חבר ועדה ואחד המשקיפים, והסבירו לי שזה לא יימשך ככה. "לגבי עניין הנשים, הם הביאו בשלב מסוים מישהי, ואמרו שהיא תבדוק את התעודות של הנשים במקומי. מתישהו המזכיר התחיל לנסות לסגור איך מחלקים את הקולות בלילה. הוא היה כל הזמן עם איזה חבר שלו, שאותו הוצאתי החוצה כמה פעמים. בשמונה בערב אנשים הפסיקו כבר כמעט להגיע, ואז נכנס מישהו לקלפי וביקש לדבר איתי בחוץ. אמרתי: 'אני לא יוצא מפה'. ואז, כשבערך שישה אנשים מסביבנו, כולם חברי ועדת קלפי, הוא לא התבייש להתחיל להציע הצעות. 'בספירת קולות, זה רק אנחנו נהיה פה, בוא נראה איך אנחנו סוגרים את הקולות'. הוא לא היה חבר ועדה, אבל כולם מסביב שמעו, כולל המזכיר וחברי הוועדה, ואף אחד לא התערב. לאף אחד זה לא נראה מוזר. הוצאתי אותו החוצה בצעקות. "בערך ברבע לעשר הלכתי לשירותים. בא אלי אותו חבר של המזכיר, שהוצאתי כמה פעמים החוצה, ואמר לי: 'תראה, צריך לסגור בינינו איך זה ייסגר פה עם הקולות'. הוא אמר לי: 'גם אני בנאדם ישר, אני רק דואג לך שלא יהרגו אותך בדרך החוצה'. בסוף קראתי למשטרה".

כפר קאסם, משקיף: "אצלנו בקלפי היה משהו מדהים. בחוץ, בכניסה, הייתה עמדה לחלוקת תעודות. ממש ככה. אנשים נכנסו עם תעודות לא שלהם. היו אנשים שהצביעו אצלנו כמה פעמים, כל פעם עם תעודה אחרת, אבל כל פעם אמרו לי בוועדה: 'אתה מתבלבל, זה לא הוא, זה בן דוד שלו. הוא דומה לו'. היו אצלי הרבה אנשים שבאו יותר מפעם אחת. יש אנשים שהצביעו אצלי ואחר כך ראיתי אותם במסדרון, בתור להיכנס להצביע גם בקלפי אחרת. היה קשה להילחם בזה. פעם אחת המזכיר, גם הוא יהודי, ניסה לבחון מישהי אם היא זוכרת מה מספר תעודת הזהות שלה או מה תאריך הלידה שלה. היא לא ידעה, אבל היושב ראש נתן לה להצביע. היה אחד שהיושב ראש נתן לו בוחטה של מעטפות, ההוא נכנס מאחורי הפרגוד, מילא פתקים ואחר כך שלשל את הכל. היו אצלנו 670 בעלי זכות בחירה, 330 סומנו כמי שהגיעו להצביע, וכשפתחנו היו בפנים 360 מעטפות".

סכנין, סגן יו"ר ועדת קלפי: "בשעות אחר הצהריים התחיל להיות לחץ בתור להצביע, ואז התחילו הרמאויות. אני זוכר איזה בלגן שהיה, כשנכנסה בחורה בת 17, אולי 20, ואני מסתכל בתעודת זהות שלה וכתוב שהיא ילידת 1940. התחילו להגיד לי כולם מסביב בוועדה, 'מה, אתה לא רואה שזאת היא?'. בכל רמאות כזו שניסיתי לעצור, הלכו והתגברו הצעקות נגדי. הם אמרו לי שאני מפריע ומכביד על ההליך. עוד קודם לכן, כבר בבוקר, הם הודיעו לי שאני לא יכול לבדוק תעודות זהות, את זה רק המזכיר המקומי עושה.אני רק מסמן מי שכבר הצביע. הם לא נתנו לי בכלל לראות תעודות זהות. כדי לוודא שהם לא מזייפים, דרשתי מהמזכיר להקריא את מספרי תעודות הזהות בקול, ואז פתאום קלטתי שהוא בכלל לא קורא מתוך התעודות שלהם, אלא מתוך פתקים שנתנו להם קודם, עם מספרי תעודת זהות של אנשים שלא באים להצביע כנראה, אבל בכל מקרה לא שלהם. "באיזשהו שלב נהיה כבר לחץ מטורף. בכל פעם שניסיתי לבדוק משהו התחילו לצעוק עלי. היה אחד בוועדה שהיה סוג של מנהיג החבורה. הוא לא הפסיק לאיים עלי. במקביל, מחוץ לקלפי הייתה חבורה של חבר'ה, שכל הזמן הזהירו אותי וצעקו לי שאני לא אצא היום על הרגליים מסכנין. פחדתי. היה מפחיד מאוד. וזה הלך להתגבר. בשלב מסוים גנבו לי את הפלאפון שהיה מונח על שולחן הוועדה. עשרות צעירים עשו שם בלגן כל הזמן. מתישהו תפס אותי אחד מחברי הוועדה ואמר לי לצאת החוצה. יצאתי איתו. היינו ככה רבע שעה בחוץ. הייתה לי הרגשה שכל מה שהם רוצים זה שאני אשאיר אותם שם בפנים לבד, בלי השגחה. כשנתנו לי לחזור פנימה, כבר לא אפשרו לי יותר לגעת ברשימות. בסוף היום המזכיר הוציא אותי עם הרכב שלו החוצה מסכנין, כדי שלא יפגעו בי".

פוריידיס, חבר ועדת קלפי: "על הבוקר התחיל בלגן, כשהגיע מישהו להצביע בלי תעודת זהות ולקח שתי מעטפות. התחיל ויכוח איתו, ואז הוא שבר את הקלפי. חצי שעה אחר כך, כשהייתי לחוץ עוד ממה שקרה, המזכיר התחיל לדבר איתי. 'אתה מצביע לבית היהודי? אנחנו נארגן לך כאן 50 קולות'. לא הבנתי. שאלתי מה זאת אומרת. הוא אמר לי: 'אנחנו ניקח כל אחד כמה שהוא רוצה, ונחלק בינינו'. אמרתי לו 'יש חוק'. שאל אותי: 'אתה לא רוצה שהם יקבלו הרבה?'. רציתי להוריד אותו ממני, אז אמרתי לו: 'בוא נדבר בהמשך היום'. היו כמה מקרים שבהם אנשים קיבלו שתי מעטפות והצביעו פעמיים. כל פעם שאלתי את היו"ר למה יש להם שתיים, אבל זה תמיד היה אחרי שהם כבר שלשלו את המעטפות. זה כנראה נהוג שם, כי אחרי שהערתי על זה היו אולי 20 או 30 אנשים שהתרעמו ולא הבינו למה הם לא יכולים לקבל יותר ממעטפה אחת. "חוץ מזה, הם לא נתנו לי לגעת בכלום בקלפי. לא בפרוטוקולים ולא בבדיקה של תעודות הזהות. לא היה לי שום תפקיד. אחרי שבע בערב, יו"ר הקלפי אומר לי: 'שמע, אתה גר רחוק, אתה יכול ללכת הביתה. אמרתי לו שאני מתכוון להישאר עד הסוף. הוא אמר לי: 'חבל, זה יהיה מאוחר'. כשלא הייתי מוכן, זה התחיל לעבור מחיוכים לעצבים, עד שבסוף הוא פשוט גירש אותי. האמת, העדפתי ללכת ולא לפתוח שם במלחמה. למרות שפוריידיס הוא לא יישוב אלים, האווירה הייתה לא נעימה. יצאתי החוצה, ישבתי מחוץ לקלפי, ואז הוא החזיר אותי והייתי נוכח בחלק מהספירה. כשראיתי את התוצאות, הן נראו לי חשודות. היו למעלה מ־90% הצבעה ויותר מ־600 מצביעים. אני בטוח שלא עברו אצלי באותו יום 600 איש, אבל מכיוון שהם לא נתנו לי כל היום לבדוק או לסמן, אין לי הוכחה לזה".

עראבה, סגן יו"ר ועדת הקלפי: "תוך כדי ההצבעות, די בתחילת היום, בא אלי בנאדם, שראיתי שכל המקומיים בקלפי מכבדים אותו, ניגש אלי מול כל חברי הוועדה, ואמר לי: 'אני אתן לך עשר מעטפות שתשים בהן ליכוד, ואתה תיתן לי עשר מעטפות שלי'. אמרתי לו: 'אין מצב בחיים'. ישב עלי, לחץ עלי, לא עזב. 'אין בעיה, הכל בינינו, אף אחד לא יידע'. הוא לא היה חבר קלפי, אבל היה לו מעמד שם. הוא נשאר כל היום, הסתובב בחוץ, כל הזמן נכנס ויוצא. באזור שמונה בערב, כשכולם התחילו להגיע להצביע והתחיל עומס, הוא נעמד בדלת של הקלפי. הגיעו כל מיני אנשים מהאזור, כולם מכירים את כולם, ואמרו להם שהם לא יכולים להצביע כל עוד אני נמצא שם. היה דיבור עם היו"ר והמזכיר הערבים שמעיפים אותי החוצה בכל מחיר. אנשים שם כמעט הרביצו לי מכות. שני אלה אמרו לאנשים שלא יצביעו כל עוד אני בפנים. היו איזה 15 חבר'ה שהתחילו לאיים עלי שאצא החוצה. "עוד לפני זה, באזור שתיים בצהריים, כשהיו כל מיני איומים לא ידידותיים, התחלתי לפחד. יצאתי החוצה, הלכתי לשוטר בחוץ, ואמרתי לו: 'הם מאיימים עלי'. הוא אמר לי שאם לא הרביצו לי הוא לא מתערב. שאם ירביצו לי, הוא יעצור אותם. הייתי איזה שעתיים וחצי בחוץ עד שכמעט גררתי אותי פנימה. התקשרנו לוועדת הבחירות. לקח הרבה זמן עד שענו. אין לי דרך לדעת מה קרה בפנים כשאני בחוץ. זה היה מסריח העסק הזה".

 

וזה המקור

עריכה אחרונה ב-10 לספטמבר, 2019 על ידי m3x7r3m3

[יבגניפ]

אתה מאמין בריסון העצמי של נבחרי הציבור משמאל?

ואתה סומך על נבחרי הציבור מהשמאל שמה שמעניין אותם זה "דמוקרטיה"?

לא. למעשה, הבאתי במיוחד בשבילכם את חדש כדוגמא למפלגה שאני לא מאמין לנבחריה כשהם מדברים על דמוקרטיה כערך.

אז מה עכשיו?

מה עושים?

[m3x7r3m3]

לא. למעשה, הבאתי במיוחד בשבילכם את חדש כדוגמא למפלגה שאני לא מאמין לנבחריה כשהם מדברים על דמוקרטיה כערך.

אז מה עכשיו?

מה עושים?

 

משמע אינטרס של כולם שאף רשות לא תהיה מעל האחרות

שלוש רשויות נפרדות עם מתח ביניהם ומנגנוני פיקוח כל אחת על 2 הנותרות

[netco]

אני כן אומר שאני לא סומך על נבחרי הציבור מהימין שמה שמעניין אותם זו ״דמוקרטיה״. מעניין אותם להעביר חקיקה שהם מאמינים בה -בין אם היא פרסונלית לבין אם היא אידיאולוגית. זה אחלה. אני לא מאמין בריסון העצמי שלהם ואני לא מכיר מנגנון אחר שיכול לרסן אותם, אז אני שואל: מה אתם מציעים?

 

לפני שאני עונה, אני מזכיר שהבעיה שלי היא עם מערכת המשפט בכללותה (יועמ"ש, פרקליטות, משטרה וכו') והכח שלה, ולא רק עם בג"ץ לצורך העניין, ככה שיש לא מעט נושאים שדורשים טיפול במערכת המשפט שבכלל לא קשורים להיבטים חוקתיים (קרי היחסים בין הרשויות), ובטוחני שהרוב יסכימו עליהם.

 

לענינינו, (דיסקליימר-זו הצעה בלבד כדי להוכיח שיש פתרונות, לא שהיא הטובה ביותר בהכרח) נניח ואני מקבל את הגישה של ספריאל שבאמת הממשלה שולטת בכנסת, מה שמונע מהכנסת לבצע ביעילות את תפקידה כמבקרת הרשות המבצעת ולצורך כך יש צורך שבית המשפט יבקר את הממשלה, ויבצע ביקורת שיפוטית.

במצב כזה אני אומר, אדרבה אין לי בעיה שבית המשפט יבצע את זה, בתנאי שברור שבמצב כזה הוא הופך להיות שחקן פוליטי בדיוק כמו הממשלה והכנסת.

ואז במצב כזה א. ברור לכל בר דעת שהשופטים הם חלק מהמשחק הפוליטי ולתפיסותיהם יש השפעה על פסיקותיהם ונוכל לוותר על מראית העין של האובייקטיביות.

ב. אם בית המשפט שחקן פוליטי, ראוי שהשופטים ייבחרו ישירות ע"י הגופים הנבחרים (כמו בארה"ב) קרי הממשלה והכנסת, ויעברו שימוע פומבי על עמדותיהם ככה שיהיו ברורות לעין כל, ולא בכל מיני דילים בין השופטים לעו"ד בועדה למינוי שופטים (שלגופים נבחרים יש שם בקושי שליש ייצוג!).

ג. על הדרך, אם אתה מתעקש להמשיך עם סמכויות נרחבות כ"כ ליועמ"שים (שומרי סף עאלק), אז גם אלו ראוי שיהיו משרות אמון של השרים, ולא הנחתות.

ד. על הדרך גם כדאי להפריד את תפקידי היועמ"ש והתובע הכללי (אירוניה משעשעת, לפני שמנדלבליט מונה היה נראה שהיוזמה הזו תופסת תאוצה, ואז צווחני השמאל (שפיר, יניב, גלאון והחבר'ה) זעקו שוב על מות הדמוקרטיה. 3-4 שנים אחרי, הם תוקפים את מנדלבליט שנפגש תדיר עם רה"מ כשהוא צריך להחליט על החקירות שלו. וול אם היו מפרידים את התפקידים הסיטואציה הסרקסטית הזו לא הייתה מתרחשת) ולאפשר ייצוג פרטי לממשלה במידת הצורך.

אה, וגם לא יזיק להפוך את נציב הביקורת על הפרקליטות לתפקיד עם שיניים וסמכויות ממשיות, ולא ההלצה שיש היום, אבל זה פחות קשור ליחסים בין הרשויות.

 

זה ככה על הדרך, וכאמור זו רק הצעה בכיוון אחד. אבל לא חסר מה לעשות ויש לא מעט הצעות אופרטיביות של מי שעוסק בזה (ואם יש לך אלרגיה מתנועה למשילות, עיין בהצעות של פורום קוהלת למשל).

 

נטקו, חשבתי שאתה נגד סיסמאות. הנה, אני בצד הפוליטי שאתה מתייחס אליו לא חושב ש״גנבו לי את המדינה״.

אני נגד ססמאות במקום טיעונים רציניים, אבל בחייך זה נאמר בציניות בנוגע לטענה של אור על מה שביבי מכין לנו.

 

לא המציא שום דבר הא?

כי כשעלו חשדות מול רבין - הוא טען שהמשטרה מושחתת?

וכשתבעו את אולמרט, כל השמאל התאגד במפגני תמיכה בו ויציאה נגד מערכות המשפט?

 

אם יש משהו שאני לא אסלח לשמאל זה שהוא גורם לי להגן על נתניהו.

בחייאת ראבאק, כמה חקירות נפתחו *נגדו* מאז 96 שנהיה ראש ממשלה? כמה מהן הבשילו נכון להיום לכתב אישום והגיעו לבית משפט? *כרגע* 0. ראבאק 23 שנה, ווהאיש טרם הורשע בבית משפט אפילו.

כשאתה מוסיף את זה להדלפות האינסופיות בתקשורת בקמפיין שיטתי, כשאתה רואה איזה לחץ מפעילים על נחקרים רק כדי שיעידו נגדו (ראה הפרסומים של מענית ועמית סגל בימים האחרונים) עד כדי עבירה על החוק מצד גופי אכיפת החוק עצמם, כשפרקליט המדינה מודה שהעבירות נגדו הן תקדימיות, וכשאתה רואה שעל פרסומים אחרים בכלל לא נפתחת בדיקה/חקירה (המימד החמישי? אפשטיין והמחקר של ברק? המכרז התפור של בן ארי? חוק ישראל היום? וכו') על ידי אותם גופים, אז כן הגופים הללו לגמרי הזמינו את המתקפות נגדם. לא יכול להיות שרק לצד אחד מותר להדליף ולנסות להטות את דעת הקהל, ולצד השני אסור להתגונן.

ובדיוק מהסיבה הזו המחוקק קבע שרה"מ יכול לכהן עד לאחר פסק דין חלוט, וכשאני רואה מה עושים לנתניהו אני מקווה שיישאר בתפקידו בדיוק עד לרגע הזה ולא שניה אחת לפני כן (מה עוד שאני רוצה לראות את התיקים הללו בבית משפט זו תהיה ההצגה הכי טובה בעיר, אני אישית בספק אם הם יחזיקו מים, אבל נחיה ונראה).

 

השמאל אכן בטוח כבר שנים שגנבו לו את המדינה...

לא המציא כלום, אעלק. הבן אדם גאון פוליטי, ולגנוב לו את הקרדיט למהלכים שהוא מבצע במשך שנים זה ממש לא חברי.

.

אז בגדול אנחנו די מסכימים שהוא לא המציא את הקטע ש"גנבו לנו את..".

ואכן הבנאדם גאון פוליטי, אתה יודע כמה זה מתסכל כל פעם לראות את שיעורי ההצבעה ביו"ש לליכוד, ופעם אחרי פעם ביבי משתמש וזורק?

כימני ודתי זה נורא מתסכל הגאונות הפוליטית הזו.

 

שואל בכנות, איזו דמוקרטיה היא מודל מבחינתך, מבחינת הכח של מע' המשפט?

במקרים שאני מכיר (ואני לא מומחה), הגבלת הכח של מע' המשפט מגיעה בד"כ עם חוקה ועם הפרדת רשויות.

אצלנו אין חוקה.

וההפרדה בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת, כמעט לא קיימת, בהינתן שהממשלה, בהגדרה, נהנית מרוב בכנסת.

לכאורה, הדבר היחיד שעומד בין ראש ממשלה שיש לו רוב יציב, לבין לעשות מה שבא לו, זה בית המשפט העליון.

תודה על השאלה העניינית.

תראה למשל מה עניתי לעיל ליבגני לגבי הפרדת הרשויות בין הכנסת לממשלה, אם זה עונה במידת מה.

 

לשאלה הראשונה, בעיקרון כל מדינה יש לה את האופי הפוליטי והשיטה הפוליטית שלה, הנקודה היא שבכל מדינה למדו לאזן בין הרשויות בהתאם לסמכויות שלהן באותה מדינה. למשל בארה"ב לנשיא יש סמכויות אדירות, אבל מאידך הרשות המחוקקת יכולה להדיח אותו (וגם זה מוגבל, לא יהיו בחירות אלא סגן הנשיא ימונה מה שבאמת שומר את האופציה הזו למקרים קיצוניים בלבד), ואופן הבחירה של הרשות המחוקקת לא מכפיף אותה לרשות המבצעת כמו בארץ, ובנוסף השופטים ממונים ע"י הנשיא בכפוף לאישור הרשות המחוקקת.

כלומר יש לך גופים שלכל אחד מהם יש המון עצמה, אבל יש איזון ביניהם שבפועל מגביל את העוצמה הזו ומונע חוסר איזון.

 

בשוויץ נניח, אני משער שהמצב שונה לגמרי כי מראש סמכויות הממשלה שם מצומצמות למדי, וכך בכל מדינה ומדינה.

הנק' היא שיש איזון, מה שפה בארץ מזמן לא קיים.

[פינדר]

נטקו,

אם אני מבין נכון מה שכתבת ליבגני, אתה מציע שהשופטים ימונו ע"י הממשלה והכנסת.

שים לב שכבר היום לשופטים יש רק 3 חברים בועדה למינוי שופטים.

שאר החברים הם פוליטיקאים (4) ועורכי דין (2).

אתה למעשה מבקש להסיר כמעט לגמרי את הבלם המאזן היחיד שיש היום, בית המשפט העליון.

לטעמך, זה אמור להחזיר איזון, לטעמי זה אמור לערער עוד יותר את חוסר האיזון הקיים ולתת כוח מפחיד לממשלה.