האם יש חוק האוסר על נסיעה ביום כיפור?

[THE-ONE]

רק לפני חודש, בני דודינו צמו שלושים יום. עלה על דעתך שגם להם יש רגשות? האם חשבת להצניע את שקית הפיצוחים, או את בקבוק המים כדי שלא לפגוע ברגשותיהם? הלו גם הם נתח גדול באוכלוסיה. האם אותם לא צריך לכבד?

 

מה הבעיה עם מה שהוא כתב? אדרבא, הוא כתב שהוא לא יעשה את הדברים הללו אלא יצניעם בבית ע"מ להראות סולידריות

וכיבוד של הזולת.

[erez59]

מה הבעיה עם מה שהוא כתב? אדרבא, הוא כתב שהוא לא יעשה את הדברים הללו אלא יצניעם בבית ע"מ להראות סולידריות

וכיבוד של הזולת.

 

ולכן שאלתי האם הוא נהג כך גם ברמאדאן?

[Michael.R]

למה שינהג כך ברמאדן? אני מניח שהוא לא גר בכפר ערבי אז אין מסביבו את הציבור שצם ברמאדן.

[erez59]

גם אני לא גר בישוב דתי כך שאני מניח שזה בסדר אם ארד לגינה עם סנדוויץ.

[שביט]

אתה יודע, יש גם חילוניים שצמים...

[erez59]

להגיד שיש חילונים שצמים זה כמו להגיד שיש חתולים שנובחים. אם אתה נובח, אתה לא חתול.

[avz]

ארז59 - אהבתי (באמת) את האנלוגיה שלך.

[mill3r]

חזרתי לא מזמן מהים.

חטפתי קצת מבטים אבל החזרתי חיוך.

בכל מקרה הפחד היחיד כמו שנאמר זה אבנים.

לא יודע מה לא מכבד בזה שאני נוסע, אתה לא רוצה אל תסע זה שאני נוסע לא נוגע אליך.

[יבגניפ]

ביום שבו אנשים יתעסקו בעצמם במקום לחפש את האחרים, הכל יהיה הרבה יותר פשוט.

סתם, עכשיו יושבת ליד הבית שלי חבורה של איזה עשרה חבר'ה צעירים, בטח בגיל התיכון או הצבא. הם צורחים כאילו חזרה ממסיבה, אבל בפועל הם הגיעו מבית כנסת (כולם עם כיפה על הראש, לבושים בלבן), אני משוכנע שהם צמים ושהם חושבים שהם מקיימים את כל מה שנדרש ביום הזה כהלכה. בפועל, כשהם הופכים את זה למסיבה אחת גדולה, מה הטעם במה שהם עושים? אבל הם כמובן לא מבינים את זה, וישמחו לרגום אותי באבנים \ לצעוק עלי \ לתקוף אותי אם אעיז להתניע את הרכב או לאכול לידם.

[Giladben.zaken]

אז יום אחד אנשים לא יניעו, ביג דיל, למה לנהל על זה דיון למה להרגיש מכופח ואנוס?

יום אחד מתוך שנה שלמה, יום אחד, ביג דיל ממש.

[msigal]

רק תיזהר מהאבנים, רבים מרשים לעצמם לזרוק אבנים למרות שבמשך כל השנה הם בועלים טריפות ואוכלים נידות (או ההפך, או בו זמנית).

 

 

אהבתי. בייחוד את הקטע של הסקס עם הארנבת.

[Yellow Engine]

רק לפני חודש, בני דודינו צמו שלושים יום. עלה על דעתך שגם להם יש רגשות? האם חשבת להצניע את שקית הפיצוחים, או את בקבוק המים כדי שלא לפגוע ברגשותיהם? הלו גם הם נתח גדול באוכלוסיה. האם אותם לא צריך לכבד?

 

אתה סתם מתחכם. ההשוואה שלך לא רלוונטית .

1. השרשור כאן מעלה את השאלה לגבי נסיעה ברכב בכיפור. לעומתנו, בחודש הרמאדן הם נוסעים, עובדים והכל רגיל רק לא אוכלים (וגם זה בשעות מסויימות).

2. עם כל הכבוד, בני דודינו הם מיעוט. מדינת ישראל מציינת באופן רשמי את חגי היהודים, ולא את חגי הדתות האחרות. משום כך אין שום חוק שקובע כללי התנהגות ברמדאן (למשל - סגירת כל העסקים). לפי שיטתך כדאי שאסתיר עמוק במקפיא את הסטייקים כי יש ציבור צמחוני, לא אלך בצמוד לאשתי ברחוב כי יש תיבור חד-מיני וכו'. אי אפשר לנהוג לפי אורח החיים של כל המיעוטים כל הזמן.

3. אני יהודי שחי ביישוב יהודי (לא דתי) ולכן מכבד את הציבור בו אני חי בהתאם. אני יכול להבטיחך במאת האחוזים שבישובים ערביים אף אחד לא צם או מדומם מנועים ביום כיפור (להיפך, יש בהם כאלה שמתריסים ונוסעים בישובים יהודיים סמוכים, כפי שקרה באסון בו נדרסה ילדה בכפר תבור לפני כמה שנים בכיפור).

[Nemesis]

אתה הצגת את הדברים כאילו אתה "מתחשב" בצמים מתוך טוב ליבך.

הוא דיבר על אותה התחשבות, ואילו אתה מדבר פתאום על חוק וציון רשמי של חגים.

אם מתחשבים, אז למה לא להתחשב גם במיעוט הזה שצם? או בצמחונים? איפה הגבול?

 

טוב יהיה אם יסתכל כל אחד בצלחתו ובמצפונו ולא יכפה על אחרים בגלל אמונותיו באמתלות כאלו ואחרות.

[erez59]

אז יום אחד אנשים לא יניעו, ביג דיל, למה לנהל על זה דיון למה להרגיש מכופח ואנוס?

יום אחד מתוך שנה שלמה, יום אחד, ביג דיל ממש.

 

רק בגלל הסיבה.

בשנות השבעים הופעל חרם נפט ערבי על ישראל. מחירי הדלק האמירו והממשלה החליטה להעמיד שביעית מכלי הרכב הנוסעים על כבישי הארץ. לאזרחים ניתנה אפשרות לבחור יום בשבוע בו הרכב לא ייסע ואכן כך היה. לדתיים היה קל. הם בחרו את יום השבת. שאר האזרחים נאלצו להעמיד את רכבם ולהשתמש באלטרנטיבות. המשמעת העצמית הוכיחה את עצמה וההיענות הייתה אבסולוטית. כשהמטרה ראויה, הציבור נרתם.

אבל כשהטיעון הוא "מה אכפת לכם, סך הכל יום בשנה, למה לא להתחשב, למה להרגיש מקופח ואנוס, מה כבר בקשנו, אתם פוגעים ברגשותינו", אני אומר "עופו לי מהעיניים, חבורה של נצלני מצפון, כופי דת, מציצנים כפייתיים בציציות, בוחני סירים, סוגרי כבישים, מדירי נשים, מיעוט בעל שיגעון גדלות, מנשקי מזוזות וזקנים, אני אומר, עופו לי מהעיניים, צאו מחיי, מארנקי, מביתי, ממיטתי, מסירי, תתעסקו במה שחשוב לכם ותניחו לי לנפשי. אם ארצה לאכול חזיר, זו החלטה שלי, אם ארצה לנסוע בשבת/חג/כיפור/שמיפור, זו החלטה שלי, אם ארצה לאהוב בנידה, זו החלטה שלי. אם לכם זה לא מתאים, אל תנהגו כך. אם לא נוח לכם לראות איך אני חי, אל תצאו מהבית. אם אתם לא רוצים לשמוע אותי, תאטמו את החלונות. אל תנסו למנוע ממני דבר, כי יש גבול לסבלנות ולסובלנות של הציבור החילוני. בסוף הסבלנות תפקע ואתם תשלמו את המחיר, כי אם יש אלוהים בשמים, גם לו כבר נמאס מהפרשנות שלכם. (ולמנהלי הפורום, למרות שבהתרשמות ראשונית אפשר לחשוב שיש בהודעה הזאת פגיעה בציבור מסויים, אין אמירה אחת שאינה נכונה, אינה עובדתית, הניתנת להוכחה, כך שמין הסתם, גם ראויה להכתב.)

[Yellow Engine]

להלן תגובותיי:

אתה הצגת את הדברים כאילו אתה "מתחשב" בצמים מתוך טוב ליבך.

הוא דיבר על אותה התחשבות, ואילו אתה מדבר פתאום על חוק וציון רשמי של חגים.

זה בדיוק העניין - אין חוק כזה, ובכ"ז אני אוכל רק בביתי מתוך התחשבות בצמים.

אם מתחשבים, אז למה לא להתחשב גם במיעוט הזה שצם? או בצמחונים? איפה הגבול?

הסברתי בסעיף 3 - תכבד את הציבור שאתה חי בתוכו ולא כל ציבור/מיעוט בעולם, זה בלתי אפשרי.

טוב יהיה אם יסתכל כל אחד בצלחתו ובמצפונו ולא יכפה על אחרים בגלל אמונותיו באמתלות כאלו ואחרות.

בזה אני מסכים איתך במאה אחוז